אינטרו 31: TAAS - צליל קשוח ורפטטיבי

אני לא בקיא בסצנת הטכנו/האוס המקומית, אבל אני אוהב ללכת למסיבת טכנו אפלה מדי פעם. יש הרבה די ג'יים טובים, אבל מה שחסר לי זה יוצרים, כאלה שעושים הופעות אלקטרוניות וטראקים מקוריים שאפשר לשמוע גם בבית. לכן התרעננתי להתקל ב-TAAS, שני ירושלמים שעושים מוזיקה בהשפעת טכנו והאוס מוקדם, בדיוק כמו שאני אוהב, אז הזמנתי אותם להשתתף במדור.

1. מי חברי הלהקה?

אנחנו בן בן-שיה ואמתי רפאלי.

2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

גדלנו יחד בשכונת בית הכרם בירושלים, וכלל ההתבגרות שלנו הייתה כרוכה זו בזו. אפשר לומר שהשותפות המוזיקלית שלנו החלה בשיטוט בחנויות דיסקים והאזנה משותפת לאמנים אהובים. היכן שהוא בגיל העשרה, קנינו מיקסר נהדר של וסטקס, שני קומפקטים ורמקולים והתחלנו לעשות מסיבות.

3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

המוזיקה שלנו שואבת השראה מראשית סצנת האסיד האוס של דטרויט ושיקאגו. צליל קשוח ורפטטיבי עם הרבה חשמל ברקע וחום של מכונות תופים אנלוגיות.

4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

כאמור, שנינו משכונת בית הכרם בירושלים, ובמשך שנים השטח הנטוש שהשאיר אחריו מפעל הפגזים של תע״ש בשכונה, שנסגר בשנת 97', היה המקום שבו נפגשנו, והעברנו את הזמן. הגענו למסקנה שהשם, שמצד אחד מייצג תעשייה צבאית מלחמתית, ומצד שני רוח של המקום שבו גדלנו ושיחקנו, הולם את את השותפות בינינו, מיצג מאיפה באנו ומקצין את המציאות הירושלמית/ישראלית ההזויה שבה גדלנו.

5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

להרחיב את שיתופי הפעולה שלנו עם יוצרים נוספים. אנחנו מאמינים שמתוך המפגשים האלה נוצרים החומרים המעניינים ביותר, הלא צפויים, שמאפשרים צמיחה והתחדשות. אנחנו משתדלים לעבוד כמה שיותר עם כלים אנלוגיים, גם באולפן ובטח בהופעות. סט אפ כזה מצריך תקשורת כמעט טלפתית בינינו, ובינינו לבין הקהל. אחת התגובות הנפוצות ביותר לסשנים האנלוגיים שלנו היא פליאה מהיכן בוקעים הצלילים, ותהיות איפה הסתרנו את המחשב בין כל נורות החיווי המהבהבות של מכונות התופים, הסינתיסייזרים והסיקוונסרים. זה כיף גדול, הכי רחוק מהקור והניכור שנהוג לייחס לאלקטרוניקה. הקהל חש בזה ומגיב בהתאם.

6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

בן סטודנט למדעי המחשב לקראת סיום התואר, ואמתי בוגר בית הספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה.

7. ממה אתם מושפעים?

בן: אפשר להגיד שאני יותר מושפע ממוזיקה אלקטרונית, בעיקר טכנו ואלקטרוניקה ניסיונית, הרבה מינימל ולפעמים גם דברים שאמתי לא מבין בכלל איך אני מסוגל לשמוע.

אמתי: בן מעדכן אותי בטכנו ומפעם לפעם משמיע לי דברים שהוא מאמין שאני אוהב. באופן אישי, אני נוטה יותר לז'אנרים אחרים, כמו רוקסטדי, בלוז, רגאיי וסול, וגם הרבה האוס לסוגיו שעושה כבוד למקורות.

8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

בן: Boards of Canada - Tomorrow's Harvest בכל שמיעה נוספת אני מגלה משהו חדש.

אמתי: Lee Scratch Perry - Arkology - שלושה סלילים מאולפנו המפואר של המפיק האגדי ששינה ללא היכר את טכניקות ההפקה וההקלטה של רגאיי בפרט ושל המוזיקה המודרנית בכלל. עבורי, האלבום הזה הוא תזכורת לתעוזה, לחדשנות ולקול הייחודי הנדרשים מכל מפיק ומפיקה באשר הם.

9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

שאלה קשה, כנראה שאת "Discovery" של Daft Punk, ולו רק כדי להמציא אותו בעצמנו.

10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

נראה לנו שלחמם את Moloko (לו רק היו עדיין ביחד. לך תדע אולי הם עוד יעשו ריוניון, אז מותר לחלום), או לחמם את The Knife, זה בסט קייס סנריו. אלה אמנים שלא הפסיקו להתחדש ולעשות שעטנז לכאורה של סגנונות, שסללו את הדרך שלנו אל המוזיקה של היום שבה הגבולות בין ז׳אנר לז׳אנר הרבה פחות ברורים. מדבר אלינו כל הכאוס המסודר הזה.

11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

תודה עידו!

אי פי הבכורה של תע"ש יצא בלייבל הספרדי Evel Records וזמין בבנדקאמפ