פוסטים מתויגים עם אנטי עישון

  • נחמה אנגלופילית

    קיץ ההופעות השנה, שנת 2011, חלש משהו. חזרנו שוב לתקופת היורה ויש מעט מאוד הבלחות מעניינות. מה שחסר לי בעיקר זה בריטניה. בריטניה, בריטניה, בריטניה. יש כל כך הרבה להקות מעולות בממלכה המאוחדת, למה לכל הרוחות אנחנו לא רואים אותם פה? היה סווייד והיה נחמד, אבל זה הכל? העם דורש מבטא בריטי!

    בהיעדר הופעות שוות מבריטניה, סצינת האינדי הישראלית זוקפת קומה, מרימה את האף ומשוויצה שיש עליה. וכך הלכתי אמש להופעה של להקת NORIA, להקה שכדאי לכל אנגלופיל שמתפלל מערבה ללונדון לשים עליה אוזן.

    נוריה יוצאת הישר מירושלים שממשיכה לספק עוד ועוד להקות איכותיות, להקות אשר יכולות לדלג בקלות ליבשת השכנה ולהתקבל בזרועות פתוחות (Kitzu, Lorena B, Umlala, ועוד). אם לשמות הנ"ל יש איזשהי זווית נסיונית, נוריה הולכת יותר על רגש ועל כתיבת שירים של פעם כמו Echo & The Bunnymen, Suede, ואפילו Coldplay ו-U2 עוד כשהן היו טובות ומוערכות (התמהיל הזה מזכיר לי להקה שווה משוודיה בשם The Mary Onettes, כדאי לדגום גם אותם).

    NORIA

    בכל מקרה, למה אני מתכוון כשאני אומר U2 וקולדפליי כמחמאה, אתם בוודאי תוהים? אני מתכוון לשילוב בין סולן כריזמטי עם יכולת ווקאלית של הדהוד למרחקים וגיטריסט שיודע ליצור קונסטרוקציות שבריריות של סאונד עם מינימום פריטות. אני מתכוון למנעד ריגשי, לללבוש את הלב על השרוול כמו שאומרים באנגלית (מה המקבילה העברית?). תוסיפו מתופפת(!) מדויקת להפליא, באס, וקורט של קלידים ואלקטרוניקה, וקיבלתם את נוריה.

    אני מודה, זה עדיין לא מושלם. נוריה קיימים כבר 3 שנים, אבל צריך לתת להם עוד זמן להתבשל על הבמה. שירגישו נוח בעורם וישתחררו לגמרי בהופעה, שיקחו את הגרנדיוזיות שלהם עד הפאקינג סוף. אבל כשזה עובד לנוריה, כשכל הלהקה נותנת את כל מה שיש לה ללא מעצורים ומתלכדת לכדי ישות אחת, זה נשמע ענק ונותן הרגשה של הופעת איצטדיונים שתיאטרון תמונע קטן מלהכיל.

    אז אם חשקה נפשכם ברוק אמוציונלי כמו שיודעים לעשות באי ההוא שם, תדגמו את נוריה בהופעה. אני בטוח שאם יביאו נניח, את Elbow לארץ (אמן אמן אמן), נוריה תהיה הבחירה הראשונה לחמם אותם. האזינו לאי פי שלהם ותבינו על מה אני מדבר.

    נ.ב. כבוד על ההופעה של נוריה שהיתה ללא עישון! אני לא יודע אם זה בגלל הנהלת תמונע, או הזוגות שמילאו את ההופעה לכבוד ט"ו באב, או הסולידריות של המחאה, או איזשהו וודוו קוסמי, אבל ההופעה היתה עם אוויר צלול וזה היה מעולה. המעשנים יצאו לעשן בחוץ וכך כולנו חיינו בהרמוניה מוחלטת ונתנו כבוד למוזיקה ואחד לשני. בנוסף, הסאונד בהופעה היה צלול ובווליום נעים לעומת ההחרשות שהולכות בשאר המועדונים וההופעות, זה מבורך לגמרי. כן ירבו!

  • מבצע קידום הופעות ללא עישון

    הפוסט נגד עישון בהופעות עשה רעש, וטוב שכך. התחלתי לחשוב מה אפשר לעשות כדי לקדם הופעות ללא עישון, ועלה לי רעיון.

    מוזיקאים ויח"צנים - שימו לב - אני מכריז על מבצע קידום הופעות ללא עישון בחודש הקרוב. כל הרכב שיתחייב לקיים הופעה ללא עישון יזכה לפוסט קידום להופעה. לא משנה אם כתבתי עליכם, אם אני אוהב את המוזיקה, אם אתם ידועים או לא. תקבלו פוסט קידום להופעה אם תמלאו את התנאים הבאים:

    1. תתאמו מראש עם המועדון שאסור לעשן לפני, תוך כדי, ואחרי ההופעה בכל רחבי המועדון.
    2. תדביקו לפני ההופעה שלטים גדולים בכניסה שלבקשת האמן העישון אסור, תודה.
    3. אם מעשנים בקהל תוך כדי ההופעה, תבקשו מהבמה לכבות את הסיגריות.
    4. הלהקה מבטיחה לא לעשן על הבמה, במועדון, או אפילו בחדר האמנים, אלא רק בחוץ.

    מתאים לכם? צרו קשר, תאשרו שקראתם את התנאים להופעות ללא עישון ושאתם מסכימים להם, תוסיפו את כל המידע הרלוונטי להופעה, והפוסט בדרך. אני סומך עליכם שתהיו כנים ולא תנצלו את המבצע לרעה. מה שגם כולם מסתובבים בהופעות עם פלאפון + מצלמה בכיס, לא תרצו להתפס עם המכנסיים למטה.

    הערה חשובה - נכון, יש חוק שבכל מקרה אוסר על עישון בהופעות. לצערי לא מקיימים אותו ואין מספיק פיקוח. המקל הזה קצת רעוע, אני רוצה לראות מה יקרה אם ניתן את הגזר.

  • מרוב עשן לא שומעים את המוזיקה

    מעשנים הרסו רגע מוזיקלי מושלם. זה קרה בהופעה של Suede ביום שישי שעבר. הגיטריסט השני הרים גיטרה אקוסטית, התיישב, והחל לפרוט אקורדים מוכרים. צמרמורת נעימה החלה להתפזר לי ברחבי הגוף. הוא מנגן את The Wild Ones. זה הרגע שחיכיתי לו, לשמוע את השיר המרגש והאלמותי הזה מברט אנדרסון, האיש שכתב ושר אותו לפני שנים, האיש שנמצא כאן מולי על הבמה עם קול שנשמר היטב כמו אוצר של זהב ויהלומים. התמוגגתי.

    לפתע בסינכרון על חושי, כאילו חיכו לאיזה סימן סודי שהונף זה עתה, אנשים סביבי הדליקו סיגריות והחלו לעשן. האורגזמה המוזיקלית ששהיתי בה התרסקה, והוחלפה בסירחון ותסכול. יכלתי לבקש מהם להפסיק לעשן, אבל זה היה מאוחר מדי. הנזק נעשה, ולבקש מהם להפסיק היה גורם רק עוד אי נעימות וכעס. הסתכלתי לצדדים וקלטתי שהלא מעשנים נמצאים בדיוק באותו מצב כמוני, מבואסים ומנסים לשווא לנפנף את היד באוויר כדי לנשום קצת אוויר נקי ולחזור להנות מההופעה.

    אנשים, תפסיקו לעשן בהופעות. ממש נמאס מזה. אתם לא מודעים עד כמה זה מפריע ופוגם בחוויה של המוזיקה בעוד אתם עסוקים בהתמכרות העצמית הזו. מילא זה שאתם עוברים על החוק, מילא זה שבעלי הבארים והמועדונים הולכים לקראתכם מפחד לאבד את הארנק שלכם שמשלם על איזה בירה או שתיים. אם אתם קוראים את השורות הללו, כנראה שאתם חובבי מוזיקה ומכירים בקדושה שלה. אז תדעו שאתם מחללים את הקודש, שאתם הורסים את החוויה המוזיקלית לי ולרוב הקהל.

    תיכנסו לנעליים שלי לרגע. תעצמו את העיניים ותדמיינו שאתם בהופעה של Interpol שאתם כה מיחלים לה. דניאל קסלר, גיטריסט הלהקה, מתחיל לנגן את האקורדים של NYC ואתם באקסטזה. לפתע מוציאים סביבכם בתענוג גדול את האוכל שאתם הכי מתעבים ביקום - אנצ'ובי, כוסברה, גומי שחור בטעם אניס, או מה שזה לא יהיה. המקום מסריח מהריח הנוראי, ויש לכם טעם דוחה בפה. ההנאה שהיתה לפני שנייה נעלמה ומוחלפת בגועל וכעס. ביקשתם מאחד להפסיק, והוא עושה פרצוף מרוגז ומחזיר את האנצ'ובי לכיס. אחר כבר שולף אחד מהכיס, ואין לכם כבר כוח להיות השוטר הרע. כשתחזרו הביתה תסריחו מהריח השנוא הזה ותאלצו לזרוק את הבגדים לכביסה ואת עצמכם למקלחת קרה להוציא את הריח מהשיער.

    עוד הופעה מעושנת

    עוד הופעה מעושנת

    נשמע פנטסטי? אז זהו שלא. ככה אני ורוב האוכלוסיה מרגישים כשאנו הולכים לפאבים, ככה הרגשנו בהופעה של סווייד, ובכל ההופעות. אתם כופים עלינו להריח את הסיגריות, להסריח מהם, ואולי אפילו לחלות מהם, והורסים חוויות מוזיקליות.

    האבסורד הוא שהתרגלתי. בתור חובב מוזיקה וברים אין לי ברירה כרגע אלא לספוג את העשן. כל עוד אנשים לא יתחילו לכבד האחד את השני או לציית לחוק, מה שלא יקרה בארץ בעודי בחיים, אני נאלץ לסבול. ומה הכי דפוק? מדובר כולה בכ-20% מהאוכלוסיה שמקלקלת את המסיבה ל-80% מהאוכלוסיה, דוגמה מצערת לעיקרון של פארטו.

    לצערי רוקנרול ומוזיקה פופולארית (=לא קלאסית) משויכת באופן הכי קלישאתי שאפשר לסיגריות, והרבה אנשים משתמשים בזה בתור תירוץ, שהם חייבים את הסיגריה שלהם עם הבירה-גיטרה-באס-תופים. איך זה שהלונדונים לא חייבים? והניו יורקרים? והאירים שויתרו לגמרי על עישון בברים שלהם כבר לפני שנים לטובת שתיית גינס טהורה? תעלומה.

    מה אפשר לעשות? הייתי מאוד שמח אם בעלי מקומות היו אוכפים את החוק, אבל עד שלא באים הפקחים מהעיריה הם ימשיכו במלאכת האוריגמי כדי להפוך תחתיות בירה למאפרות. ראיתי את הפקחים באים לאחד מברי ההופעות הידועים בתל אביב לפני כשבועיים, והמקום היה כמרקחה. בעלי המקום וכל העובדים היו בפאניקה והתרוצצו מסביב בלי לדעת מה לעשות. המעשנים שלפני שנייה עישנו סיגריות השתינו במכנסיים והכחישו כל קשר וקשר כשהפקחים התעמתו איתם בתיאטרון האבסורד הזה. אבל לא חייבים לחכות לפקחים.

    אם אתם מעשנים, אני מקווה שתהיו מודעים שאתם הורסים למישהו את הכיף בכל פעם שאתם מדליקים סיגריה. קשה לי להאמין שלא אכפת לכם מזה בכלל. גם אתם יוצאים להנות ולהתענג על מוזיקה, וזה מבאס כשמקלקלים לך את החוויה ממש כמו שמישהו צועק לך את השיר באוזן, נצמד אליך יותר מדי, או מעלה את החברה שלו על הכתפיים ועכשיו אתה לא רואה כלום. עישון מפריע באותה צורה. לאלה שלא אכפת, יכולים להפסיק לעשן מתי שאתם רוצים? מעולה! תוכיחו את זה. תתאפקו, או שתצאו להפסקת עישון בחוץ.

    אם אתם לא מעשנים, הגיע הזמן להפסיק להיות מנומסים, להפסיק להתנהג כאילו שאנחנו בסדר עם זה שמעשנים סביבינו בעוד שאנחנו לא. תבקשו מחברים מעשנים שילכו לעשן בחוץ. תעצרו את ההתנהגות האוטומטית שלהם להדליק סיגריה באמצע הופעה, הם מכורים והם לא שולטים בזה. זה בעייתי להגיד לזר מוחלט לכבות את הסיגריה, למרות שלפעמים צריך לעשות גם את זה, ולרוב החברים שלכם ישמחו להתחשב בכם מאשר באיזה בלוגר מתוסכל.

    להקות ומוזיקאים, אתם מבינים שרוב האוכלוסיה לא מעשנת? אתם יודעים שיש כמות גדולה של אנשים שלא יוצאים להופעות בגלל העישון? זה אומר שאתם מפסידים קהל. תעשו טובה ותבקשו מהקהל לא לעשן. אולי אפילו תהפכו את זה לקטע ותכריזו על הופעות ללא עישון. ואם אתם חושבים שלעשן על הבמה זה מה שעושה אתכם לכזה רוקנרול, תעשו טובה ותמכרו את הגיטרות עכשיו.

    גם לכם נמאס שמעשנים לכם על הפנים בהופעות? תגיבו, תכתבו על זה בפרופיל, בבלוג, ותעשו פאקינג רעש כדי שלא נהיה יותר הרוב הדומם ונוכל להנות מהמוזיקה כמו שצריך.