פוסט אורח: ההשפעות של Totemo

שנים לפני שהיא שינתה את שמה ל-Totemo, רותם אור עשתה אינדי-פולק אקוסטי. אבל האלקטרוניקה החלומית שהיא יצרה באי פי "Heavy As My Dreams" סחפה כל כך את העולם שקל לשכוח את זה ולהבין למה היא אימצה לחיקה את הלפטופ. לפי הסינגלים החדשים "Seesaw" ו-"Hits" נשמע שהשילוב בין הביטים לקולה הנוגה ימשיך להרעיד רגשות, אז הזמנו את טוטומו לספר איזה מוזיקה השפיעה עליה באי פי החדש "Desire Path".

Unknown Mortal Orchestra

אחת ההופעות הטובות שיצא לי לראות בארץ בשנים האחרונות. נראה לי שמשהו בסאונד הקצת שרוף ומדוסטרס, הלואו-פיי הזה של שנות העשרה של המילניום החדש, נכנס גם ל-"Desire Path".

FKA Twigs

העליה המטאורית של טוויגז עלולה לעורר אנטגוניזם, ובעיקר לגרום לאנשים לא להבין איך לאכול אותה, כי היא פופולרית אבל המוזיקה שלה היא לא כל כך פופ. יש בה משהו קשה. אני אוהבת אותה מאז שהיא התחילה להוציא חומרים, אבל לקחו לי כמה חודשים טובים להקשיב לאיפי האחרון שלה מתחילתו עד סופו. כשהגעתי לזה, הבנתי שזו יצירת קונספט שנשמעת כמו רמיקס של טרנט רזנור לקייט בוש, וזה לא נשמע קל, אבל זה נשמע מעולה. בעבודה עם רועי אביטל, שהפיק מוזיקלית את האיפי, הקשבנו הרבה למוזיקה שלה כרפרנס לסאונד.

Zammuto

יש קולות שברגע שהוטמעו בגוף שלך, יישארו שם לעולם. אחד הקולות האלה בשבילי הוא הקול של ניק זאמוטו, חצי הצמד The Books, שהפכו לי את הראש ושינו לי את התפיסה. אבל הכוונה שלי ב-"קול" היא גם לנגיעה ההפקתית שלו. לאנושיות שבה הוא שר דרך ווקודר, לאורגניות שהוא מביא להפקה אלקטרונית.

Jungle

האלבום האחרון של ג'אנגל הוא בית ספר לגרוב, להפקה מוזיקלית ולסאונד. השירים שלהם קלילים לכאורה, אבל הם אחלה סונגרייטרז. האלבום הזה מלווה אותי מאז שהוא יצא, ומלווה אותי טוב.

Morly

השיר שיסגור את האיפי החדש הושפע באופן ישיר מהמוזיקה של Morly. היא עושה מינימליזם מוקפד אבל מלא נשמה, ומאפשרת לי להבין שאפשר להגיע למקומות רחוקים גם עם קול עדין. שאפשר לשמוע אנשים שיודעים להתפוצץ רק מבפנים.

קרדיט צילום: דנה וקסלר