פוסטים מתויגים עם אינטרו

  • אינטרו 11: Alterhood - אחווה אלטרנטיבית

    לחלק מ-40 השודדים של אלישע בנאי יש הכנסה נוספת: להקת Alterhood. הם עושים רוק אלטרנטיבי בשפת המלכה ועומדים להשיק אלבום שני שהם הקליטו באנגליה. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    דן נוה - כתיבה ושירה; יהלי קורן - באס וקולות; נועם ״ג״ גריידי - גרוב ותוף; רועי הלוי - רובוטיקה, גיטרות, ולוחמה עתידנית.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    כולנו מתל אביב, הכרנו בבית ספר יסודי בכיתה א' פחות או יותר. דן וגריידי היו בכיתה המקבילה של יהלי ורועי ובתור ילדים לא ממש היה דיבור של חברים מהכיתה המקבילה, אז תכלס התחברנו בהסעות לבית ספר: השמענו אחד לשני מוזיקה בדיסקמן ונסענו על סקייט אחרי הלימודים.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    האמת שקצת קשה לנו להגדיר את המוזיקה שלנו בתוך ז׳אנרים, אנחנו אוהבים להסתכל על המוזיקה שלנו דרך השירים: כותבים שיר ומשתדלים להוציא אותו החוצה בצורה הכי מרגשת. אבל אם צריך לתאר את המוזיקה, אז נתאר אותה כרוק אלטרנטיבי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    עוד לא הזכרנו את זה פה אבל אנחנו מנגנים יחד כבר מגיל 15 (כיום בני 25) והיו לנו כבר כמה גלגולים בלהקה. בגלגול הקודם השם של הלהקה, Trademark, היה מאוד בעייתי, אז החלטנו הפעם ללכת על שם חדש להרכב ש-"ינצח" את מנועי החיפוש. אחרי שעות רבות (באמת רבות) של סיעור מוחות ובלבולי שכל החלטנו ללכת על השם Alterhood שהוא בעצם Alternative Brotherhood, מעין מונח שהמצאנו ולדעתנו מגדיר את העניין הכי טוב.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    אנחנו תמיד רוצים להמשיך ליצור, והשאיפה שלנו היא להמשיך לחדש (לפחות לעצמנו). אנחנו מאמינים שאם נמשיך לעשות את מה שהכי אמיתי לנו ויחד עם זאת מחדש ומרגש אותנו, זה יצא הכי טוב והקהל ירגיש בזה. לפעמים בעבודה על חומרים חדשים אנשים יכולים לחשוב "מה לעזאזל!?" אבל העניין בשבילנו הוא לחקור גם את המקומות הלא מוכרים.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    חלקנו מתעסקים רק במוזיקה על כל גווניה: הפקות, הקלטות, מוזיקה לפרויקטים מסחריים, סאונד ומיקסים למיניהם. החצי השני מתעסק בקולנוע, אנימציה ובעולם התכנותים וההיי-טק לצד המוזיקה.

    7. ממה אתם מושפעים?

    וואו, המון דברים! זה מאוד משתנה מתקופה לתקופה. יש היום כל כך הרבה מוזיקה טובה מסביב, גם בארץ וגם בעולם, גם במיינסטרים וגם בשוליים. אומנים ספציפיים שהשפיעו עלינו לאחרונה ועל יצירת האלבום הנוכחי: Danger Mouse, Mark Ronson, Queens of the Stone Age, Midlake, Foals, ועוד. אבל בתכלס זה סתם ניים דרופינג, יש באמת המון אמנים שמשפיעים עלינו מידי יום.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    נראה שהאלבום היחידי שכולנו נסכים עליו פה אחד ללא משא ומתן יהיה "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band", אלבום מושלם ומגוון מההתחלה ועד הסוף, אלבום שמנצח את הזמן ונראה שאף פעם לא ימאס ממנו.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    ואוו, זאת שאלה קשוחה. זו קלישאה להגיד שלכל אלבום שיצא יש את המקום שלו בהיסטוריה האנושית?

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    נכון להיום היינו הולכים על Royal Blood. נראה שהם הכי צעירים ביחס להצלחה שלהם וזה בטח אומר שהם כנראה הורסים בתי מלון ועושים מלא שטויות בטורים, היינו שמחים להצטרף אליהם! חוץ מזה שאנחנו עוקבים אחריהם באינסטגרם, מה?

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    תודה ענקית לחברים שעובדים איתנו כל הזמן ומעניקים לנו השראה: גיא בן-חמו ועומר ג'ו נוה. חוץ מזה אנחנו בקטע של אהבה.

    הופעות קרובות:
    7.1 - זויפר, רמת החייל, תל אביב
    25.2 - הופעת השקה, פרטים בקרוב
    1.3 - הופעת הפתעה לצאת האלבום

    קרדיט צילום: ניר קאמי נוה

  • אינטרו 10: Surf Platoon - יום שני הקסום

    להקת אנטיביוטיקה, שעשתה ניו ווייב עברי משובח, התפיידה אל תוך השקט. מנהיג ההרכב דן בלוך עבר לעמדת הבאסיסט בועדת חריגים ושאר חברי הלהקה נעלמו - עד עכשיו. גיא רוזנבלט, שהיה גיטריסט ההרכב, חוזר הפעם בתור באסיסט טריו הגאראג' Surf Platoon יחד עם אלי משה מאנרגיה חולנית. הם הוציאו EP בבכורה אינטרנטית פה למטה וישיקו אותו בלבונטין 7 ב-8.1. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    שירה, גיטרה וקלידים: אלי משה, בס: גיא רוזנבלט, תופים: עומר וואדניצקי.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    תל אביב. אלי ועומר למדו קולנוע ואנימציה ביחד; גיא ועומר נפגשו בהופעות חיות במועדונים ומצאו יחד שפה מוזיקלית אטלנטית - לא פחות ולא יותר. משם התחלנו לנגן בחדרי חזרות שהתחילו ביום קבוע בשבוע: יום שני .למה זה חשוב? זה לא באמת חשוב. אבל זה כן קשור לשם הלהקה. יצרנו ביחד קטעים ארוכים שהפכו אט אט לשירים מבוססים והתחלנו לאמץ סאונד שיהיה ייחודי לנו בתוך כל המגוון העצום והנפלא שנוצר פה בתקופה הזו.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אנחנו מנגנים גאראג' עם נגיעות של סאונד סרף. מאוד בסיסי, פשוט ועמוק. כרגע אנחנו שם. תמיד תהיה כוונה לפתח את זה לעוד איזורים בסקאלה. זוהי שאיפה מרכזית אצלנו, וישנם תמיד רעיונות.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    השם הוא קיצור של Magic Monday Surf Platoon. כך עומר היה קורא למפגשים שלנו בחדרי החזרות, יחד עם חבר אחר שניגן איתנו באותה תקופה, וברגע שנפרדנו ממנו החלטנו להיפרד גם משתי המילים הראשונות ונשארנו עם Surf Platoon.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    להוציא אלבום מלא ולהופיע, במדבר, ב-Joshua Tree! כרגע זה הדבר.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    המון. אין רגע לנשום: אלי מסתובב בתעשיית הטלוויזיה, עומר מסתובב במימד השלישי והחיצון, גיא יושב ומנסה להפוך את העולם למקום נוח יותר.

    7. ממה אתם מושפעים?

    אלי: אצלי זה קל, כולם מכירים. דורס, רדיוהד, ארקטיק מונקיז וכל מה שמסביבם.
    גיא: צ'רלי מגירה, טלוויז'ן והבלאק קיז.
    עומר: ניו-ווייב מהשמונים וכל מה שהגיע מניו יורק בעשור האחרון: אינטרפול, נאשיונאל, גריזלי בר, TV On The Radio.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    אלי: Greatest Hits - Elvis.
    עומר: אמרה שרון קנטור פעם "הקופסה של לד זפלין".
    גיא: Abbey Road.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    ממש לא בסדר לעשות את זה! אבל יאללה. המממ...

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    Ty Segall, קיבלנו ממנו השראה לסאונד של האיפי.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    Stay cool

  • אינטרו 9: Mistypes - פופ רוק גרסת 2015

    קשה ללהקות לשרוד במציאות הישראלית (ובכלל) כך שמאוד הצטערתי לשמוע על פירוק הפאוור-טריו הגראנג'י Drunk Machine. למרות שפוליקר הזהיר אותי, לא ציפיתי שלסיום הזה תהיה התחלה חדשה וגיליתי שיוצאי המכונה השיכורה הקימו את Mistypes, הרכב חדש ברוח הרוקרית של New Order ומוזיקת פוסט המילניום של ה-Doves. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    ליאור אבל, עידן כץ, אור דרומי, אלמוג ליזמי, גיא פורטיס.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    ת"א וסובב לה. עידן וליאור שותפים לדרך הרבה שנים (הפרויקט האחרון היה דראנק מאשין). כשפנינו לדרך חדשה פשוט סקרנו בראשינו אנשים שפגשנו בשנים האחרונות וחשבנו "עם מי יכול להיות כיף לנגן". לגמרי אינטואיציה על סמך היכרות לא מעמיקה מידי. אז הרמנו טלפון לשני נגנים שאנחנו אוהבים: אלמוג ואור. שניהם היו ממש בעניין עוד לפני ששמעו במה מדובר, וכשהתחלנו לנגן ביחד זה פשוט קרה על ה-one. את גיא פגשנו דרך אור (חברי ילדות) וגם במקרה הזה החיבור היה טבעי ומהיר.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אחת השאלות הקשות למוזיקאים, במיוחד כמונו, ובמיוחד בשלב הזה. כולנו מגיעים מהרוקנ'רול, אבל גם נורא פתוחים. בוא נאמר שזו פשוט הגירסא שלנו לפופ רוק איך שאנחנו רואים אותו ב2015.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    הצענו המון שמות במשך (יחסית) המון זמן, וזה היחיד שלא היו לו מתנגדים מובהקים. בגדול זה גלגול של השם Missing Types שהיה הרעיון הראשוני לשם הלהקה. אהבנו את המסר ואת הוייב הכללי אבל לא את איך שזה נשמע. חוץ מזה אנחנו להקה של עילגים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    הלהקה נוצרה מלכתחילה מתוך רצון ליצור מוזיקה שאינה מכוונת להיות שום דבר. לנטרל כל כוונה, כל מחשבה על מה "צריך", או על מה עשינו בעבר ופשוט לבדוק איך נשמעת המוזיקה שיוצאת לנו באופן טבעי. אנחנו ממשיכים בכיוון הזה ואוספים חומרים לאלבום, שלמעשה חלקו כבר מוקלט.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    רוב ההרכב מתעסק במוזיקה בצורה כלשהי במשרה מלאה. אלמוג מנגן בהמון פרוייקטים מסאבלימינל עד למוש בן ארי, אור מלמד מוזיקה ופסנתר (וגם חבר ב I Was a Bastard המעולים), גיא מנגן עם פורטיס, עידן טכנאי אולפן. ליאור חי חיים כפולים וביום הוא עובד במשרד הייטק (מישהו צריך לפרנס בבית הזה!).

    7. ממה אתם מושפעים?

    מושפעים מדברים שקורים בחיים, וממוזיקה שמרגשת אותנו או מעיפה לנו תתחת.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    את האלבום המתבשל שלנו. יהיה לנו זמן כל הטיסה לדסקס על המיקס, ובאמת הסטריאו של חללית זה רפרנס שעדיין לא בדקנו.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    נברמיינד של נירוונה. מה זה החרא הזה נו באמת?

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    את הרולינג סטונז, כי זה לא פייר שרק לגיא יש מפרט של קית' ריצ׳ארד בארנק.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    המלצה לאכול קרואסון סביח ב"סנדוויץ'" בנחלת בנימין.

    קרדיט צילום: אריאל עפרון

  • אינטרו 8: אזור - חומוס פסיכדלי

    הם התחילו את ההרכב בג'אם ספונטני, הם היו שמחים לחמם את Tool, וכמעט קראו ללהקה Psychedelic Hummus. תכירו את Azor, טריו רוקנרול מטורלל.

    1. מי חברי הלהקה?

    אלון כץ - תופים + שירה, שחר גנני - באס + שירה, יובל גליקו - גיטרה + שירה (באלבום אורי ''ברי'' שפלן מנגן באס).

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    יובל מאזור, אלון מבאר שבע, שחר מראש העין.

    יובל: אני ואלון הכרנו בג'אם ספונטני בבית פיתקית אחרי איזה הופעה: אני הייתי על הגיטרה, הוא קפץ על התופים, וכל השאר היסטוריה. את שחר הכרנו כשניגנו הופעה אקוסטית בפסטיבל ''פאנקוסטיות'' מתחת לגשר של רכבת מרכז ביום חורפי. הוא ראה אותנו ואמר לנו שהוא הבסיסט שלנו. באותה תקופה היינו עם ברי אך לאחר כמה חודשים ברי החליט לעזוב כדי להתמקד במוזיקה שלו. שחר הוקפץ למשימה ועכשיו אנחנו כבר עובדים ביחד על חומרים חדשים לאלבום הבא.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    יובל: הדרך לתאר את המוזיקה שלנו היא שזה המוזיקה שלנו, מה שאנחנו מנגנים. כמובן שמדובר ברוקנרול שמגיע ממקום של רצון לחופש וקצת קשה להסביר במילים.

    אלון: רוקנרול בועט אבל לא כבד מידי, מרקיד ומעניין.

    שחר: רוקנרול מהסוג הישן והטוב עם נגנים מהעתיד, מי ששומע מבין.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    יובל: לפני כ-3 שנים עזבתי את הבית של ההורים בראשון לציון (לאחר שנים של צעקות מהשכן בכל פעם שהרמתי קצת ווליום במגבר) ועברתי לבית קטן באזור שאפשר קצת להרעיש בו (לא יותר מידי). בבית הזה ישבתי שעות, ניגנתי בגיטרה וכתבתי את השירים לאלבום. כל הסקיצות והחזרות הראשונות של הלהקה היו בבית וגם אלון גר פה תקופה בסלון בין התופים. היה לי רעיון לקרוא ללהקה Psychedelic Hummus כי פעם בטיול בספרד הכנתי חומוס והצעתי למישהו והוא חשב שזה סם פסיכדלי. אבל חבר שלנו נטע גופן (הבן אדם שאכלתי איתו חומוס הכי הרבה פעמים בחיים) אמר שזה נשמע כמו משהו מקולקל אז החלטנו ללכת על Azor.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    "ולא אפסיק בחיפוש המתמיד אחר הסולם הכי גבוה, שיקח אותי הכי למעלה" - מתוך השיר כלום עולה.

    יובל: קודם כל להנות, לעשות דברים שמעניינים ומגרים אותנו. לגרום לעצמינו ולאנשים שמצטרפים אלינו לטיול (בין אם זה קהל בהופעה או אנשים שמאזינים לאלבום) להנות, לשמוח, להתעניין, לחשוב ,להרגיש, לרקוד ולחוות רגעים עצמתיים שאתה שם לב אליהם באמת רק שהם נגמרים ואתה קולט שהיית כל כולך בתוך החוויה ולכן היה שווה לעשות אותה והיה שווה לחיות. וכמובן לשמור על כושר נגינה, לנגן כל הופעה יותר טוב מהקודמת.

    שחר: אני מרגיש שאנחנו מחזירים לחיים סגנון מהעבר אך עם אווירה חדשה מסגנונות אחרים (groove ,punk rock) וסטייל של הופעות חיות ומקפיצות שקשה למצוא בארץ. הייתי שמח אם הלהקה תפרוץ החוצה מהארץ ותביא עימה בחזרה להקות חדשות שיופיעו גם פה.

    אלון: לבטא את עצמי כצורך בסיסי כמו חיה פראית מודרני, חשבתי על זה קצת. קצת.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    יובל: שאלה טובה. משתדל לעשות את כל הדברים האלה שצריך לעשות למען המוזיקה והלהקה כמו לקבוע הופעות ולדאוג לפוסטרים ולשלוח לשם או לדבר עם ההוא או עם הזה, או לכתוב את השורות האלה. אני גם עובד בתור איש סאונד באולפן ובהופעות והולך לים בקיץ בשביל לא להתחרפן.

    שחר: אני לומד מוזיקה ברימון.

    אלון: אני בחופשה.

    7. ממה אתם מושפעים?

    יובל: לפעמים יוצא לך לשמוע כל מיני מוזיקאים שאומרים שהיו מעדיפים לחיות בתקופה אחרת בהיסטוריה, אך אני מבסוט שנולדתי ב-92 כי ככה יכולתי להיות מושפע מג'ימי הנדריקס, MC5 ,Black Sabbath, נירוונה, ממלא פאנק ורוק ששמענו, וודסטק, סרף,
    גרא'ז, סטונר, מטאל, מזרחית, רגאיי, ועוד מלא מלא דברים באותה מידה. וזה בעצם יצר את כור ההיתוך הזה שאנחנו מדברים עליו (Azor).

    שחר: אני חושב שכל אחד מאיתנו מושפע מסגנונות ולהקות שונות ומיוחדות והתוצאה היא מקור ההשפעה המשותף.

    יובל: אנחנו מושפעים מחווית החיים! ובד"כ שירים נכתבים אחרי דברים משמעותיים שאנחנו חווים.

    אלון: אני מושפע מדברים שעובדים כמו שצריך, פונקצויונלים: ההיגיון!

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    יובל: צריך לחשוב על זה קצת. "Dark Side of the Moon"? אבל רק אם זה גרסאת הדאב ויש מלא מה לעשן בחללית.

    שחר: הייתי לוקח חתיכת דיסק ארוך שלא יהיה לי משעמם.

    אלון: An Awesome Wave" Alt-j", גם ככה אין חיים על מאדים.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    פחות הקטע שלנו לצנזר ולמחוק, חופש הביטוי במוזיקה הוא לכולם.

    אלון: חוץ מ An Awesome Wave" Alt-j" אם הייתי חייב.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    יובל: יש המון להקות מאוד טובות שקורות עכשיו בארץ ובעולם שהיינו שמחים להופיע איתם אבל אין משהו ספציפי שאני מכוון אליו.

    שחר: כנ"ל.

    אלון: Tool כי אין עוד להקה שמשתווה אליהם ביקום.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    שחר: שכל מי שקורא את זה שילמד לנגן או לשיר, למה לא?

    אלון: אל תלכו רחוק מידי, לכו לאן שצריך.

    יובל: תנו בראש, בואו להופעות.

    הופעות קרובות :
    12/12/15 - תכלס בר, ת''א, עם Jeronimo
    17/12/15 - סטודיו שטרוס, ירושלים עם Turbans וגולשי האבן נייר והמספריים.
    19/12/15 - אורבן בר, חיפה
    25/12/15 - פסטיבל ''סיוט בחג המולד'' פפיאטו, ת''א

  • אינטרו 7: Meuban - על קו פתח תקווה - תל אביב

    כשההרכב שלי, Viene Tormenta, חיפש עם מי להופיע, אחד מחברי הלהקה נתקל בהרכב Meuban. לא הכרתי אותם. הבנתי מיד שהם בראש המתאים: ראש שמסתכל למעלה לעבר הכוכבים ומנגן פוסט רוק רחב ומדויק. עכשיו יוצא להם סוף כל סוף סינגל בכורה והם ינגנו אותו ביום שבת 5.12 בלבונטין 7. תכירו.

    1. מי חברי הלהקה?

    אדם קלוד - בס; טום קלוד - תופים; צוף משעלי - קלידים; ניצן דנא - גיטרה.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    ניצן: כולנו נולדנו וגדלנו בפתח-תקווה והתאגדנו מגיל צעיר מאוד סביב מוזיקה. כשהיינו בני 14, אדם היה מגיע אלי הביתה לנגן ומביא איתו את אחיו טום - ילד בן 10 בזמנו, שכבר אז ידע לתת בראש בגיטרה, בתופים ובקלידים. בסופו של דבר, ארבעתנו פרחנו מתוך החממה המוזיקלית היחידה שהייתה לנו באזור, "בית דני", שם ניגנו ביחד ולחוד בהרכבים שונים. הדבר הזה שנקרא "מאובן" התגבש סופית לפני שנה, כשאדם ואני עברנו לגור בדיזנגוף. כל העת הסשנים עם טום נמשכו, אבל היה זה צוף שממש השלים את הפאזל. ברגע שהיו ניגונים משותפים לארבעתנו היה ברור עבורנו שיש לנו קול להשמיע.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    מוזיקה אינסטרומנטלית-אווירתית, ששואבת אלמנטים מפוסט-רוק, שוגייז, פסיכדליה וגרוב.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    הייתה תקופה מאוד אינטנסיבית שממש הכנו רשימות אינסופיות של מילים שעניינו אותנו. כל שיחה שניהלנו עם מישהו, כל טקסט שקראנו - היינו מחפשים שם מילה שתצלצל לנו. היה מאוד קשה לנהל איתנו שיחה נורמלית באותו זמן. היה לנו ברור שאנחנו רוצים מילה עברית, שתייצג איזו תפישה של החיים בקו תל אביב - פתח-תקווה ושתתקשר לאווירה המוזיקלית שאנחנו יוצרים. נפלנו על המילה "מאובן" ועלתה לנו בדמיון תמונה של עיר אפורה, עייפה - ומעל קו הרקיע שלה מתנגנת המוזיקה שלנו.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    אנחנו מאוד רוצים ליצור מוזיקה שתיקח את המאזין לאיזשהו מסע, שמי שמקשיב לנו ידע שהוא נכנס עכשיו לחוויה מסוימת. כל קטע שלנו מתרחש בלוקיישן מסוים, בזמן מסוים ביום ומתאר תחושה או רגש מסוימים. המטרה שלנו כרגע היא לחקור כל קטע לעומק, לצבוע אותו בפלטה של צבעים המתאימה לו - בכדי לייצר אווירה מדויקת יותר, שתאפשר לנו לקחת את המאזין למסע הזה. אנחנו מאמינים שזה מאוד בא לידי ביטוי בהופעות שלנו.

    במקביל, אנחנו מנסים לחשוב איך לתעל את האנרגיות האלו גם להקלטות. ב-"Waiting For Pizza", הסינגל החדש שלנו, יצא לנו לעבוד עם נועם לוינברג - איש סאונד מדהים ואושיה ותיקה בסצינה - וזו הייתה חוויה מדהימה; לראות איך מנווטים שיר למחוזות שאנחנו והוא רוצים שהוא יגיע אליהם. אנחנו כבר לא יכולים לחכות להיכנס שוב לאולפן ולהקליט עוד.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    ניצן הוא בוגר 8200 ונחטף על ידי איזו חברת סטרט-אפ. גם צוף ואדם עובדים בהייטק, וחוץ מלנגן גם לומדים סאונד ומוזיקה באופן מקצועי. טום מתקדם אל עבר עבודה כמוזיקאי פול-טיים, גם בצד הטכני - פועל להקים אולפן, מתעסק במיקסינג, סאונד, מרחיב אופקים. תכל'ס אנחנו די מקנאים בו.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מוזיקלית, אנחנו מאוד מושפעים מ-Mogwai, שזה מעניין, כי כל אחד מאיתנו קולט אותם בצורה אחרת לגמרי. בנוסף, היכולת של UNKLE ושל Death in Vegas ליצור קטעים שנשמעים מאוד שונה אחד מהשני, אך עדיין עם חוט רעיוני שמקשר ביניהם - זה דבר שמאוד עוזר לנו בתהליך היצירה.

    הדרך בה Slowdive ו-Spiritualized מצליחים להביע המון רגש בצורה שאיננה מובנת מאליה, עם המון סבלנות ותשומת לב - זה גם משהו שאנחנו לוקחים איתנו. יש לנו שיר שנקרא "Toreffe" - קטע שאנחנו עובדים עליו כבר תקופה ארוכה - שהוא דוגמה מאוד מוצלחת לביטוי של זה, לדעתנו. אפשר לשמוע אותו בהופעות שלנו, והאמת שמאוד מעניין אותנו מה הקהל יחשוב עליו, הוא עדיין משנה את עורו מפעם לפעם.

    עוד מישהו שהשפיע עלינו הרבה הוא הבמאי וים ונדרס. הצורה בה הוא מנתב את המחשבות שלך כצופה, גורם לך להתבונן פנימה ולשאול את עצמך שאלות - אנחנו מאוד רוצים לעשות את זה במוזיקה שלנו. למשל, "The Future Is Behind You" הוא קטע שלנו שלחלוטין מושפע מ"מלאכים בשמי ברלין" - כמעט הומאז' אפילו. זה סרט שרובו מתרחש במבט עילי על העיר ועל האנשים שנמצאים בה, עם תנועות מצלמה איטיות וארוכות, ובשלב מסוים הדמות מקבלת הארה וכל הטונים משתנים, הגוונים הופכים צבעוניים יותר - כל זה לחלוטין קורה בשיר הזה.

    מעבר לכך, אנחנו מנסים לדלות מידע ולספוג כמה שיותר מאנשים שאנחנו מעריכים בסצינה המקומית. הרי בסופו של יום, רוב ההופעות שאנחנו רואים והרבה מהמוזיקה שאנחנו שומעים היא תוצר מקומי. כל יום אנחנו לומדים משהו חדש מההרכבים הרבים שפועלים כאן, בין אם זה לצאת מהופעה של The Great Machine ולתהות על איך נותנים שואו טוב ובין אם זה להקשיב לאלבומים של ועדת חריגים ולשאוף להפיק משהו בסטנדרטים האלו.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    "Abbey Road" הוא אלבום שהצליח לחבר אותנו חזרה למציאות במצבים בהם הרגשנו מנותקים; אנחנו בטוחים שהוא יהיה שותף טוב גם למסע הזה.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    קשה להגיד. לא, לא נראה לנו שהיינו יכולים לבחור משהו כזה. ג'ון קייג' אמר, שכאשר אתה נתקל במשהו שנראה לך מכוער, שאל את עצמך מדוע זה ככה, ותיווכח שהוא לא מכוער כלל. אנחנו מאוד מתחברים לזה - גם מיצירות שנראות לנו במבט ראשון כגרועות אפשר להפיק משהו וללמוד משהו על ההקשר בו הן נמצאות.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    שמענו שבהופעות של ג'ק וויט דואגים לגוואקמולי מיוחד ממתכון מאוד ספציפי; היינו מאוד שמחים לטעום את זה.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישות או קידום עצמי?

    אנחנו מרגישים שבחיים כדאי לשאוף להתעסק עם דברים הקרובים לאדמה. בחיים שלנו בעיר אין הרבה קשר לאדמה; רוב המסגרות בהן אנו נמצאים רחוקות שנות אור ממנה. הדבר היחיד שממש אמיתי בחיים הוא הנגינה; הרגע עצמו בו התווים מתפזרים בחדר.

    קרדיט צילום: יואב קדם