Isaiah בראיון: בוזוקי פופ
כשפגשתי חבורה עליזה של עיתונאים ואנשי תעשייה ב-Vienna Waves - פסטיבל שואוקייס להרכבים חדשים מרחבי אירופה - הם סיפרו לי על להקה ישראלית שהם ראו בלילה הראשון של הפסטיבל, להקה שהם דיברו עליה בעיניים נוצצות. הלהקה הזו היתה Isaiah.
אייזאה מובלת על ידי זוג האקסים תומר ישעיהו ומיקה אבני, ומגישה סלט יווני מרענן של פסיכדליה ופולק עם קורט מלח מהים התיכון. הם שוברים צלחות גם פה בארץ, וישיקו את אלבומם החדש "Days of Daydream" ביום שבת ה-2.5 בבארבי. ניצלתי את ההזדמנות כדי לראיין אייזאה במייל ולברר מה גרם להם להרים את הבוזוקי, מדוע יש תחלופה גבוהה בהרכב, ואיך הם ניגשו להקלטת האלבום החדש.
הבוזוקי הוא לא כזה כלי שגרתי בעולם הפופ. מדוע החלטת ללמוד דווקא אותו?
"דווקא בעיניי בוזוקי הוא כן כלי שיגרתי בפופ, הוא נמצא בכמעט כל שיר של איל גולן או שרית חדד או כל אומן מהזמר הים תיכוני, שהוא חלק ניכר מהפופ בישראל."
סיפרת בראיון לאפרכסת שזנחת את הבוזוקי ולאחר מכן חזרת אליו. מה גרם לך להרים אותו שוב?
"זה נכון, האמת שלא ניגנתי איתו בהופעות אבל תמיד בבית הייתי מנגן ומתאמן עליו, אולי חיכיתי לזמן המתאים כדי שהוא יבוא איתי גם להופעות ואז זה פשוט הגיע באייזאה."
כשנפגשנו בתחנת אוטובוס, סיפרת לי שהליינאפ של ההרכב משתנה מפעם לפעם. מדוע זה קורה? זה לא מקשה על העבודה המוזיקלית?
"אנחנו מנגנים היום עם שחר חזיזה ותמוז דקל ויוגב גלוסמן שהם מוזיקאים מאוד טובים ועסוקים, זה לא שזה באמת משתנה אבל יש פעמים שיש הרבה הופעות ולא כולם זמינים אליהם. ואז נכנס אורי וינוקור שהיה שותף בהפקה של שני האלבומים וגם מיקסס אותם כדי לנגן בס. אז יוצא ככה שאם חזיזה לא יכול אז גלוסי מנגן תופים ואם תמוז לא יכול אז אורי מנגן בס וגלוסי מנגן גיטרה, ואם גלוסי לא יכול אז אורי בבס ותמוז בגיטרה וחזיזה בתופים. מה שנשאר קבוע זה אני ומיקה."
הלוק והמוזיקה של ההרכב מאוד מתחברים לי לסיקסטיז. האם אתם אכן מושפעים מהעשור ההוא? מה בכל זאת עכשווי במוזיקה שלכם?
"אני באופן אישי מושפע מאוד מהסיסקטיז. מאוד אוהב את מה שיצרו שם, אני משתדל שלא לחיות בסרט יותר מידי ולהיות מנותק ממה שקורה היום, אני מאוד מקווה שאני מצליח, מעבר לזה אני לא יודע יותר מידי. בטח שלא אם מה שאנחנו יוצרים הוא עכשווי."
האלבום הבא שלכם, "Days of Daydreams", עומד לצאת בקרוב. איך נגשתם אליו לעומת האלבום הקודם?
"האמת שלא כל כך ניגשנו אליו. ברגע שסיימנו להקליט ולמקסס את הראשון הוצאנו אותו לרשת, אחרי כמה זמן גם הדפסנו אותו. עוד לא היה הרכב אז, מדובר בניסוי כלים שעשיתי בבית למילים של מיקה. אז כשסיימתי לא הרגשתי שעשיתי אלבום, המשכתי לכתוב לחנים ומיקה כתבה טקסטים והצטברו להם עוד 10 שירים ואז אורי וינוקור אמר לי לבוא לסטודיו שלו ולהקליט שם את השירים, עשיתי את זה ונוצר עוד אלבום. אני חושב שהשוני שלו מגיע דווקא מהאולפן הוא מוקלט יותר טוב, ואני מקווה שהוא גם מחדש בתוך הבועה שלנו."
סיפרת בראיון לעיתון "הארץ" שלא הגעת עם הלהקה הקודמת שלך, הבשורה, אפילו לרבע ממה שקורה עם איזייאה. מדוע, לדעתך, אתה מצליח עם איזייאה איפה שהבשורה נפלה?
"קודם כל אני מתבאס שניסחתי את זה ככה. אני לא באמת יודע מה קרה, אני גם משתדל שלא להתעסק בזה כי זה באמת לא רלוונטי מה זה עשה ומה זה עושה."
השתתפת בשואוקייס של הצוללת בירושלים, וגם בשואוקייס הוינאי Vienna Waves. האם השואוקייסים האלה נשאו פירות? מה התוכניות להמשך הפעילות של הלהקה בחו"ל?
"האמת שלא יצא כלום חוץ מהנסיעה וההופעות עצמן שהיו אחלה."
מה התוכניות שלכם לעתיד הקרוב?
"התוכניות הם להמשיך ולהופיע ולכתוב וליצור ולעשות טוב."