הסרט האדיר "אנשי המסיבות" מציג את ההופעה האגדית של הסקס פיסטולס ב-Lesser Free Trade Hall, מנצ'סטר 4 ביוני 1976. "היו רק 24 איש בקהל", מספר לנו סטיב קוגן בתור טוני ווילסון, "אבל כל אחד מהם ניזון מכוח, אנרגיה, וקסם. מלאים בהשראה, הם יצאו ויבצעו מעשים מופלאים". ככה הרגשתי אתמול בפסטיבל סוכת חלל.
מהפכת הרוקנרול של תחילת העשור הקודם דילגה מעלינו, ועכשיו היא באה עם נקמה. תקראו לזה הגל החדש חדיש ומחודש, תקראו לזה קמבאק הלהקות הצעירות - המפשעות מחזירים את זה לבסיס של גיטרה, תופים, טמבורין וצעקות - אפס תחכום ופול כוח נא. מאור כהן מתהפך במיטת הקינג קומפורט שלו.
אני לא זוכר מתי ראיתי כל כך הרבה אנשים קופצים בכזו התלהבות לצלילי להקה מקומית. הגרסה המוקלטת של המפשעות לא מצליחה ללכוד את כמויות הליבידו שהם שפכו אתמול בהופעה - שילוב בין גראג' רוקנרול אמריקאי וחזה ישראלי שעיר. זה נשמע כל כך טבעי אמיתי ונכון, זה נשמע כמו רדיו חזק.
אם יש סיכוי שהאינדי יפרוץ לתודעת המיינסטרים, זה זה. יש לי וויז'ן של אלפי חיילים מתפרעים לצלילי המפשעות בחמשוש, מאחרים לחזור לבסיס בשביזות יום א' כי הם רצו לסנטר להוריד גיטרה חשמלית מאינספור המתלים בחנות כליזמר. לעזאזל, סולן הלהקה אילון A קורח מוכן לדמם בשביל זה, כפי שהוא עשה אתמול.
המפשעות לא לבד. שעלת נפוצה לא לגמרי שם מבחינה מוזיקלית, אבל כשהחומר יתיישר עם השואו הרדיואקטיבי שהם נתנו אתמול הם יחריבו את המדינה. הזמר שלהם, ברויד, הוא הסולן הכי סולני שראיתי מזה שנים. גם אתמול ראיתי אותו נותן הכל, נאחז בדיבוק ומתפרק לגזרים על הבמה. הוא הזכיר לי סולן על שהשמיעו מיד אחרי המופע בזמן שברויד היה מרוסק על הרצפה, את איגי פופ.
ויתרתי. הכריזמה שלהם לא משאירה אף אחד אדיש בשום מדיום - יוטיוב, בנדקמפ, ולייב. הקהל בהופעה של ויתרתי היה כל כך טעון שגם אם סולן הלהקה איתי זבולון היה אומר "גלעד שליט", כולם היו מתפרצים בצחוק ויוצאים לפוגו בשיר הבא. הם כל כך טפשיים, מתוחכמים, ואנטי ממסדיים שאני מתפלא איך כמויות של בנות 16 לא מתגנבות לחדר האמנים אחרי כל הופעה.
