מוות לפיקסיז
למרות שלא תכננתי ללכת להופעה של הפיקסיז, הביטול שלהם די כואב על הלב. זה בכל זאת היה אמור להיות אירוע גדול וחשוב להרבה אנשים שטרם ראו אותם ומאוד ציפו להופעה, והגעה של כל אמן גדול מחו"ל, כן, כולל אפילו רוד סטיוארט, היא חשובה מבחינה תרבותית. אבל הדבר שהכי מתסכל בביטול של הפיקסיז הוא הפחד שאנו חוזרים לימי הביניים, לזמנים מצערים שבהם להקות מחו"ל לא דורכות בארץ והופעות מחו"ל הן מצרך נדיר שנשאר ללהקות אמיצות ואיזוטריות או חובבות ישראל.
הפיקסיז לא היו הראשונים לבטל. גיל סקוט הרון החל את גל הרפש הזה ומעט זמן אחריו הגיע גם אלביס קוסטלו. חשבנו שזו איזה מעידה חד פעמית של שני זקנים והכל בסדר, לצעירים לא אכפת מהפוליטיקה, הם רוצים מוזיקה ודינרוס. ואז הגורליאז סאונד סיסטם והקלקסונז ביטלו. קצת מצחיקה האכזבה שעלתה מזה בהתחשב בכך שהרבה אנשים ירדו על בואם של הגורילאז ללא דיימון אלברן ושאר חברי הלהקה. הביטול של הקלקסונז לא מצחיק כמובן. ועכשיו הפיקסיז.
שתי שאלות עולות לגבי הביטולים. קודם כל, מה הסיבה האמיתית מאחוריהם? כולנו חושבים שמדובר בסיבות פוליטיות, אבל מה זה בעצם אומר? האם טריגר של אירוע פוליטי שהציף הרגשה פציפיסטית? לחץ ואף איומים מגורמים פרו-פלסטיניים? פחד שיווקי מפגיעה בתדמית האמן? כל או חלק מהנ"ל? בדרך כלל הסטייטמנט הרישמי בדבר הביטולים מורח אותנו באנמיות שלו וממש אי אפשר לדעת מה באמת קרה. בואו נראה איזה מן תירוצים קיבלנו.
גיל סקוט הרון - לא נתן שום הצהרה רישמית לסיבת ביטול ההופעה. די עלוב בשביל נביא הספוקן וורד.
אלביס קוסטלו - "אמן חי בתקווה שהמוזיקה שלו היא יותר מאיזשהו 'רעש' הממלא זמן פנוי של מישהו...ויש מקרים בהם הוספת שמך ללוח זמנים של סיבוב הופעות יכולה להתפשר כמעשה פוליטי, שמהדהד יותר מכל דבר שאפשר לשיר...זה עניין של אינסטינקט ומצפון" - מתוך פוסט שנכתב בבלוגו, תרגום מאתר מאקו. יאמר לזכותו שהיה לו את הביצים להגיד שהביטול שלו נובע מסיבות אידאולוגיות, אם כי הפוסט שלו קצת מבלבל לדעתי. למה הוא בכלל קבע את ההופעה הזו מלכתחילה? האם היה איזשהו טריגר שגרם לו לבטל (זה היה במאי זמן מה לפני המשט)? לאללה התשובה.
הגורילאז סאונד סיסטם והקלקסונז - נתנו איזשהו תירוץ טכני על פי הידיעות. כמו שאומרים במולדתם אנגליה - בולוקס.
הפיקסיז - "ההחלטה לא התקבלה בקלות, וברור לנו שהמעריצים הישראלים חיכו לביקור הלהקה בארץ זמן רב מדי. אנו מבקשים להעביר את התנצלותנו העמוקה למעריצים, אך אירועים שמעבר לשליטתנו פעלו נגדנו", כפי שפורסם. אין ספק שנמרחנו. מהם אותם "אירועים שמעבר לשליטתנו" אשר פעלו נגד הלהקה? המשט אמנם מעבר לשליטת הפיקסיז, אך כיצד הוא פעל נגד הלהקה? לא ברור.
שאלה שניה - האם הביטולים משנים משהו פוליטית? מצד אחד לא. בואו לא נשכח שכל סיפור ההופעות הוא גם עסק כלכלי. האמן והמפיקים מפסידים כסף מביטול שכזה, זה משפיע גם על הבאה עתידית של האמן, שלא לדבר על התדמית המאוד שלילית שנוצרת לאמן בארץ. בנוסף, כפי שרבים טוענים, יש איזשהי נטייה לרוב חובבי מוזיקה והופעות שכאלה להיות קהל יותר ליברלי ואינטיליגנטי. רבים מהם, או בעצם מאיתנו, בכל מקרה מלאים בביקורת כלפי השילטון. אז כביכול האמן פוגע דווקא באנשים שבעצם מסכימים איתו במחאתו.
מצד שני, ולמרות שזה יהיה מאוד לא פופולארי להגיד את זה, הביטולים כן משנים משהו. אין ספק שישראל סופגת עוד גול מבחינה תדמיתית על כל ביטול. ברור שישראל היא לא המדינה היחידה עם בעיות פוליטיות, אבל לצערינו אנחנו בכותרות ואנחנו השעיר לעזאזל העולמי שעוזר לכולם להחביא את הצרות שלהם מתחת לשטיח. למרות שלא נשמח להודות בזה, לחץ תדמיתי בכל זאת משפיע על השילטון ועל היחס כלפי ישראל בעולם בהמון היבטים.
בנוסף, הרבה אנשים יורדים על האמנים שאם יש להם את הקהונס, אז שיבואו ויגידו את מה שיש להם לומר מאשר פשוט להבריז. ברור לי שזה הרבה יותר נכון, אבל גם ברור שאי ההגעה של האמן הרבה יותר חזקה ומהדהדת מאשר לבוא ולזרוק איזה סטייטמנט קורקטי מהבמה. מה נזכור בעוד שנה - משהו שבריאן מולוקו מפלסיבו אמר בהופעה, או את הביטול של הפיקסיז? לצערי תשובה מספר 2 היא הנכונה.
לגבי הטענה שהאמן בעצם פוגע בקהל שהוא בעל המחאה. בתור חובב מוזיקה שמאלני שכמוני, אין ספק שהביטולים מעלים את התסכול שגם ככה גבוה מהמצב במדינה. לא יודע מה אתכם, אבל מה זה יש לי חשק ללכת לאיזה הפגנת שמאל עסיסית עכשיו. בטח תגידו שאני משחק לידיהם של המבטלים, אבל אני גם ככה בספק אם הם עוקבים מה קורה חודש אחרי הביטול שלהם. אולי בטור הבא הם יבררו מה העניינים. אנחנו לעומת זאת נשארים פה ונאלצים לחיות עם הביטולים ועם התסכול הכללי מהמדינה. הביטולים לא יניעו עשרות אלפי אנשים לפעולה, אבל זה עוד קש על גב הגמל.
לסיכום, כל העסק הזה של הביטולים מחורבן. מצד אחד אני מבין את האמנים, מצד שני מאוכזב שהם מתחבאים מאחורי הסברים ריקים, ובסופו של דבר מרגיש מתוסכל. בואו נקווה שלא מדובר באיזשהי תופעה שתכניס אותנו בפעם המי יודע כמה לבידול תרבותי, ומעבר לזה, שנדע להתנהג בצורה יותר חכמה עם משטים, ובכלל.