בכורה: I Was A Bastard
יצירה ישראלית באנגלית דורשת קפיצת מדרגה בשביל שהיא תוכל לשחק בליגה הבינלאומית, וזה בדיוק מה שעושה להקת I Was A Bastard. הממזרים לוחצים על הגז באלבום הבכורה כבר בקטע הפותח "Red Color", מזמינים אותנו לרייס ברמזור עם באס שעיר ותופים שתקועים בלופ וקולות בפלסטו עוקצני, וכשהרמזור מתחלף בסוף השיר הם משאירים אותנו בתוך האבק. מלבד הקטע "Inhale", האיטיות הכבדה של האי פי "In Your Great Heart" נשארה מאחור והלהקה מראה שיש לה הרבה יותר אנרגיות. המוזיקה שלהם מצלצלת ברוח האלטרנטיב של סוף שנות התשעים/תחילת האלפיים, כמו שאפשר לשמוע ב-"Air" עם הפסנתר והיבבות הרדיוהדים, או התיפוף הקליל ונגיעות הקלידים ב-"Anyhow" שמזכירה את Elbow של פעם. אבל IWAB לא נופלים במלכודת. הם מצליחים להיות מושפעים מבלי להישמע כמו חיקוי, לקחת את המוזיקה למקום האידיוסינקרטי שלהם. רוב שירי האלבום לוקחים מעל לחמש דקות עם שני שירים מעל לתשע. IWAB לוקחים את הזמן ונותנים למוזיקה להיפתח בקצב שלה, סוג של תוקעים אצבע משולשת ב-GIF מצויר לדור ה-ADHD שמחפש ריגושים קצרים ומהירים. מי שיש לו סבלנות, או ריטלין, יגלה שגם אם השירים ארוכים, IWAB מצליחים לגוון מבלי לאבד תחושה של אחידות, בין אם הם נשענים על באס-תופים כמו ב-"Elvoche" או יורדים לאקורדי גיטרה נקיים כמו ב-"Holiday". הלהקה הלכה על הפקה גרנדיוזית עם המון מקום לגיטרות, מה שנחתך בד"כ במיקס ישראלי טיפוסי לטובת הקולות, כך שכיף לגלות שהם הקליטו את האלבום בארץ ושעל המיקס אחראי עידן כץ, לשעבר גיטריסט להקת Drunk Machine. עטיפת האלבום מציגה חיה קדומה ועצומה שכל מה שנותר ממנה הוא שלד שקומץ של אנשים באו לראות. לצערי, זה כנראה יהיה המצב של IWAB בארץ, אבל הם עוברים את מבחן האלבום הישראלי באנגלית: השירים שלהם יכולים להתברג בתחנות אינדי גדולות כמו KEXP בין להקות כמו Suuns או Parquet Courts מבלי שמישהו יחשוד שהם לא באים מברוקלין.