עריכה מעולה: Editors בבארבי
Editors נתנו הופעה אדירה בבארבי לפני שעות ספורות. תאמינו לי, ראיתי את הפיקסיז בדאבלין לפני 6 שנים. לא רק שהאדיטורז כיסחו להם את הצורה מכל כיוון אפשרי, אלא הם נתנו לנו את אחת מההופעות הטובות והמרגשות בארץ השנה לצד ארט ברוט, הופעה שאולי היתה מתפספסת בתור חימום לפיקסיז. פארש מי שלא החליף את כרטיס הפיקסיז שלו, תודה לפחות לאחד מכם כי זה נתן לי את הצ'אנס לקנות כרטיס ולהשתתף בחגיגה.
אז אחרי ביטול הפיקסיז הידוע לשמצה, הקהל הישראלי היה צמא להופעה, כמו אדם שזוחל על חולות מדבר הסהרה ומשתוקק למים. מה שהקהל הישראלי לא ידע זה שמעבר לדיונה הבאה מחכה נווה מדבר מטורף הרבה מעבר למה שכל פאטה מורגנה יכולה לזייף.
האדיטורז פשוט עשו בית ספר להופעות. הם עשו טור-דה-פורס של ביצועים הדוקים לכל השירים על כל הכלים, אבל עם אקסטרה "אומפ", ומלא רגש ואנרגיה. הם עשו את זה כל כך טוב שאפילו השירים הבינוניים יותר, לדעתי, מאלבומם האחרון, קיבלו תנופה חזקה ומאוד מהנה על גבי הבמה. מי שבא לשמוע את הלהיטים וללכת הביתה לא יכל שלא להסחף בקסם שהאדיטורז הביאו לכל השירים שלהם כשהם דילגו בין הסינטיסייזרים והסמפלרים לגיטרות ולפסנתר וחוזר חלילה, וג'יגלו בין שירי שלושת האלבומים בסט ליסט ערוך היטב.
צולם על ידי לירון אראל
כמובן שהמאסטרו הגדול שניצח על התזמורת הסימפונית הזאת ביד נחושה הוא לא אחר מאשר סולן האדיטורז, תום סמית'. חוץ מביצועים וואקליים עמוקים ומרגשים בקולו האיאן קרטיסי, הוא לא הפסיק לזוז בצורה היחודית שלו ולהפיץ את הכריזמה והשרמנטיות שלו אל עבר הקהל. אני מניאק אם כל בחורה שהיתה בהופעה לא היתה מוכנה ללכת איתו בחזרה למלון, ואפילו בחורים שזו לא נטייתם המינית.
אני בטוח שהאדיטורז הופתעו לגמרי מכמות האהבה שהקהל הרעיף עליהם במחיאות כפיים וצעקות, כי גם אני הופתעתי. אדיטורז היא לא מלהקות האינדי-שמינדי האופנתיות של הריף רף. כביכול שעתם היפה באלבומם הראשון והמעולה The Back Room כבר עברה מזמן. אבל הקהל המצומצם שם בבארבי עשה רעש כמו שקהל הפיקסיז בעצם היה אמור לעשות וניצל כל הזדמנות למחוא כפיים בקצב ולצעוק את המילים בחזרה. אז כיף לדעת שבכל זאת אי שם אנשים אוהבים אותם, גם אם הם לא הדבר "הנכון" כרגע, וששירים כמו "Blood", "Papillion" ואפילו "The Racing Rats" מקבלים את הכבוד הראוי להם.
הפעם הראשונה שהתרגשתי מהאדיטורז היתה בעצם שראיתי קטעים שלהם בהופעה ב-MTV2, ושמתי לב עד כמה הלהקה נוכחת שם בתוך ההופעה באינטנסיביות. ובכן, 3 אלבומים אחר כך ומי יודע כמה הופעות, זה פשוט לא השתנה. מרגישים אותם. אפילו ידידתי רימה שבקושי הכירה את המוזיקה שלהם יצאה מההופעה נרגשת. מבחינתי זה אומר הכל.
אז בפעם הבאה שמגיעה להקה צעירה מבריטניה אל תעזו לפספס אותם, גם אם הם לא נמצאים כרגע בספוטלייט. ומפיקים, בבקשה תביאו עוד להקות כאלה. תקנו אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שהאדיטורז היא הלהקה הראשונה והיחידה שראינו מגל הפוסט-פוסט-Pאנק שפקד את העשור הקודם. אני לא יודע איזה גל יפקוד את העשור הנוכחי אם בכלל, אבל בבקשה תביאו את הלהקות בריל טיים, ואולי אפילו תשלימו לנו פערים בהשכלה כמו הארקטיק מאנקיז או פראנץ פרדינאנד. תודה מראש.