פוסטים מתויגים עם פסטיבלים

  • סיקור פסטיבל יערות מנשה 2014

    ביליתי בסופש בפסטיבל יערות מנשה במשימה לסקר אותו עבור עכבר העיר:

    עם ההגעה ליערות מנשה, אותה תחושה אינדינגבית התגנבה לי לעמוד השדרה. אני לא טוב בהערכת גילאים, אבל נראה שרוב באי האירוע היו בני עשרים וקצת. זה טבעי - מיטב פסטיבלי המוזיקה מכוונים לקהל יעד של סטודנטים שיכורים מאשר לבני שלושים ומשהו שקצת עייפים מהחיים. לי טריפון, שעלתה כחלק ממופע "שרות חווה אלברשטיין", ניסחה זאת מעולה כששאלה "מה שלום כל הפיות והשדים?", כשהיא בעצמה נראתה כמו מכשפה מושכת. אם שמים בצד את ההופעות, האווירה בפסטיבל נטתה לכיוון יוצאי בוםבמלה עם דוכנים למכירת דיג'רידו, שורות של ישבנים בסשן יוגה המוני ובחורות מקועקעות קלות שחלו בקדחת ההולה-הופ.

    לכתבה המלאה

  • כמה עולה נסיעה לפסטיבל Primavera

    ברנז'ת האינדי התל אביבית כבר לא הולכת לאינדינגב - היא אורזת את המזוודות לפסטיבל Primavera בברצלונה לראות את Mogwai, Foals, Queens of the Stone Age, Godspeed You Black Emperor ועוד רבים ושווים.

    התלהבתי לכבוד האיחוד של Slowdive בפרימוורה. בתוספת עוד כמה להקות שרציתי לראות לפני שאמות, והכרזה של חבר טוב שהולך לכבוד יום הולדתו, שקלתי להצטרף לברנז'ה. אבל רגע, כמה זה עולה? הרבה אנשים מתלוננים על מחירי הכרטיסים בארץ, אך כשמחשיבים את סה"כ המחיר, האם באמת משתלם יותר לראות פסטיבל בחו"ל? בואו נראה.

    הוצאות מתוכננות לפרימוורה 2014

    180 € כרטיס כניסה לפסטיבל בהזמנה באינטרנט (יש כרטיס VIP במחיר כפול)
    410 € טיסה ישירה לברצלונה עם אל על ב-28.5 וחזרה ב-1.6 (להגיע יום לפני, לחזור יום אחרי)
    200 € לינה במלון זול בעיר ל-4 לילות (אם נשאר עוד מקום)
    250 € תחבורה + אוכל + משקאות + בזבוזים ל-5 ימים
    ---
    1040 € סה"כ - כמעט 5000 ש"ח

    אולי תמצאו טיסה יותר זולה עם 12 שעות המתנה בטשקנט, אולי תעשו דאמפסטר דייבינג ותקבלו אוכל בחינם, ואולי יש לכם דודה בברצלונה. קשה לי להאמין שתצליחו לחסוך יותר מ-100-200 €. להיפך, בטח תשקיעו במלון יותר מפנק ותשתו סרווסה כמו מלך ספרד.

    אם כרטיס להופעה של להקה מחו"ל עולה בארץ 200 ש"ח בממוצע, זה אומר שפסטיבל פרימוורה אחד שווה ל-25 הופעות בארץ. יש כ-150 הופעות בפרימוורה אבל אין סיכוי לראות את כולן אלא אם כן אתם יכולים לפצל את עצמכם לשניים. אדם נורמלי בטח רואה כ-10 הופעות ביום מבלי להתעלף, סה"כ 30 הופעות ב-3 ימים.

    אני לא רוצה להצדיק את מחירי ההופעות היקרים בארץ, כי הם לא מוצדקים, אבל הטענה שיותר זול לראות הופעות בחו"ל פשוט לא נכונה, לפחות לא בשביל הישראלי שצריך לטוס לראות אותן. ההחלטה אם לנסוע או לא היא בכל מקרה רגשית ולא שוללת את פתיחת הארנק בשביל עוד כמה הופעות בארץ. יאללה, YOLO.

  • הגל החדש חדיש והמחודש

    הסרט האדיר "אנשי המסיבות" מציג את ההופעה האגדית של הסקס פיסטולס ב-Lesser Free Trade Hall, מנצ'סטר 4 ביוני 1976. "היו רק 24 איש בקהל", מספר לנו סטיב קוגן בתור טוני ווילסון, "אבל כל אחד מהם ניזון מכוח, אנרגיה, וקסם. מלאים בהשראה, הם יצאו ויבצעו מעשים מופלאים". ככה הרגשתי אתמול בפסטיבל סוכת חלל.

    מהפכת הרוקנרול של תחילת העשור הקודם דילגה מעלינו, ועכשיו היא באה עם נקמה. תקראו לזה הגל החדש חדיש ומחודש, תקראו לזה קמבאק הלהקות הצעירות - המפשעות מחזירים את זה לבסיס של גיטרה, תופים, טמבורין וצעקות - אפס תחכום ופול כוח נא. מאור כהן מתהפך במיטת הקינג קומפורט שלו.

    אני לא זוכר מתי ראיתי כל כך הרבה אנשים קופצים בכזו התלהבות לצלילי להקה מקומית. הגרסה המוקלטת של המפשעות לא מצליחה ללכוד את כמויות הליבידו שהם שפכו אתמול בהופעה - שילוב בין גראג' רוקנרול אמריקאי וחזה ישראלי שעיר. זה נשמע כל כך טבעי אמיתי ונכון, זה נשמע כמו רדיו חזק.

    אם יש סיכוי שהאינדי יפרוץ לתודעת המיינסטרים, זה זה. יש לי וויז'ן של אלפי חיילים מתפרעים לצלילי המפשעות בחמשוש, מאחרים לחזור לבסיס בשביזות יום א' כי הם רצו לסנטר להוריד גיטרה חשמלית מאינספור המתלים בחנות כליזמר. לעזאזל, סולן הלהקה אילון A קורח מוכן לדמם בשביל זה, כפי שהוא עשה אתמול.

    המפשעות לא לבד. שעלת נפוצה לא לגמרי שם מבחינה מוזיקלית, אבל כשהחומר יתיישר עם השואו הרדיואקטיבי שהם נתנו אתמול הם יחריבו את המדינה. הזמר שלהם, ברויד, הוא הסולן הכי סולני שראיתי מזה שנים. גם אתמול ראיתי אותו נותן הכל, נאחז בדיבוק ומתפרק לגזרים על הבמה. הוא הזכיר לי סולן על שהשמיעו מיד אחרי המופע בזמן שברויד היה מרוסק על הרצפה, את איגי פופ.

    ויתרתי. הכריזמה שלהם לא משאירה אף אחד אדיש בשום מדיום - יוטיוב, בנדקמפ, ולייב. הקהל בהופעה של ויתרתי היה כל כך טעון שגם אם סולן הלהקה איתי זבולון היה אומר "גלעד שליט", כולם היו מתפרצים בצחוק ויוצאים לפוגו בשיר הבא. הם כל כך טפשיים, מתוחכמים, ואנטי ממסדיים שאני מתפלא איך כמויות של בנות 16 לא מתגנבות לחדר האמנים אחרי כל הופעה.

  • לאינדינגב או לא לאינדינגב?

    אינדינגב

    אני מתלבט אם ללכת לאינדינגב השנה. כרגע אני נוטה ל-"לא".

    איך זה יכול להיות? הרי הלכתי ב-4 השנים האחרונות והמלצתי לכל היקום לבוא. אפילו כתבתי 10 סיבות למה אסור לפספס, כן, לפספס, את אינדינגב. חזרתי לקרוא אותו ואני עומד מאחורי מה שרשמתי. בכל זאת, אין לי חשק לנסוע השנה.

    אינדינגב, זו לא את, זה אני. אני בטוח שכל הכרטיסים ימכרו והפסטיבל יהיה מלא ביפים ויפות, אווירה, ומוזיקה כמו כל שנה. האינדינגב הראשון שלי ב-2009 היה מוי כיף, אבל מאז היתה לי ירידה בגרף החוויתיות עד שבשנה שעברה היה לי רק "נחמד" ו-"סבבה". נחמד וסבבה לי להשאר גם בעיר.

    אני לא היחיד. הרבה מבני דורי (יליד 80) החליטו לא לנדוד דרומה בשנה שעברה. הקהל בפסטיבל נראה צעיר במיוחד לא רק כי הזקנים לא באו, אלא כי האירוע נפתח לגילאים צעירים יותר. ככה זה אמור להיות - פסטיבלי אירופה הם חגיגות סקס סמים ורוקנרול לבני הטיפשעשרה מאשר אירועי תרבות לבני ה-30 ומשהו.

    מוזיקלית אני לא מתחבר לליינאפ. מנווטים את ספינת המדבר לפאטה מורגנה של הפולק והגרוב מאשר לנחשים ולעקרבים. החלטה מעולה מבחינה שיווקית - רוב הקהל הישראלי מעדיף פנאן מאשר פוגו. אבל אני עם החלק השני. תנו לי משוגעים עם גיטרות ולא עוד הופעת אינדינגב של יהוא ירון, עם כל הכבוד לו.

    יהיו ההסברים שיהיו, זה לא תהליך רציונלי של השוואות וטבלאות. זו הרגשה פשוטה של רוצה/לא רוצה. אינדינגב מעולה למי שמעולם לא היה בפסטיבל מוזיקה, לא הולך להופעות בשגרה, או סתם מחפש סופש של שכרות עם החבר'ה. זה לא אני.

    אם בכל זאת תגיעו למדבר בעוד 3 שבועות סמנו את הלהקות הבאות במארקר צהוב: On And The Off's, Bela Tar, Please The Trees, The Bootsman, שעלת נפוצה, כלבי רוח, אביב מארק, פונץ'.

  • אנפלאגד

    אני מקבל ביטולי הופעות ברגשות מעורבים. מצד אחד זה מדליק את הלהבה לרוץ למקלדת ולהתחיל לכתוב. מצד שני זה ממש מבאס. התבאסתי כבר מביטול הפיקסיז, התבאסתי מביטול The Pains Of Being Pure At Heart, ועכשיו אני מתבאס מביטול Plug Fest.

    כמאמר פוסטר הקאלט של הסוכן מאלדר, "אני רוצה להאמין". אני רוצה להאמין שאפשר לקיים פה פסטיבל עם אמנים שווים מחו"ל, פסטיבל שימשוך אליו אנשים מרחבי העולם כמו ש-Werchter ו-Roskilde מושכים. הסקפטיקן שבתוכי נשמע אחרת. הוא אומר שזה too good to be true - אין מספיק קהל, יקר מדי להביא לפה אמנים, הם יבטלו מסיבות פוליטיות, ואין מפיק עם ביצים מספיק גדולות.

    להפתעתי קמה הפקה עם וואחד קוחונס - Plug Productions, החבר'ה הטובים שהביאו את Nine Inch Nails, Iggy Pop, & The Stooges, ו-Faith No More. הם הכריזו על פסטיבל בים המלח שכולל את !!!, CSS, Aezelia Banks, ואמנים מקומיים כמו עדי אולמנסקי ו-Jack In The Box.

    קיבלתי את ההכרזה בטעם חמוץ מתוק. חמוץ כי בטח תהיה אינתיפאדה שלישית בול יום לפני והכל יתבטל, מתוק כי הפסטיבל הזה נשמע פנטסטי. לצערי הסקפטיקן ניצח וביום חמישי ההפקה פרסמה הודעת ביטול. הסיבה לא היתה אינתיפאדה (חאמסה חאמסה חאמסה), אלא חוסר ביקוש:

    עקב מכירת כרטיסים והיענות דלה של הקהל, פסטיבל פלאגפסט שהיה אמור להתקיים ב 9-11 למאי- מתבטל.

    זו לא הפעם הראשונה שמבטלים הופעות עקב חוסר ביקוש, זה קרה למשל עם Adam Green. אבל מה שהפתיע אותי זה חוסר הביקוש ספציפית לפסטיבל הזה. האם ההפקה פישלה באירגון האירוע? או שמא זה הקהל הציני שהדיר את רגליו? ביררתי עם קוראי הבלוג למה הם לא רכשו כרטיסים.

    קוראי הבלוג הצביעו על כשלים בהפקה. "העובדה שהם הוזילו את המחיר רק לא מזמן, אבל לא הפכו את זה למחיר רשמי, אלא קראו לזה 'מחיר מיוחד', לא חשפו את הליינאפ המסודר לפי ימים ושעות מראש, אלא רק לפני כשבוע בערך", אמרה שלי אלעזר, מכורת וכתבת מוזיקה. אכן בפסטיבלים מקבילים בחו"ל מפרסמים את הליינאפ היומי חודשים מראש ולא עושים קונצים במחירים. למרות שפלאג הינה חברת הפקות מנוסה, בארץ כלכלת ההופעות עובדת אחרת.

    הטענה הכי שכיחה לסגירת הארנקים היתה האכזבה מהליינאפ. "אני חושב שהבעיה היתה שמדובר בלקט של אומנים שאין להם קהל 'שרוף' בארץ, אלא בעיקר אנשים שיודעים מי הם ואולי שומעים אותם אחת ל.... חסרים שמות גדולים שיימשכו הרבה קהל", אמר יובל לוי. "באופן אישי, המחיר לא תאם את האמנים שבאו להופיע", סיכם עמית דויטשר. קוראים נוספים הביעו עמדה דומה.

    אחרים חשבו שיש תמורה בעד האגרה. "אני מבואסת קשות. קניתי כבר כרטיס דרך הקצה. 450 שח לשלושה ימים של פסטיבל אופמיינסטרים במדבר, עם אמנים מחו"ל? זה היה אמור להיות כמו אידינגב הראשון, לפני שהוא נהיה מוגזם, ורק הרבה יותר מגניב. קיצר הקהל מעפן", אמרה בוסמת לוי חברוני. שירה ז. כרמל, זמרת/יוצרת, מצטרפת אליה: "אנחנו גילינו (לא מזמן) שהוזילו את מחיר הכרטיס משמעותית וגם אפשרו לקנות כרטיס רק ליום אחד, כך שרכשנו מיד כרטיסים ליום של אזילייה. כמובן שלפני זה לא שקלנו לרכוש כרטיסים, אבל אחרי ההנחה זה היה הוגן למדי - 350 ש"ח ל-15 מופעים בערך, זה סביר בהחלט".

    האם ההפקה לא העריכה נכון את קהל המעריצים הישראלי של האמנים? יכול להיות. ברור שפסטיבל עם Pearl Jam היה מוכר את כל הכרטיסים בקלות. מצד שני, כבר ראינו שלא צריך קהל גדול בשביל להרים פה הופעות שוליים. Of Montreal, למשל, מוכרים באותה מידה כמו CSS ורבים נהרו לראות אותם בבארבי. כרטיס להופעה ההיא עלה 179 ש"ח במכירה מוקדמת. כלומר, אפילו אם הייתם הולכים רק ל-3 הופעות גדולות בפלאג פסט הייתם מכסים את העלות של הכרטיס המוזל עם עודף לבירה ונאצ'וס.

    לא משנה על מי נטיל את האשמה, העובדה היא שבסופש הקרוב אשאר בבית במקום לרקוד במדבר. שאלתי את הפקת הפסטיבל האם יביאו לפחות כמה מן האמנים להופעות סולו, אך טרם קיבלתי תשובה. חבל, כי אחד מהביטולים הגדולים הוליד את אחת ההופעות הגדולות בחיי.