האלבומים החמודים 2013
בכל שנה יש את האלבומים הענקיים, האלבומים שנכנסו למחזור הדם ולימדו אותי מחדש איך עושים מוזיקה. ויש את האלבומים שלא. אבל השלילה לא גוררת שכל השאר גרועים. יש את האלבומים החמודים, כאלה שדגדגו ועשו נעים, אבל לא הגיעו לאינטרגלקטיות. זה סובייקטיבי לגמרי. אני מפרסם אותם בתקווה שאולי תעופו עליהם או שתמצאו אהבה חדשה או שהם ינעימו לכם את הזמן כמו שהם הנעימו לי.
החמודים של 2013 מוצגים בפורמט כפול - האזנה לתוכנית ששודרה ברדיו הבינתחומי או בפוסט קצר וקולע. מתנצל מראש על טעויות בתוכנית, התיקונים בגוף הפוסט.
Frankie & The Heartstrings - The Days Run Away
בריטפופ בטעם של פעם - סולן עם קול טוב ושירי גיטרות קליטים.
When Nalda Became Punk - A Farewell To Youth
צמר גפן מתוק על ספידים ספרדיים.
Suede - Bloodsports
אחלה קאמבאק עם כמה שירים טובים והקול האלמותי של ברט אנדרסון, אבל לא וואו.
Travis - Where You Stand
אינדי פופ סקנדינבי עם שירים חמים ושבריריים מהסקוטים החביבים.
Manic Street Preachers - Rewind The Film
אלבום unplugged חורפי למנוחה מול התנור או האח, פסקול לסופש רגוע בגלגלצ.
Beady Eye - BE
הגזימו עם 17 שירים, אבל ליאם גלאגר, סולן Oasis לשעבר, מציג מנעד רגשי מורחב ואקסטרה פסיכדליה פולקית.
Editors - The Weight Of Your Love
נסיון סופר גרנדיוזי שלא צלח. גיטריסט האדיטורז Chris Urbanowicz עזב את הלהקה ולקח איתו את הטוויסט. 2 החברים החדשים שהצטרפו במקומו הביאו סאונד גנרי, והליריקה של סולן האדיטורז תום סמית' נהייתה חיוורת. אבל בכל זאת יש פה כמה שירים טובים.
Foals - Holy Fire
קוראי ה-NME בחרו בו בתור האלבום האהוב עליהם השנה. הוא מתחיל עם פצצות מרגמה ונחלש עד כדי שיעול מנומס.
The Appleseed Cast - Illumination Ritual
אלבום 9(!) ללהקת אימו שנדדה למדברי הפוסט רוק. אולי עם עוד האזנות הוא יעלה ליגה.
King Krule - 6 Feet Beneath The Moon
ג'ינג'י בן 19 עם גיטרה ופוטנציאל להיות פאקינג גדול. בינתיים אלבום הבכורה שלו ממש חמוד.
Factory Floor - Factory Floor
אכזבה בגרסת ויניל סקסית בלייבל DFA של ג'יימס מרפי. הסינגלים שהם שיחררו עד האלבום העיפו לי את הישבן, אבל באלבום הם ויתרו על האופל והגבירו את הווליום לריקודים מה שעשה לי דווקא לשבת בצד.
Water Liars - Wyoming
קאנטרי אלטרנטיבי צנוע ומושלג.
British Sea Power - Machineries Of Joy
עוד אכזבה של להקה שאני מעריץ. אלבום הרבה יותר שקט, אקלקטי, ומהורהר, נטול גיטרות בועטות. הביקורות היללו אותו אבל אני לא.
עוד חמודים:
Arctic Monkeys - AM - כמה שירים פנטסטיים ויותר מדי פלסטו ופילרים
Atoms For Peace - AMOK - אלקטרוניקה סטנדרטית
Beach Fossils - Clash The Truth - להקת ריוורב מדגדגת
Beach Volleyball - Broadcast - שוגייז אפל אבל כתיבת שירים בירח חסר
Daniel Avery - Drone Logic - רטרו לרחבה האלקטרונית של הניינטיז בקטע טוב, דורש עוד האזנות
Fuck Buttons - Slow Focus - הלהיב אותי בטירוף כשיצא ונזנח לאחר מכן
I Am Kloot - Let It All In - רוק רך וקריר מצפון אנגליה
Jagwar Ma - Howlin - אוסטרלים חמודים עושים כאילו הם מנצ'סטריים
Joanna Gruesome - Weird Sister - הלהקה שרצתה להכנס ל-C-86 רק 17 שנה מאוחר מדי
Kings Of Leon - Mechanical Bull - קאנטרי פוגש U2 פוגש רדיו מסחרי
Mazzy Star - Seasons Of Your Day - מלנכולי, רחב, מרדים
Nine Inch Nails - Hesitation Marks - תירוץ לשחרר כמה שירים מדויקים ויותר מדי היסוסים
Public Service Broadcasting - Inform - Educate - Entertain - אקלטרוניקה פוגשת גיטרות וסימפולים מהארכיון
Radiator Hospital - Something Wild - ניינטיז קולג' רוק
Suuns - Images du Futur - פוסט Pאנק עם מישהו שנשמע כמו הסולן של Clinic
The Stargazer Lilies - We Are The Dreamers - שוגייז נוסחתי מדי
The Strypes - Snapshot - בלוז רוק מהודק
Tripwires - Spacehopper - קצת ניינטיז קצת בהייה בנעליים קצת סבבה
Warm Digits - Interchange - ארוחת בוקר אנגלייה של נקניק ושעועית עם קראוטרוק בצד
Yeah Yeah Yeahs - Mosquito - יתוש חמוד חמוד חמוד
