צילום: נעמי שלו
שעה עם איפשהו באולפן לכבוד שחרור "איפשהו הסרט" כולל השמעת האי פי במלואו ושיחות על ג'אז והבס של הסמית'ס.
התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00
"איפשהו הסרט" הוא אי פי יוצא מן הכלל בנוף העכשווי. בעוד רוב הריליסים המקומיים מאוד נינוחים ורכרוכיים, איפשהו היא אחת מהלהקות היחידות שאפשר להרגיש אצלה תחושה של שליחות, שהמוזיקה שלהם זה עניין של חיים ומוות - ומבלי שהם יצטרכו להתבכיין על זה באיזה סטטוס בפייסבוק שמנסה לשכנע אותנו לתרום להדסטארט שלהם. זה מתחיל עם "בנסיעה" שמזכיר קצת את תערובת אסקוט, משהו בסווינג של השירה של שלושת חברי ההרכב וברוק הרזה והמדויק ובתחושה שיש פה נגנים ממש מוכשרים שלא מאוננים עלינו כדי להראות עד כמה הם טובים, כי הם אשכרה מזיינים. "הסרט נגמר, הסרט לא נגמר" מרחיב את פלטת הצבעים לכיוון הפוסט-פאנק הפרוגרסיבי של הרכבים כמו טלוויז'ן ואולי אפילו מידה של Rush אם הם היו דופקים מוהיקנים, רק עם שירה בעברית אבסטרקטית במיטב המסורת של נושאי המגבעת ("2000 עורבים קופצים ישר אל תוך הים / 500 דובים / 500 דובים"). "ליברמן" ממשיך עם הדקה ו-17 שניות הכי ענייניות וחדות שאפשר ואז לוחצים חזק על הברקס אל תוך הבלדה הפוסט-רוקית "קצת לפני" שמזכירה לי את יאפים עם ג'יפים. מעניין באמת שמדובר בהרכב תל אביבי, כי הם נשמעים ממש ירושלמים - קצת ווירדים ואאוטסיידרים וחתרניים שכאלה, גם בליריקה וגם במוזיקה. הדחיפות חוזרת ב-"לכו" האסימטרי והכל מסתיים עם קטע הפאנק האפוקליפטי "תל אביב" שמכריז על מות העיר בטרם עת בצעקה המשותפת "תל אביב שלי נפלה כבר!" בזמן שהגיטרות והקצב מדמים קריסה מוחלטת של מבני באוהאוס. כנראה שכבר לא הרבה ילדים מקימים להקות, אבל אם להקות הגיטרות רוצות לצאת מהסטלה שלהן ולהיות איכשהו רלוונטיות יותר מהאפליקציות, שידברו מיד עם הדילר של איפשהו.
צילום: מיכאל ברקוביץ׳
כששמעתי את המוזיקה של איפשהו היה לי רגע WTF - איך זה יכול להיות ששלישיית ילדים שבחיים לא שמעתי עליה עושה מוזיקה כל כך מגוונת וסופר טייט ועוד בעברית אבסטרקטית? יובל הרינג חטף אותם ללייבל שלו נוער אבוד והגדיר אותם בתור "משהו בין ג'אז תלמה ילין ל-Minutemen". אני אוסיף "נושאי המגבעת פוגשים את Fugazi", אבל באמת, כשלהקה אחת גוררת כל כך הרבה השוואות לכתפי ענקים, זה אומר פשוט שהם עושים משהו אותנטי וכדאי לבדוק את זה מהר לפני שזה יתפוצץ. נדיר לקבל להקה כל כך צעירה ברמת אומנותית כל כך גבוהה, בטח בימינו כשלהקות הגיטרות מתקשות לספק לקהל משהו רלוונטי לשנת 2018. אז זה זה.
1. מי חברי הלהקה?
איתמר קציר (תופים), אלעד מאירי (גיטרה) , דניאל אשכנזי (בס). כולם שרים.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
איתמר: למדנו יחד בתלמה ילין ויצא לנו לנגן יחד בכל מיני קבוצות, אבל אף פעם לא רק שלושתנו. אלעד ואני החלטנו שאנחנו רוצים לנגן שוב עם דניאל, הפעם רק שלושתנו, בהרכב חשמלי. לא ידענו אם דניאל ירצה כי הוא הבסיסט הכי טוב בעולם ונורא עמוס, אבל למזלנו הוא הסכים.
אלעד: היה משהו מצד אחד אוטופי ומצד שני מובן מאליו בהיווצרות של הלהקה. זה הרגיש כמו - "פףצץ" - זרמנו לזה ובלי ששמנו לב כבר בחזרה הראשונה נוצרה מוזיקה שאנחנו מנגנים עד היום.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
איתמר: בגדול, זה איזשהו סוג של פוסט-פאנק, ואנחנו נוטים לאוונגארד וללא לעשות את מה שצפוי.
דניאל: מסכים. אחד הדברים שאני הכי אוהב בלהקה, זה שאני מרגיש שאנחנו יכולים לעשות מה שבא ואנחנו לא מוגבלים.
אלעד: יפה וכבדה כמו חיה פרה-היסטורית.
איתמר: ההגדרה הכי טובה למוזיקה אי פעם.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
איתמר: כשהיינו בכתה יב' שיחקנו שלושתנו את שלוש הדמויות הראשיות בסרט הגמר של מיכאל ברקוביץ'. לסרט קראו ״איפשהו״ ובגדול הוא היה על שלושה חברים. אחרי שהקמנו את הלהקה וניסינו כל מיני שמות לא טובים, עלה הרעיון לקרוא לעצמנו על שם הסרט. בגדול אנחנו שלושה חברים.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
איתמר: אנחנו מנסים ליצור כמה שיותר מוזיקה ולהקליט כמה שיותר במהלך 2018. יש לנו EP בכורה שעומד לצאת בקרוב וייקרא "איפשהו הסרט", ואחריו אנחנו מתכננים לשחרר עוד המון דברים, בכמה שיותר כיוונים.
אלעד: כן. היום יוצאים לנו שירים שדוחקים אותנו ממש עד איזה גבול, גם מהירים וקצרים וגם הבעתיים ממש. אנחנו מקווים להמשיך לבטא את המציאות שלנו במוזיקה.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
איתמר: אני עובד ככתב האולימפי במדור הספורט של עיתון הארץ.
דניאל: אני סטודנט למוזיקה.
אלעד: אני בונה תפאורות מעץ לתערוכות.
7. ממה אתם מושפעים?
איתמר: במקור באתי מפרוג, ג'אז אירופאי מוזר ומוזיקה אפריקאית ולטינית. בסוף 2016 הייתי בגרמניה וגיליתי בחנות תקליטים להקת פאנק גרמנית מצוינת שנקראת Hans-A-Plast, שהמוכר שם ברקע. חזרתי והחלטתי שאני רוצה להתחיל לשמוע פאנק (החבר הכי טוב שלי הוא אנציקלופדיה למוזיקה אז הוא לקח אותי למסע שאינו נגמר בנבכי היוטיוב), ואיפשהו היתה קיימת בערך חודש אז גם התחלנו לנגן פאנק. לפני זה הייתי אנטי, כי לימדו אותי שהפאנק הרג את הפרוג. אנחנו מושפעים באמת מהמון, הייתי מציין את This Heat, King Crimson, The Smiths, Discharge כלהקות שהיו מאוד חשובות לי בתחילת הדרך של איפשהו. גם השפה העברית עצמה היא השפעה עצומה על כולנו.
אלעד: הייתי ילד מטאליסט. צ'אק שולדינר (Death) ופרדריק ת'ורדנדל (Meshuggah) הן השפעות גיטריסטיות חשובות מהתקופה הזו. שמעתי אז לא מעט ת'ראש קלאסי ומשם אולי הדרייב בריפים כמו של "ליברמן שר הביטחון". מתוך המטאל גדלו עליי ועלינו גם Slint ו-The Fall ו-This Heat ו-Rites Of Spring והאי פיים המחוברים של My Bloody Valentine וכל אלה חורצות קו חשוב באיפשהו. אני מושפע מאוד מאמנים ישראלים - אני כמעט בטוח שאחד מהשירים בריליס הבא נברא בג'אם שבו הייתי תחת השפעת רייסקינדר. הייתי מציין את קוסטה קפלן, חסן (Haxxan) ועוד כל מיני צמחים מטריפים של האקלים הישראלי ב-2018, את הגיטרה של גבריאל בלחסן והאלבום הראשון של אביתר בנאי. ומוזיקה עצובה, אני אוהב מוזיקה עצובה, כי היא אומרת שאפר להיות עצוב ובאותו זמן מוזיקה, כלומר עצוב ושמח. אני שומע מוזיקה קלאסית של המאה העשרים, ונדמה לי שאיפשהו סופגים גם את הרפש הזה.
דניאל: אני קצת רגשן, אז אתם עלולים לתפוס אותי עם ביורק, סמית'ס או פיונה אפל באוזניות בקלות.
אבל בכללי, אני מחובר במיוחד לכל החומרים של מיילס, המון מינגוס, לקולטריין כל כך וחומרים של ווין שורטר.
איתמר: בגלל זה הוא זכה לכינוי ג'אזיסט מניאק. באהבה כמובן.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
איתמר: "זיגי סטארדאסט והעכבישות המאודות" של דייויד בואי ז"ל.
אלעד: "Melodies from Mars" של Aphex Twin.
דניאל: "Interstellar Space" של קולטריין.
אלעד: פאנקיסטים אחושרמוטה.
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
איתמר: לאף אלבום לא מגיע את זה. אבל אם צריך לבחור: עילי בוטנר וילדי החוץ, לא משנה איזה.
אלעד: לא יודע.
דניאל: אף אלבום.
איתמר: יצאנו חנונים אה?
דניאל: חנונים אחושרמוטה.
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
איתמר: שאלה קשה. נראה לי שהפיקסיז.
אלעד: או את אייפקס טווין או את ברטוק מנגן באך, תכלס.
דניאל: כל כך פיקסיז.
איתמר: כן גם אייפקס טווין.
דניאל: תכל'ס גם אייפקס טווין.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
הרדיו צריך להשמיע רק שירים חדשים.
הופעות קרובות:
20.3 - השקת אי פי הבכורה "איפשהו הסרט" בלבונטין 7, תל אביב
