אינטרו 38: סוג ב - חיפה רוקס
(צילום: מיכאל לירן)
בין מאה הלהקות שהופיעו בפסטיבל חיפה 100 האחרון, תפסו את תשומת ליבנו כמה הרכבים חיפאים שמחזירים את הרוק למגבר. אחד מהם הוא סוג ב, שלישייה שמושפעת מהצד המחורע של הניינטיז הישראלי עם הרבה דיסטורשן וליריקה עצבנית בעברית. אז כמובן שתפסנו אותם להכרות.
1. מי חברי הלהקה?
איתמר אבן - בס, קולות שניים; תומר שטרן - תופים; אוריה פינקל - גיטרה, שירה.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
אוריה: תומר ואני מכירים מכיתה א' ויחד עם עוד חמישה חברי ילדות אנחנו שומרים על החבורה. בכיתה ח' התחלנו לנגן פעם בשבוע יחד עם שניים מהחברים שלנו אבל לא ממש לקחנו את זה לכיוון רציני. לפני שלוש שנים בערך לקחנו את עצמנו בידיים והתחלנו להופיע בחיפה עם יותם דה-לה זרדה (בס) וגיל שומרון (גיטרה/בס). יותם עזב בשלב מסוים בגלל הלחץ בלימודים ולאחר שנה גם גיל נפרד מאיתנו, חיפשנו בסיסט וזכרתי את איתמר מקורס משותף באוניברסיטה.
איתמר: אני מגיע מעיר האורות, שופעת התרבות הלא היא נשר רבתי. בעוונותי עשיתי תואר בכלכלה באוניברסיטת חיפה, שם הכרתי את אוריה. את תומר הכרתי לראשונה כשאוריה הזמין אותי לבוא לשמוע אותם מנגנים ונגנבתי לאללה מאיך שהוא מתופף, עד לאותו רגע לא האמנתי שיש מתופפים כאלה בארץ.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
אוריה: בגדול רוק אלטרנטיבי, אבל אני מאמין שאנחנו יוצרים משהו ייחודי משל עצמנו.
איתמר: משהו על הסקאלה בין גראנג' לבריטפופ עם קמצוץ של תוהו ובוהו מקומי.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
תומר: את השם המציא גיל שומרון - חבר קודם בלהקה שהוא גם חבר ילדות - כבר לפני הרבה שנים ואנחנו מתחברים אליו עד היום. היינו מנגנים אצלי בחדר עם ציוד סוג ב', בלי מיקרופון לשירה והכל נשמע בעיקר כמו רעש (לא הרבה השתנה).
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
תומר: רעש טוב.
איתמר: להלחין שיר עם יותר מארבעה אקורדים.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
אוריה: לומד תואר שני לסטטיסטיקה ומארגן הופעות אלטרנטיביות בחיפה.
איתמר: ביום אני אנליסט בחברה ליעוץ כלכלי ובלילה אני מנסה להיזכר מי אני ואיפה אני גר. חוץ מזה אני נשוי באושר וחי חיים בורגניים למדי.
תומר: עובד בלילה, ישן ביום.
7. ממה אתם מושפעים?
אוריה: נירוונה זו הלהקה שגרמה לנו באמת להימשך למוזיקה, כשיצא האוסף שלהם עם השיר הגנוז "You Know You're Right" אני ותומר קנינו אותו ביחד ועשינו הסכם בעלות עליו של שבוע-שבוע. אני לא חושב שאנחנו מנגנים ממש גראנג' אבל הוייב שלנו הוא מאוד גראנג'י וגם אומרים לנו את זה בהופעות. שלושתנו גדלנו גם על הרוק הישראלי של הניינטיז (משינה, קספר, איפה הילד, מוניקה סקס, וכו') אבל עם הזמן לקחנו כיוון מעט כבד יותר. הגיטריסטים שהכי השפיעו עלי הם ג'וש הומי, גראהם קוקסון, ואסף שריג.
תומר: המתופפים שאני אוהב וגונב הם דייב גרוהל, ג'ימי צ'מברלין, וג'ון בונהאם. אה ורינגו, בדוק רינגו.
איתמר: אני מושפע ממחזות זמר באוף ברודווי, מהמלחין הצרפתי הרומנטי הנודע דבוסי, וימי ויסלר מהבילויים.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
אוריה: "Murray Street" של Sonic Youth.
איתמר: אני אהיה פרובינציאלי ואלך על "מפלצות התהילה" של משינה, אלבום שאני חייב לו הרבה מאוד!
תומר: ריקי מרטין - האוסף.
9. איזה אלבם הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
אוריה: כל אלבום אוונגרד שיש בעולם.
איתמר: כל אלבום של בית הבובות שיש בעולם.
תומר: כל מה שמיוז עשו אחרי "Absolution".
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
אוריה: אישית הייתי מאוד רוצה לחמם את דוקטור קספר. בדומה למוניקה סקס הם החלו לאחרונה להוציא שירים חלביים מדי, אבל הם יצרו משהו מאוד חריג ולא רק בנוף הישראלי. הייתי לפחות בעשר הופעות שלהם.
תומר: את הגרייט משין.
איתמר: לא יודע לגביי לחמם, אבל הייתי מת לחזור בזמן ולנגן עם כל מיני להקות בהופעות בלתי נשכחות שנכנסו להיסטוריה, נניח עם אליס אין צ'יינס באנפלאגד.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
איתמר: חיפה אימפריה!
אוריה: word.
