עדי אולמנסקי, נגה שלו, ויעל פלדינגר בראיון משולש לקראת פסטיבל האישה הכי יפה בעיר
ביום שבת 2.4 יתקיים בבסקולה פסטיבל האישה הכי יפה בעיר: 12 שעות של יצירה נשית רב תחומית עם הופעות, מיצגים, מחול, הקראת שירה, ועוד. תפסתי במייל את עדי אולמנסקי, נגה שלו (Great Machine), ויעל פלדינגר (Phototaxis) שיופיעו באירוע, וביררתי איתן אם יש הבדלים בין יצירה נשית לגברית, מדוע יש רוב גברי בפסטיבלים, ואיזה נשים הן היו מוסיפות לפסטיבל.
1. מי האישה שהכי השפיעה על המוזיקה שלך ובאיזה אופן?
אולמנסקי: האישה שהכי השפיעה על המוזיקה שלי היא ביורק. נחשפתי אליה בגיל צעיר ממש והיא גילתה לי את עולמות הסאונד והחיפוש האינסופי אחרי חידוש. שנים ניסיתי ללמוד איך היא שרה ואפשר לומר שבמובן רב למדתי לשיר דרכה ודרך המוזיקה שלה. אין ספק שהיא אחת הנשים הכי משפיעות שהיו בתחום המוזיקה והיא פתחה דלתות רבות לאמניות כמוני.
שלו: זיתה גנסין שדה. היא לימדה אותי פיתוח קול במשך שנה. הייתה אמנית אמיתית ואשת רוח. חוקרת אמיתית של הגוף והמצב של האמן. היא השרתה רוח של עומק ומרד. ובתור יוצרת ספגתי רבות ממנה, יותר במימד הפיזי רוחני מאשר ספציפית בעיבודים וכתיבה.
פלדינגר: Billy Holiday ממש השפיעה עלי, בפעם הראשונה ששמעתי אותה כל הפעמונים צלצלו אצלי. היא מדהימה אותי עם הדרמה שהיא יוצרת באפס מאמץ עם הפרסונה האדישה והשבורה שלה.
2. מה לדעתך ההבדלים בין יצירה נשית ליצירה גברית, אם יש כאלה בכלל?
אולמנסקי: אני לא כלכך אוהבת את החלוקה וההפרדה בין העולמות הגבריים והנשיים אני לא רואה את עצמי כאישה יוצרת אני רואה את עצמי כאדם שיוצר, אבל אני מרגישה שהעולם מחייב אותנו לעשות הפרדה ומתייחס לצערי הרב באופן שונה לנשים לעומת גברים ועל כן ישנה תחושה שאנחנו חייבות להגן על מקומנו ולהוכיח את עצמנו יותר. בגדול אני מאד נהנית לשחק עם הנשיות שלי ביצירה שלי ומנגד יכולה למצוא את עצמי עושה טיון לקול שלי אוקטבה למטה וגורמת לעצמי להישמע כמו גבר מסתורי - אני אבחר באופציה שמרגישה לי נכונה בשבילי ולא במה שאני "אמורה" להיות.
שלו: אני משערת שלכל מגדר יש נושאים להתמודד איתם מהזווית שלו. וגם טמפרמנט פיזי וגישה קצת שונה. בבסיס תמיד הרגשתי שהיצירה היא של הבן אדם באשר הוא ולאחריו מגיע המגדר. אמנות טובה נעשית ע"י שני המינים. זה פשוט מה שמתחברים אליו.
פלדינגר: לא אוהבת את האבחנה הזאת, רק יודעת שנשים חוות מוזיקה בצורה מאוד צבעונית ושהדיאלוג איתן הוא חוויתי ומלא בתת הכרה.
3. "האישה הכי יפה בעיר" הוא פסטיבל רב תחומי. באיזה תחום אמנותי נוסף היית רוצה להתנסות, ולמה?
אולמנסקי: וידאו ועיצוב גרפי. בפסטיבל עצמו אני הולכת להופיע עם האקרובטית ג׳ניפר כהן וזה די מרגש אותי כי מעולם לא התעסקתי בדבר כזה ואני רואה כל הזדמנות כזאת כפתח ליצירת עולמות ויזואליים חשים ומרגשים ביחד וכאפשרות לתת עוד רבדים ועומק ליצירה שלי.
שלו: ציור, כי אני ממש אוהבת לצייר.
פלדינגר: הייתי רוצה לרקוד פרא.
4. האירוע הוקם בטענה שיש רוב גברי בפסטיבלים. מדוע זה המצב? איך אפשר לשנות אותו?
אולמנסקי: אני חושבת שהמצב הוא כזה משתי סיבות. הראשונה היא העולם היחסית שוביניסטי שאנחנו עדיין חיים בו (בתקווה שזה ישתנה לאט לאט). והסיבה השנייה, היא בעיני החשש או הפחד של יוצרות לקום ולהעיז ולעשות ולעמוד בגאווה - אין ספק שעולם המוזיקה הוא לא שוויוני ובשביל להיות למשל מפיקה, צריך די הרבה כוחות במהלך הדרך ואני מרגישה שהרבה בנות פשוט מוותרות או בוחרות לא להכניס את עצמן למקום הזה וזה חבל ממש כי היו יכולות להיות עוד כלכך הרבה מוזיקאיות ומפיקות מדהימות שדוחפות אותנו קדימה לאט לאט. גם זה ישתנה והפסטיבל הזה הוא ברכה אמיתית.
שלו: למען האמת כל החיים יצא לי לנגן ולהקים להקות בעיקר עם גברים. יש מצב שנשים הן יותר חסרות בטחון. לצערי הדבר הזה נכון בהרבה תחומים, אבל זה לא הכרחי ולשמחתי יש נשים רבות ומוכשרות שיוצרות בארץ. ככל שיקומו יותר נשים יוצרות הן יתנו השראה לדור העתיד.
פלדינגר: נשים רק צריכות לעשות, הרבה פעמים אנחנו נתקעות בשלב העיבוד והרצון לקבלה. רק לעשות ולהמשיך לעשות.
5. איזה אישה היית מכניסה לפסטיבל אם היית יכולה לבחור מכל האמניות בעולם? מדוע?
אולמנסקי: הייתי מכניסה את הראפרית Little Simz כי אני חושבת שהיא מביאה משהו מאד חדש, אמיץ, ועמוק והיא מוכיחה לעולם שכשרון מדבר חזק יותר ממגדר ואני בטוחה שהיא הייתה מעיפה את הקהל הישראלי.
שלו: וואי קשה לבחור בין פטי סמית וביורק, כי הן בחיים, והן השראה גדולה בתחום המוזיקה והאומנות עבורי.
פלדינגר: הייתי מתה אם פיג'יי הארווי הייתה מגיחה לפתע. היא הדבר האמיתי.
קרדיט צילום: עדי אולמנסקי - נעה פלקר, יעל פלדינגר - אילת לנדאו
