אירועי הפתיחה של פרימוורה: להספיק כמה שיותר
קשה פה בפסטיבל פרימוורה:
חטפתי מקרה חריף של FOMO בפסטיבל פרימוורה בברצלונה. למי שלא בקיא בז'רגון, Fear of missing out, או הפחד להחמיץ, היא תסמונת פוסט-מודרנית שכזו, שלא אהיה מרוצה לא משנה מה אעשה - תמיד יהיה מישהו יותר מגניב שעושה משהו יותר מגניב בתמונות באינסטוש. אפילו בכתיבת שורות אלה, מאוחר בלילה בדירה מול כנסיית סגרדה פאמיליה המפורסמת, אפליקציית הפסטיבל החביבה הזכירה לי שעוד 15 דקות יתחיל סט של די ג'יי הטכנו האגדי Richie Hawtin. צרות של מולטי מיליארדרים.
קודם כל, הלינק מוביל לכתבה הלא נכונה… וחבל שהיא לא כאן במלואה במקום קישור.
שנית – נו, אחרי שבשנה שעברה ביקרת את עלויות הפרימוורה לישראלי הממוצע והחלטת לוותר, סוף סוף ראית את האור? (:
האמת שהפסטיבל לטעמי נותן תמורה פנטסטית – במיוחד למי שמגיע כמה ימים קודם ומנצל את היכולת להיכנס לשלל מסיבות והופעות עם הצמיד מבעוד מועד (וגם ביום שאחרי).
אח, הבאזקוקס. בשנה שעברה הצלחתי להשתחל בפרימוורה להופעה שלהם בבמה הסודית עם מתי מעט, ובטיפשותי הלכתי על המקום שנראה נוח באמצע השורה הראשונה. איזה מכות רצח חטפתי… אכן, אחרי 3 ימים (פלוס עוד יום של מסיבת הפתיחה) של פסטיבל מתיש עד מוות, זו באמת היתה המכה הסופית… פרימוורה סאונד זו עבודה קשה!