פוסט אורח: אביב מארק מראיין את איתן רדושינסקי מה-Midnight Peacocks
באמת צריך הקדמה? אביב מארק, סולן הסאבווי סאקרס והנצח והסאונדמן האגדי של האינדינגב ובכלל אחד מסנדקי סצנת האינדי, מראיין את איתן רדושינסקי, הגאון מאחורי הפלסטיק פיקוקס והמידנייט פיקוקס וממציא השאנטי מטאל - כל זאת לכבוד אלבומם החדש והקטלני של הפיקוקס "Katastrofa" + הופעה ב-11.1 במזקקה בירושלים. המקלדת עוברת בזאת לאביב מארק.
מה התקליט הראשון והאחרון שקנית?
הראשון היה בויניל וזה היה "ג'ו פאס מנגן גרשווין", אלבום ג'אז של הגיטריסט ג'ו פאס האחרון היה של להקת הבלאק מטאל השוודית Watain, האלבום "Lawless Darkness". הדיסק הראשון שקניתי היה "פולחן האביב" של סטרווינסקי בביצוע של הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של לאונרד ברנשטיין. זה דיסק שחרוט לי במוח לנצח.
מנה לפחות שני הרכבים מרכזיים בחייך נתנו לך השראה להקים להקה.
איירון מיידן, ג'יזס אנד דה מארי צ'יין, ופנתרה. עד ששמעתי איירון מיידן רציתי להיות צייר או כדורגלן. נראה לי שזו הלהקה הראשונה שהערצתי. קיבלתי הרבה השראה מהבסיסט סטיב האריס שהיה הבסיסט הראשון ששמעתי שמנגן דרך פדאל דיסטורשין. הג'יזס אנד מארי צ'יין שינו לי לגמרי את התפיסה לגבי באלאנס של גיטרות במיקס. פנתרה נתנו לי השראה לגבי שאיפה לשלמות בסאונד, נגינה ופרפורמנס. השתתפתי במופעי מחווה ללהקה והייתי לוקח את זה מאד ברצינות, מאזין להרבה ביצועי לייב שונים ומנסה להכנס לראש של פיל אנסלמו. זו חוויה מאד עצמתית ומלמדת.
השירה שלך רק משתפרת והולכת. איך אתה עושה את זה?
עם השנים הטכניקה משתפרת והמחשבה מזדככת - שירה קשורה לטמפרמנט שאתה משקיע ולדמיון של הזמר והמקומות שהוא מסוגל לקחת את עצמו לשם. הזמן עושה רק טוב לפרמטרים האלו. התחלתי לשיר רק בגיל 26 אחרי שהייתי במיוחד גיטריסט וסקסופוניסט. למדתי אצל המורה גורו רחל הוכמן שבנתה לי סט מוניטורים וירטואלי מסביב לגולגולת ושחררה לי מדחסי אוויר בחלל הסרעפת. הטכניקה שקיבלתי ממנה נהדרת לגראול ולחלוקת עומס נכונה על מיתרי הקול. והכי חשוב בעיני, אפילו יותר מפיץ' או צבע קול, זו היכולת שלך לספר סיפור ולשמור את המאזין שלך בתוכו וזה קשור למצב מנטלי ופוקוס על הדמות שאתה מציג.
מכל ההופעות שקיימת, איזו זכורה לך ביותר?
שאלה קשה, יש הרבה. ההשקה של האלבום הראשון של המידנייט פיקוקס בהייניקן הבימה. היו המון אורחים, קהל, ותחושה שכל הסצנה התייצבה מאחורי הלהקה. גם ההשקה של האלבום החדש בבסקולה תזכר אצלי לתמיד כהופעה מאד מדויקת ומפוקסת רגשית. אני גם זוכר הופעות שנפצעתי בהם כמו זו שנפלתי בה מגג של שתי קומות בבסיס צבאי ליד בית שמש. זה היה בתקופת ההתנתקות ובבסיס צבאי ליד בית שמש שדימה כפר ערבי למטרות אימון. מרחוק רואים מסגדים ונשים כובסות, מקרוב קרטון ופלסטיק. הופענו במסיבה של קבוצת טכנו מחתרתית. הנושא של המסיבה היה כוחות הביטחון וטרוריסטים והקהל היה צריך להתחפש בהתאמה. זה היה לילה של כוכבים נופלים. אנחנו הופענו על גג ולקחתי איזה צעד מיותר אחורה אל מחוץ למעקה. הנפילה נראתה ארוכה למדי ומדאיגה כשלמזלי נחתתי על סרפד ענק. אינסטינקטיבית קמתי ורצתי לטפס בחזרה על הגג/במה ובדרך שמעתי אנשים ששאלו אותי אם ראיתי מישהו נופל מהגג. למזלי זה הסתיים רק בצלעות שבורות. חזי עד היום אומר שהוא זכה סוף סוף לראות כוכב נופל.
ספר לי בקצרה על שני ההרכבים האחרים שאיתם אתה מוציא אלבום בתקופה הזו.
חזרתי עכשיו מברלין ממיקסים לאלבום חדש של פרויקט שנקרא Gone With The Flood, זה אלבום של עדי מוסקו ושלי שמשתתפים בו נגנים מישראל, ארה"ב, ודנמרק והסגנון הוא קאנטרי עם נגיעות של Space Rock, אני שר שם ברגיסטר נמוך טקסטים של מסעות. זה פרויקט אנלוגי וחם וכל השירים סביב אותו הסיפור פחות או יותר. קצת דומה לסיפור של אודיסאוס, חזרה לנקודת המוצא אחרי מסע ארוך ומפרך וניסיון לחולל מחדש אנרגיה ישנה של אהבה. רגע אחד שבו העבר נעור לחיים. אני מאד גאה בתוצאה שהשגנו ונרגש לחלוק את זה בקרוב.
לפני חודש חגגתי השקה של אלבום חדש של PULLSA שזה הרכב סטונר בעברית שאני חולק עם אפיק פלג, ערן מלכי, וחמי חיימוביץ', חברים טובים ממתחם הז'אן ז'אק שבו אני פעיל. זה אלבום שנולד מתוך ג'אמים ושמציג פסיכדליה אמיתית של נגינה וסאונד. פדל המוג שלי לבס עובד שם שעות נוספות. הטקסטים קשורים למחאה חברתית, כישוף, ונרקוטיקה.
למה אמורים לצפות אלו שיבואו להופעות של המידנייט פיקוקס כיום?
למופע של מוזיקה מקורית שמשלבת מטאל ומוזיקה ערבית ושמבוצע בקפדנות טכנית ורגשית. אפוקליפסה ואימה מהמזרח התיכון שמוגשת ברוטב גרוב והומור שחור. יש לנו רקדנית בטן מדהימה, אלה גרינבאום, ואני גם עושה פרצופים מוזרים ומפחידים לפעמים. לפעמים אנחנו מסיימים את ההופעה במדיטציה המונית. יש לנו שיר שמתאים לפעילות הזאת וששייך לז'אנר המופרך שהמצאנו ושנקרא שאנטי מטאל. קוראים לשיר "Indian Sun" והוא שיר מסע מנטלי של אדם שנקלע לחוויה פסיכדלית בחברת צ'יף אינדיאני.
מהן השאיפות המוזיקליות שלך לעוד עשר שנים מהיום?
להמשיך עם מה שאני עושה כיום שזה לייצר הרבה מוזיקה חדשה ולחשוף אותה לקהלים חדשים. להגשים פרויקט תזמורתי שאני חולם עליו ולנגן על קלרינט בס.
