פוסטים מתויגים עם סטרימינג

  • 30 באוקטובר 2016

    בכורה: Bucharest - Sabotage

    אלבום הבכורה של להקת Bucharest לא קיבל מספיק הערכה. ההרכב המקומי יוצר אינדי פופ/רוק באנגלית שיונק מהשפעות עדכניות כמו The Strokes באותה מידה שהוא מתענג על הנוסטלגיה של The Smiths, ומביא שירים קצרים ומדויקים בהפקה בהירה עם המון גיטרות חכמות. עכשיו הם משיקים את "Sabotage" (אין קשר לביסטי בויז), סינגל ראשון לקראת אלבומם השני "Budapest". השיר נפתח בגיטרה חשמלית שמנגנת אקורדים מונוטוניים בסגנון לו ריד. חטיבת הקצב מצטרפת על הביט וממחישה את התסכול העצור של סולן ההרכב, דני פינקנטל, ששר "You’re sabotaging everything / you’re sabotaging all my dreams”. אחרי סוג של פזמון רוקנרולי קצר, גיטרות חורקות מבליחות לרגע ורומזות לעתיד לבוא. גרסת האלבום של השיר אורכת מעל לשש דקות, והמתח מתפרק באמצע, בדיוק אחרי שפינקנטל נשבר וצועק, כשהגיטרות חוזרות לחרוק מעל הקצב המטרונומי עם אנטי-סולו באווירת Sonic Youth. תמיד היתה תחושה של איפוק במוזיקה של בוקרשט, בצמצום למינימום ההכרחי. נשמע שב-"Sabotage" הם לא מפחדים ללכלך את הידיים כדי לחפור באדמה ולהגיע עוד יותר קרוב לגרעין, וחוגגים את הביוב שמשפריץ החוצה.

    הופעות קרובות:
    פסטיבל חשיפה בינלאומית, מועדון האזור, 25.11 בשעה 15:30
    טור בגרמניה, ינואר 2017

    סגור לתגובות על בכורה: Bucharest - Sabotage / כללי /

  • 9 בספטמבר 2016

    בכורה: I Was A Bastard

    יצירה ישראלית באנגלית דורשת קפיצת מדרגה בשביל שהיא תוכל לשחק בליגה הבינלאומית, וזה בדיוק מה שעושה להקת I Was A Bastard. הממזרים לוחצים על הגז באלבום הבכורה כבר בקטע הפותח "Red Color", מזמינים אותנו לרייס ברמזור עם באס שעיר ותופים שתקועים בלופ וקולות בפלסטו עוקצני, וכשהרמזור מתחלף בסוף השיר הם משאירים אותנו בתוך האבק. מלבד הקטע "Inhale", האיטיות הכבדה של האי פי "In Your Great Heart" נשארה מאחור והלהקה מראה שיש לה הרבה יותר אנרגיות. המוזיקה שלהם מצלצלת ברוח האלטרנטיב של סוף שנות התשעים/תחילת האלפיים, כמו שאפשר לשמוע ב-"Air" עם הפסנתר והיבבות הרדיוהדים, או התיפוף הקליל ונגיעות הקלידים ב-"Anyhow" שמזכירה את Elbow של פעם. אבל IWAB לא נופלים במלכודת. הם מצליחים להיות מושפעים מבלי להישמע כמו חיקוי, לקחת את המוזיקה למקום האידיוסינקרטי שלהם. רוב שירי האלבום לוקחים מעל לחמש דקות עם שני שירים מעל לתשע. IWAB לוקחים את הזמן ונותנים למוזיקה להיפתח בקצב שלה, סוג של תוקעים אצבע משולשת ב-GIF מצויר לדור ה-ADHD שמחפש ריגושים קצרים ומהירים. מי שיש לו סבלנות, או ריטלין, יגלה שגם אם השירים ארוכים, IWAB מצליחים לגוון מבלי לאבד תחושה של אחידות, בין אם הם נשענים על באס-תופים כמו ב-"Elvoche" או יורדים לאקורדי גיטרה נקיים כמו ב-"Holiday". הלהקה הלכה על הפקה גרנדיוזית עם המון מקום לגיטרות, מה שנחתך בד"כ במיקס ישראלי טיפוסי לטובת הקולות, כך שכיף לגלות שהם הקליטו את האלבום בארץ ושעל המיקס אחראי עידן כץ, לשעבר גיטריסט להקת Drunk Machine. עטיפת האלבום מציגה חיה קדומה ועצומה שכל מה שנותר ממנה הוא שלד שקומץ של אנשים באו לראות. לצערי, זה כנראה יהיה המצב של IWAB בארץ, אבל הם עוברים את מבחן האלבום הישראלי באנגלית: השירים שלהם יכולים להתברג בתחנות אינדי גדולות כמו KEXP בין להקות כמו Suuns או Parquet Courts מבלי שמישהו יחשוד שהם לא באים מברוקלין.

    תגובה אחת / כללי /

  • 22 במאי 2016

    בכורה: לטאות הענק מכוכב הניבירו

    "הלילה הוא אפל / נלך לעזאזל / נשמיד פה את כולם / כדי שתתפלל". מה שנשמע כמו ליריקת בלאק-מטאל בתרגום מנורבגית גרונית מגיע מ-"זמן הלטאה חלק א", השיר שפותח את האלבום החדש של לטאות הענק מכוכב הניבירו. למעשה, השיר יצא כבר באלבום שהלטאות שחררו ב-2012, רק בגרסת לואו-פיי טראנסית שלא עשתה עימו צדק - בהופעות השיר היה אופרת רוק המנונית עם קריאות אובססיביות של "נשים! זהב!". עכשיו הלטאות מישרות קו עם הגרסה החיה שלהן. האלבום החדש תופס את הסאונד של ההרכב בלייב: ספייס-רוק עברי עם מטאורים של תופים וגלקסיות של גיטרות ואפקטים של עב"מים בהשראת בי-מוביז כל כך גרועים שהם טובים. הלטאות גייסו לשורותיהם הירקרקות את הגיטריסט דני אברג'יל (Plastic Peacocks, GeishaNo) ונותנים לו את המעמד הראוי להיות גיבור העל שהוא, כולל סולואים. חובבי סאבאת' ופרפל ישחזרו את סצינת האוטו מהסרט "עולמו של וויין" לצלילי הריף הפשוט והקולע של "חיזר רע" ויטחנו את האייר-גיטאר בהירואיות עם "שדות התירס". אבל לא רק חטייארים ששומעים "נותן ברוק" יהנו מהאלבום הזה. המהפכה שקין והבל 90210 החלו עם "וידאודרום" - שילוב בין מוזיקה מאוד כבדה לסאטירה חברתית נוקבת בעברית - ממשיכה באלבום הזה עם ביקורת על הטרדות מיניות בשיר "חסינות" ("אז תני קצת לתפוס / אני כאן הבוס / שניים סוכר ותתחילי למצוץ") וקטילה משלהם על תרבות הריאליטי ב-"כוכב מת" ("זאת אימפריית כוכבים סגולים / הרבה איפור על שירים ישנים"). כמו קין והבל, הלטאות יונקות השראה מעבר לריקבון שסביבינו, במקרה שלהם מתיאוריות קונספירציה סטייל זקני ציון, נבואה של סוף העולם, וכמובן, חוצנים. שם הלהקה נלקח מספריו של זכריה סיטשין שפירש את כתבי שומר העתיקה וטען שתרבות חיזרית מכוכב בשם ניבירו השפיעה על התרבות השומרית. מנהיג ההרכב כפיר רימוך הקים גם את בוא תמזוג ומרים אירועי שוליים שונים כמו פסטיבל "זונת חלל" ובמות אלטרנטיביות באינדינגב ויערות מנשה. אולי הוא לא צוחק והוא אשכרה שייך לגזע האנונקי ששב מכוכב הניבירו בשביל לתקן את התרבות הדלוחה שלנו. מעניין איך יפרשו את כתביו כשיעלו עליהם עוד אלפי שנים: "זמן! זאת המצאה גרועה / אין זמן! יש רק לטאה".

    קרדיט צילום: דודו וזאנה

    הלטאות ישיקו את האלבום ב-31.5 בבארבי ת"א

    סגור לתגובות על בכורה: לטאות הענק מכוכב הניבירו / כללי /

  • 21 במאי 2016

    בכורה: "כסף מאמא" של חיה מילר

    חיה מילר, אולי נושאי המגבעת של הרוק העברי, ישיקו בקרוב את אלבומם החדש "+1" ב-4.6 בבארבי. לכבוד המאורע, קבלו סטרימינג בכורה לקטע "כסף מאמא" ופוסט אורח מסולן הלהקה קוסטה קפלן על הסיפור מאחורי השיר.

    "כסף מאמא" הוא שיר מיוחד באלבום שלנו. הוא השיר היחיד שנכתב והולחן במלואו שלא על ידינו, אבל חוץ מזה הוא גם שיר ישיר ומעורר הזדהות יותר מכל שיר אחר באלבום ועשוי מהחומר המיוחד שלאף נפש חיה אין יכולת שלא להתמסר אליו.

    השיר הזה שייך לדני הדר, מוזיקאי ישראלי שהוא סוד שמור ליודעי דבר, כותב מילים גאון וגם בן אדם יוצא דופן שלמדנו ממנו וביחד איתו הרבה. יום אחד לפני כמה שנים דני בא אלי הביתה. לא ראינו אותו לפני זה במשך כמה שנים ולא חשבנו שנראה אותו בקרוב שוב. אמא שלו נפטרה באותו היום אחרי תקופה של מחלה ממושכת שהיה לצידה וטיפל בה. דני נשאר לגור אצלי לכמה שבועות.

    את הזמן הזה העברנו בעיקר בנגינה, האזנה לטלוויז'ן ורוברט ווייאט והשקעת כספי הירושה של דני בציוד אולפני וחזרות. הקמנו את להקת האקסית, שכללה את הילה רוח על בס, חיה מילר במלואה ודני עצמו, הופענו איתה ברחבי הארץ, פירקנו אותה לחתיכות וכל אחד המשיך בדרך שלו. דני אמר שאנחנו עסוקים מדי בפרויקטים המגלומאניים שלנו ועבר לגור עם חברה שלו שהיום היא אשתו במרכז תל אביב.

    עוד לפני זה "כסף מאמא" היה שיר שנגע לליבי מאוד אבל מאז אנחנו קרובים באופן מיוחד. השיר הזה הולך איתנו כבר הרבה שנים ומשתלב באופן טבעי כל כך בין שאר השירים שלנו שהבחירה להכניס אותו לאלבום כמעט והיתה ברורה מאליה. חשוב לנו לחשוף את העולם, בו אין דבר חזק יותר מקשר דם והעברה בנקאית, למסמך האנושי החשוב הזה. מישהו חייב לעשות את זה ואנחנו שמחים שנפלה בחלקנו הזכות לשאת באחריות.

    צילום: גאיה סעדון

    תגובה אחת / כללי /

  • 28 במרץ 2016

    בכורה: האלבום השני של Alterhood

    מרגישים איכות כבר מהריף הראשון באלבום החדש של Alterhood. ריף הבלוז-רוק שמתניע את הקטע "Dangerous", ובעצם את האלבום כולו, היה יכול להופיע בקלות בקטע של The Black Keys או Arctic Monkeys. זה ריף מדויק, קליט, והכי חשוב, קולני. בזמן שיותר מדי להקות מקומיות הורגות את הגיטרות במיקס, אלטרהוד מצאו את נקודת האיזון בין הווקאלז של דן נוה והגיטרות של רועי הלוי - כנראה זה מה שקורה כשטסים להקליט את האלבום בפאקינג וויילס ושוכרים את המפיק ניק ברין שעבד עם Oasis, Stone Roses, ו-Stereophonics. התוצאה היא אינדי-רוק שמשלב בין השמש הישראלית למנכוליה הבריטית ובשפת המלכה. בניגוד לרוב הזמרים מארץ הקודש ששוברים את השיניים באנגלית, ההגשה של נוה נשמעת חלקה ומזכירה את הווייב של הקוף הארקטי מר אלקס טרנר. עם המנוני פסטיבלים כמו "Far Away From Home" או "Someone Like You", כנראה שנראה את אלטרהוד על בימות אירופה הקיץ.

    בתמונה: עטיפת האלבום, ציור של יוסף קריספל - (Untitled, 2015, אקריליק ושמן על בד).

    אלטרהוד ישיקו אל האלבום ב-2.4 באברבנל 5, ת"א

    תגובה אחת / כללי /
→ פוסטים קודמים
פוסטים חדשים ←