המדריך לפוסט-רוקר המתחיל
אז פוסט-רוק. הרבה אמנים קוראים לעצמם פוסט-רוק. זה קל, זה נוח, וזה ז'אנר כללי מאוד שאפשר לחבוש תחתיו הרבה כובעים. אז בואו נעשה סדר. פוסט-רוק הוא ז'אנר מאוד אמוציונלי, אמביוולנטי, והכי חשוב, נוטה לאכלס הרבה להקות שמאוד דומות אחת לשניה. זה המדריך לפוסט-רוקר המתחיל: כמה טיפים, כמה להקות, והסבר קצר על למה אני אישית מתחבר אל הסגנון הזה שעכשיו תופס תאוצה.
החלק שלי עם המוזיקה הזאת החל בערך לפני שנתיים. בשיחה עם ידידה נזכרתי בלהקה אחת ששמעתי את שמה פעם או פעמיים. למען האמת אין לי מושג איך הכרתי אותם בפעם הראשונה. הלהקה היא סיגור רוס האיסלנדים. פתחתי את יוטיוב והפעלתי סרטון של הלהקה מנגנת בלייב בעמק איסלנדי שכוח אל את אחד השירים האהובים עלי "Olsen Olsen". פתאום הכל התחבר לי: האווירה, הרגישות, הנכונות של המוזיקה. עפתי משם. התחלתי לחרוש את כל האינטרנט ולחפש להקות בצורה אובססיבית.
הרבה יגידו שפוסט-רוק משעמם. פוסט-רוק הוא בדרך כלל אינסטרומנטלי. אנשים לא רגילים לשמוע מוזיקה בלי מילים ויש סיכוי שזה ירתיע בהתחלה את חלקכם וזה בסדר, מתרגלים. עוד משהו מעניין בפוסט-רוק הוא כמה הטווח המוזיקלי של הלהקות שמגדירות את עצמן באופן זה הוא רחב. מאוד רחב. פוסט-רוק יכול לנוע בין יצירות מופת של חצי שעה לכל שיר עם כינורות ובילד אפ של שלוש דקות ("Sleep" של Godspeed You! Black Emperor), או יכול להיות שירים קצרים אנרגטיים עם מלא אנרגיה וכוח ("Run Home" של And So I Watch You From Afar). צריך לזכור למה בכלל התחילו לנגן מוזיקה כזאת וזאת הסיבה למה אני נמשך לז'אנר. לאנשים נמאס מרוק סטנדרטי, הם רצו לקחת את הרוק הקיים ולהפוך אותו על פניו, להשתמש בכלים שלו נגדו. אז התחילו להוסיף פדאלים (והרבה מהם) וסינתים ומחשבים עם מקצבים אלקטרונים שילוו את השירים ופשוט יצרו תנועה נגדית. הרגישות והכוח של המוזיקה הזאת באים מהפשטות שלה ומהאהבה של הנגנים ליצירת מוזיקה ללא גבולות וללא חוקים.
הגיע הזמן לרשימה, ונתחיל מהחשובים ביותר. חמש הלהקות שמבחינתי כל אדם שמתחיל להקשיב לפוסט-רוק צריך לשמוע ולעבור דרכן.
Mogwai
הלהקה הסקוטית שהוקמה ב-1995 הרוויחה את כבודה ביושר. הם קיימים כבר יותר מ-20 שנה ועדיין ממשיכים לייצר אלבומים נהדרים מלאי מלנכוליה ושמחה באותו הזמן. ב-1 לאפריל הוציאו אלבום חדש לסרט "Atomic" שהוא בעצם סאונדטרק לסרט באותו השם.
אלבום מומלץ: Rock Action
Explosions In The Sky
עוד להקה וותיקה היא EITS מטקסס. ברגע שתגידו את השם הזה לכל מישהו ששומע פוסט-רוק הוא ישר יזהה. אין להקה יותר מוכרת מהם בסצנה והרבה להקות מבססות את הסאונד שלהם עליהם. חמושים בשלוש גיטרות, הם יוצרים ריפים עשירים בדיליי וחן. ב-1 לאפריל גם הם הוציאו אלבום חדש בשם "The Wilderness".
אלבום מומלץ: The Earth Is Not a Cold Dead Space
Maybeshewill
אני שם את הלהקה הזאת ברשימה הזו בצער רב: כרגע הם בעיצומו של סיבוב ההופעות האחרון שלהם אי פעם. הלהקה היחסית צעירה הזאת בת 10 ומסיימת את דרכה אחרי רשימת אלבומים מכובדת ואחרי טורים נרחבים ברחבי אירופה. ל-Maybeshewill יש קסם מיוחד במוזיקה שלהם: הם יודעים ליצר רגעים בזמן ולא שירים. הם התחילו בתור להקה אינסטרומנטלית כבדה עם ריפים עצבניים וסימפולים פוליטיים מסרטים, וגדלו ללהקה בוגרת שבאלבום האחרון שלה "Fair Youth" הראתה לעולם שבגרות מוזיקלית זה דבר אמיתי ובועט.
אלבום מומלץ: Not for Want of Trying
Sigur Ros
איך אפשר שלא לדבר על התופעה הזאת? סיגור רוס האיסלנדים פרצו לעולם עם אלבומם השני "Agaetis Byjurn" לאחר שהאלבום הראשון "Von" היה הצלחה קטנה בביתם אבל לא ממש פרץ החוצה. המוזיקה שלהם תמיד נשמעה בשבילי אורגנית. כשאני שומע אותה אני מדמיין את המרחבים של איסלנד ואת הכפור וצמחים גדלים ופשוט טבע והרבה ממנו. מרגש, חי, כואב ותמיד יפייפה.
אלבום מומלץ: Takk
Godspeed You! Black Emperor
למתקדמים בלבד. GYBE הם להקה שקשה להקשיב לה. האלבום הראשון שלהם כלל פשוט 3 שירים באורך של כמעט חצי שעה לשיר. קולקטיב הנגנים הקנדי הזה צועד קדימה כבר מאז 1997 ומוציא שורות של אלבומים שהתקבלו בידיים פתוחות על ידי מעריצים בכל העולם. קחו את הזמן, שבו עם כוס תה על איזה הר ופשוט תקשיבו ואז תבינו את העניין.
אלבום מומלץ: Lift Your Skinny Fists Like Tiny Antennas to Heaven