הרבה להקות קמות ונופלות, אבל זה היה מבאס במיוחד כשלהקת ויתרתי ויתרה. ויתרתי הביאו סאטירה עברית מבריקה על מצע של Pאנק רוק מכסח, והיו בעצם הזרוע המוזיקלית של איתי זבולון, או יניר האחמ"ש כפי שרובכם מכירים אותו. אבל עכשיו הוא חוזר עם להקה חדשה: Mayonesa. זבולון השאיר מאחוריו את הדאחקות בשפת הקודש ומציג במיונזה אינדי-רוק רגיש באנגלית, קצת ברוח הלהקות מתחילת שנות האלפיים כמו The Walkie Talkies ו-Mad Choice. בואו נכיר.
חיפאים. מרקוס ואיתי חברי ילדות. הכרנו במרכז חורב בפורים וניגנו את כל השירים של מטאליקה רצוף. את עופר הכרנו מחיפה אבל מרחוק. לפני שנתיים, איתי פגש בו במקרה בארה"ב בפסטיבל ברנינג-מן והם נדרו להתאהב.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
מזיגה של המון סגנונות. כל מה שגדלנו עליו בבלנדר. אם חייבים להגדיר: פרוגרסיב-פוסט-פאנק.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
כשמרקוס בא לבקר את איתי במקסיקו, הדמיון של אנגלית לספרדית (ואולי זה ההפך) הצחיק אותנו. חוץ מזה, תמיד אהבנו רטבים.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
לתת בראש. לרגש. לפתוח תדרים. להרקיד. לחקור סאונד, עומק והבעה.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
עופר מנגן בכ-500 הרכבים נוספים. מרקוס מנגן בכ-600 + מפיק מתחם באינדינגב. איתי היפי נווד מורה ליוגה.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
מרקוס: Fleet Foxes - Fleet Foxes עופר: Rival Consoles - Odyssey איתי: Neutral Milk Hotel - In the Aeroplane Over the Sea
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
HITMAN 7. מצד שני אנו חבים לו את חיינו.
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
היינו ממש ממש שמחים לאחד את Grandaddy ובהזדמנות זו לחמם אותם.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
אנחנו מאוד שמחים לעבוד ביחד. מאוד שמחים ליצור ולאכול ביחד טחינה. מאוד שמחים לחקור מוזיקה ומקווים שכמה שיותר אנשים יוכלו להנות מזה. אה, ואמן ויהיה שלום.
הופעות קרובות: 24.12, המחסן, באר שבע
סגור לתגובות על אינטרו 41: Mayonesa - פרוגרסיב-פוסט-פאנק חיפאי / כללי / עידו שחם
ג'אז זה לא רק סקסופון של ימי שישי בלילה ב-88FM. הסגנון בלע כבר מזמן צלילים עדכניים ממוזיקה אלקטרונית, היפ הופ, ורוק ויצר מוזיקה שמשלבת בין תחכום לפשטות, בין החדש לישן, המלודי והקצבי. אפשר לשמוע את זה אצל Bad Plus או BADBADNOTGOOD וגם בהרכבים מקומיים כמו TATRAN, ועכשיו גם אצל הטריו ההדוק KADAWA שעומד להשיק אלבום בכורה צבעוני. תכירו.
טל: כולנו ממקומות שונים בארץ: אני מאזור מודיעין, בן מרעננה/רמת השרון, אלמוג גר בשדה יצחק, ונפגשנו בתכנית האקדמאית של שטריקר בקונסרבטוריון הישראלי, תל אביב, בשיתוף הניו סקול בניו יורק. כולנו עברנו ביחד שלב חשוב בהתפחות האמנותית שלנו ומאוד השפענו אחד על השני מוזיקלית. אפשר להגיד שגדלנו ביחד. אני ואלמוג באנו די משום מקום, לא היינו חלק מאיזושהי סצנה, לא הכרנו הרבה נגנים לפני התכנית ובהתחלה טיפה התבודדנו. לשנינו היה טעם מוזיקלי והשפעות קצת שונות משאר התלמידים. רצינו להלחין ולנגן בדרך שלנו וליצור להקה שבה נוכל לנסות דברים חדשים ומאתגרים, ככה שבאופן טבעי התחברנו די מהר והתחלנו לפתח את המוזיקה שאנחנו עושים עכשיו. בגלל שלא הכרתי נגנים, לא ידעתי מי הולך ללוות אותי באודישן לשטריקר עד שחבר סיפר לי על מתופף מדהים: בן סילשי. הוא הסכים ללוות אותי, נפגשנו וניגנו פעם ראשונה באודישן וכבר היה חיבור ממש טוב. כשהוא הצטרף להרכב הוא שידרג את הכל בשנייה ונתן המון רעיונות חדשים ומיוחדים. מאז למדנו ביחד, עברנו את הצבא ביחד, ושלושתנו אפילו גרים עכשיו ביחד בדירה בברוקלין, ניו יורק. די משוגע כשחושבים על זה!
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
טל: כנראה שהמוזיקה שלנו היא איפשהו בין ג'אז לרוק. נורא קשה להגדיר סגנון בתקופה שאנחנו חיים בה כשהכל מתערבב, ולרוב זה לא לגמרי משקף את המוזיקה. הייתי אומר ג'אז בגלל השפה המלודית וההרמונית, האופי של האלתור, המבנים של השירים, והתקשורת הפתוחה והגמישה של ההרכב. רוק בגלל המקצבים, הסאונדים, והאינטנסיביות. מה שמדריך אותנו תמיד זה מה שאנחנו שומעים בראש ולהעביר את הסיפור והמסר של כל קומפוזיציה בצורה הטובה ביותר.
אלמוג: אנחנו שואבים השראה למוזיקה שלנו מכל מקום בו אנחנו מוצאים עניין: אם זה ג׳אז, מוזיקה קלאסית/מודרנית, רוק, מוזיקה אלקטרונית או כל דבר אחר שאנחנו שומעים, חווים, רואים או קוראים. היינו קוראים לזה "Contemporary Jazz" מכיוון שהערכים שלנו כלהקה מושפעים מהפרשנות שלנו לאלמנטים שכבר קיימים בג'אז: חופש במבניות ומחוצה לה, היכולת לעבד ולתזמר את השיר מחדש על הבמה והמעורבות שלנו בכל האספקטים והשלבים של היצירה: מכתיבה, לעיבוד ועד לביצוע. זה מה שג׳אז בשבילנו.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
אלמוג: KADAWA הוא משחק שנהגנו לשחק כשהיינו בחטיבת ביניים וזה בעצם טוויסט על תופסת אך אלים הרבה יותר. חשבנו שזה מתאים לנו גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת הדינמיקה בהרכב: שלושתנו יכולים להיות די עוקצניים וביקורתיים כשזה נוגע ללהקה וגם עושים קצת טיזינג מדי פעם כדי לאתגר אחד את השני, בקטע טוב. השם גם מרמז על הזהות הישראלית שלנו בדרך מאוד לא ברורה כי ספורים האנשים שיודעים על המשחק הזה ברחבי העולם ואפילו בארץ. בנוסף זה פשוט נראה ונשמע טוב. קליט, לא?
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
אלמוג: בטווח הקרוב, להמשיך לפתח את האפשרויות שיש לנו כטריו בצורות שונות של תזמור ובעצמאיות ובחופש של כל אחד והרעיונות שלו בתוך המיקס של ההרכב. נרצה לשלב דברים שמעניינים אותנו שפחות התנסינו בהם, כמו רבעי טונים ומוזיקה אלקטרונית. בטווח הרחוק, הייתי רוצה לייצר לאנשים אלטרנטיבה מוזיקלית שתספק תוכן מוקפד ומקורי ולחשוף אותם לערכים המוזיקליים שחשובים לנו. בעידן שבו השאיפה לויראליות לעיתים רומסת את התוכן עצמו, מלא מוזיקאים מדהימים שמייצרים מוזיקה מקורית (חלקם חברים שלנו) יכולים פשוט להיבלע בתוך עומס המידע הזה.
בן: לעשות טורים ברחבי העולם ולהמשיך לדחוף את המוזיקה קדימה. אנחנו מקווים ליצור איזושהי סצנה או מעגל מוזיקלי של אנשים שאנחנו אוהבים ופשוט לנגן מלא מוזיקה ביחד.
טל: בהרבה מהקטעים שלנו אנחנו שואפים להעביר סיפור אישי או אווירה מסוימת והנגינה וההחלטות המוזיקליות שלנו מושפעות מזה בהתאם. בנוסף, חשוב לנו להראות את האלמנט הלהקתי, את היצירה ביחד ואת התקשורת הספונטנית בינינו. המון עקרונות מוזיקליים מתרגמים ישירות להתנהגות אנושית: הקשבה, לתת מקום לאחר, להיות ספונטני ופתוח, לקחת סיכונים, להתחייב לרעיונות שלך וללכת איתם עד הסוף. אנחנו מקווים שאנשים יקבלו את כל זה מלהקשיב למוזיקה שלנו.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
טל: אני ממש אוהב סרטים (במיוחד של קוונטין טרנטינו וכריסטופר נולאן) ולאחרונה גם נכנסתי יותר לבישול. אני מנסה דברים, זה כיף ולרוב גם די טעים (אולי אלמוג יעיד אחרת). בעיקר אוהב לצאת עם חברים ולפגוש אנשים חדשים, להסתובב בעולם ולהכיר תרבויות שונות.
בן: כרגע בעיקר עובד. אם יהיה לי זמן אולי אחזור להתאמן בקונג פו.
אלמוג: מקשיב למוזיקה! קורא, מטייל, יוצא ומכיר אנשים, שותה, הולך למוזיאונים ומביס את טל בכדורגל שולחן, אפילו אחרי השתייה.
7. ממה אתם מושפעים?
בן: מאוד מושפע מנגינת תופים מודרנית. יש מין שפה שהתפתחה בשנים האחרונות ושאבתי המון משם, ספציפית ממתופפים כמו מארקוס גילמור ובריאן בלייד. לאחרונה נכנסתי יותר למוזיקה יותר חופשית ומאוד מושפע מהסגנון. חוץ מזה אני בא מרקע דיי ג'אזיסטי אז הייתי אומר שזו השפעה די גדולה גם כן.
טל: מוזיקלית אנחנו מושפעים מהמון דברים שכל הזמן משתנים אבל תכלס למדנו הכי הרבה על עצמנו אחד מהשני ומשאר המוזיקאים והחברים שסביבנו. יש לנו דיבור מאוד פתוח על הכל, עם הרבה פרגון ותמיכה וגם הרבה ביקורת והכוונה. נראה לי שזה מקום טוב להיות בו.
אלמוג: אני אישית נורא לומד מהדברים שאני ממש שונא לשמוע. זה תמיד עוזר לי לחדד אלמנטים במוזיקה שלי ולהטיל ספק בהחלטות מסוימות שאני עושה. אני חושב שמבחינת התפיסה של ההרכב אנחנו מושפעים מאמנים כמו: Ornette Coleman, Charles Mingus, The Bad Plus, Bill Evans, Ben Monder, Eivind Opsvik Overseas.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
אלמוג: Yes - Close to the Edge.
טל: אביתר בנאי - אביתר בנאי או John Coltrane - A Love Supreme.
בן: Jason Moran - Ten.
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
בן: אני לא בטוח באיזה אלבום אבל ישנו קטע שבו קני ג'י מבצע את "What a Wonderful World" על גבי הביצוע המקורי של לואי ארמסטרונג. הקטע, כמו האלבום, לא צריך להתקיים.
אלמוג: יש פסנתרן הונגרי שנקרא Havasi. מצד אחד, הייתי מוחק את כל מה שהוא עשה מדפי ההיסטוריה אבל הייתי משאיר אותו בדפים אחרים כי אני ממש נהנה לשמוע אותו (בקטע קומי כמובן).
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
טל: יש יותר מדי אופציות אבל עלתה לי פתאום המחשבה לחמם את הקומיקאי לואיס סי קיי. שילוב קצת הזוי אבל נראה לי יהיה מדהים ומצחיק בטירוף! הבנאדם הזה גאון בעיניי והוא אולי אחד האמנים היצירתיים, החשובים והביקורתיים ביותר של הדור הזה. יש הרבה הומור במוזיקה שלנו אז אולי הוא יהנה.
אלמוג: הייתי שמח לחמם את Bill Frisell או Jakob Bro כי אני אוהב את הקונטרסט שיכול להיווצר אם נחמם אותם, ובכללי אני מאוד אוהב את המוזיקה של שניהם. הם מנגנים כל כך מינימליסטי, שקט ובטעם ואנחנו אממ...
בן: The Bad Plus. הם מאוד קרובים אלינו מבחינת האסתטיקה והפורמט. יצא לנו להיפגש איתם בתחילת דרכנו וחלק ממילותיהם ועצותיהם עדיין מהדהדות בראשי.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
טל: אני חושב שאם אמנים ואנשים בכלל יתעסקו קצת פחות בהשוואות ובמה שאחרים עושים מסביבם, יהיה להם הרבה יותר קל להיכנס לעומק של מה שהם באמת מאמינים בו וליצור משהו ייחודי. זה מאבק שיהיה לנו כנראה כל החיים. ובמיוחד בעולם ההזוי שאנחנו חיים בו היום, יהיה טוב אם כולנו נוכל נקבל הבדלים ושוני בפתיחות ובהבנה, בכל התחומים.
בן: הלהקה הזו היא אחת החוויות היותר מעניינות שהיו לי. בית ספר שממציא לעצמו כיתות. המוזיקה מתקדמת והחברות משתפרת ולפעמים אתה תופס את עצמך ושואל: "איך קרה שאני בכלל מנגן עם האנשים האלה?". משהו שאנחנו מאוד מעריכים זה שחברי הלהקה האחרים מדרבנים אותך להיות הכי טוב שאתה יכול ואפילו יותר מזה. העבודה לא נגמרת.
לפני שנתיים נסעתי לפסטיבל השואוקייס Waves Vienna וגיליתי שגם באוסטריה יש סצנת אינדי שוקקת אך לא ידועה, בדיוק כמו אצלינו. השבוע השטרודל יבוא למוחמד במיני אירוע Austrian Heartbeats שיתקיים בימים 16-17 החודש בכולי עלמא בתל אביב. כמה הרכבים מהסצנה האוסטרית יופיעו, וביניהם הצמד MYNTH שיוצר אלקטרוניקה עם הרבה שיק אירופאי, סאונד טיפוסי לאזור. כמובן שהזמנתי אותם להכרות.
1. מי חברי הלהקה?
MYNTH הם התאומים Mario ו-Giovanna Faracek מאוסטריה (וינה).
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
נולדנו בזלצבורג, למעשה שם התחלנו לעשות מוזיקה בלהקות ופרוייקטים שונים. הקמנו ביחד בתור מוזיקאים את הלהקה הקודמת שלנו deadnote.danse והתחלנו את MYNTH באופן ספונטני בזמן שג'יובנה למדה בנורווגיה ב-2014.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
פופ אלקטרוני מאוד אמוציונלי ושמיימי. המאזין אמור להרגיש משהו בזמן שהוא שומע את המוזיקה שלנו ושיהיו לו מחשבות משלו.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
הצבע האהוב על ג'יו הוא ירוק מנטה ורצינו שם קצר וחד.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
כרגע אנחנו מסיימים את התארים השניים שלנו: מריו בפסיכולוגיה, וג'יובנה בניהול בריאותי. אחרי זה השאיפה הגדולה שלנו היא להתרכז במוזיקה בשנים הקרובות ולראות מה העתיד יביא. החלום שלנו הוא להתקיים מעשיה מוזיקלית!
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
כמו שהזכרתי מקודם אנחנו לומדים וג'יובנה עובדת בקליניקת ספורט בוינה. שנינו אוהבים ספורט וצריכים את זה בתור השלמת הכנסה לתעשיית המוזיקה.
7. ממה אתם מושפעים?
Portishead, Nine Inch Nails, Hundreds, Jessie Ware, Banks, FKA Twigs.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
David Bowie - Honky Dory.
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
כל אלבום של Andreas Gabalier, זמר אוסטרי עממי.
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
Alessandro Cortini. אחד מהמוזיקאים ומעצבי הסאונד הכי פחות מוערכים אי פעם. הוא חלוץ בסינתוז סאונד מודולרי וכותב שירים גדול.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
זה כבוד לנגן בפעם הראשונה בתל אביב. אנחנו חושבים שהמוזיקה שלנו מתאימה לעיר הזו ואנחנו מצפים לפגוש הרבה אנשים עם ראש פתוח שמתעניינים במוזיקה.
סגור לתגובות על אינטרו 39: MYNTH - פופ אלקטרוני שמיימי / כללי / עידו שחם
בין מאה הלהקות שהופיעו בפסטיבל חיפה 100 האחרון, תפסו את תשומת ליבנו כמה הרכבים חיפאים שמחזירים את הרוק למגבר. אחד מהם הוא סוג ב, שלישייה שמושפעת מהצד המחורע של הניינטיז הישראלי עם הרבה דיסטורשן וליריקה עצבנית בעברית. אז כמובן שתפסנו אותם להכרות.
1. מי חברי הלהקה?
איתמר אבן - בס, קולות שניים; תומר שטרן - תופים; אוריה פינקל - גיטרה, שירה.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
אוריה: תומר ואני מכירים מכיתה א' ויחד עם עוד חמישה חברי ילדות אנחנו שומרים על החבורה. בכיתה ח' התחלנו לנגן פעם בשבוע יחד עם שניים מהחברים שלנו אבל לא ממש לקחנו את זה לכיוון רציני. לפני שלוש שנים בערך לקחנו את עצמנו בידיים והתחלנו להופיע בחיפה עם יותם דה-לה זרדה (בס) וגיל שומרון (גיטרה/בס). יותם עזב בשלב מסוים בגלל הלחץ בלימודים ולאחר שנה גם גיל נפרד מאיתנו, חיפשנו בסיסט וזכרתי את איתמר מקורס משותף באוניברסיטה.
איתמר: אני מגיע מעיר האורות, שופעת התרבות הלא היא נשר רבתי. בעוונותי עשיתי תואר בכלכלה באוניברסיטת חיפה, שם הכרתי את אוריה. את תומר הכרתי לראשונה כשאוריה הזמין אותי לבוא לשמוע אותם מנגנים ונגנבתי לאללה מאיך שהוא מתופף, עד לאותו רגע לא האמנתי שיש מתופפים כאלה בארץ.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
אוריה: בגדול רוק אלטרנטיבי, אבל אני מאמין שאנחנו יוצרים משהו ייחודי משל עצמנו.
איתמר: משהו על הסקאלה בין גראנג' לבריטפופ עם קמצוץ של תוהו ובוהו מקומי.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
תומר: את השם המציא גיל שומרון - חבר קודם בלהקה שהוא גם חבר ילדות - כבר לפני הרבה שנים ואנחנו מתחברים אליו עד היום. היינו מנגנים אצלי בחדר עם ציוד סוג ב', בלי מיקרופון לשירה והכל נשמע בעיקר כמו רעש (לא הרבה השתנה).
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
תומר: רעש טוב.
איתמר: להלחין שיר עם יותר מארבעה אקורדים.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
אוריה: לומד תואר שני לסטטיסטיקה ומארגן הופעות אלטרנטיביות בחיפה.
איתמר: ביום אני אנליסט בחברה ליעוץ כלכלי ובלילה אני מנסה להיזכר מי אני ואיפה אני גר. חוץ מזה אני נשוי באושר וחי חיים בורגניים למדי.
תומר: עובד בלילה, ישן ביום.
7. ממה אתם מושפעים?
אוריה: נירוונה זו הלהקה שגרמה לנו באמת להימשך למוזיקה, כשיצא האוסף שלהם עם השיר הגנוז "You Know You're Right" אני ותומר קנינו אותו ביחד ועשינו הסכם בעלות עליו של שבוע-שבוע. אני לא חושב שאנחנו מנגנים ממש גראנג' אבל הוייב שלנו הוא מאוד גראנג'י וגם אומרים לנו את זה בהופעות. שלושתנו גדלנו גם על הרוק הישראלי של הניינטיז (משינה, קספר, איפה הילד, מוניקה סקס, וכו') אבל עם הזמן לקחנו כיוון מעט כבד יותר. הגיטריסטים שהכי השפיעו עלי הם ג'וש הומי, גראהם קוקסון, ואסף שריג.
איתמר: אני מושפע ממחזות זמר באוף ברודווי, מהמלחין הצרפתי הרומנטי הנודע דבוסי, וימי ויסלר מהבילויים.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
אוריה: "Murray Street" של Sonic Youth.
איתמר: אני אהיה פרובינציאלי ואלך על "מפלצות התהילה" של משינה, אלבום שאני חייב לו הרבה מאוד!
תומר: ריקי מרטין - האוסף.
9. איזה אלבם הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
אוריה: כל אלבום אוונגרד שיש בעולם.
איתמר: כל אלבום של בית הבובות שיש בעולם.
תומר: כל מה שמיוז עשו אחרי "Absolution".
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
אוריה: אישית הייתי מאוד רוצה לחמם את דוקטור קספר. בדומה למוניקה סקס הם החלו לאחרונה להוציא שירים חלביים מדי, אבל הם יצרו משהו מאוד חריג ולא רק בנוף הישראלי. הייתי לפחות בעשר הופעות שלהם.
תומר: את הגרייט משין.
איתמר: לא יודע לגביי לחמם, אבל הייתי מת לחזור בזמן ולנגן עם כל מיני להקות בהופעות בלתי נשכחות שנכנסו להיסטוריה, נניח עם אליס אין צ'יינס באנפלאגד.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
איתמר: חיפה אימפריה!
אוריה: word.
סגור לתגובות על אינטרו 38: סוג ב - חיפה רוקס / כללי / עידו שחם
נשמע שדם ניינטיזי זורם בעורקים של להקת Redlines. הרוק שלהם אלטרנטיבי וגרובי כמו הרוק של Red Hot Chili Peppers ו-Jane's Addiction, רק שרדליינס הזריקו לתוכו גם השפעות חוץ אמריקאיות, למשל בקטע הכפיים "Gruziny Groove". הזמנתי אותם להכרות אם כי הם בחרו להשאר מסתוריים.
1. מי חברי הלהקה?
נועם יהוד על הגיטרה ושירה, דור יעקובסון על הבס והשירה הנוספת, וגיא רומן על התופים ולא על השירה.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
נועם ודור מראשון לציון ומכירים בערך מגיל אפס, גיא מגבעתיים. נפגשנו דרך עבודת טלמרקטינג מהגהינום שביום אחד מפיל לסתות גילינו שאנחנו מנגנים ולא סתם עובדים ביחד בגהינום.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
אבן וגלגול.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
זה קשה מדי כדי לנסח במילים אנושיות.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
לנגן כמה שיותר.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
שמים לחם על השולחן.
7. ממה אתם מושפעים?
מהכל. בכללי אנחנו להקה של מושפעים.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
נועם: האלבום הלבן של הביטלס. דור: "Stadium Arcadiom" של רד הוט. גיא: יותר מדי אפשרויות. כנראה תלוי בחללית.
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
כלום. אנחנו יפי נפש.
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
נועם ודור: רד הוט, אין שאלה. גיא: טיים אימפלה כי אז יהיה אפשר לבחור בלהקה אחרת לאלבום למאדים.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
תודה רבה עידו.
הופעות קרובות: 30.9 - השקת אלבום באוזן בר, תל אביב
סגור לתגובות על אינטרו 37: Redlines - גרוב גרוזיני / כללי / עידו שחם
