פוסטים מתויגים עם אינדי ישראלי

  • רשימת אלבומים ישראלים משנת ה'תשע"ה

    החגים בפתח והגיע הזמן לסיכומי המוזיקה הישראלית של שנת ה'תשע"ה. אבל רגע, איזה אלבומים יצאו בכלל בשנה העברית החולפת? וואלה, לא ברור - אין בשום מקום רשימה מרוכזת, ואפילו הרשימות שקול הקמפוס פרסמו בשנים שעברו די מצומצמת.

    אז קבלו את רשימת האלבומים הישראלים שיצאו בשנת ה'תשע"ה. הרשימה אולי לא מקיפה לחלוטין, אבל לדעתי זה עדיף מכלום, ובהחלט רואים שהסצנה המקומית פוריה לאללה בהתחשב בכך שיש ברשימה יותר מ-150 אלבומים.

    אם יש לכם תיקונים, תוספות, או שאתם רוצים לעזור בעריכה, אנא תשאירו תגובה בגוף הגיליון (כפתור ימני + insert comment או CTRL+ALT+M). תודה ללאון פלדמן וקול הקמפוס על תרומתם לרשימה.

    בתמונה: "וידאודרום" של קין והבל 90210, אחד מאלבומי השנה ה'תשע"ה שלי. בקרוב אשדר ספיישל סיכומי השנה העברית יחד עם יובל לוי מ-"הקוצב" ברדיו הבינתחומי.

  • 5 הרמוניות ווקאליות בהמלצת Private Men

    "אלמנט צפוי נוסף הוא השירה – תמיד בהרמוניה של שני הזמרים", כותב בן שלו על אי פי הבכורה של Private Men. "גם בהיבט הזה האוזן מבקשת גיוון. בואו נשמע כל אחד מכם לחוד. נראה מי אתם כשאתם לא מחזיקים ביד של השותף. זה לא קורה, וחבל". אולי בן הוא מבקר המוזיקה הראשי של הארץ (גם העיתון וגם המדינה), והמקלדת שלו מאוד מושחזת, אבל לדעתי הוא פספס את הקטע. כדי לתת ביטוי לקול אחר, ביקשתי מהאיש הפרטי רועי דותן לבחור חמש יצירות עם הרמוניות ווקאליות שהוא אוהב. תוכלו אגב לחזות באנשים הפרטיים באברקסס בתל אביב, יום שבת 5.9.15 בשעה 22:00.

    1. Everly Brothers - All I Have To Do Is Dream

    למה לשיר לבד שיר מדהים ששר זמר עם קול מדהים כשאפשר פשוט להכפיל את התענוג? האחים אברלי השפיעו כמעט על כל אמן ברשימה. הביטלס כינו את עצמם "The English Everly Brothers" ופול סיימון אמר שלדון אברלי יש את הקול היפה ביותר שהוא אי פעם שמע.

    2. Simon and Garfunkel - Scarborough Fair/Canticle

    שיר יפהפה של הצמד, כמו טיול בהזיה או חלום. הכל נשמע כאילו שזה רחוק ורך, וההתייחסות לשירה ככלי נגינה מרכזי, ולא ככלי שמשמש לספר סיפור, עוזרת להמחיש את תחושת ההזיה. ההרמוניה פשוטה ובסיסית מספיק כדי להבדיל בין שני הזמרים, ובו זמנית אפשר להסחף ולקבל את הכל כמקשה יפהפיה אחת.

    3. Crosby, Stills, Nash and Young - Ohio

    איך אפשר לגרום לשיר מחאה לבעוט מעבר לרמה של בס-תופים-גיטרה בסיסיים מאיזור המעי הגס? פשוט מאוד! נותנים לארבעה אנשים לשיר אותו ביחד בהרמוניה מושלמת! התוצאה ידועה וההיסטוריה כבר נכתבה. עוד אנקדוטה קטנה: בתקליט "American Beauty" של להקת Grateful Dead ישנן הרמוניות קוליות מדהימות שחברי הדדס למדו מחברי CSNY.

    4. The Zombies - Odessey and Oracle

    אחד מאלבומי המופת של כל הזמנים יצא שנה אחרי סרג'נט פפר ופט סאונדס של הביץ' בויז, וניתן לשמוע בו את ההשפעות שלהם. אך באופן כה אנגלי, ההרמוניות המתוקות של הביץ' בויז מקבלות אצל הזומביז גוון פסיכדלי. כמו כן, זאת הפעם הראשונה שבה הופיעה נשימה במקום תוף סנר.

    5. Tears For Fears - Sowing The Seeds Of Love

    איזה שיר, איזו נגינה! Tears for fears מביאים לאייטיז את האנרגיה של הסיסקטיז. לשני הסולנים יש קולות יחודיים והשילוב שלהם ביחד מגובה בהפקה מהודקת, מה שהופך את הלהקה לכזו שדורות של להקות שואפות לחקות.

  • ירושלים של ניקו טין: טנק, ראשנים, וקוקטיילים מיסתוריים

    כל נערה עם פוני ותיק Kanken יודעת שלירושלים יש כבוד בסצינת השוליים תודות להרכבים כמו נושאי המגבעת, יאפים עם ג'יפים ורייסקינדר. בשנים האחרונות העיר חוגגת את המחתרת המוזיקלית שלה בפסטיבל החזית שיתקיים השבוע בשלל אירועים מגניבים. לכבוד הסיפור, ביקשתי מזוהר שפיר aka ניקו טין (שיצא לה אגב אלבום חדש) לציין את חמשת המקומות האהובים עליה בעיר ולבחור לכל אחד מהם פסקול.

    1. גבעת התחמושת

    אחד המקומות שתפקדו כמגרש משחקים לילדי השכונה מעלות דפנה. אני זוכרת את עצמי מטפסת על הטנק ורצה לאורך התעלות וחושבת שזה נורמלי לחלוטין. (צילום: דר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי)

    2. בריכת ממילא

    ממוקמת ממש קרוב לביה״ס הניסוי שבו למדתי. חורף אחד לקחו אותנו לראות ראשנים בשלולית ואני זוכרת שהרקבון והקור הקסימו אותי עמוקות. אחת העזובות היפות האחרונות בעיר ועכשיו רוצים לשפץ ולהרוס. (הקליפ צולם בחלקו שם).

    3. מסעדת פינק (רחוב ההסתדרות)

    עוד אחד ממעוזי הנוסטלגיה שלא חשבנו שיגמרו לעולם. היינו באים באירועים מיוחדים, בני 20 ובטוחים שאנחנו משו-משו. המלצר החתיך שהיה גם מוזג המשקאות התייחס אלינו בכבוד וברצינות והרעיף מקסמיו, ערבב ומזג קוקטלים מיסתוריים. (צילום: אלון הדר)

    4. הגבעה הצרפתית

    השכונה בה גרתי בימי התיכון. על גבול המדבר, פרבר שלו ומשעמם עד כאב שלתקופה קצרצרה היה התגשמות כל הפנטזיות. (צילום: Deror avi)

    5. כנסיית סנט ג׳ורג׳

    מנזר עם גינת עצי חושחש ואקוודוקט קטן שזורם מסביב למבנה. ירושלים במיטבה כשהיא יותר אל-קודס. (צילום: Ilana Shkolnik-Langsam Pikiwiki Israel)

  • תעני אסתר בראיון: פינג פונג בנעלי בית

    תעני אסתר, הרכב הניאו-פסיכדליה הישראלי, משיקים את אלבומם השני בפסאז', הלילה, יום חמישי 9.7. תפסתי אותם לראיון במייל כדי לברר מה מסקנותיהם מכדור הארץ, איך זה לעבוד עם ברוך בן-יצחק מרוקפור, ומה הסוד שלהם למערכת יחסים יציבה.

    לפני הכל, איפה אתם נמצאים כרגע, ומה עשיתם לפני שפתחתם את המחשב?

    בעבודה, ולפני שפתחנו את המחשב עשינו את המינימום האפשרי.

    האלבום החדש נקרא "מסקנות מכדור הארץ". אם אכן אסטרואיד יתנגש בעולם וישמיד פה הכל, איזה מסקנות הייתם מסיקים מכדור הארץ?

    המסקנות הן:
    לא בריא לשחק פינגפונג בנעלי בית.
    ההווה הוא תהליך ההמרה של העבר לצורת עתיד.
    מתקיים גרף הפוך של קידמה על חשבון יושרה ואחווה בין בני האדם.
    מיצינו.

    עבדתם על האלבום החדש עם ברוך בן-יצחק. איך היה לעבוד איתו ומה למדתם ממנו?

    תהליך של התפתחות והתאהבות בעשייה עצמה תוך כדי תנועה. הכימיה המקצועית והאישית בינינו רק גברה עם הזמן. אין הרבה אנשים שיש להם את השילוב של ניסיון עצום מצד אחד, וראש פתוח, ניסיוני וצמא מצד שני. למדנו המון המון ואנחנו די בעצם יודעים הכל עכשיו, אבל לא נשתף כי אנחנו לא פראיירים.

    סה"כ העבודה על האלבום לקחה שלוש שנים. למה זה לקח כל כך הרבה זמן?

    "כי לוקח זמן להבין דברים. צריך זמן להבין דברים". בהתחלה כיוונו לאלבום בשלושה חלקים, כאשר כל חלק ארוז בנפרד עם סאונד ייחודי ושירים בעלי אופי אחר. בסוף יצא שהזמן בין חלק וחלק התארך עוד יותר ממה שציפינו וכך מצאנו עצמנו שוקעים בתוך הקונספט הראשוני ורק מעצימים אותו.

    האלבום מורכב משלושה חלקים כאשר כל חלק הוקלט בתקופה שונה, בחדר שונה ובטכניקות שונות. אתם יכולים לפרט לגבי כל חלק את התקופה, איפה הוא הוקלט, ובאיזה טכניקות, ומדוע?

    החלטנו להוציא את האלבום ב- 3 חלקים כי דיברנו על זה שלפעמים בזמן הארוך שמושקע ביצירת אלבום אחד שלם מאבדים ספונטניות ולא מצליחים ללכוד את הרוח המשתנה, ההשפעות שמתווספות והתהליכים שקורים בתוך להקה שהיא קודם כל יחידה חברתית, עוד לפני שהיא יחידה מוזיקלית. לא תיארנו שיצא שכל חלק יוקלט עם מתופף אחר (!), באולפן אחר ובצורה אחרת, אבל ככה יצא. הקלטנו אצל מוקי ב-"רפסודה", באנובה ובאולפן של רוקפור. חלקים מסויימים הוקלטו בלייב, ואחרים חייבו העלאות רבות (במיוחד בחלק השלישי). חלק מהשירים והכלים הוקלטו על סרט וחלק על מחשב. חלק מהתפקידים באולפן וחלק אצל שי בחדר על תוכנות פרימטיביות תוצרת פרדס חנה.

    למעשה, שחררתם כבר את השליש הראשון של האלבום ואת "שיר פשוט" ב-2013. למה החלטתם לכלול אותם מחדש ב-"מסקנות מכדור הארץ" מאשר לשחרר שירים חדשים?

    הבנו שמשהו באלבום שלם עובד יותר טוב ומחזק את השוני בין השירים כששומעים אותם יחד, אפילו אם הם שוחררו בעבר - הם עדיין חלק מכל התהליך.

    תעני אסתר קיימת כבר שבע שנים. רוב הלהקות בארץ, במיוחד בסצינת האינדי, לא מצליחות להחזיק כל כך הרבה זמן, מכל מיני סיבות. מה הסוד שלכם למערכת יחסים יציבה?

    זה פשוט מאוד. כל עוד יש מוסיקה שאנחנו מצליחים להתלהב ממנה יחד, אנחנו נמשיך ליצור יחד. הלב של הלהקה הזאת הוא ההשראה התמימה, ואנחנו עד היום מוצאים את עצמנו שואבים אותה מאותם מקומות וחולקים מכנה משותף חזק שמורכב מהתרגשות חסרת אגו. או בקיצור - דיוויד מגיש לשי ארוחת בוקר במיטה בזמן שהוא עושה מסאז' ברגליים לאמיר שמקשיב לאיך היה היום של יונתן. פשוט מאוד.

    מה השתנה בתעני אסתר של האלבום השני לעומת תעני אסתר של האלבום הראשון?

    הייתה טיפה יותר תמימות באלבום הראשון. המתופפים באלבום השני - אורי זליג (שהיה גם בראשון הקליט קצת מהשני וטס) אותו החליף ניר ווטשטיין היקר ואחריו הגיע אמיר-אוזן-קשבת-שטיינברג, שכולם אדירים ותרמו תרומה שלא תסולא בפז ללהקה ולאלבום. ההשראה שלנו הפכה להיות חזקה יותר, אחידה יותר, והביאה לידי ביטוי את השירים בצורה הרבה יותר קיצונית ומספקת.

  • המאזין ברדיו 92: ספיישל יוני כדן

    The Listener 93: Yonatan Cadan Special by Idosius on Mixcloud

    יוני כדן הוא הסוד השמור של סצינת האינדי הישראלית. אחרי שניגן עם הרכבים מבית פיתקית כמו מורה חיילת וערופי שפתיים, יוני משחרר סוף כל סוף אלבום סולו עם גיטרות מנסרות ושירים על החיים הכאוטיים בארץ. כדי לחגוג את ההשקה, יוני הגיע לאולפן להשמיע את הקטעים ולספר את הסיפורים. כל זה קורה בשעה השניה. בשעה הראשונה שידרתי את הבלאגן הרגיל של אינדי איכותי.

    בתמונה: יוני כדן

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 19:00-21:00