לחיות בבועה בשפיות
בשבוע הבא יתקיימו הבחירות המקומיות. לכאורה זה לא עניין לבלוג אינדי ישראלי. אז זהו, שכן.
אני גר בתל אביב כבר 5 שנים. יש ערים ירוקות, מטופחות, וזולות יותר. אני, ורבים מחברי, ממשיכים לגור פה רק בגלל דבר אחד - תרבות. מוזיקה, חיי לילה, אמנות, ושוב מוזיקה.
סצנת המוזיקה התל אביבית פועלת למרות רון חולדאי. העירייה בראשותו העלתה ארנונה לאולפנים וחדרי חזרות, סוגרת ונותנת קנסות לברים ומועדונים, ומשתיקה את נגני הרחוב. מנצלים מוזיקאים לאירועים עירוניים ובשאר הלילות תוקעים לנו מקלות במגברים. מה עם טיפוח כשרונות צעירים והנגשה של מוזיקה לכל תושבי העיר? העיקר התל אופן.
ניצן הורוביץ הוא המעומד המוביל להעיף את חולדאי. הוא לא רק כותב סטטוסים חריפים בפייסבוק, אלא יש לו קבלות כחבר כנסת פעיל, במיוחד בתחום איכות הסביבה. ראיתי אותו מדבר בחוג בית של מרץ לפני הבחירות הכלליות והתרשמתי מאוד מהחוכמה והישירות שלו.
כדי לברר את הזווית המוזיקלית של ניצן שלחתי לו 5 שאלות. למרות הטירוף לקראת הבחירות קיבלתי תשובות נורא מפורטות שחיממו לי את הלב, שאולי, סוף כל סוף, נוכל לחיות בבועה שלנו בשפיות.
כיצד אתה מכוון לקדם את הפעילות המוזיקלית בתל אביב?
"תקציב התרבות של תל אביב הוא תקציב נדיב מאוד בגובה של 168 מיליון שקל בשנה, וזה רק התקציב השוטף. הבעיה היא שכל השטף הזה לא מחלחל למטה ולא נוטף לצדדים. מצד אחד העירייה מוציאה מיליונים על פסטיבלים ועל שיפוצים ראוותניים, מצד שני היא מעלה את הארנונה בשרירותיות גמורה לכל חדרי החזרות ואולפני ההקלטות בעיר, משל היו סניפים של בנק. עיריית תל אביב-יפו בראשותו של רון חולדאי מתייחסת לאמניה כאל צמח בר שגדל פרא ממערב לירקון: לפעמים היא מתעלמת מהם ולפעמים היא מנכשת בהם, אבל היא לעולם אינה טורחת לטפח אותם.
"כחלק ממצע התרבות אני מתחייב להגדיר תכנית חומש עירונית ראשונה בנושא תרבות וחיי לילה, בשיתוף האמנים עצמם והציבור הרחב, בדגש על פתיחת מוסדות תרבות חדשים בדרום העיר ובמזרחה ועל טיפוח יוזמות תרבות מקומיות. אני מאמין שרק מדיניות תרבות ברורה ושקופה תסדיר את המצב. במסגרת זו אפעל להסדרת אמצעי התמיכה של העירייה במוסדות תרבות ובאמנים ולשקיפות מלאה. בין היתר אפעל להסדרת נוהל תמיכות עירוני בתרבות, תקציב לתמיכה ולקידום יוזמות עצמאיות, עדכון ההגדרות המיושנות של אמנות בחוק העירוני, כך שגם מוזיקאים, צלמים ויוצרים אחרים יזכו להנחה בארנונה בסטודיו שלהם".
היחס הנוכחי למועדונים אינו ידידותי - מקומות נסגרים בגלל ליקוי כזה או אחר ובעיות רישוי מול העייריה. מה אתה מתכוון לעשות לגבי זה?
"חולדאי והרשויות השונות מתייחסים לחיי הלילה בעיר כמטרד במקרה הטוב, וכאויב ממש במקרה הרע - כמו שראינו במקרה של מועדון "הבלוק". בעיני, חיי הלילה הם אחד הנכסים של העיר. לכן, העירייה צריכה לחבק את בעלי המועדונים ולקבל אותם כחלק בלתי נפרד מהאופי של העיר ולא לנסות לסלקם מהעיר או לדחוק אותם למתחמים סגורים, כפי שעושה ראש העיר הנוכחי. העירייה בראשותי תפעל כגורם מגשר בין בעלי מועדונים לתושבים ובין בעלי מועדונים לרשויות, מתוך הבנה שגם חיי לילה הם תרבות ונכס חברתי וכלכלי. באופן זה, יימנעו חיכוכים ועימותים. אני אעודד הבאת אמנים בינלאומיים למועדונים ומסיבות בעיר, ובמיוחד אסייע לפעילות של גופים קטנים כגון "הבלוק" ו"האוזן השלישית", כך שיוכלו לשגשג וליצור, ויהיו נגישים לתושבים רבים".
איך אתה מתכוון למנוע מעוול כמו העלאת הארנונה לאולפנים וחדרי חזרות מלחזור על עצמו?
"העיריה צריכה להוקיר את אנשי היצירה, עליהם מבוססת התרבות, ולעזור להם לטפח את היצירה ולא לראות בהם רק עסק או יעד גבייה. לכן, יש לשנות את המצב הקיים בו אלפי אמנים בתל-אביב - יפו כורעים תחת מדיניות הקיפוח והניצול של רון חולדאי. עם בחירתי אפעל לשינוי מעמד האמנים בעיר לצורך תשלומי הארנונה, כך שיוגדר בחוק, שחור על גבי לבן, מהו בית עסק רגיל ומהו עסק העוסק ביצירה. בתוך הגדרה זו יוכנסו גם אולפנים וחדרי חזרות, אשר יחויבו בארנונה בשיעור מופחת".
האם יוסדר סוף כל סוף מעמד נגני הרחוב בעיר?
"התושבים והאמנים, כמו חלקים אחרים של האוכלוסייה בעיר, הם חלק בלתי נפרד מחיי התרבות של העיר. כמו בערים רבות בעולם, נגני הרחוב מהווים אפילו את אחד המפגשים הראשוניים עם התרבות המקומית וככאלו יש להם מקום של כבוד בעיר. לצדם, חיים התושבים אשר גם להם מקום כבוד בעיר. במקרים רבים האינטרס של שתי הקבוצות האלו מתחבר יחדיו, אולם במקרים אחרים ישנם חיכוכים.
"לכן, העירייה בראשותי תפעל באמצעות שיתוף הציבור, ופעילות נגני הרחוב תוסדר בהתאם לעמדות התושבים והאמנים יחדיו, תוך בחינת הסדרים מסוג זה שכבר קיימים ופועלים בערים מרכזיות בעולם".
בליברפול ייסדו מגורים זולים למוזיקאים ואמנים בחלקים מוזנחים של העיר. מה הסיכוי שנראה משהו כזה בתל אביב?
"תמיכה בתרבות אינה רק העברה תקציבית נקודתית, היא גם הניסיון לטפח, לעודד ולהקשיב לאמנים, תושבים ובליינים והיא גם הניסיון להקל איתם. במסגרת זו אבחן את האפשרות לאפשר מגורים בחללי עבודה וסטודיו. דבר יעשה זה בהתבסס על מדיניות תרבות שתתרכז במזרח ובדרום העיר ותכלול השמשת נכסי עירייה והצעתם לאמנים למטרות מגורים ועבודה, כמו גם הרחבת החוק העירוני כך שיאפשר מוגרים בחללי עבודה, במטרה להקל על העול הכלכלי הכרוך בהחזקת שני נכסים, ועל מצוקת הדיור בעיר באופן כללי".
