פוסטים מתויגים עם ראיונות עם מוזיקאים

  • ראיון עם Sun Tailor + הגרלת כרטיסים

    ל-Sun Tailor, שם הבמה של ארנון נאור, יש חיבה להופיע במקומות מיוחדים. ראיתי אותו בהופעה בסלון בית בתל אביב - הופעה מאוד אינטימית שירתה את הנוכחות החזקה של סאן הישר אל הלב.

    השבוע סאן טיילור יופיע במקום נוסף מחוץ למעגל הלבונטין-סירופ-אוגנדה: תיאטרון יפו ב-6.1. אני מגריל כרטיס זוגי להופעה (פרטים בסוף הפוסט), ועשיתי ראיון קצר במייל עם ארנון כדי לברר מה קרה לו בהודו, איך הוא כתב שיר עם אקורד אחד, ובאיזה מקום לא שגרתי הוא חולם להופיע.

    סיפרת בראיון לטיים אאוט שעשית מסע בהודו אחרי ההקלטה של האלבום הראשון. זה מאוד הסתדר לי. גם בתור יוצא הודו בעצמי, וגם כי הרגשתי שיש לך נוכחות ואותנטיות מאוד חזקה, שהיא הרבה פעמים תוצאה של טרנספורמציה אישית. מה קרה לך במסע בהודו ואיך הוא השפיע על החיים שלך?

    "הודו אכן הייתה שינוי גדול בשבילי. הגעתי אליה ברגע משמעותי, יומיים אחרי שקיבלתי את המאסטר של האלבום הראשון. הגעתי אליה ערום ומבולבל, בלי גיטרה ובלי לדעת מה אני רוצה לעשות עם המוזיקה שלי ועם החיים שלי. מהר מאוד מצאתי את עצמי עם גיטרה ביד יושב כל ערב, לבד או עם אנשים (לפעמים 5 ולפעמים 50) מנגן ושר. לא יכולתי לברוח מזה, זה הפך לצורך קיומי וכל מה שרציתי זה לשיר. זה היה קיים אצלי גם לפני הודו אבל היא פשוט הוציאה את זה ממני בעוצמות שלא היו קיימות שם קודם, והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות יותר מהכל, ליצור את החוויה המשותפת הזאת בכל הזדמנות אפשרית. עם הגל הגדול והסוחף הזה חזרתי לארץ והתחלתי להופיע".

    אמרת בראיון לבלוג Shira T שגדלת דווקא על גראנג' כמו סטון טמפל פיילוטס ואליס אין צ'יינז. איך עברת דווקא לצד האקוסטי של המוזיקה? האם תעשה אי פעם מהלך דילן ותעבור לגיטרה החשמלית?

    "זה נכון שגדלתי על גראנג' אבל תמיד נמשכתי לצד השקט יותר שלו, לשירים השקטים של פרל ג'אם, לאנפלאגדים הקלאסיים האלו של נירוונה ואליס אין צ'יינז. יש איזו כנות ופשטות בכלים אקוסטיים שאני מתרגש ממנה, קשה לי למצוא את זה בסאונד מסונתז או מלאכותי. כשזה בכל זאת קורה אני מוצא שיותר מהכל אני מגיב לשיר, ולא בהכרח לאינסטרומנטציה.
    מבחינתי כבר עשיתי סוג של קפיצה לצד החשמלי, אני מנגן כמה שירים על לאפ סטיל מוגבר (מעין גיטרת סלייד חשמלית) בהופעות ואני מאוד אוהב את העצמה שיש בגיטרה חשמלית".

    איך נוצרה העטיפה של "This Light"? למי שייכות הפנים שמופיעות עליה?

    "העטיפה של This Light היא תחריט שעשתה האמנית אנה דובינסקי. הרעיון נוצר אחרי ביקור שלי בטוסקנה בשנה שעברה, ראיתי שם תחריטים של שמשות פגאניות מעל הדלתות, סמל למזל טוב ולשפע. הרגשתי שזה יהיה אימאג' נכון לאלבום החדש. אנה לקחה את הרפרנס הזה והפכה אותו ליצירת אמנות מדהימה שמחבקת היטב את המוזיקה".

    המוח שלי התפוצץ כשהבנתי שיש רק אקורד אחד ב-"Who's At Your Window" - זה לא שגרתי ומאוד עוצמתי. איך השיר נכתב?

    "זה נכון, רק אקורד אחד, גם אותי זה הפתיע כשזה קרה. הרעיון לשיר היה אצלי בראש כמה שנים, עוד מהתקופה שלי בלונדון. מדי פעם הייתי מזמזם אותו לעצמי ואז שוכח. הוא קפץ עלי חזק ובפתאומיות כשהייתי בפריז בסוף 2011, ואז כבר ביקש להיכתב ולהפוך לשיר. הוא יצא ממני במכה אחת, ותוך 20 דקות כבר הלך לבד".

    יש לך חיבה להופיע במקומות לא שגרתיים: בסלונות בבתים ועכשיו גם בתיאטרון יפו. באיזה עוד מקומות לא שגרתיים הופעת? מה מושך אותך מחוץ לאולמות ההופעות, ומה המקום הכי פחות שגרתי שהיית מת להופיע בו?

    "אני אוהב את הקסם שבחלל, ואיך הוא משפיע עלי, על המוזיקה ועל הקהל. יש משהו כל כך חזק בהשפעה של מקום על היצירה, הוא בעצם השותף הסמוי והדומיננטי בהופעה, משהו שלעיתים קרובות אנחנו לא מבינים בזמן אמת. הופעתי על גג בתל אביב, בהאנגר נטוש בהמבורג, במנהרה ענקית בלונדון, כל מקום יוצר משהו אחר. אשמח להופיע במערה ענקית, עם המון נטיפים והמהום של מים זורמים, זאת פנטזיה שיש לי כבר המון זמן".

    ~~

    רוצים לזכות בכרטיס זוגי להופעה של Sun Tailor? חפשו את סטטוס ההגרלה בעמוד המאזין בפייסבוק ותגיבו עליו בהתאם. הזוכה יבחר אקראית ב-6.1 בשעה 12:00 ויקבל הודעה בפייסבוק.

  • שממל בראיון: זו לא מלחמה, זה רק שיפוץ

    ראיינתי את כוכבי היוטיוב ולהקת הפופ החברתי שממל:

    המוח מאחורי להיט היוטיוב "ברלין" של להקת שממל מתגורר בדירה שכורה בכרם התימנים. קוראים לו דרור ויידמן. כשבאתי לראיין אותו יחד עם גיטריסט ההרכב יניב רווה לרגל השקת אלבומה השני של הלהקה, הוא פתח בהתנצלות.

    לכתבה המלאה בעכבר העיר

  • ראיון עם '68 + הגרלת כרטיסים: רעש רוחניות וחרטה

    '68 היא מהלהקות האלה כמו Death From Above 1979 (שלשתיהן יש שנה בשמן) או Royal Blood שגורמים לי להתפלא איך שני אנשים בלבד מסוגלים לייצר מתקפה כל כך אגרסיבית של רוקנרול. בשבוע הבא אבחן את זה מקרוב: דואו הPאנק-רוק יגיע לסירופ בחיפה ב-21.12 ולפסאז' בתל אביב ב-22.12. בינתיים שאלתי את ג'וש סקוגין, סולן/גיטריסט ההרכב, על רעש, רוחניות, וחרטה.

    “In Humor and Sadness" הוקלט בחיפזון והשארתם טעויות ומגברים מקולקלים בהקלטה. מדוע בחרתם באסתיטקה כזו?

    "לא רציתי לחשוב על שום דבר יותר מדי. אני עובד טוב תחת לחץ ואני נהנה כשהדברים נעשים בצורה אימפולסיבית וספונטנית. אז אם מחברים את כל זה ביחד מקבלים את צורת ההקלטה הכי טובה בשבילי".

    באיזה טכניקות גיטרה אתה משתמש כשאתה מנגן בצמד לעומת להקה גדולה?

    "ובכן, מכיוון שזה צמד ואני עדיין רוצה לייצר את הצליל הגדול והרועש הזה, אני צריך לפצל את הסיגנל של הגיטרה שלי לשלושה חלקים ואז זה יכול להכנס לשני מגברי גיטרה שונים ומגבר אחד לבאס. זה נותן צליל הרבה יותר גדול".

    הליריקה שלך בדרך כלל מתוארת כרוחנית. האם אתה מרגיש ככה? אם כן, מה הדרך הרוחנית שלך?

    "הליריקה שלי היא פשוט החוויות והזכרונות מהחיים שלי. אני אדם מאוד רוחני ואני בטוח שזה דולף דרך הליריקה שלי. אני מאמין ביצירת אמנות שמתבססת על מה שאתה יודע, וכל מה שאני יודע בוודאות זה המסע והדרכים שהובילו אותי עד הלום".

    חרטה היא נושא בולט עבור '68: הוידאו ל-'68 נפתח בציטוט "אני יכול לחיות עם 'כישלון' אבל חרטה תאכל אותך מבפנים" והשירים של האלבום מאייתים "regret not". מה הסיפור?

    "למעשה חוסר חרטה הוא הנושא הבולט. אני מנסה לחיות את החיים שלי עם כמה שפחות חרטה שאפשר. רוב האנשים שהכרתי חיים את החיים שלהם בהתבסס על פחד מכישלון. למזלי, אני לא מאמין בכישלון, אבל אני יודע שעקיצה של חרטה יכולה להשאר לנצח".

    הקטע "N" מסתיים עם הליריקה "Everyone's given up but I was born on a different day and I drink from a different cup". מה האחרים קיבלו שאתה לא?

    "זה לא משהו ספציפי. זה הרעיון שהרבה אנשים כל כך ממהרים לעזוב ולוותר לפני שבאמת היתה להם הזדמנות לראות איך הכל מתחבר. באופן אישי, גיליתי שיש לי אופי מאוד התמכרותי אז דווקא קשה לי לשחרר".

    ~~~

    נ.ב. יש לג'וש סקוגין מדבקת "LISTENER" על הגיטרה! הוא עדיין לא מעריץ של הבלוג, אלא של הלהקה.

    רוצים לקבל כרטיס זוגי להופעה של '68? תכנסו לעמוד הפייסבוק של המאזין, תמצאו את סטטוס ההגרלה, ותגיבו עם מי הייתם מקימים צמד רוקנרול רוצח - כל תשובה תתקבל בברכה. הזוכה יבחר באקראי ויקבל הודעה בפייסבוק ב-17.12 בשעה 16:00.

  • ראיון עם TATRAN: בתוך תבשילים מעניינים

    אם הייתי חוזר אחורה בזמן במכונית דלוריאן מעופפת ואומר לכם: "גרייט סקוט! טריו ישראלי אינסטרומנטלי שמשלב בין ג'אז, רוק, ואלקטרוניקה הולך למכור את כל הכרטיסים בבארבי!" הייתם מאמינים לי? כנראה שלא - אבל זה בדיוק מה שקרה.

    להקת Tatran פיצצה לפני חודש את הבארבי. הם נתנו את אחת ההופעות הכי מהוקצעות שראיתי בתקופה האחרונה, עם קטעים צבעוניים ונגינה תותחית. ומה אתם יודעים, הם חוזרים לנגן שוב לבארבי ב-7.1.15.

    רציתי להבין איך לעזאזל הם עשו את זה, ומה הם מתכוונים לעשות הלאה, אז הזמנתי את הלהקה לראיון קצר במייל.

    מילאתם את הבארבי בהופעת ההשקה עם מוזיקה אינסטרומנטלית ניסיונית שבדרך כלל שמורה ל-20 האיש המיתולוגיים שהולכים ללבונטין. איך עשיתם את זה? הופתעתם שכל הכרטיסים נמכרו?

    "הופענו הרבה מאוד במהלך השלוש שנים שהלהקה קיימת. למעלה מ-100 הופעות בשנתיים וחצי, והרבה ברחבי הארץ: מקומות קטנים, גדולים, פסטיבלים וכו'.

    "במהלך הדרך שדרגנו, הוספנו, שיפרנו והעשרנו את המוסיקה, ועם הזמן צברנו איזשהו קהל מכל רחבי הארץ שבא וחוזר להופעות. עשינו איזשהי הפוגה כדי לסיים את העבודה על האלבום שלאחריה הוצאנו את האלבום בנובמבר האחרון בבארבי ובאמת הרבה מאוד קהל הגיע להקשיב ולפרגן.

    "כל זה כמובן בשילוב עבודת ניהול מצוינת וחכמה של אייל בסון שהוא חבר טוב והמנהל של הלהקה. באיזשהו מקום לא הופתענו שכל הכרטיסים נמכרו כי באמת עבדנו מאוד קשה על המוסיקה ולפתח את הלהקה והשקענו הרבה זמן ומאמץ כדי שההופעה תהיה גדולה וחזקה".

    מאוד התרשמתי מהנגינה שלכם בלייב. מה הרקע המוזיקלי של חברי ההרכב ואיך הגעתם לרמה הזו?

    "אינדיוודואלית. אופיר [באס -ע.ש.] למד ג'אז בתלמה ילין, והושפע הרבה מהעולם הזה. בהמשך הוא התעסק המון במוסיקה קלאסית אבל הושפע רבות גם מלהקות כמו רד הוט צ'ילי פפרס ורדיוהד. השילוב של אלה תרם לו ובנה אותו.

    "תמוז [גיטרה -ע.ש.] פעל בכמה הרכבי רוק קטנים והתעסק לבד במוסיקה יותר אבסטרקטית, ועיקר ההתמקדות שלו הייתה בהפקה ובסאונד ובצד אלקטרוני יותר של יצירה. בשנים האחרונות הוא התעמק גם קצת בג'אז וגם הושפע רבות מאופיר.

    "לדן [תופים -ע.ש.] לעומת זאת היה מין מסע של רוק כבד, פרוגרסיב, מטאל ופיוז'ן, שהובילו דווקא לתקופה של ג'אז של כמה שנים, שם הוא גילה את הגרוב, הפ׳אנק, וניגן המון גרובים וביטים במשך תקופה ארוכה".

    "הדרך הזאת שכל אחד עבר עם עצמו הובילה באופן טבעי לכך שלכל אחד מאיתנו יש אישיות מסויימת על הכלי, וכשנפגשנו לעבוד ביחד, האישיות הזאת הקצינה. פיתחנו איזשהי שפה ביחד. אנחנו מרגישים שאנחנו מאוד מפרים ומשפיעים אחד על השני".

    איך עובד תהליך כתיבת השירים ב-Tatran?

    "באלבום הנוכחי רוב השירים נכתבו ע"י אופיר שהביא כמה לחנים שעיבדנו ביחד. בפועל כל אחד זורק רעיון, שזורק אותנו לכל מיני מקומות חדשים ולרעיונות נוספים. תמוז הביא גם כל מיני קטעים, כל מיני לחנים שהוא כתב, וביחד הוספנו להם, עיבדנו אותם וליטשנו אותם. יש לנו גם קטעים כמו 'ספייס אאוט' ו׳למון׳ שנולדו מתוך ג'אם מאולתר, ויש שירים שבנויים מקטעים קטנים שכל אחד הביא איתו. הקשבנו לג'אמים שעשינו ולקחנו משם איזשהו חלק, והרכבנו את זה ביחד לכדי קטע. יש גם קטעים שדן הביא, אבל הוא החליט לגנוז אותם כי הוא לא מרגיש מספיק פתוח ושלם איתם בשלב הזה. אולי בהמשך. בכל אופן, יש הרגשה שהקטעים הם של כולם, אנחנו כמו משפחה מהבחינה הזאת".

    במוזיקה של Tatran יש אלמנטים מהמון סגנונת: מג'אז דרך רוק פרוגרסיבי ועד ז'אנרים יותר איזוטריים כמו מת' רוק. מאיזה מוזיקה ואמנים אתם אשכרה מושפעים?

    "מבחינה סגנונית אנחנו לא חושבים דרך הגדרות כלשהן ביצירה. כל אחד מביא את העניין שלו ויוצא איזשהו מרקם חדש שאנחנו לא מתעסקים בלהגדיר אותו בנטייה סגנונית. בכל זאת כמובן ששלושתינו הקשבנו להרבה מוסיקה שחדרה אלינו, לרבות רד הוט צ'ילי פפרס, רדיוהד, לד זפלין, מארס וולטה, דביסי, באד פלוס, אבישי כהן - אנחנו מושפעים מהרבה מוסיקה מכל מיני אזורים ועולמות. ההשפעה העיקרית שלנו היא אחד על השני כי אנחנו באמת עוברים תהליך ארוך ועמוק של להקה. אנחנו מנגנים המון ביחד אז כל מה שעובר על אחד מאיתנו מוזיקלית וריגשית משפיע על השאר, ומשם אנחנו מוצאים את עצמנו בתוך תבשילים מעניינים".

    אתם חוזרים לבארבי למופע הקרוב אחרי מעט זמן יחסית. אתם מצפים למלא אותו שוב? מה ישתנה בהופעה הזאת לעומת הקודמת?

    "להופעה הקרובה בבארבי אנחנו מתכוננים כמו לכל הופעה. מה שמעניין אותנו זה שהמוסיקה תבוצע בצורה הכי טובה ואמיתית. אנחנו כן יודעים שכל הופעה פותחת אותנו למחוזות חודשים. אנחנו ניגשים לדברים אחרת ומאלתרים ותמיד יוצאים דברים אחרים ומפתיעים, אז בטוח שזו תהיה הופעה שונה מכל קודמותיה. אין לנו ציפיות מבחינת למלא את הבארבי. אנחנו מקווים שמי שרוצה להגיע, יגיע בכיף. אנחנו הולכים לתת את ההופעה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת".

  • ראיון עם I Was A Bastard: השפעות רדיוהדיות

    כשהייתי בפסטיבל יערות מנשה, הלכתי להופעה של עמיר לב בתקווה לקבל מנה של שמים אפורים. השמים החשיכו רק יותר מאוחר, כשנתקלתי בלהקת I Was A Bastard.

    ארבעת חברי הלהקה נראו כמו אנשים לא קשורים שמצאו את עצמם פתאום על הבמה, אבל הם הופיעו בטוטאליות, בלי הקריצה המעצבנת (מבקרי מוזיקה: אני לא מבין למה אתם משבחים להקות שלא לוקחות את המוזיקה שלהן ברצינות), וניגנו לאט ועמוק. בן שלו התעצבן מההשפעות הרדיוהדיות שלהם, ואני דווקא הוקסמתי ושמעתי שם גם את Galaxie 500 והרכבי סלואו-קור כמו Red House Painters ו-Low.

    I Was A Bastard משיקים סוף כל סוף את EP הבכורה שלהם "In Your Great Heart" בלבונטין 7 ב-17.12, אז ניצלתי את ההזדמנות לראיון קצר במייל עם סולן הלהקה נוה שפרוני.

    קודם כל, מי חברי הלהקה, ואיך היא הוקמה?

    "חברי הלהקה הם: מיכאל יצחקי-תופים, אור דרומי- סינטי ,טמבורין, קולות, נוה שפרוני (אני)- גיטרה שירה, וכליל שפרוני- בס וקולות. ההרכב הנוכחי קיים בערך שנה, הוא בעצם מהווה המשכיות לאלבום שכתבתי והפקתי לעצמי, שנקרא free שהיווה את הבסיס להקמת הלהקה, ממנו הויז'ן לגבי הסאונד של הלהקה החל להתגבש ולצמוח ואפשר לשמוע אותו בבאנדקאמפ, את החומרים העדכניים של ההרכב אפשר לשמוע באיפי החדש שנקרא 'In your great heart' שגם נמצא בבנדקאמפ".

    מדוע בחרתם בשם I Was A Bastard?

    "השם הומצא כי הכינוי שלי היה באסטארד, וחוצמזה זה אחלה שם ללהקה, לא?"

    אמרתם שאתם במקור מחדרה. איך החיים בעיר השפיעו על היצירה שלכם?

    "האמת רק מיכאל ואור במקור מחדרה, וזה נאמר בתור בדיחה במהלך ההופעה, אני גדלתי במושב, ואנחנו עושים חזרות לרוב באולפני "'wavos" שבקיבוץ בית אורן ואני מאמין שהטבע הוא השראה ליצירה בשביל כל אומן, והסצינה העירונית הוא משהו שבתוכו אפשר להתפתח ולצמוח".

    בביקורת להופעה שלכם בפסטיבל יערות מנשה, בן שלו הגיב בשלילה לצליל הרדיוהדי של ההרכב. האם אתם מושפעים בכלל מרדיוהד, ומה חשבתם על הביקורת הזו?

    "האמת שאנחנו מושפעים גם מרדיוהד וגם מעוד הרבה אמנים אחרים, הביקורת שלו בגדול היתה טובה אז שמחנו שהיא נכתבה. אני מאמין שהסאונד שלנו בא ממקום אותנטי ורגשי ולא ממקום שמנסה בכח להיות משהו שהוא לא, ואני מאמין שמי שרואה הופעה שלנו יכול לזהות בקלות את הייחודיות הזאת".

    במסגרת סיכומי השנה, איך היתה 2014 בשבילכם ומה אתם מתכננים לשנת 2015?

    "שנת 2014 הייתה שנה מאוד פוריה הספקנו להוציא לאור איפי בכורה, ולהקליט עוד איפי שעומד לצאת, הופענו בהמון מקומות ובינהם פסטיבל יערות מנשה ואינדינגב, וקיבלנו המון תגובות נלהבות, ב2015 יש תכניות להתפתח מבחינה יצירתית אם זה באולפן או בהופעה חיה, הסאונד של הלהקה מאוד ייחודי ומזוהה איתנו ואנחנו נמשיך לפתח ולהעמיק לחקור ולחדש אותו. וגם נמשיך להופיע המון ולהכניס למופע אלמנטים ויזואליים. בהופעה הקרובה שלנו בלבונטין ב17.12 ננגן הרבה שירים גם ישנים וגם חדשים, נארח את דן עזרא מהאפיטייזר צ'יזקייק ועופר טיסר יהיה על עמדת הויג'יי. בנוסף אנחנו מתכננים להקליט אלבום בכורה ולצאת לטור באירופה בקיץ 2015".

    צילום ועיצוב תמונה: הילה כהן