פוסטים מתויגים עם אינדי ישראלי

  • 2 בפברואר 2016

    אינטרו 14: Deaf Chonky - המהומה שהתחילה במרכנתיל רחובות

    בשנים האחרונות יש יותר ויותר עשייה נשית ברוק ובאינדי ובפאנק, מה שמביא רוח רעננה של יצירתיות והרכבי דגל כמו Daughter ו-Savages שהאלבומים החדשים שלהן נחגגים בסצנה העולמית. אפילו בארץ המאזן משתנה עם הרכבים כמו לילה והזאבות. תודות לתכנית החכמה Riot! של ניצן פינקו בקצה נחשפתי גם לצמד הבנות Deaf Chonky. הן עושות אינדי רוק/פוסט פאנק מינימליסטי עם אדג' הומוריסטי והוציאו לא מזמן EP ראשון בשם "Mostly Farsh".

    1. מי חברי הלהקה?

    תמי ועדי.

    2. מאיפה אתן ואיך נפגשתן?

    אנחנו מרחובות, נפגשנו לפני שלוש שנים במרכנתיל ׁ(הבנק) שברח' הרצל, רחובות.

    3. איך אתן מתארות את המוזיקה שלכן?

    העתק הדבק.

    4. כיצד בחרתן בשם ההרכב?

    אבא של תמי תמיד היה קורא לנו "דפצ'ונקי", שזה "ילדות" ברוסית. אנחנו כותבות את השם Deaf Chonky כמחווה ללהקה האהובה עלינו Blind Man Deaf Boy.

    5. מה אתן שואפות לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להיות Blind Man Deaf Boy.

    6. מה אתן עושות חוץ מלנגן?

    עדי: אוכלות פלאפל.
    תמי: עובדות.
    עדי: אוכלות פלאפל אחרי שאנחנו עובדות.

    7. ממה אתן מושפעות?

    תמי: מחולצות שחורות.
    עדי: מפסים.

    8. איזה אלבום הייתן לוקחות לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    תמי: Doolittle - Pixies.
    עדי: אם אפשר לרמות אז You Are the Blood - Sufjan Stevens, שזה לא אלבום אלא שיר די ארוך שאף פעם לא באמת שוחרר על אלבום אמיתי. אם אי אפשר, אז Swidden - Blackbird Raum.
    תמי ועדי: אה, והאלבום ההוא של Ankylym.

    9. איזה אלבום הייתן מוחקות מדפי ההיסטוריה האנושית?

    כל דבר של Swans.

    10. איזה אמן הייתן רוצות לחמם ולמה?

    תמי: The Runaways.
    עדי: Billy Childish.
    תמי ועדי: או Skarate Kid.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    עדי: תקדמו תחבורה ציבורית שפועלת על אנרגיה סולרית 24-7 בארץ.
    תמי: עצה לחיים - תכבו את הטלוויזיה כשמתיישבים לאכול ארוחת ערב.

    הופעות קרובות:
    5.2 - פסטיבל חורף, הקסטה, ירושלים
    11.2 הפאנק חוזר לחיפה, המרתף 10, חיפה
    29.2 הופעה עם Hiss, לבונטין 7, תל אביב

    סגור לתגובות על אינטרו 14: Deaf Chonky - המהומה שהתחילה במרכנתיל רחובות / כללי /

  • 14 בינואר 2016

    אינטרו 13: Vini Vicious - בהשראת דירק דיגלר

    בתקופה האחרונה רוח האינדי נושבת לכיוון העברית. חשבתי שלא אשמע עוד הרכבי אינדי רוק טובים מישראל שעושים את זה בשפת המלכה כמו שהיו לפני איזה עשור, ואז שמעתי את "Sun King" של Vini Vicious. קלטתי שזה מפה אבל שהם מבינים את העניין של מה שבא משם, שזה הרכב שבבוא הזמן יהיה אפשר להכניס בליינאפ של פסטיבל כמו ורכטר מבלי שיהיה אכפת לקהל בכלל מאיפה הלהקה הזו מגיעה - העיקר שהם מנסרים את הגיטרות ושופכים את הנשמה. לפני שכל זה יקרה, בואו ותכירו אותם.

    1. מי חברי הלהקה?

    רומא גינס וג'וני סטון - גיטרות, בן פריידקין - תופים, טל בלושטיין - בס ואילון פרי הסולן.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    מלבד רומא שהוא חיפאי, כולנו מהמרכז ומתל אביב. אנחנו סוג של הורכבנו לאט לאט: ג'וני ורומא הכירו בעבודה ולאחר שניגנו יחד פעם אחת ושנאו את זה, לא הפסיקו לנגן יחד מאז. עם הזמן הגיע אילון הסולן ללהקה, המתופף הקודם שלנו הביא את טל הבסיסט ובן המתופף (כן כן, יש לנו אחד משלנו) הגיע בעקבות מודעת דרושים בפייסבוק.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    Queens of the Interpol Age. וברצינות - קשה לנו להגדיר את עצמינו במילה אחת. כל אחד בלהקה מגיע מעולם מוזיקלי שונה, בחלק אנחנו חופפים ואוהבים את אותם הדברים ובחלק ממש שונים. אנחנו רואים בזה בורג חשוב מאוד במה שמרכיב את כור ההיתוך המוזיקלי שקורה בינינו, דבר שתורם לנו רבות לבניית סאונד וכיוון מוזיקלי ייחודי יותר שאנחנו יוצרים אותו תוך כדי עבודה.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    יש מאחורי השם דרך ארוכה וסיפור משעשע ומסתורי מעט, אבל אפשר לומר שבכל שלב באבולוציית השם שעברנו, עצרנו ועצמנו עיניים בהשראת דירק דיגלר הגדול, ודמיינו - האם אנחנו רואים את השם הזה מתפוצץ על שלט ניאון ענק וזוהר?

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להתפטר מהעבודה. ליצור בחופש טוטאלי ולחיות בשביל אותם הרגעים על הבמה שאתה מסתכל על הקהל וכולם נמצאים שם בנקודה המושלמת הזאת בזמן ביחד, יש בזה משהו מאוד ריטואלי, מאוד מלכד ומאוד משחרר.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    רומא ידוע כ-ר', מרגל המוסד הנודע. אילון עובד בתעשייה והוא כישרון לא מבוזבז, בן עוד יילמד תופים בברקלי יום אחד וטל וג'וני הם בוהמיינים בהסוואה. אגב ה-להתפטר ולהתמקד במוזיקה תקף גם פה, אולי בתור תשובה לשאלה "מה תעדיפו לעשות על פני כל השטויות שאתם עושים עכשיו?"

    7. ממה אתם מושפעים?

    הכל. החיים הם יצירת אמנות אורגנית, שלא מפסיקה להשתנות ולהתחדש לרגע. כל החוויות של כל אחד מאיתנו נכנסות אל תוך המוזיקה ויוצאות מהאצבעות ומיתרי הקול כל הזמן. לכן גם יש לנו כל הזמן התקדמות בדרך שבה אנחנו יוצרים, רצון לחדש ולחקור ללא הרף ולהגשים את החזון הגדול שיש לנו בראש כרגע.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    Twin shadow - Forget
    Queens of the stone age - ...Like Clockwork
    A tribe called quest - The low end theory
    Radiohead - Amnesiac
    M.Ward - Transfiguration of Vincent
    Kendrick Lamar - To Pimp a Butterfly
    2pac - בן יקח את כל מה שהאיש הוציא איתו
    תבחר\תבחרו :)

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    טל בצעקה מהמטבח בסוניק: "איזה מן שאלה זאת?!"

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    שאלה לא קלה. יש די הרבה אמנים שהיינו מאוד נהנים לחמם או לשתף איתם פעולה בצורה כלשהיא, בין אם זה טור משותף או יצירה משותפת. אם לברוח מהתשובות המתבקשות של אמנים שנמצאים באיזור חיוג מוזיקלי דומה לשלנו, היה יכול להיות מדהים לחמם את דיוויד בואי (התשובה נרשמה חמישה ימים לפני מותו. ככה זה).

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    המלצה לפעם ראשונה ב"איציק ורותי": הגעת מוקדם? יופי, תאכל שף ואז תיקח קטנה עם אומטי וקישואים. הגעת מאוחר? נהדר. קלועה עם אבוקדו וסלט ביצים. תמיד תשאיר מקום לצ'ייסר. לא היית מעולם באיציק ורותי? שבת עד חמישי, פותחים בחמש בבוקר ואין לך מה לחפש שם אחרי 10:00. שינקין 53. ביי.

    הופעות קרובות:
    21.2 - טריפלטס - Vini Vicious בערב משותף עם No Recipe ו Tent בפפאיטו
    16.3 - דאבל פיצ'ר - Vini Vicious עם להקת Document בלבונטין 7

    סגור לתגובות על אינטרו 13: Vini Vicious - בהשראת דירק דיגלר / כללי /

  • 10 בינואר 2016

    סיקור הופעה: Raaul מארחים את פורטיס באוזן בר

    איתי שומרי ראה את מופע ההשקה של Raaul ב-6.1.16 באוזן בר, וחזר עם כמה תובנות לגבי צמדי רוק ותגלית מרעישה ששמה Elephant Hive.

    טרנד הצמדים ששטף את עולם המוזיקה בשנים האחרונות (Royal Blood, No Age, The Black keys וכו') הגיע באופן רשמי לישראל ביום רביעי האחרון עם מופע ההשקה של Raaul באוזן בר.

    למרות שראאול הסבו את עצמם לצמד באופן רשמי רק לאחרונה, אי אפשר להגיד שהם להקה שפועלת על פי צו האופנה. במופע ההשקה החגיגי הזה, שכלל הופעת פתיחה משובחת במיוחד של צמד אחר בשם Elephant Hive (אליו עוד נגיע בהמשך), הם השיקו מוצר שנדמה שכמעט ונכחד: אלבום רוק בעברית. לנוכח מצב המוזיקה בארץ להקות רבות מהסצנה המקומית מוותרות מראש על ניסיון כיבוש הביצה ופונות לאפיקים בינלאומיים. באינדינגב האחרון היה ניתן לראות בבירור שמרבית המופעים היו בשפה האנגלית או אינסטרומנטלים. שלא תטעו: אני בעד אנגלית. אני חושב שלשאוף גבוה זה מבורך, וכמה מהלהקות הטובות ביותר בעולם כיום, כמו Iceage הדנים ו-Ghost השוודים, הן כאלה שאנגלית היא לא שפת האם שלהן, אך יש בכך מעין הודאה מדכאת בדבר הגסיסה של המוזיקה הישראלית.

    כשגיא שכטר (שירה ותופים) ועידו אגמון (שירה וגיטרות) עשו את הצעד ההפוך ועברו מאנגלית לעברית, האמירה שלהם ריגשה אותי. אם לא היה די בכך, הם גם אירחו את מי שמזוהה יותר מכל עם סצנת הרוק הישראלית: רמי פורטיס. להביא למופע שלך את פורטיס, שבשנים האחרונות הפך ליקיר המיינסטרים, זה מעין חותמת שמשמעותה "חבר'ה, אנחנו כאן ואנחנו מכאן". זה הכי ישראלי, הכי קלישאתי, אבל לגמרי משרת את המטרה.

    הגעתי אל המופע מלא בציפייה כשאני מזמזם בלי הפסקה את שיר הנושא המצוין של האלבום "לשרוף לטרוף", אבל לא הכל היה מושלם באוזן בר. שכטר ואגמון הם מוזיקאים מצוינים וותיקים. ביום יום הם מלווים את פורטיס בהופעותיו ומאחוריהם קרוב ל-20 בתעשייה. עובדה זו באה לביטוי היטב מן הרגע הראשון, כשהם עלו לבמה חבושים בכובעים תואמים והתחילו לנגן. הנגינה שלהם היתה מדויקת ומהוקצעת, אך משהו בהופעתם הרגיש מחושב מדי, מעט קר. מה שהופך צמדים לכלי מוזיקלי כל כך מעניין הוא החופש שהדינמיקה הזאת מאפשרת להם. הגיטרה יכולה לעשות מה שבא לה ולא צריכה לדאוג לעבודה משותפת עם כלים אחרים, והתופים יכולים להיות בוטים, משוחררים וחסרי מקצב אחיד. נדמה שראאול עדיין לא אימצו לחלוטין את הרעיון של להופיע כצמד. הם שמרו על איפוק שהפך את הנגינה שלהם למאוד סטרייטית: אין סטיות ימינה או שמאלה, הכל מאד מהודק ואחיד. הרוח הסטונר-רוקרית האדג'ית של האלבום שלהם לא ממש עברה במופע.

    20160106_222104 (2)

    Raaul: מדויקים

    מצחיק שדווקא חוסר מקצועיות מהווה יתרון עבור צמדים. Patrick Carney, המתופף של הבלאק קיז, הוא דוגמה מצוינת למוזיקאי שהפך את חוסר המקצועיות שלו לסמל מסחרי. הצליל העקום של התופים שלו הוא מה שגרם לבלאק קיז לבלוט בתוך ים הלהקות שצצו בתחילת שנות האלפיים במהפכת הגאראג'-רוק. שכטר הוא ללא ספק מתופף מצוין, אבל ההקפדה שלו על הפרטים הקטנים מיותרת במסגרת ההרכב הזה. הוא חיפש במהלך ההופעה את מבטו של אגמון לעיתים תכופות כדי לוודא ששום דבר חלילה לא יתפספס ביניהם. כך ראוי לעשות בהרכבי רוק בעלי רית'ם סקשן הדוק, אך לטעמי הוא צריך לשחרר את הדאגה, לסמוך על עצמו ועל חברו, ופשוט לתת בראש. האלבום החדש מלא בשירי רוק קליטים וכיפיים, כאלה שכל כך חסר לנו בנוף המקומי.

    באמצע המופע אגמון הכריז על "אורח מיוחד מאוד" ופורטיס עלה לבמה. למרות שפורטיס התארח כבר אלפי פעמים בהופעות מן הסוג הזה, נראה שהוא באמת שמח לקחת חלק בפרויקט של חבריו ללהקה. בפעם האחרונה שקיבלתי הופעה בהפתעה של פורטיס זה היה באינדינגב. אז הוא עלה בלי הודעה מוקדמת לפני הסט של קין והבל ועייף את הקהל עם אלבומו החדש והלא מוכר - הופעה מתוכננת בקפידה שמטרתה היתה לחשוף את האלבום החדש לקהל רוכשים פוטנציאלי. הטעם לא היה משהו, ולא כי האלבום לא טוב, אלא בגלל שלדחוף בכוח משהו לא מוכר פשוט לא עובד באמצע פסטיבל. קיוויתי לחוויה מתקנת עם האמן המשוגע. באופן אירוני, הפעם היה זה פורטיס שלא הכיר את השירים, וזה היה הדבר הכי טוב שראאול יכלו לקבל. פורטיס ידוע בהופעה הבימתית חסרת הרסן שלו, הוא בנה מזה קריירה. כשעלה לבמה הוא הוציא את שכטר ואגמון מאותו איזון מחושב, והופעתם השתחררה. פורטיס רוב הזמן עשה רק רעשים עם הגיטרה, אבל זה כל מה שהיה דרוש כדי להכניס את ההופעה לסחרור. ראאול ביצעו עם פורטיס גם שני שירים שלו, אחד של מינימל קומפקט, ולאחר מכן המשיכו בסט שלהם. לטעמי הבחירה לשיר עם פורטיס את שיר הנושא של האלבום "לשרוף ולטרוף" הייתה שגויה, שכן הוא היה יכול להיות שיר סוגר נהדר להופעה ללא הדחיפה של פורטיס.

    20160106_225226

    פורטיס משוגע: הוציא את ההופעה מאיזון

    ברגעים רבים חשתי שלראאול חסר בסיסט. על אף שנהניתי מן השירים שלהם, הרגשתי שהעובדה שהם צמד לא שירתה את המוזיקה. יכול להיות שצלע שלישית הייתה מועילה להם, כי העובדה שהם שניים מהווה כרגע מעין גימיק ולא יותר. השירים המנוניים ומאד פופיים ועומק של בס יעשיר אותם בצבעים חיוניים. התחושה הזו בלטה לנוכח מופע הפתיחה המצוין של Elephant Hive, צמד גאראג' רוק אינסטרומנטלי. הם הדגימו איך מנצלים את היתרונות בצמד, ועשו מוזיקה מלאת "פגמים" בצורה מושלמת. אלפנט הייב הם צמד דינמי ופרוע, והופעתם על הרחבה שלפני הבמה רק חיזקה את הסטייל המשוחרר והזרוק שלהם. ניכר שהנגינה שלהם באה ממקום צנוע וכנה, והם גרמו לאוזן בר להרגיש לרבע שעה כמו מוסך גדול.

    20160106_220016

    אלפנט הייב: הביאו את המוסך של אבא לאוזן בר

    אני מאושר שהרכב כמו ראאול הוציא אלבום בעברית, אין לי ספק שהדיסק שלהם יישאר תקוע אצלי באוטו עוד תקופה ארוכה. אשמח לראות אותם בהופעה בחלל אחר מהאוזן בר כי הסאונד באותו ערב היה מאכזב. מסקרן אותי מאוד לראות איך הם יגדלו, כי הפוטנציאל שלהם נהדר. הם יטוסו בקרוב לארצות הברית להקליט את אלבומם השלישי, ובכדי שהרעיון הזה יהפוך להצלחה, עליהם להחליט איזה להקה הם רוצים להיות.

    תגובה אחת / כללי /

  • 10 בינואר 2016

    אינטרו 12: FEHER - אלקטרוניקה של אישה אחת

    בעשור הנוכחי עלה מודל חדש למוזיקאיות, ה-One Woman Show: אישה אחת ששרה, מנגנת, רוקדת, ומפיקה, והכל במקביל בעזרת פלאי הלפטופ וטריגרים עם נורות LED צבעוניות. יוצרות כמו Grimes ועדי אולמנסקי כבר מטריפות את הרחבות, ועוד רבות הבינו שהן יכולות להשליט פופ אלקטרוני בעזרת מקבוק ותדמית מסתורית, למשל עדי פהר, שרוצה להכניס אתכם לסרט קסום ויכולה לקבל השראה מחיוך של כלב.

    1. מי חברי הלהקה?

    אני: עדי פהר. זה פרויקט הסולו הראשון שלי שכתבתי והלחנתי. בכתיבת המילים של האלבום היתה שותפה חברתי הטובה לי טריפון, ומופיעים איתי על הבמה אור בהיר, שהפיק את האלבום, ואיתן רז על תופים.

    2. מאיפה את?

    נולדתי בחדרה. אמא שלי חיה בחדרה ואבא שלי בפרדס חנה אז נדדתי בין לבין.

    3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?

    חלומית ועצובה, מציאותית ושמחה - אני חושבת שיש בה הכל מהכל. האלבום נכתב בתקופה של 4 שנים שבתקופה הזאת היתה שמחה גדולה וגם עצב עצום אז המוזיקה שלי היא כל מה שעברתי וכל מה שאעבור.

    4. כיצד בחרת בשם ההרכב?

    FEHER זה שם המשפחה שלי. זה שם המשפחה מהצד של אבא שלי - ניצולי שואה שכולם כבר לא פה - ויש משהו יפה בשם משפחה שעובר עם שרשרת הדורות, אז זה עובר גם לתינוק שלי, שזה הפרויקט המוזיקלי שלי.

    5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לייצר חווית במה כמו חוויה של סרט קסום/עולם אחר, חוויה שהקהל מגיע להופעה ונסחף לתוך עולם של מוזיקה וויז'ואל ותנועה, וכשהוא יוצא החוצה הוא לא זוכר מילים של שיר אלא מרגיש כאילו עבר משהו משמעותי. אני מקווה להצליח לייצר את זה גם בקליפים יום אחד, אבל הופעות זה הדבר הכי חזק והכי משמעותי לטעמי, זה הרגע האמיתי שהמאזין/צופה יכול להתחבר אליו.

    6. מה את עושה חוץ מלנגן?

    מצלמת חתונות, אוכלת הרבה גלוטן ומנסה להיות אופטימית בזמן שהעולם הוא לא מקום כל כך אופטימי.

    7. ממה את מושפעת?

    קלישאה, אבל באמת שמהכל. יש ימים שאהיה חסרת השפעה גם אם הדבר הכי קסום יחלוף מול פני ואוזניי, ויש ימים שההשראה תגיע מריח של גשם, כאב גב, מישהו שדרס אותי עם אופניים, או חיוך של כלב. באמת שזה יכול להגיע מכל דבר.

    8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    בא לי להגיד "Dummy" של Portishead, אבל אהיה עצובה כל הזמן בגלל האלבום הזה ונראה לי שמגניב במאדים, אז: David Bowie - The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars, או בקיצור "Ziggy Stardust", והייתי מוסיפה לו את "Life on Mars" אם כבר הגעתי למאדים.

    9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?

    Fiona Apple - When the Pawn. זה האלבום שליווה אותי שנים רבות והוא חלק ממי שאני, אז הייתי מוחקת אותו לרגע בשביל לראות איך אני בלעדיו ב-2016, ואז הייתי מחזירה אותו כי הוא מושלם!

    10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

    אפשר להופיע על במה בפסטיבל בין Fever Ray ל-FKA Twigs? תודה!

    11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    ככה רושמים קלישאות ביפנית: 決まり文句
    וככה רושמים קידום עצמי ביפנית: 自己宣伝

    2 תגובות / כללי /

  • 25 בדצמבר 2015

    אינטרו 11: Alterhood - אחווה אלטרנטיבית

    לחלק מ-40 השודדים של אלישע בנאי יש הכנסה נוספת: להקת Alterhood. הם עושים רוק אלטרנטיבי בשפת המלכה ועומדים להשיק אלבום שני שהם הקליטו באנגליה. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    דן נוה - כתיבה ושירה; יהלי קורן - באס וקולות; נועם ״ג״ גריידי - גרוב ותוף; רועי הלוי - רובוטיקה, גיטרות, ולוחמה עתידנית.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    כולנו מתל אביב, הכרנו בבית ספר יסודי בכיתה א' פחות או יותר. דן וגריידי היו בכיתה המקבילה של יהלי ורועי ובתור ילדים לא ממש היה דיבור של חברים מהכיתה המקבילה, אז תכלס התחברנו בהסעות לבית ספר: השמענו אחד לשני מוזיקה בדיסקמן ונסענו על סקייט אחרי הלימודים.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    האמת שקצת קשה לנו להגדיר את המוזיקה שלנו בתוך ז׳אנרים, אנחנו אוהבים להסתכל על המוזיקה שלנו דרך השירים: כותבים שיר ומשתדלים להוציא אותו החוצה בצורה הכי מרגשת. אבל אם צריך לתאר את המוזיקה, אז נתאר אותה כרוק אלטרנטיבי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    עוד לא הזכרנו את זה פה אבל אנחנו מנגנים יחד כבר מגיל 15 (כיום בני 25) והיו לנו כבר כמה גלגולים בלהקה. בגלגול הקודם השם של הלהקה, Trademark, היה מאוד בעייתי, אז החלטנו הפעם ללכת על שם חדש להרכב ש-"ינצח" את מנועי החיפוש. אחרי שעות רבות (באמת רבות) של סיעור מוחות ובלבולי שכל החלטנו ללכת על השם Alterhood שהוא בעצם Alternative Brotherhood, מעין מונח שהמצאנו ולדעתנו מגדיר את העניין הכי טוב.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    אנחנו תמיד רוצים להמשיך ליצור, והשאיפה שלנו היא להמשיך לחדש (לפחות לעצמנו). אנחנו מאמינים שאם נמשיך לעשות את מה שהכי אמיתי לנו ויחד עם זאת מחדש ומרגש אותנו, זה יצא הכי טוב והקהל ירגיש בזה. לפעמים בעבודה על חומרים חדשים אנשים יכולים לחשוב "מה לעזאזל!?" אבל העניין בשבילנו הוא לחקור גם את המקומות הלא מוכרים.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    חלקנו מתעסקים רק במוזיקה על כל גווניה: הפקות, הקלטות, מוזיקה לפרויקטים מסחריים, סאונד ומיקסים למיניהם. החצי השני מתעסק בקולנוע, אנימציה ובעולם התכנותים וההיי-טק לצד המוזיקה.

    7. ממה אתם מושפעים?

    וואו, המון דברים! זה מאוד משתנה מתקופה לתקופה. יש היום כל כך הרבה מוזיקה טובה מסביב, גם בארץ וגם בעולם, גם במיינסטרים וגם בשוליים. אומנים ספציפיים שהשפיעו עלינו לאחרונה ועל יצירת האלבום הנוכחי: Danger Mouse, Mark Ronson, Queens of the Stone Age, Midlake, Foals, ועוד. אבל בתכלס זה סתם ניים דרופינג, יש באמת המון אמנים שמשפיעים עלינו מידי יום.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    נראה שהאלבום היחידי שכולנו נסכים עליו פה אחד ללא משא ומתן יהיה "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band", אלבום מושלם ומגוון מההתחלה ועד הסוף, אלבום שמנצח את הזמן ונראה שאף פעם לא ימאס ממנו.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    ואוו, זאת שאלה קשוחה. זו קלישאה להגיד שלכל אלבום שיצא יש את המקום שלו בהיסטוריה האנושית?

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    נכון להיום היינו הולכים על Royal Blood. נראה שהם הכי צעירים ביחס להצלחה שלהם וזה בטח אומר שהם כנראה הורסים בתי מלון ועושים מלא שטויות בטורים, היינו שמחים להצטרף אליהם! חוץ מזה שאנחנו עוקבים אחריהם באינסטגרם, מה?

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    תודה ענקית לחברים שעובדים איתנו כל הזמן ומעניקים לנו השראה: גיא בן-חמו ועומר ג'ו נוה. חוץ מזה אנחנו בקטע של אהבה.

    הופעות קרובות:
    7.1 - זויפר, רמת החייל, תל אביב
    25.2 - הופעת השקה, פרטים בקרוב
    1.3 - הופעת הפתעה לצאת האלבום

    קרדיט צילום: ניר קאמי נוה

    תגובה אחת / כללי /
→ פוסטים קודמים
פוסטים חדשים ←