פוסטים בכללי

  • ראיון מחומש עם Audacity + The Orions + Deaf Chonky + Häxxan + Sweatshop Boys

    המילה "Audacity" זה לא רק "חוצפה" בעברית או תוכנה חינמית לעריכת סאונד. מסתבר שיש גם להקת גאראג' פאנק כיפית מקליפורניה תחת אותו השם, והם מגיעים לארץ: יום חמישי 2.3 בוונדרבר בחיפה עם Häxxan ו-Sweatshop Boys, ויום שישי 3.3 בבסקולה בתל אביב עם Häxxan, The Orions ו-Deaf Chonky. אם אתם אוהבים את הפאנק שלכם מלודי, צעיר ומלוכלך, כדאי גם לכם להיות שם בפוגו. בינתיים שאלנו את כל החבר'ה כמה שאלות להקתיות וגילינו מי הכי פאנק כרגע.

    איך ואיפה אתם נוהגים לבלות בתור להקה מחוץ לחזרות והופעות?

    אודסטי: אנחנו אוהבים ללכת לבר המקומי שלנו, The Continental Room. לפעמים אנחנו נפגשים בבתים שלנו ופשוט מבלים ביחד. אנחנו גם נהנים מהרבה מסעדות סודיות ומעולות בעיר.

    אוריונז: כרגע הבילויים הכי פרועים שלא כוללים חזרות או הופעות מתקיימים בקבוצת הווטסאפ שלנו, איפה שרואים את הממים הכי מצחיקים ואת חידודי הלשון הכי שנונים.

    דף צ'ונקי: הלהקה זה תמי ועדי אז אנחנו פשוט כל הזמן בבילוי להקתי. בדרך כלל אנחנו נפגשות בבתים שלנו, ובכל מקום אחר, נגיד בסופר, בהופעות (של להקות אחרות), ברחוב. החיים הם בילוי אחד גדול.

    חסן: בהרי קליפורניה בחוות וויד, קוטפים וויד ומעשנים אותו יחדיו, וכותבים שירים לחסן.

    סווטשופ בויז: בעיקר בבתים החמימים והנעימים שלנו. אפשר למצוא את קרישר מבלה הרבה בספרייה כי הוא בדרך להיות דוקטור; דין נמצא לעתים קרובות בקולנוע כי הוא פשוט חי בסרט; נדב אוהב להסתובב בהרים עם הבגלמה שלו; ואיתי הוא היחיד שמשתולל ומרים את כל העיר עם הלהקה השנייה שלו: האוריונז.

    מה השיר שאתם הכי גאים בו ולמה?

    אודסטי: "Alpine Driver" כי יש בו ארבעה שינויי סולם וכתבנו אותו לפני 15 שנה!

    אוריונז: "Wray of Light/Sun Syrup", שני שירים שכתבנו וחיברנו יחדיו, אני חושב שכרגע הם גם מקבלים את התגובה הכי טובה בהופעות ובכל מקרה הם מייצגים איזושהי דרך או כיוון חדש שאנחנו הולכים בו לקראת האלבום הבא.

    דף צ'ונקי: תמי: "Kontrol", כי זה שיר ממש ישן ששנאנו והצלחנו לעבוד עליו ולשפר אותו לשיר שאנחנו פחות שונאות.
    עדי: אממ.

    חסן: שיר הנושא מהאי.פי האחרון שלנו, "רודיון". לא רק שזה שיר טירוף טירופים, זה מתמצת את חייו של רודיון כמלך העולם החופשי, את השנאה שלו לעבודות יום, את ההליכות שלו על החוף בבת ים, וחשוב ביותר את האהבה שלו ללהקת החסן (בס"ד).

    סווטשופ בויז: "The Boy Who Only Locks His Door". שיר מטריף שכתבנו בחזרה האחרונה - שווה לחכות לו!

    מה הסיפור הכי מוזר שקרה לכם בטור?

    אודסטי: פעם יצאנו מרכבת בטוקיו ומי שנסע איתנו נפל לתוך הרציף והיה צריך לקבל נסיעה באמבולנס יפני כדי להגיע לבית החולים. זו היתה פציעה נוראית!

    אוריונז: נעצרנו בגבול אוסטריה/גרמניה לבדיקה שגרתית ע"י המשטרה הגרמנית. השוטרים בדקו לכולנו דרכונים ורישיונות לרכב. במושב האחורי הבעלים של הוואן התקין מיטה שתשמש או למנוחה בין לבין או ללילות קשים. על המזרן שמנו את כל התיקים והחפצים שלנו. אחד השוטרים שהתעניין במיוחד שאל מה יש מתחת למזרן ואמרנו לו שאין כלום. חבר שלנו שנהג שאל אותו אם יירצה לראות בעצמו, וכשהשוטר השיב בחיוב התחלנו להעיף את כל הציוד מעל המזרן. הנהג הרים את המזרן ולהפתעת כולם חיכתה לנו שם חוברת פורנוגרפית. השוטרים נקרעו מצחוק ושחררו אותנו לדרכנו. אין טעם היה להסביר להם (או כנראה לכל אחד אחר) שזה לא שלנו וזה שבר את הקרח.

    דף צ'ונקי: לא יצאנו עדיין לטור בחו"ל אבל זה יקרה בקרוב. אנחנו מאמינות שקורים לנו דברים מוזרים כל הזמן אבל אנחנו לא קולטות שהם מוזרים. הכי קרוב למקרה מוזר היה מקרה מעצבן ב...חיפה! הופענו בוונדרבר בערב התרמה למרכז אשה לאשה. שם האירוע היה "פאנק נגד סקסיזם", וכשישבנו בחלל האמנים וכתבנו סטליסט ליד כל כלי הנגינה שלנו, נכנס המנהל והעיף אותנו מהחלל כי היה בטוח שאנחנו סתם גרופיות. הוא לא האמין לנו שאנחנו אמניות. יפה!

    חסן: טור זו חוויה מוזרה בפני עצמה, הרגעים המוזרים ביותר שקורים הם לרוב בתוך האוטו, אבל פעם הופענו בטובינגן בדרום גרמניה, והיה שם בחור אמריקאי, ששירת במלחמה באפגניסטן, שלעולם לא הוריד את משקפי השמש שלו, ובכל מקום שהיינו הוא "סרק" את השטח, ובגדול די עקב אחרינו. בבוקר שאחרי ההופעה הוא עדיין היה שם, עם המשקפי שמש, והשמיע לנו עופרה חזה.

    סווטשופ בויז: בטור השני שלנו, אחריי הופעה די פושרת בעיירת סטודנטים גרמנית בשם בילאפלד, המתופף שלנו נדב תקלט מזרחית אולדסקול ישראלי והרקיד חדר מלא בגרמנים במשך שעות. אחריי זה הוא והפרומוטר הלכו למסיבת רגאיי ועשו באף.

    מי לדעתכם הכי פּאנק כרגע ולמה?

    אודסטי: אני (סולן הלהקה מאט -ע"ש) כי לא החלפתי את התחתונים שלי שלושה וחצי שבועות ואני לא שם זין על זה!

    אוריונז: ברק כהן. הבן אדם עם דם בטמפרטורת קיפאון. איזה מאבק הוא מנהל באופן עצמאי מול גופי ענק והוא לא ממצמץ לרגע. אחד האנשים היחידים שמבינים שאם רוצים לשנות ולהזיז משהו צריך לקום מהכורסה ולעזוב את הפייסבוק. הוא גם התארח בהופעה של הפוסי של לוסי אז בכלל!

    דף צ'ונקי: כרגע לילה נמצאות במחשבות שלנו. הן מוציאות עכשיו אלבום, אחרי 4 שנים ללא. הן עושות הכל לגמרי בעצמן. לילה לא מנסות להיות משהו שהן לא והן מצליחות בצורה כל כך יפה ליצור מוזיקה כנה. כנות זה פאנק. זה לא משנה בכלל אם הסגנון נופל בדיוק בז'אנר, הגישה שלהן מעוררת בנו השראה. וגם בתכלס חוץ מזה כל סצנת הפאנק היא הכי פאנק כרגע כי כל המקומות נסגרו והכל גרוע אבל עדיין יש אנשים שמתעוררים בבוקר ועושים ומארגנים ויוצרים. יפה.

    חסן: איגי פופ, זה מסביר את עצמו, לא?

    סווטשופ בויז: רודי מחאסן. יש צורך להסביר?

    מה העצה הכי טובה שלכם ללהקות חדשות?

    אודסטי: תזהרו ממה שאתה מבקשים; אל תעזבו את הדיי ג'וב שלכם. העליות והירידות האמוציונליות והרוקנרול יכולים לפעמים לדרדר בן אדם לצורת הקיום הבסיסית ביותר. תשמרו על ראש נקי, זה עובד אם עובדים על זה, אז תעבדו על זה אתם שווים את זה! (אחד מהסלוגנים של Alcoholics Anonymous -ע"ש).

    אוריונז: בעיקר ליזום יותר בכל מה שנוגע להופעות. אנחנו חיים בתקופה שהופעות DIY הצטמצמו למצב שבו הן כמעט ולא קיימות. להקות מצפות שייגשו אליהן ויזמינו אותן להופיע במועדון או להצטרף לערבים שכבר קורים, שזה טוב ויפה, אבל הכי חשוב לנסות לשבור את המעגל הזה של ה-2-3 מועדונים קטנים שכן יתנו לכם במה באמצע השבוע, לנסות למצוא מקומות אלטרנטיביים ויצירתיים ולהביא את המוזיקה שלכם לכמה שיותר אוזניים. אה ולהשתפר. כל הזמן.

    דף צ'ונקי: אל תיקחו את עצמכם יותר מדי ברצינות. תעשו הכל בעצמכן כי זה הכי כיף. כשתאהבו את עצמכם כמו שאתם - כנראה תמצאו קהל שאוהב אתכם. זהו אשכרה זהו.

    חסן: אל תשימו זין על אף אחד.

    סווטשופ בויז: בגיל 30 תנגנו הרבה יותר טוב מעכשיו, אבל תהיו יותר מבואסים מהחיים מאי פעם. אם רק הקמתם להקה בגיל 30 - ניצחתם את כולם.

  • המאזין ברדיו 178: מתקפת קסם

    שעה של אינדי אקלקטי בלי דיבורים כולל הקאמבק של Ride (בתמונה), פאנק טרי מוושינגטון תודות ל-Priests ונויז רוק טרי מחברי A Place to Bury Strangers.

    1. Ride - Charm Assault
    2. Japandroids - Near To The Wild Heart Of Life
    3. Mastodon - Show Yourself
    4. Idlewild - When I Argue I See Shapes
    5. Diet Cig - Tummy Ache
    6. Priests - JJ
    7. Bambara - All The Ugly Things
    8. A Place To Bury Strangers - Everyone's The Same
    9. So Pitted - woe
    10. Blawan - Why They Hide Their Bodies Under My Garage?
    11. Oto Hiax - Creeks
    12. Atalefim - Rotten Bloom
    13. Halt And Catch Fire Soundtrack - It Speaks
    14. Noveller - A Pink Sunset For No One
    15. Julie Byrne - Natural Blue

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • אינטרו 50: ניקולס לוקטין - פסקול לקומדיית פורנו גמדי

    בן אבגיא עסוק. הוא בדיוק שחרר אלבום צבעוני ללהקתו סילבי ז'אן, ומסתבר שיש לו גם פרויקט צד עם שי רוט (תעני אסתר) בשם ניקולס לוקטין. הם בדיוק הוציאו את אלבום הבכורה "אתה ואני בפירנצה" (למרות שהם מעולם לא היו בפירנצה), אז הזמנו אותם להיכרות.

    1. מי חברי הלהקה?

    זו לא להקה, פרויקט משותף של שי רוט ובן אבגיא.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    מ-"היכל הרוק". נפגשנו בערב בעפולה שנערך בימי חמישי בשעות הערב המוקדמות, המון עשן אלכוהול וכלב אחד. בסוף הערב לא הייתה נשיקה אם זה מה שאתה שואל פה בעצם. היה הרבה יותר מזה.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    איטלקית רומנטית/טרגדיה וינאית.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    זה השם של אבי.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    פסקול לקומדיית פורנו גמדי.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    שותים תה אצל סבתא של שי בחמש וחצי אחה"צ, אחרת יש בלאגן.

    7. ממה אתם מושפעים?

    מחיות, נשים שחיות וטיפקס.

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    טיפקס - שביל קליפות הגרעינים.

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    טיפקס - שביל קליפות הגרעינים, כי הוא טוב מדי.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    טיפקס באמפי שוני, בגלל אלבום המופת "שביל קליפות הגרעינים".

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    מקווים לשלום קוסמי במהרה, אמן!

  • בכורה: Less Acrobats - Stanza

    צילום: Michael Topyol

    סוף פברואר ויש תחושה של אביב באוויר. לא רק שהשמש זורחת והטמפרטורה עלתה, אלא גם Less Acrobats שחררו אי פי חדש. נראה שהלהקה השילה ב-"Stanza" את עורה לקראת העונה, ולא בפעם הראשונה: הם התחילו בכלל בתור The Olives, לאחר מכן נהיו lessAcrobats עם אות קטנה וללא רווח ועכשיו הם בפשטות Less Acrobat. גם המוזיקה התחלפה. פופ הגיטרות הפסיכדלי נזנח מאחור ולמעשה נמחק לגמרי מהרשת רדיוהד-סטייל, ובמקומו הגיעו ביטים היפסטריים, תוצאה של עבודה עם המפיק שמעון טל (הדג נחש, אסף אמדורסקי). האי פי יוצא בתת-הלייבל האלקטרוני של אנובה BLDG5, הבית של אמנים כמו Garden City Movement ולשעבר Totemo, ובהחלט אפשר לשמוע את הסאונד הזה ב-"Stanza". הקטע הפותח "Dirty Lover" נכנס בביט עצל שכזה בזמן שהסולן שר על שמש בפלסטו גבוה גבוה מעל שטיחי סינטי ואקורדי גיטרה חלומיים - מעריצי Wild Beasts והגלגול האחרון של Tame Impala בטח יתחברו לוייב. "Floating Opera" לוקח זווית יותר קצבית וקרירה של אינדי פופ סקנדינבי, בעוד ש-"John John" הסוגר נשמע כאילו שהם נתקעו עם בואי ופרינס על ריפיט מאז שהשניים נפטרו אשתקד. האם האקרובטים מצאו את הסאונד שלהם או שהם פשוט מסוג ההרכבים שעושים פליק פלק עם כל ריליס? נחכה ונשמע. בינתיים "Stanza" הוא עוד בית בפואמה שלהם עם ביט מרענן ופופ עכשווי חלקלק.

    Less Acrobats ישיקו את "Stanza" ב-28.2 בכולי עלמא בתל אביב

  • 5 שירי הרוק העברי הטובים ביותר אי פעם - בבחירת לילי פרנקו

    צילום: יותם מנדה לוי

    אם יש משהו שבולט בהרכב לילי פרנקו, זה השילוב בין שירה נקיה בעברית לגיטרות מלוכלות. עכשיו כשהם מגייסים כסף בהדסטארט כדי לממן אלבום רוק שלישי בשפת הקודש, והוציאו את הסינגל המובחר "רוח", רצינו לראות מה נתן להם השראה אז הזמנו אותם לבחור את חמשת שירי הרוק העברי הטובים ביותר אי פעם.

    1. חיים משה - לפני שנפרדים

    בדרך חזרה מהופעה בירושלים שמענו את "לפני שנפרדים" ברדיו. כל הלהקה בתוך האוטו. התאהבנו בשיר הזה של חיים משה מהאזנה ראשונה. קול מהפנט, הפקה צלולה, מנגינה יפה, ושיא עולמי בריבוי הברות בתוך מילים קצרות.

    2. שלום חנוך - לילה (בביצוע של אריק איינשטיין מתוך ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב׳)

    מלודיה מהאגדות, פיתולים דליקטס, אווירה טהורה וסהרורית, הגשה מושלמת של הזמר הטוב בעולם. לשמוע ולבכות.

    3. הבליינים - שוביניסט

    הסוואג האינסופי של מאור כהן, המילים המוזרות, ההפקה שלו ושל אורן לוטנברג - פצפוצים במח.

    4. בוא לבר - זוכר ת׳ימים

    שיר לפנטאון של המוסיקה הישראלית. נגינה מלאת כח, נוסטלגיה מתקתקה ברמה של הגדולים ביותר, והכריזמה המתפרצת של ישי ברגר מחדש השפה העברית. שיר ישר מהלב שיזכר לנצח.

    5. קין והבל 90210 - הרפתקאה

    קין והבל 90210 היא הלהקה הישראלית הכי מקורית שהיתה פה. וירטואזיה למתקדמים, ריפים מהחלל, הזיות חמורות, דכאון כבד, רוע טהור, שבריריות נוגעת ללב, אווירה שלא מרפה לרגע, אמת לוריד, מאה אחוז הזדהות. "אני תכננתי שבת שלום / וכשהדלקתי נרות הכלבה חרבנה בסלון". בקיצור, יצירת מופת.