כמה הרכבים בארץ משלבים בין בלאק מטאל לשוגייז וגאראג' רוק? בדיוק כמו אלוהים יש רק אחד, והם קרויים על שמו: Saint God. ראיתי את הצמד בהופעה בצימר (גילוי נאות: הם הופיעו אחרי הלהקה שלי Viene Tormenta) והרגשתי תשדורת של עוצמה מחוספסת, תחושה של הדבר האמיתי. תכירו אותם לפני שהם יהיו deafheaven הישראלים וההיפסטרים יעופו עליהם.
1. מי חברי הלהקה?
שורה-תופים, שירה. תים - גיטרה.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
שורה: אנחנו מאיזור התעשייה ואם זכור לי נכון, נפגשנו בשנת אלף תשע מאות שישים ושבע בג׳ונגלים של וייטנאם, כשתים היה חייל אמריקאי ואני הייתי ינשוף.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
מוסך במדבר ביום גשום.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
חשבנו מה השם הכי "בלאק מטאל" שמתאר את האדם.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
להקליט אלבום אצל איטלקי אמיתי, כמו סטיב אלביני.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
שומרים על סדר יום מאוזן.
7. ממה אתם מושפעים?
מושפעים מקפה. קפה זה משקה שחור שאנשים שותים בשעות הכי טהורות של היום.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
תים: Augustus Pablo - King Tubby Meets Rockers Uptown
שורה: אני הייתי בורח משם עם הרכבת הראשונה
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
ה-boxset הראשון של רמברנט.
10. איזה אומן הייתם רוצים לחמם ולמה?
Grimes.
11. מה עוד הייתם רוצים להוסיף, בלי קלישאות וקידום עצמי?
מקום ילדותי הוא הכי יפה בעולם שם שלגים לבנים באיטיות מלטפים את הים אור עשש מתעניין מאתגר חלומות ושפתיים נושפות הבל-פה לעיניים קרות שם הדם לא זורם כמו אגם, בן אדם ועצים, כדבריו לוחשים שיר ערש לכולם
סגור לתגובות על אינטרו 5: Saint God השם הכי בלאק מטאל / כללי / עידו שחם
אחרי שראיינתי את דין ובריטה המקסימים מ-Luna, שלחתי כמה שאלות לתודעה הפועמת מאחורי הרכב הדרון/שוגייז/פסיכדליה Cheval Sombre, מר Christopher Porpora, שהולך לחמם אותם ב-5.8 בבארבי. הוא סיפר לי על חוויה מיוחדת שהיתה לו במונית במונטריאול, איך זה לעבוד עם Sonic Boom מההרכב האגדי Spacemen 3, ועל הקשר שלו ללונה.
Please scroll for English
המוזיקה של CS די טריפית. מה משפיע עליך ליצור מוזיקה שכזו? האם חווית חוויות מיסטיות או פסיכדליות?
הרבה דברים משפיעים בסופו של דבר על היצירה של המוזיקה, לפי מה שנראה לי. זה מוזר - אבל הרבה פעמים העולם וכל הרעש וההרס שלו שדוחפים אותי לשקט, לגלות דרך אחרת להתקיים, והמוזיקה היא התגלות שמגיעה באמצע המרדף הזה. זה תהליך אלכימאי. לפעמים זה נמצא במגבלות השליליות של החיים - ההפרעות שלהן - שמביאות לתשוקה ללכת בדרך של הוויה עם יותר חן, יותר יופי. מוזיקה תמיד היתה מקום מפלט בשבילי במובן הזה - של מקלט. היו לי הרבה, הרבה מאוד חוויות מרהיבות מאז שהייתי מאוד קטן. לפני שנים הייתי במונית במונטריאול, והנהג ואני החלפנו כמה מילים בצרפתית כשנכנסתי פנימה, והיינו שקטים בשאר הנסיעה, חוץ מהמוזיקה שהוא שמע באוטו. אף פעם לא שמעתי דבר כזה. הכל הדברים קיבלו איכות יותר עדינה, וקדושה. כשהוא עצר פתאום ליד המדרכה כדי להוריד אותי התמלאתי בדמעות מהמוזיקה הלא מוכרת שהוא השמיע. ברגע שהוא שם לב לזה, הוא התעקש לתת לי את האלבום ישירות מהרדיו דיסק - פשוט התעקש שאקח את זה איתי - השמש שקעה, לפי מה שאני זוכר. ברגע שיצאתי מהמונית, קשה להגיד. הכל הרגיש די מואר. אולי אמרתי יותר מדי.
הזכרת בריון לבלוג It's Psychedelic Baby שמגיעות אליך מלודיות בזמן השינה. האם זה עדיין קורה, ואם כן עד כמה? באיזה עוד דרכים לא שגרתיות אתה יוצר מוזיקה?
הקטע הוא, באמת, להיות שם. זה ממש לוקסוס כששירים מגיעים משינה, אז מתגלגלים כזה החוצה מהמיטה, תופסים את הגיטרה, מקווים שהיא מכוונת, לוחצים רקורד על משהו שנמצא שבסביבה לפני שזה נעלם, ואז חוזרים לזה אחר כך ולומדים את זה. בימים אחרים זה פשוט להיות שם עם גיטרה, קצת חלל ריק על דף נייר, ועט. רואים מה יוצא. קודם משתתקים, הרחק מהכל, יושבים על זה קצת, ואז מקשיבים לשיר שעולה.
איך התחלת את CS?
כמו כתיבת השירה שעשיתי כל בוקר, בשעות המוקדמות, רק עם גיטרה, בערבים. כל הדמואים הראשונים שלי הגיעו בפינה של חדר קטן איפה שגרתי פעם.
שם הלהקה אומר באופן מילולי "סוס כהה" (ולא מילולי מתחרה חסר סיכוי שמצליח לגבור במפתיע על מתחריו -ע.ש.). איך בחרת בו?
זה ניתן לי, כנראה בגלל שכאילו הגעתי משום מקום.
שמעתי שאתה עובד על אלבום חדש. האם זה ימשיך את הקו איפה ש-"Mad Love" עצר, או שאנחנו צריכים לצפות למשהו שונה לגמרי?
ובכן בהחלט, מתגלה איזושהי קולקציה. עדיין מוקדם מדי מכדי לעשות איזשהן השוואות לעבודה הקודמת שלנו. אנחנו כבר מעבר לדמואים, עובדים על הקלטות בסטודיו איפה שהקלטתי את "I Sleep" - אחד מהריליסים הראשונים שלי. יש שם שאלות לגבי אהבה, כמו שתמיד יש, אבל יש נושאים אחרים שהציגו את עצמם, שאני חושב שלא חשפתי עדיין. מושג הזמן מגיח - או יותר נכון מוביל, לדעתי.
עבדת עם המוזיקאי והמפיק האגדי Sonic Boom. איך זה לעבוד איתו ואיך הוא באופן אישי?
שלחתי לפיט את הדמואים הראשונים שלי. מאז עשינו תקליטים, היינו ביותר מכמה הרפתקאות, התגברנו על שפשופים ולחצים, והרמנו כוסית או שלוש כדי לחגוג את הכל. הערכה משותפת, ללא מילים עוברת וזורמת בינינו.
דין ובריטה מלונה משתתפים בכמה מהשירים שלך. איך פגשת אותם?
פיט הכיר לי אותם כשהקלטנו את האלבום הראשון של Cheval Sombre עם Nick Kramer, ב-Jersey City. אני חושב שכולנו נפגשנו בהצגה שבה ניק שיחק, בסוהו. וואו - הגיטרה שלו ונגינת הבאס שלה? זה היה כאילו כולנו אוחדנו מזמן קדום, ואידילי יותר.
איך אתה מרגיש לגבי האיחוד של לונה? האם היית מעריץ של הלהקה בזמנים ההם?
אף פעם לא יצא לי לראות אותם בהופעה, אז אני ממש מצפה לראות אותם עושים את הקטע שלהם. חברי היקר מאתיו הכיר לי את לונה, נראה לי, כשהייתי בבית הספר. אני זוכר שהתאהבתי ב-"Sideshow by the Seashore" באותו הזמן. העברנו את הימים באחד מהקיצים באוטו שלו על החוף. אני חושב הרבה על הזמנים ההם, בחיבה. השיר הזה מחזיר אותי לשם, אפילו עכשיו. אולי הם יבצעו אותו בהופעה. מאת למעשה היה בטור עם דין, בריטה, פיט, Matt Sumrow ואני אחרי שהאלבום הראשון יצא. גיטריסט מבריק. כולנו ניגנו ביחד.
המוזיקה שלך נשמעת מאוד מורכבת. איך היא מבוצעת כשאתה מנגן אותה בהופעה?
עשיתי הופעות של CS בכל מיני קונפיגורציות, אז זה תלוי במי וכמה אנשים יש על הבמה, או איפה ההופעה, הצליל משתנה. היו לנו על הבמה החל משישה איש ועד לרק אני, מ-Grottammare עד ל-Calgary. את ההופעה האחרונה שעשיתי, שהיתה ב-Aarhus, ניגנתי לבד, רק עם גיטרה אקוסטית, הקול שלי, השקט, והאנשים הנפלאים שהיו שם באולם באותו הערב. היינו ביחד לאור נרות, וזה היה נפלא. אינטימי ונפלא. אני מביא רק אותי וגיטרה לתל אביב, ואני מצפה לשמוע איך הכל יתגלה.
האם אתה מתכנן לעשות עוד דברים בישראל חוץ מההופעה עם לונה?
אני לא יודע לגבי תכניות, אבל הייתי רוצה לצאת לאיזה הרפתקה נשגבת.
באופן אולטימטיבי, מה היית רוצה להשיג עם המוזיקה של CS?
בעיקר הייתי רוצה ליצור מקלט, בשבילך, ובשביל כולם.
After interviewing the lovely Dean and Britta from Luna, I sent some questions to the pulsating consciousness behind the drone/shoegaze/psychedelic band Cheval Sombre, Christopher Porpora, who is going to open for them on 5.8 at the Barby. He shared a unique experience that he had in a cab in Montreal, what it's like to work with Sonic Boom from Spacemen 3, and his relationship with Luna.
Cheval Sombre’s music is quite trippy. What influences you to create this kind of music? Have you had any psychedelic or mystical experiences?
Many things end up influencing the creation of the music, I suppose. It’s strange - but often it is the world and all of its noise and destructions which push me into the quiet, to discover another way of being, and the music is a revelation which comes in the midst of that pursuit. It’s an alchemical process. Sometimes it is the negative limitations of this life - life’s very disturbances - which call forth the desire for a graceful, more beautiful way of being. Music has always been a refuge for me in that sense - a sanctuary. There have been many, many glorious experiences since I was very small. Years ago I was in a cab in Montreal, and the driver and I exchanged just a few brief words in French when I jumped in, and for the rest of the ride we were silent, except for the music he was listening to in the car. I had never heard anything like it. Everything seemed to take on a gentle, sacred quality. When he suddenly pulled to the curb to drop me off I was filled with tears from this unknown music he was playing. Once he noticed this, he insisted on giving me the cd straight from the player - just insisted that I take it with me - the sun was going down, I remember. By the time I had stepped out of the taxi, it’s hard to say. Everything felt rather illumined. Perhaps I’ve said too much already.
You’ve mentioned in an interview for the blog It’s Psychedelic Baby that melodies come to you in your sleep. Does it still happen, and if so how often? What other unorthodox methods do you use to create music?
The thing is, really, to show up. When the songs come through sleep it’s a deep luxury, so sort of roll out of bed, grab the guitar, hope it’s in tune, hit record on anything nearby before it all vanishes, and then go back to it later and learn it. Other days it is simply about showing up with a guitar, some space on a piece of paper, and a pen. See what flies by. Get quiet first, away from everything, sit in it for a bit, and listen for a song.
How was Cheval Sombre started?
Much like writing poems I used to do each morning, in the very early hours, but with a guitar, in the evenings. All of the first demos came together in the corner of a little room where I once lived.
The band name literally means “dark horse”. How did you pick it?
It was given to me, as I guess it seemed as though I came from nowhere.
I heard that you're working on a new album. Will it pick up where "Mad Love" left off, or should we expect something totally different?
Well indeed, a collection is emerging. It’s too early to draw any comparisons to any previous work. We are past demos for the most part, working on tracking at the studio where I did “I Sleep” - one of the very first releases. There are questions of love, as there always are, but there are some other subjects which have presented themselves, which I suspect have not yet revealed all they may for this one. The concept of Time is looming - rather presiding, I might say.
You’ve worked with legendary musician and producer Sonic Boom. What is it like to work with him, and how is he in person?
I sent Pete my very first demos. Since then we have made records, had more than a few adventures, got through some scrapes and squeezes, raised a glass or three in celebration of it all. A kindred, unspoken appreciation goes and flows between us.
Dean and Britta from Luna also play on some of your songs. How did you meet them?
Pete introduced me to them while we were recording the first Cheval Sombre album with Nick Kramer, in Jersey City. I think we all met at a play in which Nick was acting, in Soho. Whew - his guitar and her bass playing? It was like we were all reunited from some earlier, idyllic time.
How do you feel about Luna’s reunion? Were you a fan of the band way back when?
I never had the chance to see them play live, so I am very much looking forward to seeing them do their thing. My dear friend Matthew turned me onto Luna, I think, when I was in school. I remember very much falling for “Sideshow by the Seashore” at the time. We had passed the days one summer living out of his car at the beach. I think of that time often, and fondly. That song brings me there, even now. Maybe they’ll play it at the show. Matt actually went on tour with Dean, Britta, Pete, Matt Sumrow and I after the first record came out. A brilliant guitar player. We all played together.
Your recorded music sounds quite intricate. What does it sound like when you play it live?
I’ve done Cheval Sombre shows in all kinds of configurations, so depending on who and how many folks are on stage, or where the show is, the sound shifts. We’ve had six people on stage to just me, from Grottammare to Calgary. The last show I played was in Aarhus, which I did alone, just an acoustic guitar, my voice, the silence, and the wonderful people there in the room on that evening. We were all together amidst candlelight, and it was gorgeous. Intimate and gorgeous. I am bringing just myself and a guitar to Tel Aviv, and I am looking forward to hearing how it all unfolds.
Do you plan to do anything in Israel besides playing the show with Luna?
I don’t know about planning, but I’d love to go on some sort of sublime adventure.
Ultimately, what would you like to achieve with Cheval Sombre’s music?
Mostly I’d like to create a sanctuary, for you, and everyone else.
סגור לתגובות על Cheval Sombre בראיון: מקלט בשביל כולם // Cheval Sombre Interview: A Sanctuary for Everyone / כללי / עידו שחם
[הצ'אט התקיים בשני מועדים שונים ברשת DALnet ב-IRC ומוצג ללא עריכה, מלבד הדגשה להקלת הקריאה]
Session Start: Thu Apr 09 14:44:49 2015 <idosius> זה קליפ ממש מרגש. במשך שנים היתה לי פנטזיה שחיזרים פשוט יקחו אותי מפה, לעולם אחר <juval1983> גם אותי. במיוחד כשאני במתח גדול או בתקופה לחוצה. בא לי כרטיס יציאה <juval1983> יש סרט גרוע בשם המשימה מאדים כזה <juval1983> שבסוף אחד נשאר עם החייזרים <juval1983> גם בסוף של מפגשים של ספילברג זה ככה <idosius> לגמרי. נראה לי שהאכילו לנו את הרעיון הזה בילדות כי שנות השמונים היו ממש קודרות <idosius> אחרי זה עם האקס פיילס בניינטיז <juval1983> קודרות להורים שלנו בעיקר נראה לי <idosius> וליוצרים של התרבות באותו הזמן <idosius> לנו היה קסום מן הסתם <juval1983> כולם הרגישו נראה לי קצת כמו נמלים בעולם תאגידי <juval1983> כל פעם שהעולם מגיע למצב קצת יותר מדי פוטוריסטי התרבות מגיבה ככה <idosius> תכל'ס. אנחנו במצב הזה היום <idosius> כבר שנים <idosius> הקפיטל ניצח? <juval1983> כן זה נכון. סכיצופרניה דיגיטלית <idosius> לחזור לפה, למירק, מזכיר לי עידן של אופטימיות ונאיביות דיגיטלית, פשטות שכזו <juval1983> לא הייתי יודע אם ניצח או לא אבל בכל מקרה יש לי עדיין סלידה מרכוש במקום עמוק וזלזול בהצלחה... חלק מהפסימיזם הכללי שלי <juval1983> כן זה היה אדיר. כמה אנשים פגשנו פה ! <idosius> אגב "אין לי מקום", זה היה מקום בשביל אנשים כמוני, שאין להם מקום <juval1983> הייתי בקטע של ערפדים ב1997 ואפילו לפני <idosius> באפי <juval1983> אנה רייס <juval1983> קראתי הרבה אן רייס <idosius> אני לא מכיר אותה <juval1983> כתבה את ראיון עם ערפד <idosius> אההה <juval1983> התחילה את עניין הערפדים המןדרנים בעצם <idosius> גם הספר הזה יותר טוב מהסרט? <juval1983> סרט טוב דווקא <juval1983> כאילו לדעתי <idosius> כן, גם לדעתי, ובכלל נראה לי <juval1983> אבל אני אוהב הוליווד <idosius> גם בקליפ יש משהו ערפדי. הכל קורה בלילה, בעיר <juval1983> חשבתי לא מזמן <juval1983> שלא עשו עדיין סדרת ערפדים שבה הערפד פשוט נהנה בטרוף לחיות לנצח <idosius> LOL <juval1983> כולם מתייסרים כמו פולניות <idosius> הבעיה היא שזה יהיה משעמם. לא יהיה סיפור כי אין קונפליקט <juval1983> אני הייתי הולך לאנשים ועושה להם נה נה בננה אני חי לנצח <juval1983> זה רק יתחיל ככה <idosius> ומה יקרה אחרי זה? <juval1983> אחר כך מתוך הריק הוא יהיה חייב לבחור לעשות טוב עם הזמן שלו <juval1983> והוא ילמד לאט לאט להיות פחות ציני <idosius> הערפד הבודהיסטי <juval1983> ויעזור לאנושות <juval1983> משהו כזה. מהיפסטר ציני לבודהיסט <idosius> יש איזה תוכנית כזו, לא? מוארת? <juval1983> תוכנית מעולה <idosius> וואלה! ראיתי רק פרק וחצי <juval1983> ממש נהנתי ממנה <juval1983> סיליקון ואלי פוגש אופיס ספייס <idosius> אם כך נראה לי שאתן לה עוד צ'אנס <juval1983> תן זה מרגש <idosius> אגב, כל מי שמשתתף בקליפ הם חברים שלך, נכון? אין שם שחקנים? <juval1983> בטח. <juval1983> אני עובד רק עם חברים <idosius> מגניב, כולם מאוד טבעיים שם <idosius> במיוחד אביב מארק <idosius> וזה נראה בכל זאת מאוד מקצועי <juval1983> כיחצן באים אלי הרבה להקות שמחפשות למי לעשות אאוט סורסינג לקליפים וזה תמיד משונה לי <idosius> למה? זה לא תלוי בגישה? <juval1983> אח שלי טל הרינג במאי טוב <juval1983> בטח. אבל נראה לי שעם חברים משיגים איכויות יותר דקות <juval1983> וזה מה שאני מחפש לרוב לא רק בקליפים שלי <idosius> מעניין. אבל לפעמים יוצא גם קליפ שכונה כזה <idosius> לא משהו שישימו בוייס <juval1983> הקליפ שך אלעד זאב לאל תפחד מהמחשב קצת שכונה במונחי קליפים היום <juval1983> אבל <juval1983> משהו בו קוסם לי מעבר לשאר <idosius> זה קליפ ערוץ 9 כזה <idosius> כלומר, עוד כשזה היה הערוץ המקומי וטחנו שם אינדי <juval1983> לא זןכר :)) אני זוכר מירק אבל לא ערוץ 9 <juval1983> אסתטיקה זה חשוב <idosius> מה באמת? הערוץ המקומי! היו שם תוכניות זבל וכל מיני קליפים מהשוליים ששידרו מיליון פעם כי אף אחד לא טרח להחליף את הפלייליסט <juval1983> אל תיקח אותי לא נכון. אבל חברים זה עמוק יותר מכל קונספט <idosius> כנראה השילוב של במאי טוב ואנשים אמיתיים יכול לעבוד, המהוקצע והאותנטי <juval1983> נשמע מגניב. ערוץ כזה של שוליים ממוחזרים. אם הייתה לי מספרה הייתי שם את זה <idosius> LOL <juval1983> תראה כל האנשים אמיתיים. <juval1983> בעולם <juval1983> אבל לפעמים יש סיטואציות כאלה <juval1983> שכופות זיוף על הכל <juval1983> הרעיון לקליפ הזה היה יחסית נטורליסטי <idosius> אביב הסכים מיד להשתתף? <juval1983> לא ריאליסטי לגמרי כמובן. מוגזם. אבל קרוב לטבע של הדברים <juval1983> אביב חבר טוב וגם פאקינג בעניין של לעשות דברים שזה משהו שאני מעריץ אצלו <juval1983> הוא שיחק עד מאוחר מאד בלילה במשך יומיים כמו אלוף <juval1983> עבודה קשה כולל מסך ירוק והכל <idosius> לפני כמה זמן צילמתם את זה? <juval1983> לא מזמן. אמצע מרץ כזה נראה לי <idosius> וואו, לגמרי גיבור <juval1983> כתבנו את זה אני ואחי קצת לפני זה <idosius> מאיפה הגיעה ההשראה? <juval1983> הוא פשוט מגניב אביב. בא והיה הכי קול <juval1983> רצינו לעשות סרט ז'אנר קצר בתל אביב <juval1983> וגם המתאבק עם מיקי רורק <juval1983> בהתחלה לשבנו סרט אימה בכלל בסגנון יפני ניינטיז <juval1983> כמו ג'ו און או רינג-או <idosius> ואז? <juval1983> אז הלכנו יותר ליטרלית עם המילים של השיר <juval1983> פלוס זה קליפ גם לחול ואני אוהב לעשות תוכן סופר תל אביבי לחול <juval1983> זה חלק מהקטע של חריגים <idosius> כן, להיות כמה שיותר מקומי כדי להיות כמה שיותר בינלאומי <idosius> כתבת שיר בשם "הדשא מול גילמן" לכל הרוחות! <idosius> :) <idosius> סליחה, בדשא <juval1983> כן זה שיר שכתבתי לפני עשר שנים בתואר הראשון <juval1983> פרפרזה לבדשא אצל אביגדור <juval1983> מחווה כזו <idosius> מה המילים של השיר? קשה להבין אותן <juval1983> על רוחות רפאים שעושות תואר ראשון ספרות <idosius> :) <juval1983> והן כאילו כלואות בלימבו מול גילמן <idosius> נראה לי שפגשתי אותן כשלמדתי שם <juval1983> בטח. גם אני הייתי אחד <idosius> רגע, לפני 10 שנים? התחלתי את התואר באותו הזמן, בקיץ 2004 <idosius> כלומר, סתיו 2004 <juval1983> 2004 סתיו <idosius> כן <idosius> היתה לי איזה מכינה בקיץ למוזיקולוגיה, למרות שבסוף נטשתי אותה אחרי סמסטר לטובת פילוסופיה <idosius> במדעי המחשב דווקא החזקתי מעמד <juval1983> אני למדתי הרבה קולנוע. תולדות האמנות. מדעי הרוח. בהתחלה אדריכלות אבל לא החזקתי בגלל סיבובי ההופעות <idosius> של טי וי בודהז? <juval1983> לבנון אז <idosius> וואלה? איזה סיבובי הופעות? הופעתם בחו"ל? <juval1983> ארהב שלוש סיבובי הופעות ענקיים ב 2006-2007 <juval1983> ואירופה גם <idosius> וואלה, לא ידעתי, הייתי בטוח שהייתם רק תופעה מקומית <idosius> למה בעצם עזבת בסוף את הלהקה? <juval1983> את לבנון? עברתי עם מיקי לברלין <juval1983> תמה תקופה <idosius> אני זוכר שהמוזיקה של לבנון נהייתה מטורפת באיזשהו שלב, סוג של פרוג <idosius> ודווקא התבאסתי שאיבדתם את השורשים הפוסט רוקיים <juval1983> כן מאד אהבנו קינג קרימזון תמיד. ופרוג ניינטיז אינדי כזה כמו דון קבלרו <idosius> דון קבלרו הכרתי בזכות audiogalaxy <juval1983> זה היה משהו בנגינה. ניגנו כל הזמן מהר יותר ויותר <idosius> וכך את רוב להקות הפוסט רוק בעצם <idosius> טוב, לא רק מהר יותר, אלא גם קטעים מורכבים יותר <idosius> מלא חלקים <juval1983> זה היה בעיקר אבינועם. גיטריסט מורכב ויצירתי כמו אף אחד שפגשתי <juval1983> זז לחזרה. נמשיך אחרי? <idosius> סבבה <idosius> תהנה דוד! <juval1983> קול היה מצחיק פה <idosius> מדהים פה <idosius> זין על פייסבוק <juval1983> לגמרי אני באפליקציה
Session Start: Fri Apr 24 17:04:45 2015 <juval1983> Hey <juval1983> היי <idosius> יו <idosius> איך הלכה החזרה? <juval1983> החזרות מצוינות <juval1983> אני מאד נהנה בהן <idosius> אתם חוזרים על החומר מהשעמום שוקע? <juval1983> כן וגם מהראשון מה שעוד מתחשק לנגן <juval1983> בונים סט כאילו <idosius> אגב, גם לשעמום שוקע אתם יוצרים גרסאות אחרות ללייב לעומת האלבום? <juval1983> לא ממש. מנסים לדמות כמה שאפשר לאלבום <idosius> אה, מגניב. לפעמים אני דווקא מתבאס שיש גרסת לייב ויש גרסת אלבום לשירים של העולם אבד מזמן <idosius> נגיד, "אין נחמה לדועכים", זה כאילו שני שירים נפרדים בלייב ובאלבום <juval1983> כן זה הדוגמה הכי רצינית לשינוי <juval1983> השאר יחסית דומים. <idosius> למה שיניתם אותו? וגם הוספת בלייב אפקט על הווקאלז חוץ מריוורב <juval1983> זה ממש שונה ללייב. היה משהו בתיפוף שעבד טוב רק בהקלטה <idosius> וואלה, כן, באלבום זה תיפוף קליל יחסית אם אני זוכר נכון <juval1983> תקטם תקטם תקטם <juval1983> כמו סוס דוהר <juval1983> לא עבד לייב <idosius> אז שינית גם את הגיטרות, למשהו יותר פסיכדלי/פוסט-פאנק שכזה <juval1983> כן. פשוט עשינו מה שכיף בחזרה וזהו <juval1983> לשיר הזה בעיקר <idosius> ואיך החלטת להוסיף את האפקט לווקאלז, בכלל, בלייב? <juval1983> זה תמיד היה מהרגע שהלהקה התחילה. בלייב <idosius> אז באלבום דווקא שרת נקי, כלומר, עם ריוורב, אבל בלי ה...פלאנג'ר? או קורוס? <juval1983> שם באלבום אני שר פעמיים <juval1983> וזה סוג של קורוס <juval1983> בלייב אני מכפיל את הקול <idosius> כן, יש לזה אפקט גלי שכזה. נראה לי שגם מד בליס, אם אתה מכיר, אהבו לשיר עם זה הרבה <juval1983> מאד בליס. איזו שליפה <idosius> שמעת אותם בזמנו? <juval1983> זו הייתה.להקת גראנג כזו לא ? <idosius> הממ, היה בהם משהו גראנג'י, אבל זה לא היה בדיוק גראנג' <juval1983> מאד סיזן. מאד בליס. היה כזה כמו אליס אין ציינז לא ? <idosius> לא, ממש לא <idosius> אתה חושב על ליידי מקבת' <juval1983> לבחור היה זקן צרפתי או זקן תיש. את זה אני זוכר <idosius> נופ, לא היה לו זקן, היה לו שיער ארוך כזה <idosius> נראה לי שההוא מליידי מקבת' נראה כמו ליין סטיילי <idosius> להקות אינדי ישראלי נשכחות <juval1983> כן :) <idosius> סימנו את הצ'אט הקודם עם לבנון, אז זה סוג של המשך <idosius> יש הרבה מצבות בבית העלמין ללהקות ישראליות <idosius> חללים של הרוקנרול <juval1983> אנשים עוברים הלאה בארץ. אין פה כמעט תופעות כמו dead moon. הקיימות לרוב קצרה מאד <idosius> למה אתה חושב שזה ככה? הצבא? המשפחתיות? הסחיות? <juval1983> כסף <juval1983> וגיאוגרפיה <idosius> גיאוגרפיה, כלומר שאנחנו רחוקים מאירופה/ארה"ב, איפה שתעשיית המוזיקה מתרחשת? <juval1983> זה יותר עמוק מזה <juval1983> המרחב מוגבל וזה הבסיס של הכל. המרחבים של ארהב מייצרים מנטליות. <idosius> איזה סוג של מנטליות? <idosius> ואתה עסוק אגב? <juval1983> עושה כרוניקות.של פסאז בו זמנית <juval1983> מנטליות של תרבות ענקית וענפה שאין צורך לצאת ממנה. כמו גילוי עריות אמנותי. אנדרגאונד שמזין את עצמו והוא מגוון <juval1983> בגלל גיאוגרפיה ורמות שונות של פיסביליות כלכלית <juval1983> מה שמייצר שיח פנימי של אינדי ופופ <idosius> כלומר שאפשר להתקיים כמעט מכלום באיזה מרתף של בית בעיירה של סוס אחד? <juval1983> והתרבות ממשיכה להוליד את עצמה . אנחנו עסוקים פה לרוב בהסתכלות החוצה <idosius> ומה נגלה אם נתחיל להסתכל פנימה? <idosius> גם המוזיקה של החריגים, למען העניין, מסתכלת החוצה <juval1983> המוסיקה של החריגים מסתכלת פנימה. אפשר להיות פשטניים ולהגיד שהפלאפל גם מסתכל החוצה. אבל כמו הקוסם לא אכלתי גם לא בשכונה הכי ערבית בשבדיה <juval1983> ריוורב הוא לא רכושו של אף תרבות . זה אפקט <idosius> אבל שוגייז זו מוזיקה מאנגליה <idosius> רוקנרול זה מארה"ב <juval1983> שוגייז גם מארהב <juval1983> זה קיבל צורה מסוימת באנגליה <idosius> וואלה!? הייתי בטוח שהחלוצים הם קוקטו טווינס וג'יזס ומארי צ'יין <idosius> אז תיקון: סקוטלנד <juval1983> אבל בלי דינוזאור ג'וניור בלאדי וולנטיין היו עדיין נשמעים כמו ג'אנגל פופ צפון אנגלי <idosius> אולי, אבל אני רואה שהג'יזס ומארי צ'יין קמו שנה אחת לפני דינוזאור ג'וניור, יעני, התפתחות בו"ז <idosius> קוקטו טווינס קמו כבר ב-79 <juval1983> להגיד שלהקה ישראלית נשמעת חולית זו אמירה מסרסת. קראתי היום ביקורת של בן שלו על גארדן. השיח פה מסרס. <idosius> למה זה מסרס? <idosius> כי זה מתנשא על מוזיקה ישראלית? <juval1983> להגיד על קין והבל שהם נותנים בראש זה יפה אבל מעטים יבינו שזו אולי אחת הלהקות שהכי עוסקת בתרבות ישראלית בצורה האמריקאית הרפלקסיבית הזו שתיארתי לך <juval1983> וזה לדעתי מה שעושה אותם מעולים <idosius> עדיין לא מבינים אותם, זה יקח זמן, כמו עם אינפקציה וכמו עם נושאי המגבעת <juval1983> להגיד שחריגים נשמעים חול זה קופ אאוט. <idosius> LOL <juval1983> זה לרצות לסיים את המשפט לפני שהתחלת אותו. <juval1983> זה מתוך הפחד להגדיר מה זה מקומי <idosius> למה? אבל עובדתית המוזיקה מושפעת מחו"ל, גם אם הטקסטים עבריים ועוסקים בדברים מקומיים ואישיים <juval1983> וצריך להגדיר שוב ושוב ושוב בלי לפחד. <juval1983> זו אולי עובדה. אבל בין האוזניות שלי שפלטו סמאשינג פאמפקינז לידיים שלי שניגנו חריגים עבר המוח שלי <juval1983> ואת זה אתה שוכח. <juval1983> המוח שלי שגדל פה כל החיים <juval1983> אמא ואבא שלי והפחדים שלי <juval1983> וקקטוסים <juval1983> ועצי דקל <juval1983> וחום יולי אוגוסט <juval1983> ושלמה ארצי <idosius> זה נכון <idosius> האתגר הגדול, בעצם, הוא לתרגם את זה למוזיקה <idosius> כלומר, לאינסטרומנטציה, לא רק ליריקה <idosius> נגיד הבילויים, בשבילי היא להקה שהסתכלה פנימה <juval1983> אין שיר רוק ישראלי שנגמר בגיטרות שןגייז. את הסוף.של נשל לקחתי מיו לה טנגו. <juval1983> אבל זה יו לה טנגו כפי שאני שמעתי אותם <juval1983> וכפי שאני ירקתי אותם אחרי חיים של כאב ופחד <juval1983> ושל להיות כלוא בתוכי <idosius> כמובן <idosius> נניח אבל שמישהו בעולם ישמע את גארדן סיטי מובמנט למען העניין <juval1983> למה למשל אתה חושב שהבילויים יותר פנימה ? אתה שוגה. זה כאילו אתה אומר שאומפהפה וחצוצרות וקבארט זה יותר ישראלי <idosius> הוא יזהה שם משהו מהמקומיות? <idosius> אני חושב שהבילויים לקחו מוטיבים מההיסטוריה היהודית והשתמשו בהם <idosius> במוזיקה <juval1983> יהודי זה חלק אחד של ישראלי <juval1983> גם סיסטם עלי זה ישראלי. גם ג'אז אתיופי <juval1983> אתה מבלבל מיתוג עם מהות <juval1983> בילויים נהדרים אבל הם אינם יותר ישראלים מגארדן <juval1983> לא משנה מה הישראליות שאתה נעול עליה <idosius> הם כולם ישראלים כי הם מפה. אבל איך זה בא לידי ביטוי במוזיקה? <idosius> זו השאלה שאני שואל, וזה חתיכת אתגר, כי זה מתחבר בכלל לשאלה של מה זה להיות ישראלי, ומה התרבות שלנו, וכו' <idosius> תשמע נגיד קראוטרוק תשמע את הביטוי הגרמני שם <idosius> במוזיקה <juval1983> התרבות שלנו לא צריכה אותי או אותך כדי להתקיים. אנחנו צריכים אותה כדי להגדיר את עצמנו. <juval1983> זה מיתוג. החלטת שגרמנים הם רובוטים כי שמעת קראפטוורק <idosius> אני לא מדבר רק על קראפטוורק <idosius> פופול וו, נוי, קאן <idosius> הסתכלו מסביב במה שקורה בגרמניה, חזרו למוזיקה שהיא יותר גרמנית אבל לא שלאגר, ובנו מזה משהו שאפשר לשמוע <idosius> ויש לו וואחד מהות <juval1983> אם יש משהו רובוטי בגרמנים זה בגלל שזו סוג של תשובה שלהם תרבותית למכונת ההרג שהם כפו על אירופה במלחמה. זו פרשנות אמנותית שתפסה בפופ אבל יש כל כך הרבה בגרמניה שלא רובוטי כלל <juval1983> אתה מחפש משהו אנדמי <idosius> אני לא אומר שזה כל מה שיש בגרמניה. אני אומר ששומעים איזשהו מאפיין במוזיקה שלא היה במקום אחר באותו הזמן, שהיה ייחודי להם <juval1983> קקטוס. כובע טמבל. רפרנס לצילומי שחור לבן של ראשית הישוב <juval1983> אני מנסה לומר לך שאנדמי זה מה שאנדמי <juval1983> הצמח גדל פה <juval1983> פרח פה <juval1983> הוא תרבות מקומית <juval1983> למי איכפת מה אכל ואם הוא אורגני <idosius> תראה, אני שומע מוזיקה שפשוט מרגשת אותי, לא באמת אכפת לי אם היא מנסה להשמע כאילו שהיא מפה או כאילו שהיא ממקום אחר <idosius> אבל אם אני מתייחס לזה כתופעה אובייקטיבית, אז לא, אין הרבה להקות שיש בצליל שלהם משהו ישראלי מובחן, שגם זר מוחלט ידע להגיד שקורה שם משהו שהוא לא שמע קודם לכן ממקום אחר <idosius> לא משהו מוחלט וטוטאלי, אבל משהו <idosius> כמו ששומעים, נגיד, במוזיקה מאיסלנד <juval1983> זרים שמעו אריק איינשטיין ואמרו לי שזה נשמע בול כמו פופ איטלקי משנות החמישים <idosius> נשמע הגיוני <juval1983> לי הבילויים נשמעים כמו להקת קבארט אנגלית. ניק קייב כזה. <juval1983> התכנים אנדמים כי הם אנדמים <juval1983> והופסה פופסה תרבות מקומית :) <juval1983> להשקות במים ולדשן לאורך זמן <idosius> אז אין הבדל שניתן להצביע עליו בין שוגייז ישראלי לאנגלי לאמריקאי חוץ מזה שכל אחד מהם בא מאיפה שהוא בא? <juval1983> להתרחק כמה שנים ולחזור ויש לך קלאסיקה ללילה של אלבומים <idosius> מוזיקלית <juval1983> יש לי אלבום של להקה שויצרית משנות השישים שמחקה את הסטונז <juval1983> חוץ מהשפה יש משהו באיך שהם מנגנים <juval1983> תקרא לזה "עילגות" <juval1983> בשבילי זה זהב <idosius> LOL <idosius> ירדו בלי סוף על משינה שהם העתיקו אחד לאחד ממדנס <juval1983> זה מדהים ועמוק ואישי. ואני מעדיף את זה לרוב על המקור <juval1983> תודה לאל שעשו את זה. זה איפשר לי להרגע ולהקשיב לשירים ולמילים. <juval1983> החיפוש אחר מקוריות הוא טפשי וילדותי בסופו של דבר. צריך לתת לעולם להיכנס אליך ולפלוט רשמים על בסיס קבוע <idosius> מדובר פה על אותנטיות, לא מקוריות <idosius> אולי פשוט מוזיקה היא גלוקאלית היום, כמו כל דבר <juval1983> משינה אותנטים <juval1983> מוזיקה תמיד הייתה גלוקאלית <juval1983> פשוט לקח למסרים זמן רב יותר לעבור <idosius> זה בהחלט הואץ. אבל דווקא כשהיה יותר בידוד זה אפשר פיתוח של מוזיקה מקומית <idosius> כלומר, יותר מוזיקה מקומית <juval1983> גם היום הכל מקומי. ומה שלא זה סתם ברברת של יחצנים שרוצים שתקנה סוסיתא במחיר של מרצדס. <idosius> LOL <idosius> איזה להקה היא הסוסיתא פה באנלוגיה? :) <juval1983> כולם עד האחרון כולל אבף אבידן זה מוסיקה ישראלית <juval1983> ועדת חריגים היא הסוסיתא <idosius> :) <juval1983> מרצדס זה מה שתרצה. בחר להקה. שים על מדף עליון. <idosius> ROTFL <idosius> כאמור, זה סתם דיוק אינטלקטואלי בשבילי. הרבה יותר חשוב לי שהמוזיקה שאני שוומע תרגש אותי ואז לא אכפת לי מז'אנר, מאיפה זה מגיע, וכד' <idosius> דיון <idosius> וגם דיוק בעצם <juval1983> גם אני ככה. למרות ש - אני מאד מתעניין באנשים. <idosius> הסיפור תמיד מוסיף <idosius> והמיקום מוסיף הקשר <juval1983> הסיבה שאני מחבב מישהו כמו מאק דה מארקו זה שהוא נראה בחור מצחיק וחביב. מן גואוסט באסטר חמישי. <idosius> אז שישחק בסרטים, בשבילי המוזיקה שלו נורא סתמית ואני ממש לא מבין את ההייפ <idosius> הוא היפסטר פוסט בוי <idosius> פוסטר <juval1983> זה חשוב לי לא פחות מהבלדות הפזסבדו אפריקאיות חצי אייטיזיות שהוא מוציא בצורה מרשימה <juval1983> הןא דווקא אחלה. אני לא מקשיב לאלבומיו יותר מכמה פעמים אבל הוא אחלה ממש <juval1983> מקליט בבית <juval1983> נראה בחור טוב <idosius> בדיוק, מוזיקה במשקל נוצה שנראית טוב ביוטיוב <idosius> כל אזרח בעולם ישמע אותה פעם אחת וימשיך עם החיים <idosius> אני יותר עם להקות כמו אייסאייג' שלא נותנות לך לעבור על סדר היום אם אתה רוצה לשמוע אותן <juval1983> נסכים לא להסכים :) <juval1983> גם אייסאייג' אחלה <idosius> אתה מבין, עם אייסאייג' ככל שאני שומע אותם ככל שאני מעמיק למערבולת שלהם <juval1983> נשמע כיף :) <idosius> אולי הם פחות פופולאריים ממק דמרקו, אבל מי ששמע אותם, השתנה בו משהו <idosius> לגמרי! <idosius> באיזה מערבולות אתה נמצא כרגע? <juval1983> מה הטעם להשוות אבל. למי זה טוב. אני לא אדם טוב יותר כי אנשי שומע משהו קשה יותר. אני אותו חרתא כמו כולם <juval1983> מערבולת של חרדות לקראת הטור <idosius> זה העדפה אישית שלי לדרמטי והקודר לעומת הקליל והכיפי, לא קשור לאדם טוב יותר <idosius> LOL <idosius> למה חרדות? הופעת כל כך הרבה פעמים כבר <juval1983> טיסות. מפחידות אותי. להתרחק מהבית. לא אוהב. <idosius> הממ, בחרת בקרירה הלא נכונה <juval1983> לגמרי. <juval1983> אמרתי לך חרתא <idosius> אלא אם כן אתה איזה אמן בלאק מטאל שמקליט מהמרתף ולא יוצא החוצה חוץ מלשוטט ביער <idosius> בחושך כמובן <juval1983> אני מתכנו לאט לאט לרדת מהופעות נראה לי <idosius> איך תעשה את זה? <juval1983> או להבריא בטיפול <juval1983> נראה <idosius> :) <juval1983> אעשה מה שבא לי. לא ארצה להופיע לא אופיע <juval1983> אין לי מה להתחרות בצעירים גם ככה <idosius> תכל'ס אתה יכול לעשות את זה גם עכשיו <juval1983> אני יכול. נראה. בא לי להיות צייר <juval1983> או לשלב עם להקליט <idosius> כמו ג'ון סקווייר מהסטון רוזס <juval1983> משהו כזה <idosius> נשמע טוב <idosius> נראה לי שבכל מקרה בעתיד אמנים לא יצטרכו לצאת לטורים <juval1983> הם תמיד יצאו. בשביל הסמים והכיף והאחווה <idosius> יהיו הופעות במרחבים וירטואלים <idosius> וסמים דיגיטליים <juval1983> החרדתי שבי אומר הלוואי אבל בני אדם הם בני אדם וצריכים להיפגע . הכי קרוב שתגיע לזה זה סליפר של וודי אלן. <idosius> אני כבר לא זוכר, זה הסרט הזה שהוא קם פתאום בעתיד, נכון? <juval1983> כן <juval1983> ועושים סקס במכונה <juval1983> זה בערך כמה שמוזיקה ללא טורים נשמעת הגיונית <juval1983> אין אמנות ללא קורבן <juval1983> הקורבן הוא הנעורים <juval1983> והזמן <juval1983> והכסף <idosius> מה אם תוכל להופיע באולם, אבל עוד מיליוני אנשים יוכלו להיות שם, רק לא בנוכחות פיזית, וגם לך ישדרו את הנוכחות שלהם? <juval1983> לא טוב לי. <idosius> :) <idosius> אז כנראה שתמשיך לטוס <idosius> אני דווקא מת על טיסות, כולל ארוחות בטיסה <juval1983> כנראה <juval1983> בוא נחליף מוחות <juval1983> תהנה משלי <juval1983> הרבה שנאה עצמית <idosius> ROTFL <idosius> יש לי גם בשפע, אבל היא בדעיכה <juval1983> וסבל מתמשך ואפס הנאה <idosius> לא נראה לי שאתה אף פעם לא נהנה <idosius> ואתה לא היחיד בסבל <idosius> לכל אחד יש את שלו <idosius> כל אחד ישו ולכל אחד יש איזשהו צלב <idosius> כולם בדוקהה <juval1983> אז למה אני מרגיש לבד ? :) <idosius> שאלה טובה. למה אתה חושב? <juval1983> סוג של מנגנון הגנה עצמית ממצבים שמפחידים אותי <juval1983> אני כופה על עצמי לבד הרבה פעמים <idosius> כלומר, מפחיד אותך שכולם בסבל? <idosius> אה, הבנתי <idosius> מכיר את זה <juval1983> מפחיד אותי למות . אני חושב שאולי כשאני לבד אני מרגיש מוגן יותר <juval1983> כאילו סוג של "לימבו" שאני בניתי <idosius> אתה יודע, פעם המירק היתה הדרך שלי להיות לבד מבלי להיות לבד, או להיות לבד עם עוד בודדים <idosius> במרחק בטוח <juval1983> והשהייה בו לבד מכינה אותי למוות איכשהו <juval1983> היינו הרבה שנים לבד מול מחשב <juval1983> אבל אני זוכר את זה כמקום מאושר <juval1983> עד היום זה המקום השמח שלי <idosius> :) <juval1983> המחשב
כאן לילו (ראשון משמאל בתמונה) מספר על 5 להקות/אמנים איטלקיים שהוא אוהב:
Abiku היא להקה "לפני פריצה". הם מנגנים שירי פופ פשוטים, אבל הם מצליחים להדביק את המוזיקה שלהם במגוון רחב של צלילים ואני חושב שהתוצאה מעולה. אני מאוד אוהב את האלבום שלהם "Technicolor" מ-2011. הגיטרות מזכירות לי את Cocteau Twins וכל האלבום הוא סוג של מיקס בין The Cure ו-Talk Talk הפופים. אני לגמרי יכול להגיד ש-"Technicolor" השפיע על חלק מהסאונד של הגיטרות שניתן לשמוע באלבום האחרון של Good Morning Finch.
Here is Lillo (left most in the pic) answering on 5 Italian bands/artists that he likes:
Abiku is an “almost-emerging” band. They play simple pop songs, but they’re able to contaminate their music with a wide range of sounds and I think the outcome is great. I really like their 2011 “Technicolor” album. The guitars remind me of Cocteau Twins and the whole record is a kind of a mix between The Cure and the pop-ish Talk Talk. I can definitely say that Technicolor inspired some of the guitar sounds you can hear on the last record by Good Morning Finch.
Colapesce הוא סונגרייטר שגיליתי לפני הרבה שנים כשהוא לא היה עדיין ידוע. הקשבתי ל-EP הראשון שלו ומיד התאהבתי בו. מאז הוא שיחרר שני אלבומים מעולים עם אחד מהלייבלים הכי חשובים באינדי האיטלקי. הנה הקליפ הנפלא שלו:
Colapesce is a songwriter I discovered many years ago when he was still unknown. I listened to his first self-titled EP and immediately fell in love with it. Since then he has released two great albums with one of the most important Italian indie label. Here is his new wonderful video:
Verdena היא הלהקה האיטלקייה האהובה עלי, מהמובחרות פה. האלבום הראשון שלהם יצא ב-1999, ונשמע מאוד דומה לנירוונה, אבל לאט לאט הם יצרו סאונד ייחודי, שמערבב גיטרות שעירות, צלילי באס מרשימים ותיפוף מאוד עוצמתי ומקורי. זו חוויה יוצאת מן הכלל לראות אותם בהופעה חיה. הם תמיד היו מקור השראה גדול ל-Good Morning Finch.
Verdena is my favourite Italian band, they’re quite accomplished here. Their first album is from 1999, very Nirvana sounding but little by little they forged a unique sound, which is a mix of fuzzy guitars, impressive bass sound and a very powerful and original drumming. Seeing them live is an outstanding experience. They have always been a great source of inspiration for Good Morning Finch.
Port-royal היא להקה מג'נובה. בהתחלה הם שילבו בין אמביינט ופוסט-רוק ועכשיו הם יותר בקטע של מוזיקה אלקטרונית. ההופעות שלהם תמיד כוללות מופע חזותי והרבה אורות צבעוניים ודברים אחרים. אני מציע לכם להאזין לדיסקוגרפיה המלאה שלהם.
Port-royal is a band from Genoa. In the beginning they played a mix of ambient and post-rock and now they’re more into electronica. Their shows are always accompanied by visuals and a lot of colored lights and other stuff. I suggest you to listen to the whole discography.
Massimo Volume הוא הרכב פוסט-רוק/אלטרנטיב מבולוניה, העיר שבה למעשה אני חי. השירים שלהם מאוד אינטנסיביים ומלאי פאתוס. הם נהגו לרבד שכבות של גיטרות ולהוסיף ליריקת ספוקן וורד. זו אבן דרך בסצנה האלטרנטיבית באיטליה של שנות ה-90/00 וגם השראה גדולה לסאונד באלבום "Gemini".
Massimo Volume is a post-rock/alternative band from Bologna, the city where I actually live. Their songs are very intense and full of pathos. They used to stratify layers of guitars and to put lyrics as spoken words. A milestone for the Italian alternative scene of 90’s/00’s and another great inspiration for the Gemini sound.
~~
לילו מוראלה הוא הסולן הראשי והגיטריסט ב-Good Morning Finch, להקת אינדי מאיטליה שהוקמה ב-2010. הליינאפ המלא מורכב מג'ון, לילו, גלוריה וגרגוריו. עד עכשיו הם שיחררו שני EP-ים – "Forty Years Ago" מ-2011, את "Cosmonaut" מ-2013 – ו-"Gemini" שהוא אלבום עם 11 קטעים שלקחו את הלהקה לכיוון חדש. בעוד שה-EP-ים הקודמים היו פוסט-רוק טהור, אלבום הבכורה של ההרכב מביא את Good Morning Finch לטריטוריה חדשה, מלחים צליל שוגייזי עם ליריקה פופית וקטעי פוסט-רוק אינסטרומנטליים. "Gemini" זמין בבנדקמפ כהורדה דיגיטלית בשיטת "שלם כפי יכולתך" (אפשר לבחור בהורדה חינמית או בתשלום) ובתור דיסק בהוצאה מוגבלת.
Lillo Morreale is the lead vocalist and guitarist of Good Morning Finch, an Italian independent band formed in 2010. The full lineup is composed by John, Lillo, Gloria and Gregorio. Until now they have released 2 EPs – Forty Years Ago (2011), Cosmonaut (2013) – and Gemini which is a 11 tracks LP that turned the band onto a new path. While their previous EPs were pure post-rock releases, their first album brings Good Morning Finch in a different area, forging a shoegaze sound with pop lyrics and post-rock instrumentals. Gemini is available on Bandcamp in “name your price” digital download (you can choose between free or paid download) and limited edition CD.
סגור לתגובות על 5 המלצות להרכבי אינדי מאיטליה: פוסט אורח של Lillo Morreale מ-Good Morning Finch / כללי / Lillo Morreale
"אין לי מקום בעולם הזה" - תחושה שהסתובבתי איתה במשך שנים מבלי להכיר בה או להבין אותה, מבלי בכלל לדעת שיש עוד אנשים כמוני. בשנים האחרונות גיליתי, בין היתר, שאני Third Culture Kid: אדם שגדל מחוץ לתרבות המקור שלו למשך תקופה משמעותית בשנות ההתפתחות. אחד מהסימפטומים של TCK, הוא היכולת להטמע בכל מקום, ובאותו הזמן, תחושת חוסר שיכות לשום מקום. חייתי לסירוגין בישראל ובגרמניה עקב שליחות של ההורים, כך שביליתי חצי מהילדות שלי שם וחצי שם. אבל אני לא מרגיש ישראלי, ואני לא מרגיש גרמני. אני שייך לתרבות שלישית, של אלה שלא שייכים לשום מקום. ועכשיו, ועדת חריגים - שכבר עם שם הלהקה סימנו את הטריטוריה האקסטריטוריאלית שלהם - משחררים את "אין לי מקום", סינגל ראשון לקראת אלבומם השני "השעמום שוקע", סטייטמנט שדופק כמו פטיש על מסמר הראש שלי. יובל הרינג נשמע כמו יובל בנאי הצעיר, בימים שעוד היה לו את הקול, זועק את המסר ממקום מרוחק שטוף סערה בחוף שעלה על גדותיו: "אין לי מקום בעולם הזה".
