פוסטים מתויגים עם אינדי ישראלי

  • אינטרו 5: Saint God השם הכי בלאק מטאל

    כמה הרכבים בארץ משלבים בין בלאק מטאל לשוגייז וגאראג' רוק? בדיוק כמו אלוהים יש רק אחד, והם קרויים על שמו: Saint God. ראיתי את הצמד בהופעה בצימר (גילוי נאות: הם הופיעו אחרי הלהקה שלי Viene Tormenta) והרגשתי תשדורת של עוצמה מחוספסת, תחושה של הדבר האמיתי. תכירו אותם לפני שהם יהיו deafheaven הישראלים וההיפסטרים יעופו עליהם.

    1. מי חברי הלהקה?

    שורה-תופים, שירה. תים - גיטרה.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    שורה: אנחנו מאיזור התעשייה ואם זכור לי נכון, נפגשנו בשנת אלף תשע מאות שישים ושבע בג׳ונגלים של וייטנאם, כשתים היה חייל אמריקאי ואני הייתי ינשוף.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    מוסך במדבר ביום גשום.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    חשבנו מה השם הכי "בלאק מטאל" שמתאר את האדם.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להקליט אלבום אצל איטלקי אמיתי, כמו סטיב אלביני.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    שומרים על סדר יום מאוזן.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מושפעים מקפה. קפה זה משקה שחור שאנשים שותים בשעות הכי טהורות של היום.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    תים: Augustus Pablo - King Tubby Meets Rockers Uptown

    שורה: אני הייתי בורח משם עם הרכבת הראשונה

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    ה-boxset הראשון של רמברנט.

    10. איזה אומן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    Grimes.

    11. מה עוד הייתם רוצים להוסיף, בלי קלישאות וקידום עצמי?

    מקום ילדותי הוא הכי יפה בעולם
    שם שלגים לבנים באיטיות מלטפים את הים
    אור עשש מתעניין מאתגר חלומות
    ושפתיים נושפות הבל-פה לעיניים קרות
    שם הדם לא זורם כמו אגם, בן אדם
    ועצים, כדבריו לוחשים שיר ערש לכולם

  • אינטרו 4: הפוסט רוק הצעיר של The Name's John

    הפוסט רוק מתחזק בארץ. להקות כמו Tiny Fingers ו-TATRAN מפוצצים את הבארבי כל פעם מחדש, ועוד עם מוזיקה נסיונית שמרימה את הרוח לגובה של תחנת החלל הבינלאומית. The Name's John, חמישיית פוסט רוקרים צעירה, ממתינה בעקבותיהם לשיגור. הם עובדים כרגע על מיקסים לאלבום בכורה ובינתיים שחררו ממנו שני קטעים מסחררים באי פי "Young". תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    נבו סיון - גיטרה, שון ממון - גיטרה, ילון שחורי - תופים, בר מרחב - בס, אלון שוער - תופים.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    כולנו מאזור מגידו, כולנו למדנו באותה אולפנה למוזיקה והכרנו שנים. באיזשהו שלב אני וילון המתופף החלטנו לג'מג'ם ביחד וסתם שיחקנו קצת עם דברים. עצרנו באיזשהו שלב כי לילון היו בגרויות וזה היה יותר מדי לחץ. חודשיים אחר כך שלחתי לו הודעה ואמרתי "בוא נמשיך את מה שהיה!" דיברנו עם שון ובר והם החליטו להצטרף. אני חושב שעשינו חזרה אחת או אפילו לא היתה חזרה לפני שהחלטנו שאנחנו רוצים עוד כלי. שאלנו את אלון אם הוא רוצה להצטרף והוא מיד קפץ על ההזדמנות ומשם הכל היסטוריה.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    פוסט רוק. משום שהטווח של הז'אנר הזה כל כך רחב, בין אם זה דברים מאוד אמביינטים או דברים שמאוד מבוססים על ריפים, נורא קל להכנס תחת הכותרת הזאת ובתוכה לעשות תכלס מה שנרצה.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    לשם שלנו אין שום משמעות בתכלס. כשהתחלנו היינו צריכים מקום לדבר ולשלוח דברים אחד לשני אז המתופף שלנו הקים קבוצה סגורה בפייסבוק של הלהקה. כשהוא היה צריך לכתוב שם לקבוצה הוא פשוט כתב משהו רנדומלי. כשראינו מה הוא כתב פשוט זרמנו עם זה וככה זה הגיע ל-The Name's John.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לנגן מוזיקה ששוברת את הכללים פחות או יותר. אנחנו מנגנים מוזיקה אינסטרומנטלית כי לא רצינו להתחייב למסר מסויים או שפה, רצינו פשוט לנגן מוזיקה במובן הכי טהור שלה.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    שניים מאיתנו (אלון וילון) בצבא, שון הגיטריסט שלנו כרגע בשנת שירות בדרום, בר הבסיסט כרגע עושה שירות לאומי ואני כרגע לומד שנה א' ברימון.

    7. ממה אתם מושפעים?

    כל אחד מאיתנו בא מכיוון שונה לגמרי, חלק מאיתנו באים יותר מכיוון של רוק קלאסי ומטאל וחלק באים מכיוון של מוזיקה אלקטרונית ופוסט רוק וכל זה מייצר את הסאונד שלנו. השילוב בין הטעם האישי של כל אחד מאיתנו.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    חד משמעית "Shvat" של טאטרן.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    דיברנו על זה הרבה ולא הצלחנו למצוא אלבום שאנחנו שונאים מספיק בשביל למחוק.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    Sigur Ros. כי לטוס לאיסלנד זה חלום וכי הם פשוט מדהימים.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    יש בארץ מוזיקה אינסטרומנטלית אדירה. בין אם זה Tiny Fingers או TATRAN או כל מיני הרכבים אחרים, פשוט לכו להקשיב לזה, לא תתחרטו.

  • TATRAN בראיון על האלבום "Soul Ghosts": פתיחת הראש והלב + הגרלת כרטיסים

    TATRAN עשו את הבלתי האפשרי בשנה שעברה ופרצו לקהל עוד יותר גדול, דבר מוזר בהתחשב בכך שהם עושים מוזיקה אינסטרומנטלית נסיונית, או אולי לא בהתחשב בפופולריות של Tiny Fingers. הרבה מזה קרה בזכות ההופעות שלהם שהיו גם הדוקות וגם מאוד צבעוניות. עכשיו מגיע אלבום חי של ההרכב בשם "Soul Ghosts" שיושק ב-16.11 בבארבי. תפסתי אותם לראיון קצר במייל לכבוד על ההשקה לברר מה עבר עליהם השנה, איך הם בוחרים שמות לקטעים, והאם הם הולכים לכבוש את הגולה.

    "Shvat" יצא לפני שנה בערך. מה שונה ב-TATRAN מודל 2015 לעומת מודל 2014?

    היתה לנו שנה מאוד אינטנסיבית וגדושה. כלהקה, וגם מבחינה אישית. כל אחד מאיתנו עבר הרבה דברים. התבגרות אולי, ופתיחת הראש והלב. זה כמובן מתקשר ישירות עם מה שיש לנו להגיד כמוזיקאים ונגנים. מרגיש שכל אחד נהיה יותר עצמו. לאט לאט אנחנו משילים דברים שהם לא אנחנו ומבינים מה אנחנו באמת. לשמחתנו ניגנו המון יחד בשנה הזאת והעמקנו את החברות ואת ההבנות על הסאונד שלנו, ועל החופש, הביטוי והתקשורת שאנחנו מחפשים להשיג דרך המוזיקה.

    יש לקטעים שלכם שמות מאוד מסקרנים. איך אתם בוחרים אותם?

    לפעמים זה מגיע באופן אינטואיטיבי לגמרי, ביחד עם היצירה של הקטע. ולפעמים זה מגיע מתוך סיעור מוחין: מדברים על השיר, מה הסיפור שלו, מה הוא מעלה בנו, מה הוא גורם לנו להרגיש, לדמיין, מה האסוציאציות ואיך הסאונד של השם כשאומרים אותו, מתקשר עם המוזיקה.

    בד"כ הרכבים מוציאים אלבום לייב אחרי שיש להם כמה אלבומים ברזומה, אך הוצאתם בינתיים רק אלבום אחד. מדוע החלטתם אם כך לשחרר אלבום לייב?

    הרגיש לנו שיש איזה משהו שקורה בהופעה, שהוא ייחודי להופעה ואי אפשר באמת לשחזר אותו לבד באולפן, שהוא אלמנט מאוד חשוב בלהקה והיה לנו חשוב לתת לו ביטוי ותיעוד. הרבה מההתפתחות המוזיקלית שלנו קרתה וממשיכה לקרות לייב על הבמה. כל הופעה מרגישה לנו כמו משהו אחר לגמרי ויש הופעות שאנחנו יוצאים מהם בתחושה של "וואו, עברנו עכשיו משהו. אנחנו כבר לא בדיוק אותם אנשים". ההופעה הספציפית הזאת תפסה אותנו במקום שהרגשנו שנגענו באיזשהו מיקסום ומיצוי של אנרגיה מסויימת, והתחלנו לראות ניצנים של הדבר הבא. לכן זה מרגיש לנו כמו צעד מאוד טבעי ונכון להנציח את הרגע הזה.

    יש ב-"Soul Ghosts" גם כמה קטעים חדשים. מה אתם יכולים לספר עליהם?

    כן, יש באלבום הזה חמישה קטעים חדשים. חלקם מלווים אותנו תקופה ארוכה וחלקם עדיין טריים, במיוחד היו טריים בהופעה עצמה. השירים החדשים ברובם באו יותר מנגינה משותפת ביחד. כל מיני רעיונות שבאו תוך כדי אילתור, שלקחנו ופיתחנו ביחד. אפשר להגיד שאל השירים מהאלבום "שבט" באנו אז עם הגישה והכלים שהיו לנו עוד לפני הלהקה ואל השירים החדשים הגענו עם הגישה והכלים שרכשנו בתוך הלהקה, מתוך חיפוש משותף והפריה הדדית.

    מה התוכניות הבאות של ההרכב? יש דיבור על הופעות בחו"ל?

    הרבה הופעות, בארץ ובחו״ל לאט לאט. בדצמבר נגיע להולנד לפסטיבל מאוד מגניב בשם State-X New Forms, ובהמשך השנה נרקמים להם כמה טורים באירופה ואמריקה בשיתוף עם AMI. ובעיקר אנחנו מתכננים לעשות הרבה מוזיקה ולנסות גישות חדשות ביצירה.

    מה עוד תרצו להוסיף?

    אנחנו רוצים להודות לקהל הבאמת באמת מדהים שמתעניין ועוקב ובא להופעות ומקשיב, ותומך בנו בצורה כזו אמיתית ואוהבת. זה די מטורף ואחד הדברים החשובים שמאפשרים לנו להמשיך לתת את כל כולינו. תודה, אוהבים.

    רוצים לזכות בכרטיס זוגי להשקה של טאטרן? כנסו לפייסבוק של המאזין וחפשו את סטטוס ההגרלה

    קרדיט צילום: זוהר ראלט

    tatran soul ghosts

  • אינטרו 3: רוקנרול שובב עם The Meatballs

    אם אהבתם את הפסקול של "ספרות זולה" ואתם צמאים לעוד סקספונים מטורללים וגיטרות נוטפות ריוורב, תכירו את להקת The Meatballs שבדיוק השיקו את אלבום הבכורה השובב שלהם "Cut to the Chase". תוכלו לטעום את המיטבולס גם בהופעה ב-12.11 בהשקה בפסאז' בתל אביב, ב-21.11 במזקקה בירושלים, וב-19.12 בליבירה בחיפה.

    1. מי חברי הלהקה?

    רועי בר יהודה בשירה וסקסופון, דוד מירצקי בגיטר, שי לנדא בקלידים, יהודה יצחק הלוי בבס וגל חי בתופים.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    רועי: "כולנו גרים בתל אביב. הכרנו דרך להקות אחרות בהן ניגנו ביחד או שאהבנו. הלהקה עברה לא מעט שינויים במהלך שש שנותיה ותמיד כשמישהו עזב חשבנו מי הכי יתאים מבחינה סגנונית ואנרגטית. שי הוא היחיד שלא החליף אף אחד. הבאנו אותו להתארח פעם בהופעה ומאז הוא התנחל פה."

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    שי: "מבחינתי מוזיקה לא נועדה שיתארו אותה, בשנים האחרונות אנחנו ב-"פוסט-ז'אנרים" כך שבדרך כלל כל מילה בתיאור המוזיקה רק גורעת וזה נשמע רע. אבל בכל זאת רוצים לשייך לז'אנרים, הייתי אומר רוקנרול אנרגטי - גראז'."

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    רועי: "שברתי על זה את הראש לא מעט בזמנו. בסוף בחרתי בשם שצלצל לי נכון באוזן ונראה טוב פונטית. אין איזה אג'נדה או משמעות נסתרת מאחוריו. מה שכן, באותן שנים לא הייתי מחובר לאינטרנט ולא חשבתי על דברים כמו חיפוש בגוגל, כך שלפחות בתחילת הדרך אם חיפשו אותנו ברשת הגיעו לכל מיני מתכונים ומסעדות איטלקיות. לאחרונה התמקמנו במקום מכובד בתוצאות החיפוש ומקווים בקרוב לכבוש את ראש הדף."

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    שי: "להוציא אלבומים ושירים מעניינים וכיפיים, לגרום לקהל להנות ולהשתגע בהופעות. בגדול יותר, להחזיר את הלגיטימציה לרוקנרול ולגרום לכלל הציבור להכיר את הז'אנר הזה."

    רועי: "מסכים עם כל מילה."

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    מנגנים בעוד להקות, הולכים לראות הופעות, אוספים תקליטים, מתקלטים רוקנרול. לחלקנו יש גם עבודות.

    7. ממה אתם מושפעים?

    בתכלס אנו מושפעים ממגוון גדול של מוזיקה מבלוז דרך מרבית סוגי הרוק מאז ועד היום, מהארץ ומהעולם. במוזיקה של המיטבולס אנו משתדלים להיות נאמנים לרוקנרול הבסיסי משנות החמישים ולגראז' של תחילת שנות השישים.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    שי: "בחירה קשה, אבל אם כבר נוסעים למאדים בטח ניקח איזה אלבום של האקווינד "In Search of Space" אולי. או את אלבום הספייס רוק הראשון: "I Hear a New World" של Joe Meek. (תבחר בשבילי רועי, זה קשה לי!!)"

    רועי: "אני בוחר בשביל שי את האלבום של ג'ו מיק ואקח איתי את "The Ventures in Space", שתכלס אני לא מכיר אבל פינצי המליץ לי עליו פעם, וככה יהיה לי משהו חדש לשמוע, לפחות בהתחלה."

    דוד: "Here Are the Sonics."

    גל:" נראה לי שאת "Iron Butterfly - "Heavy, אבל כנראה שהייתי מתחרט על כל בחירה בערך שבוע אחרי."

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    רועי: "את האלבום שגרם לאריק קלפטון להתחיל לנגן, גם אם הוא ממש טוב."

    דוד: "דייר סטרייטס הראשון, סולטנס אוף סווינג השיר הכי נורא בעולם."

    שי: "יש יותר מידי, נתחיל מ"החומה" של פינק פלויד, או "רדיו בלה בלה" של החברים של נטאשה, לא שהם אלבומים רעים, הם פשוט הצליחו והשפיעו יותר מידי."

    גל: "אולי את הפסקול של אדי ודר ל-"Into The Wild". מוזר שאף אחד לא נתן פה שום דוגמה של נו-מטאל, כנראה ברור שלבטל אלבום אחד לא יעזור הרבה."

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    שי: "בלאדשוט ביל, הייתי רוצה שהוא לא יבטל את ההופעה. אבל ברצינות, את דיק דייל מלך גיטרת הסרף או את דייוי אלן מלך גיטרת הפאזז."

    רועי: "את Powersolo, נראה לי שיהיה ערב מטורף."

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אם אתם קוראים את זה בערב, עכשיו זה זמן טוב לכבות את המחשב וללכת לראות הופעה טובה.

    קרדיט צילום: גיל קמינקר

  • אינטרו 2: Leather Academy פאזל משתי תודעות

    ישראלית וצרפתי נפגשים במייספייס. זה לא טריילר לאיזה רום-קום פסאודו-היפסטרי, אלא ההתחלה של ההרכב Leather Academy. הם מתארחים באינטרו לכבוד שחרור אלבומם השני "Hacongress 17" וגם השקת אלבום הסולו של סולנית ההרכב יעל ברנר תחת השם Screens 4 Eyes.

    1. מי חברי הלהקה?

    תיירי דומא ויעל ברנר.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    אני (יעל) מתל אביב ותיירי מעיר שכוחת אל בצרפת, נפגשנו במייספייס כשלתיירי הייתה תוכנית רדיו והוא שמע חומרים שלי וביקש לשדר אותם. התחלנו להתכתב וכשגיליתי שגם הוא מוזיקאי הצעתי לו לעזור לי להשלים שיר שהתחלתי. התוצאה הייתה כל כך מוצלחת ומרגשת שהחלטנו להמשיך.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    המוזיקה שלנו, איי גס, היא מכלול הפאזל שהורכב משתי תודעות של אנשים ממקומות שונים לחלוטין וחיים שונים לחלוטין שאיכשהו נוצרה ביניהם כימיה מוזיקלית חזקה וגורלותיהם נקשרו. זה אלבום שנוצר באהבה ובמריבות ובסבל ובשמחה, נגרר ארבע שנים והוקלט בשתי ארצות ושלל אולפנים אבל מה שיצא הוא שלם לחלוטין. זה הילד שלנו ואנחנו חושבים שהוא יפה וזוהר.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    את השם בחר מי שאמור היה להיות החבר השלישי, וויליאם ביירון מארה"ב. הוא ראה את זה על ברושור וחשב שזה מגניב.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    כשאני חושבת על מה מוזיקה הייתה עבורי לאורך השנים, כמה היא ריגשה אותי, היוותה לי השראה, גרמה לי שמחה ועצב, פתחה לי את הראש ואת הלב ו-עוד קלישאה אחרונה אבל כל כך נכונה: הייתה שם בשבילי, הייתי שמחה מאוד לחשוב שהמוזיקה שלנו תרגיש ככה עבור מישהו אחר.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    אני מנהלת ערוצי יוטיוב בתחום המוזיקה האלקטרונית ותיירי שדרן רדיו ומנחה אירועים.

    7. ממה אתם מושפעים?

    ההשפעות שלנו הן רבות וביניהן: הקיור, סווייד, סוזי, קוקטו טווינז, רדיוהד, סלואודייב, אנקל, מרקיורי רב, הסמיתס, בלונד רדהד, ביץ' האוס וכו' וכו'.

    8.איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    תיירי תמיד אומר שהוא היה רוצה לחמם את הלהקה הצרפתית פוני הוקס (Pony Hoax) כי הוא פעם שתה איתם ערב שלם מאחורי הקלעים כשראיין אותם. מאז כבר היינו בשלוש הופעות שלהם והם תמיד מזהים אותנו ובאים להגיד שלום. אנחנו קצת גרופיז שלהם.

    9. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    את כל האלבומים האהובים עליי טחנתי כבר כל כך הרבה פעמים שאם אשמע אותם במאדים עד סוף חיי אני בטוח אשנא אותם. רק הדיפדוף ביניהם בעיני רוחי בניסיון לענות על השאלה כבר הצליח להמאיס חלק מהם. אולי עדיף שאקח משהו שאני לא אוהבת כדי שלאט לאט אגלה בו עוד רבדים ועד שאהיה זקנה כבר אתאהב בו.

    10. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    The Tears - Here Come The Tears. כל כך התרגשתי מהאיחוד המחודש של ברט אנדרסון וברנרד באטלר וציפיתי ליצירת מופת ברמות של החומרים הראשונים של סווייד. קניתי את הדיסק בלי לשמוע אף שיר. התוצאה הייתה כל כך נוראית ומאכזבת שאחרי שתי האזנות הנחתי במדף התחתון של הדיסקים ולא האזנתי יותר לעולם. אולי זה יהיה הדיסק שאקח איתי למאדים.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אין לי מה להוסיף האמת.

    קרדיט צילום: Creafix Mehdi