פוסטים מתויגים עם אינטרו

  • 20 במרץ 2016

    אינטרו 21: סילבי ז'אן - אנשים, נשים, ממשלות, ואלכוהול

    כשהאזנתי לקצה בשבוע שעבר היה לי רגע "WTF!?" בזמן שקוואמי השמיע קטע מתפוצץ של בריטפופ חללי בעברית. תהיתי מה זו המוזיקה המשונה/מופלאה הזו, והתברר שמדובר בקטע "קשה לרקוד לבד" של ההרכב האניגמטי סילבי ז'אן. תפסתי אותם לברר מה הקטע ונשארתי עם יותר שאלות מתשובות.

    1. מי חברי הלהקה?

    הוד שריד, גיא סטריער, וסילבן.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    כולנו גרים בתל אביב. במקור הוד קיבוצניק, סילבן מושבניק, וגיא עירניק. סילבן והוד מכירים מהרכב אחר שהם מנגנים בו ביחד, אהבה ממבט ראשון. גיא וסילבן עובדים באותו מקום עבודה - ככה נוצר החיבור בין ילד שמן לילדה אובדנית. מפה לשם נפגשנו שלושתינו לעשייה ומייד הבנו שהמונוגמיה מתה.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    פחות טובה משל ניק דרייק, אינטואטיבית, והמון בכי חדרים.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    סילבן נזרק מהרכב שהקים עם חבריו לשכבה כשהיה בן 15, ולהרכב היה שם חיבה שנבחר ע"י החברים הקרובים: "סילבי ז׳אן". אנחנו לא רואים כדורגל.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לנגן את "B-Flat Minor" של שופן על פסנתר.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    מנסים להבין אם לשמעיה נגמר האוכל.

    7. ממה אתם מושפעים?

    אנשים, נשים, ממשלות, אלכוהול וכו' - זו האמת.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    נו די.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    האלבום תמונות של הלידה של סילבן, אמא שלו מתגאה.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    בדיוק שמענו שאליס קופר מגיע לארץ.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אם יש 3 דלתות לבחור בניהן, תמיד נבחר.

    הופעות קרובות:
    23.4 בהיכל הרוק בגבעת חיים
    30.4 ביחד עם להקת Mayor במועדות התחת בת״א

    סגור לתגובות על אינטרו 21: סילבי ז'אן - אנשים, נשים, ממשלות, ואלכוהול / כללי /

  • 13 במרץ 2016

    אינטרו 20: FluX - כמו סלט אוליבייה

    אחרי שחטפנו מנה של רוק מרושע מ-Knees Please בשבוע שעבר, השבוע נכיר את FluX: טריו רועש עם באס מלוכלך ותחושה של דחיפות, אולי נושאי הלפיד של ה-Plastic Peacocks זצ"ל.

    1. מי חברי הלהקה?

    ניצן גור (גיטרה + שירה), אריק בר (בס לבנה), סיימון בל (תופים).

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    זה התחיל כשניצן פרסם תמונה של Gibby Haynes יוצא מהאסלה. אריק יצר קשר וזה המשיך באהבת אמת. ואז סיימון הצטרף לאחר ששמע פלייסליסט של השפעות והבין שיש כאן הזדמנות לנגן חזק. אנחנו נפגשים בתל אביב. סיימון בא מבית דגן, אריק מתל אביב, ניצן היה בתל אביב ובכיף היה חוזר אליה.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    ניצן: מצד אחד התחושה שלי כשאנחנו מנגנים היא שכל אחד נמצא באיזו ספרה ועושה דברים שונים ונוצרת תבנית מוּבֵנת בתוך הספגטי הזה. מצד שני התחושה שלי כשאני שומע הקלטות שלנו היא שהכאוס נעלם והכימיה שלנו עוברת הלאה למאזינות\ים.
    אריק: כמו לשים מיקסטייפ בפול ווליום בטייפ בחדר, ערבוב של נויז, אלט-רוק, גראנג', אוונגרד, Pאנק, ופרי ג'אז.
    סיימון: כמו סלט אוליבייה, יש בו הרבה דברים מכל הסוגים ומאוד טעים!

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    בלטינית Fluxus זה זרימה, שטף. זה מושג שיש לו נגיעות בהמון תחומים, כמו באומנות (דאדאיזם), בפסיכולוגיה, חשמל, מגנטיזם, ועוד.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    סיימון: להפתיע. נפגשו כאן עולמות שונים וכל אחד מביא מהעולם שלו משהו קטן אבל מגניב בטרוף.
    אריק: להתנסות עם הכלים, להמשיך לבסס מאפיינים מוזיקליים ולהופיע על משאית באמצע המדבר.
    ניצן: הייתי רוצה שנגיע לרמת תקשורת וכימיה מוזיקלית כזו שלא נצטרך לחשוב על תהליך היצירה אלא נוכל ליצור ללא הפסקה. שלא נמחזר את עצמנו, אבל עדיין נשמור על השפה שנייצר, ובכלל להמשיך להתנסות כמה שיותר.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    אריק: שורד ומג׳נגל בין אפור לכחול לאדום. מחלק את הזמן בין עבודה, למשפחה ולמוזיקה.
    סיימון: מלמד מתופפים קטנים להפוך לדור הבא של מרעישי העל.

    7. ממה אתם מושפעים?

    סיימון: נראה לי מהילדות. מה לא היה שם, וטוב שזה נגמר.
    אריק: אמנות, מדע, חומרים, וחלומות.
    ניצן: מהבת זוג שלי והכלבה שלנו, הן תזכורות יומיומיות שלא הכול אפור. חוץ מזה צריך לסנן את הסביבה כמה שיותר.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    אריק: את "Dirty" של סוניק יות'.
    סיימון: את האלבום השני של BI-2.
    ניצן: "מעלה מעלה" של צביקה פיק.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    אריק: אם חייבים,אז כנראה שהייתי מוחק מהזיכרון הקולקטיבי את הטופ 50 של האלבומים הכי נמכרים בעולם כי מעניין מה יחליף אותם, צריך לרענן את השורות.
    סיימון: שאלה שעליה בקלות יכול לענות אולי רק חירש.
    ניצן: לדעתי יהיה יותר מאתגר ליצור, אם לא יהיה כלום לִפְני. הייתי מוחק את כולם ומנסה לראות אם יוצא משהו מעניין.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    סיימון: מה זה משנה, העיקר להופיע ולהוציא החוצה את מה שמתבשל בחזרות.
    ניצן: תמיד חשבתי שקפטן ביפהארט הוא אדם שהיה מעניין לנגן לפניו או אחריו או איתו. ואם זה היה מוביל לשיחה, זה היה משהו לזכור עד הקבר.
    אריק: את NOFX כי כיף שם בבק סטייג', את סוניק יות' כי הם פאקין סוניק יות', ואת אלוהים כי הוא פאקין תום וויטס.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    אריק: סיגריות זה רע. חיות זה לא אוכל. כעס זה רקב.
    סיימון: אריק לא ידעתי שאתה צמחוני!
    ניצן: פחות אגו יותר מוזיקה.

    סגור לתגובות על אינטרו 20: FluX - כמו סלט אוליבייה / כללי /

  • 6 במרץ 2016

    אינטרו 19: Knees Please - איטי, מאוד כבד, ומאוד רע

    "זאת רק תחושה שלי או שעם כל הפולק האקוסטי היפה והאקטים השכלתניים והעמוקים יש פחות ופחות הרכבים שפשוט נותנים בראש?" שאל בפייסבוק שדרן הרדיו לאון פלדמן. אולי באמת האינדי-שמינדי מקבל כרגע את רוב תשומת הלב, אבל מתחת לאדמה מבעבעת לבה רותחת של הרכבים כמו Knees Please, טריו סטונר-רוק מחורע שמושפע מביבי נתניהו והיה מוחק את "Appetite for Destruction" מדפי ההיסטוריה.

    1. מי חברי הלהקה?

    אלכס זבל, בן בליעל, ודוד גורנשטיין.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    אלכס ודוד נפגשו כמתחרים מלהקות שונות בתחרות ה-Global Battle of the Bands ונהיו שותפים לדירה. מיד לאחר מכן הקמנו את הדואו Tape And Rape והספקנו להוציא איפי אחד בשם "Go Fetch". לאחר זמן מה צורף בסיסט, בן גליקשטיין, ושם ההרכב שונה ל-Knees Please. בשנת 2014 אלכס פגש את בן בליעל כאשר ניגנו יחדיו בהרכב צידי, ובשנת 2015, במקביל להשקת אלבום הבכורה "WHERE'S MA MONEY", בן גליקשטיין עזב את ההרכב ובמקומו הצטרף בן בליעל. במקור אלכס מאריאל, דוד מראש פינה, ובן ממושב בני עטרות.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    כואבת, מורבידית לא מתחנפת, לא פוליטיקלי קורקט, מדובר בעיקר על היומיום שלנו. כבדה כמסת החיים, ומנחמת כמו המוות.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    Knees Please זו דרישה "מבקשת" כמו כל פאקינג טופס בבנק או במס הכנסה. השם מגיע מתוך התחושה הכללית למצב שנכפה עלינו, שלא משנה מה נעשה, מורידים אותך לברכיים, ויעבירו בך תסכול קיומי וחיוכים שאין לך ברירה אלא להכיל.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    אנחנו רוצים שתדעו שכואב לנו, ואנחנו יודעים שגם לכם כואב. אנחנו לא רוצים להתרכך ככל שהזמן יעבור, לכן המוזיקה רק הולכת מתגלגלת במדרגות, דרך כלים שלא היה לנו כסף לקנות. זה הוקלט והגיע לאוזניים שלא היה להם "זמן" לשמוע, שכן הן מקובעות, בתוך היומיום המרוכז בעסוקים סתמיים שאנו מחילים על עצמנו. וזה יהיה איטי, ומאד כבד, ומאוד רע.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    שמים מסכת מציאות ומחייכים כשנדרש.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מביבי נתניהו והמשפט "זהו, אין כדור".

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    Truckfighters - Gravity-x

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    Guns & Roses - Appetite for Destruction - תמחקו פעמיים.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    Queens of the Stone Age, כי גאד דמיט.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    1. שאול לוריא
    2. בן טברסקי

    Knees Please יופיעו יחד עם Zefet, Orbs, ו-Dukatalon במרתף 10 בחיפה ב-26.3

    סגור לתגובות על אינטרו 19: Knees Please - איטי, מאוד כבד, ומאוד רע / כללי /

  • 29 בפברואר 2016

    אינטרו 18: חשש אמיתי - אייטיז ישראלי עכשיוי

    גיטריסט הקליק אלי אברמוב נפטר בנובמבר האחרון, אך המורשת שלו ושל הלהקה ממשיכה הלאה. קיבלנו כבר ניצנים לחידוש הגל החדש הישראלי עם להקות כמו אנטיביוטיקה ומריונטה סול, ועכשיו להקת חשש אמיתי פורצת עם EP בכורה שמלא בסינתי, תופים ריוורבים, ושירי פופ בעברית.

    1. מי חברי הלהקה?

    תום הררי - גיטרה ושירה, מתן בר - בס וקולות, ניר שר - קלידים וקולות, דני מאור - תופים.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    תום ומתן חברי ילדות מכיתה א' ואת ניר אנחנו מכירים מהתיכון - שלושתנו גדלנו בגבעתיים. דני הצטרף כבר אחרי שהתחלנו לנגן והוא אח של ידידה שלנו.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    דני: רוק ישראלי עם השפעות של אייטיז.
    מתן: אנחנו לא מחדשים כלום, אנחנו עובדים במסגרות מינימליסטיות במילים ובמוזיקה, ומנסים להביא ביטוי אותנטי דרך המסגרות האלה.
    תום: הרפרנסים שלנו הם פוסט-פאנק ואנחנו מנסים כל הזמן להכיר וללמוד מהם איך לעשות את המוסיקה שלנו. יש הרבה חשיבות לטקסט מבחינתנו.
    ניר: אייטיז עכשוי וישראלי.
    תום: אבל זו לא מוסיקת נוסטלגיה לאייטיז, לדעתי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    לפני שדני הצטרף רצינו להיות להקת פאנק שקוראים לה ''פינטוזים על מזמוזים'' זה היה רעיון שנוצר מתוך סדרת יוטיוב שעבדנו עליה במשך שנתיים ובסוף לא ראתה אור בגלל שהארדיסק עליו היו שמורים החומרים נהרס. כשדני הצטרף הוא הטיל וטו על השם הזה, אז היינו צריכים לחפש שם אחר. ''חשש אמיתי'' זה גלגול של כמה שמות, בחרנו אותו כי הרגשנו שמבחינה אסתטית הוא הכי מתאים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לעשות אלבום ושיהיה לו סאונד אחד שמלווה את כל השירים, לעשות אלבום שהוא חתיכה אחת. בנוסף אנחנו רוצים להופיע כמה שיותר, לעשות שיתופי פעולה עם עוד אומנים ועוד להקות, ולהופיע באינדינגב.
    ניר: להמשיך להתפתח מבחינה מוסיקלית כלהקה וגם כנגנים.
    מתן: תכלס זה הרבה מילים להגיד שהשאיפה היא לעשות מוסיקה.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    מוכרים, מברמנים, ממלצרים, וטבחים למחייתנו. בנוסף מתן שופט ברולר דרבי, שזה ספורט נשי שמשלב מגע פיזי בווליום גבוה ורמה מאוד גבוהה של החלקה על סקטים. דני מתופף בעוד הרכבים, ניר לומד באוניברסיטת תל אביב, ותום לומד ב-BPM בקורס אולפן ביתי.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מתן: פוסט-פאנק, ניו וייב, סינט פופ וכו', אבל בכל מה שאני עושה תמיד יש גם בסיסטם שלי בריטפופ שזו מוזיקה שגדלתי עליה.
    ניר: ניו וייב ישראלי.
    תום: מבחינת כתיבת טקסטים וגם מבחינת סאונד גיטרה הדברים שקורים היום בסצינת האינדי בישראל מאוד משפיעים עלי ולדעתי על הלהקה בכלל: חיה מילר, ועדת חריגים, המפשעות, המסך הלבן ועוד.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    מתן: Pulp - Different Class
    דני: Radiohead - Ok Computer
    ניר: The National - Trouble Will Find Me
    תום: Wild Nothing - Nocturne

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    אנחנו לא בטוחים באיזה אלבום השירים האלה מאורגנים, אבל היינו מאוד שמחים למחוק את כל הגרסאות בוסה נובה לשירים טובים של רדיוהד, יו2, פוליס, וכו'.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    כשהקליק הוציאו את האלבום האחרון שלהם היה לנו חלום לחמם אותם כשיופיעו, אבל זה לצערנו כבר לא יקרה. אם ה-Killers יבואו לארץ אנחנו מאוד נשמח לחמם אותם אבל בטח גם זה לא יקרה.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    מתן: בואו לחוות את סצנת הפאבים של גבעתיים.

    חשש אמיתי ישיקו את האי פי ב-9.3 בלבונטין 7

    סגור לתגובות על אינטרו 18: חשש אמיתי - אייטיז ישראלי עכשיוי / כללי /

  • 22 בפברואר 2016

    אינטרו 17: רגל סברס - נתניה רוק

    אם יש כזה ז'אנר שנקרא "אינדי רוק ישראלי" אז אפשר למצוא אותו בלייבל/קולקטיב פית/קית. הרכבים כמו ערופי שפתיים, מורה חיילת/מחליפה, ומורחת לאקום לקחו את הגיטרות העקומות מהשוליים האמריקאים, זרקו אותן לטיגון עמוק בדוכן פלאפל פרברי, והגישו אותן בפיתה עם מלא טחינה ועמבה. הריליס האחרון שלהם הוא אלבום הבכורה של רגל סברס, הרכב שמושפע מהפיקסיז ואשכרה מתים ושר בעברית על תסכול מיני, גבינה צהובה, והשמש הנתנייתית הקופחת.

    1. מי חברי הלהקה?

    מיתר ענבר, נתנאל רצאבי, אסא משולם וסער חסון.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    מיתר: אני אסא וסער למדנו ביחד בתיכון חוף השרון בשפיים, ושם התחלנו לנגן לראשונה בכל מיני הרכבים שונים ומשונים. את נתנאל פגשנו במקרה בחזרה שלו עם פראנקי והאלטר איגוז וגילינו שיש לנו טעם מוזיקלי משותף ונטייה למבוכה רצינית גם כן.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אנחנו מגדירים את המוזיקה שלנו בכול מיני צורות, כרגע ההגדרה האהובה עלינו היא מוזיקה שמתנגנת בראש של ילד בן 7 שמשחק עם צבעי גואש.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    לא מגלים.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    נראה שאנחנו מחפשים לעשות משהו חדש.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    סער מנהל את תחום הטיסנאות בהרצליה; אסא עובד בנוי בקיבוץ יקום; מיתר לומד מוזיקה; נתנאל עובד בעבודות מזדמנות ומנגן במלא להקות.

    7. ממה אתם מושפעים?

    סלינט, פוגאזי, פיקסיז, משוגע, ולהקות אינדי ישראליות סטייל אשכרה מתים , אד טרנר וכו'.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    נכון לרגע זה: "Cambodian Rocks Compilation".

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    "Lulu" של לו ריד ומטאליקה, למרות שמיתר חושב שיום אחד הוא יהפוך לקלאסיקה.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    אשכרה מתים, כי אנחנו אוהבים את המוזיקה שלהם, והם לא קיימים אז זה נאדיר.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    ראיון נחמד ותודה רבה לעידו החמוד.

    סגור לתגובות על אינטרו 17: רגל סברס - נתניה רוק / כללי /
→ פוסטים קודמים
פוסטים חדשים ←