פוסטים מתויגים עם אינדי ישראלי

  • 29 בפברואר 2016

    אינטרו 18: חשש אמיתי - אייטיז ישראלי עכשיוי

    גיטריסט הקליק אלי אברמוב נפטר בנובמבר האחרון, אך המורשת שלו ושל הלהקה ממשיכה הלאה. קיבלנו כבר ניצנים לחידוש הגל החדש הישראלי עם להקות כמו אנטיביוטיקה ומריונטה סול, ועכשיו להקת חשש אמיתי פורצת עם EP בכורה שמלא בסינתי, תופים ריוורבים, ושירי פופ בעברית.

    1. מי חברי הלהקה?

    תום הררי - גיטרה ושירה, מתן בר - בס וקולות, ניר שר - קלידים וקולות, דני מאור - תופים.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    תום ומתן חברי ילדות מכיתה א' ואת ניר אנחנו מכירים מהתיכון - שלושתנו גדלנו בגבעתיים. דני הצטרף כבר אחרי שהתחלנו לנגן והוא אח של ידידה שלנו.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    דני: רוק ישראלי עם השפעות של אייטיז.
    מתן: אנחנו לא מחדשים כלום, אנחנו עובדים במסגרות מינימליסטיות במילים ובמוזיקה, ומנסים להביא ביטוי אותנטי דרך המסגרות האלה.
    תום: הרפרנסים שלנו הם פוסט-פאנק ואנחנו מנסים כל הזמן להכיר וללמוד מהם איך לעשות את המוסיקה שלנו. יש הרבה חשיבות לטקסט מבחינתנו.
    ניר: אייטיז עכשוי וישראלי.
    תום: אבל זו לא מוסיקת נוסטלגיה לאייטיז, לדעתי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    לפני שדני הצטרף רצינו להיות להקת פאנק שקוראים לה ''פינטוזים על מזמוזים'' זה היה רעיון שנוצר מתוך סדרת יוטיוב שעבדנו עליה במשך שנתיים ובסוף לא ראתה אור בגלל שהארדיסק עליו היו שמורים החומרים נהרס. כשדני הצטרף הוא הטיל וטו על השם הזה, אז היינו צריכים לחפש שם אחר. ''חשש אמיתי'' זה גלגול של כמה שמות, בחרנו אותו כי הרגשנו שמבחינה אסתטית הוא הכי מתאים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לעשות אלבום ושיהיה לו סאונד אחד שמלווה את כל השירים, לעשות אלבום שהוא חתיכה אחת. בנוסף אנחנו רוצים להופיע כמה שיותר, לעשות שיתופי פעולה עם עוד אומנים ועוד להקות, ולהופיע באינדינגב.
    ניר: להמשיך להתפתח מבחינה מוסיקלית כלהקה וגם כנגנים.
    מתן: תכלס זה הרבה מילים להגיד שהשאיפה היא לעשות מוסיקה.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    מוכרים, מברמנים, ממלצרים, וטבחים למחייתנו. בנוסף מתן שופט ברולר דרבי, שזה ספורט נשי שמשלב מגע פיזי בווליום גבוה ורמה מאוד גבוהה של החלקה על סקטים. דני מתופף בעוד הרכבים, ניר לומד באוניברסיטת תל אביב, ותום לומד ב-BPM בקורס אולפן ביתי.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מתן: פוסט-פאנק, ניו וייב, סינט פופ וכו', אבל בכל מה שאני עושה תמיד יש גם בסיסטם שלי בריטפופ שזו מוזיקה שגדלתי עליה.
    ניר: ניו וייב ישראלי.
    תום: מבחינת כתיבת טקסטים וגם מבחינת סאונד גיטרה הדברים שקורים היום בסצינת האינדי בישראל מאוד משפיעים עלי ולדעתי על הלהקה בכלל: חיה מילר, ועדת חריגים, המפשעות, המסך הלבן ועוד.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    מתן: Pulp - Different Class
    דני: Radiohead - Ok Computer
    ניר: The National - Trouble Will Find Me
    תום: Wild Nothing - Nocturne

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    אנחנו לא בטוחים באיזה אלבום השירים האלה מאורגנים, אבל היינו מאוד שמחים למחוק את כל הגרסאות בוסה נובה לשירים טובים של רדיוהד, יו2, פוליס, וכו'.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    כשהקליק הוציאו את האלבום האחרון שלהם היה לנו חלום לחמם אותם כשיופיעו, אבל זה לצערנו כבר לא יקרה. אם ה-Killers יבואו לארץ אנחנו מאוד נשמח לחמם אותם אבל בטח גם זה לא יקרה.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    מתן: בואו לחוות את סצנת הפאבים של גבעתיים.

    חשש אמיתי ישיקו את האי פי ב-9.3 בלבונטין 7

    סגור לתגובות על אינטרו 18: חשש אמיתי - אייטיז ישראלי עכשיוי / כללי /

  • 24 בפברואר 2016

    פוסט אורח: גיבורי הגיטרה של רם אוריון

    רם אוריון חוזר עם הסינגל "השלמה" לקראת אלבומו השלישי "גרמנים באוגנדה" - אבל הוא בעצם מעולם לא הלך לשום מקום. רם אוריון הוא גיטריסט מבוקש שניגן עם עמיר לב ואסף אמדורסקי, חבר בלהקות הפה והטלפיים ואביב מארק והמוות, מפיק על של סצנת השוליים (רייסקינדר, רוצי בובה), וגם אמן סולו שמגדיר מה זה אינדי רוק בעברית - וכן, הוא היה פעם גם בנושאי המגבעת. אם יש משהו שבולט במוזיקה של אוריון, זה הגיטרות שמקבלות סוף כל סוף את הווליום והלכלוך והצבע הראוי שלהן, גם אם זה במסגרת שיר פופ. כדי להבין ממי אוריון למד לנסר את הגיטרה, הזמנתי אותו לספר על גיבורי הגיטרה שלו ולבחור קטעים שמדגימים את יכולות העל שלהם.

    אדריאן בלו

    כל אחד מהגיטריסטים שבחרתי כאן מייצגים לא רק אהבה והשראה ספציפית אלא גם תחום בנגינה ובסאונד שאני חושב שנטמע גם בעבודת הגיטרות שלי. אדריאן בלו מייצג מקום שבקלות היה יכול להיות מיוצג גם על ידי רוברט פריפ או פיל מנזנרה (רוקסי מיוזיק) והוא של שימוש מאסיבי באפקטים, פידבקים, ידית טרמולו והמון דמיון פרוע כדי לייצר עולמות שלמים של סאונד טקסטורות ורעשים יפים (החל מ-3:20 בוידאו).

    דניאל אש

    השנים המעצבות שלי כמו של כל אחד אני משער הן גילאי 13-22 ובמקרה שלי מדובר בדיוק באייטיז. למרות שזה לא מובן מאליו ברמת הסטריאוטיפים האייטיזיים, מדובר בעשור גיטרות מרתק ומעולה לא פחות מקודמיו וללא ספק מעניין יותר, גיטריסטית, מהניינטיז. באוהאוס הם אמנם לא דוגמה קיצונית במיוחד אבל את דניאל אש ראיתי עם באוהאוס בשיאם בהופעה בקולנוע דן והוא התחבר אלי בול לאהבה של הנקודה בה הגיטרה נדחסת לתוך מאסה חולנית של ווליום ודיסטורשן, מפיקה סאונד מפלצתי גם אם אתה לא נוגע בה וכל הנגינה היא בעצם התנהלות ומשחקי שליטה בעזרת תנועה, זוויות סגירות ופתיחות על כלי עם רצון משל עצמו. עד עכשיו אין דבר שאני אוהב יותר מלרכב על פידבקים.

    אלי אברמוב

    כמו דניאל אש גם אלי אברמוב היה בחור עם טלקסטר שהשאיר עלי רושם עצום אבל מכיוון אחר לגמרי, סאונד ונגינה מינימליסטיים חכמים וקשוחים, שילוב מבריק של מלודיות עם קצב עד רמת ההקשה ונוכחות בימתית של עוצמה מאופקת.

    ג'ואי סנטיאגו

    סולו של צליל אחד לא היה דבר חדש, במשך כל האייטיז היו כאלו אבל תמיד בהקשרים מונוטוניים. סנטיאגו הבריק עם ליינים סופר מינימליסטיים אך אפיים שנוגנו לתוך ההרמוניות המפוארות של הפיקסיז והכל בסאונד הכי סקסי וחצוף.

    האנק מארווין

    הרבה לפני שידעתי מה זה סרף הייתי קרוע על קטעים אינסטרומנטליים מבוססי גיטרות כמו "Walk Don't Run" של הונצ'רס שהיה אות פתיחה של תכנית יומית בקול השלום, מוזיקת מערבונים של אניו מוריקונה, ויותר מכל תקליט מיטב הלהיטים של השדואוז. אז אם ברצונכם לשמוע איך מספרים סיפור עם סטרטוקסטר, ריוורב, וקצת סלאפ-דיליי, פנו להאנק מארווין.

    קרדיט צילום: גוני ריסקין

    סגור לתגובות על פוסט אורח: גיבורי הגיטרה של רם אוריון / כללי /

  • 22 בפברואר 2016

    אינטרו 17: רגל סברס - נתניה רוק

    אם יש כזה ז'אנר שנקרא "אינדי רוק ישראלי" אז אפשר למצוא אותו בלייבל/קולקטיב פית/קית. הרכבים כמו ערופי שפתיים, מורה חיילת/מחליפה, ומורחת לאקום לקחו את הגיטרות העקומות מהשוליים האמריקאים, זרקו אותן לטיגון עמוק בדוכן פלאפל פרברי, והגישו אותן בפיתה עם מלא טחינה ועמבה. הריליס האחרון שלהם הוא אלבום הבכורה של רגל סברס, הרכב שמושפע מהפיקסיז ואשכרה מתים ושר בעברית על תסכול מיני, גבינה צהובה, והשמש הנתנייתית הקופחת.

    1. מי חברי הלהקה?

    מיתר ענבר, נתנאל רצאבי, אסא משולם וסער חסון.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    מיתר: אני אסא וסער למדנו ביחד בתיכון חוף השרון בשפיים, ושם התחלנו לנגן לראשונה בכל מיני הרכבים שונים ומשונים. את נתנאל פגשנו במקרה בחזרה שלו עם פראנקי והאלטר איגוז וגילינו שיש לנו טעם מוזיקלי משותף ונטייה למבוכה רצינית גם כן.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אנחנו מגדירים את המוזיקה שלנו בכול מיני צורות, כרגע ההגדרה האהובה עלינו היא מוזיקה שמתנגנת בראש של ילד בן 7 שמשחק עם צבעי גואש.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    לא מגלים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    נראה שאנחנו מחפשים לעשות משהו חדש.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    סער מנהל את תחום הטיסנאות בהרצליה; אסא עובד בנוי בקיבוץ יקום; מיתר לומד מוזיקה; נתנאל עובד בעבודות מזדמנות ומנגן במלא להקות.

    7. ממה אתם מושפעים?

    סלינט, פוגאזי, פיקסיז, משוגע, ולהקות אינדי ישראליות סטייל אשכרה מתים , אד טרנר וכו'.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    נכון לרגע זה: "Cambodian Rocks Compilation".

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    "Lulu" של לו ריד ומטאליקה, למרות שמיתר חושב שיום אחד הוא יהפוך לקלאסיקה.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    אשכרה מתים, כי אנחנו אוהבים את המוזיקה שלהם, והם לא קיימים אז זה נאדיר.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    ראיון נחמד ותודה רבה לעידו החמוד.

    סגור לתגובות על אינטרו 17: רגל סברס - נתניה רוק / כללי /

  • 14 בפברואר 2016

    אינטרו 16: Balcony and Beyond - אווירת פרוורים

    הם הכירו בעבודה מפוקפקת באירלנד, עוסקים ביום יום בתחומים ורסטיליים, ועושים אינדי פופ מלוטש באנגלית: תכירו את Balcony & Beyond שעומדים להשיק את EP הבכורה שלהם ב-12.3 באוזןבר.

    1. מי חברי הלהקה?

    מעיין עובד, אלירן אלקיים, אור דיין ואוריה גואטה.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    כרגע כולנו בתל אביב, אך חוץ מאור שהוא תל אביבי במקור כולנו ילדי פרוורים, אווירה שבהחלט נוכחת בשירים שלנו. אלירן ומעיין נפגשו באירלנד, במהלך תקופה מפוקפקת בה עבדו כמוכרי ציורי שמן. שנים לאחר מכן הם חברו במטרה לנגן יחדיו, ובהמשך גייסו את אוריה ואור.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אינטואיטיבית. לאחר שמעיין מגיעה עם המילים והלחן, אנחנו פשוט מנגנים ורואים לאן זה לוקח אותנו. בדרך כלל לוקח לנו זמן להגיע לעיבוד המתאים, כי צריך לשחרר כל מיני קונספציות של מה השיר אמור להיות, או לאיזה סגנון אנו מכוונים. עכשיו כשלמדנו איך לעשות זאת, אנחנו מגיעים בזמן קצר יותר למקום הנכון ביותר עבור השיר.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    בילינו על המרפסת מחוץ לחדר החזרות בו ניגנו וניסינו לחשוב על שם ללהקה, משימה שמצאנו קשה הרבה יותר מהמצופה - נראה לנו שקל יותר לתת שם לילד. אלירן זרק את השם כבדיחה, כולנו צחקנו, אך משום מה זה נדבק. לאחר מכן גם הצלחנו למצוא בו משמעות שמאפיינת את כולנו: נוכחים חלקית, התבוננות. תכונה שכולנו חולקים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להעביר חוויה. אמנם השירים מספרים על רגעים אישיים, אך אלו רגעים שכמעט כל אדם נתקל בהם בשלב זה או אחר, כך שהם יחסית קומוניקטיביים. תפקידי הנגינה משלימים את הטקסט, ומעבירים את אותו סיפור באופן רגשי ואינטואיטיבי.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    מעיין כותבת עבור חברת שיווק דיגיטלי, אלירן הוא נגר מוכשר, אוריה לומד לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, ואור רוכב אופניים תחרותי. בסה"כ חבורה מאוד ורסטילית.

    7. ממה אתם מושפעים?

    כל אחד מאיתנו מגיע מרקע מוזיקלי שונה: אלקטרוני, מטאל, ג'אז וסוגים שונים של רוק. אך כשאנחנו מנגנים, נדמה שכל אחד שם את ההעדפות שלו בצד כדי ליצור את התפקידים הנכונים ביותר לשירים עצמם.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    "In Ear Park" של Department of Eagles. אך כנראה שפשוט תפסתם אותנו ביום כזה.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    נראה לנו שלכל אלבום, גרוע ככל שיהיה, יש מקום בדפי ההיסטוריה האנושית.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    יש שמועה שטיים אימפלה מגיעים לארץ, לא היינו מתנגדים לחמם אותם.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אנחנו אוהבים את מה שקורה כאן מבחינה מוזיקלית בימים אלה, ושמחים להיות חלק מזה. אם הייתה לנו אפשרות להעביר מסר אחד הוא היה: לכו לראות הופעות ותיהנו מכל השפע הזה.

    סגור לתגובות על אינטרו 16: Balcony and Beyond - אווירת פרוורים / כללי /

  • 9 בפברואר 2016

    אינטרו 15: Double Jackal - סולואים ממיסי פנים על שוגייז

    כשקיבלתי המלצה לשמוע את "Bliss" של להקת Double Jackal (תודה ליקיר הבלוג בן טברסקי) ידעתי שאני בעניין תוך כמה שניות. הקטע נפתח בפידבק. אחריו נכנסות גיטרות שבורות יחד עם הבאס והתופים ויש המון המון ריברב על הקולות ששרים אלינו אי שם מהירח. שמחתי במיוחד כי יש לטעמי יותר מדי ווקאלז ופחות מדי גיטרות בהפקות בארץ, מה שגם לי יש להקה שהולכת לכיוון כזה וטוב לגלות שאנחנו לא לבד שם בחוץ. אז הזמנתי את דאבל ג'קל לסשן הכרות.

    1. מי חברי הלהקה?

    נמרוד דביר - שירות, מתן לוי - תופים, מיכל לשנסקי - באס, יאיר טרגנו - גיטרות/הפקה.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    יאיר: כולנו למדנו באותו בית הספר בחיפה. אני ומתן הכרנו כשהחלפנו הצעות מוזיקליות בשיעור מתמטיקה בתיכון, אי שם ב-2013 הרחוקה. אחרי זה הוא הציע לי להצטרף ללהקה שלו עם נמרוד. את מיכל צירפנו לאחרונה אחרי חיפושים מייגעים אחר באסיסט\ית.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    יאיר: רצף של טעויות שאיכשהו עובד. עם המון ריברב.
    מתן: Striped-shirts-and-leather-jackets-core.
    מיכל: יאיר הורג לנו את האוזניים וכולנו מקווים שישמעו את שאר הכלים מתישהו.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    יאיר: סבא של מתן קורא לו "תןתן" = תן כפול 2 = Double Jackal.
    מיכל: יאיר הוא דיקטטור.
    יאיר: ):

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    מתן: להביא משהו אחר לסצנה של המוזיקה בארץ.
    יאיר: להיות הגיטריסט הראשון שמנגן סולואים ממיסיי פנים על שוגייז.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    יאיר: אני מצלם הופעות, להקות ובכללי. בנוסף לזה עוזר סאונד ומצלם סטילס בתכנית "חי על הקצה" ברדיו הקצה.
    מיכל: אני מכינה טי שירטים עם הציורים שלי.
    מתן: אני לא מנגן אני מתופף :(

    7. ממה אתם מושפעים?

    מתן: בהתחלה הושפעתי בעיקר מבריט פופ של שנות ה90, בעיקר אואזיס. אח"כ נפתחתי לעולמות יותר רחבים של מוזיקה, מפופ ל-fאנק ל-pאנק ומה לא.מבחינת ליריקות ההשפעה העיקרית שלי היא כנראה הסגנון כתיבה של אלכס טרנר מהארקטיק מאנקיז.
    מיכל: השירים והלהקות שאני שומעת משתנים בערך כל חודש, אבל אני חושבת שתפקידי הבס שלי מושפעים בעיקר מלהקות בכיוון הפופי כמו The Vaccines ,Clones of Clones, או Tennis. מדי פעם גם להקות קצת יותר כבדות כמו The Black Keys.
    יאיר: רוב מה שיצא בלייבל Captured Tracks, פסיכדליה ואמביינט. מדי פעם גם להקות קצת יותר כבדות כמו Meshuggah, Deafheaven, קין והבל 90210 או The Black Keys.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    יאיר: או "Loveless" של My Bloody Valentine, או "Oshin" של DIIV.
    מתן: תלוי בתקופה, כרגע כנראה את "Pet Sounds" כי אני חושב שהוא לא ימאס עליי לעולם.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    מתן: כל אלבום של "הצל". ואת הצל עצמו, וזה בלי לשמוע אף אלבום שלו.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    מתן: בארץ אני חושב שהכיוון בינתיים הוא לחמם את ועדת חריגים. אם אחלום ממש רחוק אז ארקטיק מאנקיז, Unknown Mortal Orchestra, The Vaccines, Tame Impala.
    יאיר: DIIV. כי הם הלהקה האהובה עליי בכל הזמנים וזו רק שאלה של זמן עד שנרנג'ה יביא אותם לארץ ואני רוצה לחמם אותם בחייאת נרנג'ה.
    נמרוד: Soulja Boy.
    מיכל: מה שמתן אמר

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    יאיר: תאמצו כלבים ואל תקנו ממגדלי כלבים גזעיים, יו.
    מתן: #דור_תסגור.
    מיכל: ארבע מיתרים אפס רחמים.

    הופעות קרובות:
    11.2 - ביחד עם Meuban וסוג ב׳, ליבירה, חיפה
    18.2 - תחרות הלהקות "כוכב מת", פפאיתו, תל אביב

    קרדיט צילום: יאיר טרגנו

    תגובה אחת / כללי /
→ פוסטים קודמים
פוסטים חדשים ←