פוסטים בכללי

  • דניאלה ספקטור בהופעה: קרן שמש בין העננים

    סיקרתי את ההופעה המקסימה של דניאלה ספקטור בבארבי:

    נראה לי שקוראים לזה התבגרות. העלמה שתעתה בשדות, בעטיפת אלבום הבכורה, מצאה את עצמה והפכה לאישה. גם הקול שלה התבגר. הוא הרגיש רגוע ובטוח יותר, עם קצת חספוס והרבה עומק. דניאלה ספקטור המיסה אותי - מיתרי הקול שלה בטח מצופים בדבש. אחרי ביצוע מושלם לשיר הפריצה "הכוכב הזה מת", דניאלה סיפרה שהיא בדיוק קיבלה את הדיסקים. מסתבר שיש מסורת לשבור את האלבום הראשון שיוצא מהמפעל, וכך היא פיצלה אותו לשניים על הבמה. "ממש התאמצנו שהוא יצא בגוון הנכון", היא אמרה למעצב שעמד אי שם בשורות הראשונות. ההרכב שלה ניגן דווקא בנינוחות, אבל גם ההופעה יצאה בדיוק בגוון הנכון.

    צילום: דין אהרוני

    לכתבה המלאה בעכבר העיר

  • המאזין ברדיו #66 בלי סיכומים

    קרנבל הסיכומים של 2014 יצא לדרך ובקרוב גם אני ארקוד בו את הסמבה. בינתיים שידרתי תוכנית רגילה אחת אחרונה לשנה הזו עם אינדי סיני, ניאו-פרוג, וכמה ותיקים.

    בתמונה: עטיפת האלבום "Nobody Wants To Be Here And Nobody Wants To Leave" של The Twilight Sad

    התוכנית משודרת בימי חמישי ב-19:00 ברדיו הבינתחומי / עקבו אחרי התוכנית

  • ראיון עם I Was A Bastard: השפעות רדיוהדיות

    כשהייתי בפסטיבל יערות מנשה, הלכתי להופעה של עמיר לב בתקווה לקבל מנה של שמים אפורים. השמים החשיכו רק יותר מאוחר, כשנתקלתי בלהקת I Was A Bastard.

    ארבעת חברי הלהקה נראו כמו אנשים לא קשורים שמצאו את עצמם פתאום על הבמה, אבל הם הופיעו בטוטאליות, בלי הקריצה המעצבנת (מבקרי מוזיקה: אני לא מבין למה אתם משבחים להקות שלא לוקחות את המוזיקה שלהן ברצינות), וניגנו לאט ועמוק. בן שלו התעצבן מההשפעות הרדיוהדיות שלהם, ואני דווקא הוקסמתי ושמעתי שם גם את Galaxie 500 והרכבי סלואו-קור כמו Red House Painters ו-Low.

    I Was A Bastard משיקים סוף כל סוף את EP הבכורה שלהם "In Your Great Heart" בלבונטין 7 ב-17.12, אז ניצלתי את ההזדמנות לראיון קצר במייל עם סולן הלהקה נוה שפרוני.

    קודם כל, מי חברי הלהקה, ואיך היא הוקמה?

    "חברי הלהקה הם: מיכאל יצחקי-תופים, אור דרומי- סינטי ,טמבורין, קולות, נוה שפרוני (אני)- גיטרה שירה, וכליל שפרוני- בס וקולות. ההרכב הנוכחי קיים בערך שנה, הוא בעצם מהווה המשכיות לאלבום שכתבתי והפקתי לעצמי, שנקרא free שהיווה את הבסיס להקמת הלהקה, ממנו הויז'ן לגבי הסאונד של הלהקה החל להתגבש ולצמוח ואפשר לשמוע אותו בבאנדקאמפ, את החומרים העדכניים של ההרכב אפשר לשמוע באיפי החדש שנקרא 'In your great heart' שגם נמצא בבנדקאמפ".

    מדוע בחרתם בשם I Was A Bastard?

    "השם הומצא כי הכינוי שלי היה באסטארד, וחוצמזה זה אחלה שם ללהקה, לא?"

    אמרתם שאתם במקור מחדרה. איך החיים בעיר השפיעו על היצירה שלכם?

    "האמת רק מיכאל ואור במקור מחדרה, וזה נאמר בתור בדיחה במהלך ההופעה, אני גדלתי במושב, ואנחנו עושים חזרות לרוב באולפני "'wavos" שבקיבוץ בית אורן ואני מאמין שהטבע הוא השראה ליצירה בשביל כל אומן, והסצינה העירונית הוא משהו שבתוכו אפשר להתפתח ולצמוח".

    בביקורת להופעה שלכם בפסטיבל יערות מנשה, בן שלו הגיב בשלילה לצליל הרדיוהדי של ההרכב. האם אתם מושפעים בכלל מרדיוהד, ומה חשבתם על הביקורת הזו?

    "האמת שאנחנו מושפעים גם מרדיוהד וגם מעוד הרבה אמנים אחרים, הביקורת שלו בגדול היתה טובה אז שמחנו שהיא נכתבה. אני מאמין שהסאונד שלנו בא ממקום אותנטי ורגשי ולא ממקום שמנסה בכח להיות משהו שהוא לא, ואני מאמין שמי שרואה הופעה שלנו יכול לזהות בקלות את הייחודיות הזאת".

    במסגרת סיכומי השנה, איך היתה 2014 בשבילכם ומה אתם מתכננים לשנת 2015?

    "שנת 2014 הייתה שנה מאוד פוריה הספקנו להוציא לאור איפי בכורה, ולהקליט עוד איפי שעומד לצאת, הופענו בהמון מקומות ובינהם פסטיבל יערות מנשה ואינדינגב, וקיבלנו המון תגובות נלהבות, ב2015 יש תכניות להתפתח מבחינה יצירתית אם זה באולפן או בהופעה חיה, הסאונד של הלהקה מאוד ייחודי ומזוהה איתנו ואנחנו נמשיך לפתח ולהעמיק לחקור ולחדש אותו. וגם נמשיך להופיע המון ולהכניס למופע אלמנטים ויזואליים. בהופעה הקרובה שלנו בלבונטין ב17.12 ננגן הרבה שירים גם ישנים וגם חדשים, נארח את דן עזרא מהאפיטייזר צ'יזקייק ועופר טיסר יהיה על עמדת הויג'יי. בנוסף אנחנו מתכננים להקליט אלבום בכורה ולצאת לטור באירופה בקיץ 2015".

    צילום ועיצוב תמונה: הילה כהן

  • מארינה מקסימיליאן בהופעה: משוואה עם נעלמת

    סיקרתי הופעה של מארינה מקסימיליאן בלומין עבור עכבר העיר:

    מה עם הרגש? מארינה בהחלט התרגשה. זו כנראה הייתה הופעת הסולו הכי גדולה בקריירה שלה, בהתחשב בצחקוקים וההצהרות שלה בין לבין ("אנחנו מנגנים ביחד כבר 11 שנים, אף פעם לא חזינו בדבר כזה"). ולמרות זאת העדינות, המלנכוליה, ושלל הצבעים האחרים שתמצאו באלבום הבכורה שלה, "Step Into My World", נמחקו בין נענועי האגן.

    לכתבה המלאה בעכבר העיר

  • סיקור קצר להופעה של Sun Kil Moon: אבא'לה קוזלק

    Sun Kil Moon מילאו את הבארבי הלילה - לא באנשים, אלא בחום ואהבה. הבקשה של סולן הלהקה מארק קוזלק לא לצלם את ההופעה בנייד היתה כל כך מוצדקת. נוצר מרחב אחר, מרחב אינטימי ללא הפרעות קשב וריכוז. המסכן שהעז לבדוק תוצאות ספורט בנייד חטף קטילות מקוזלק וחיבוק אבהי מאוחר יותר. ואולי קוזלק היה האבא שלנו לכמה שעות הלילה ואנחנו הילדים שלו, אבא מלא בביקורת וחמלה לילדים שמפספסים את העולם בזמן שהם בוהים במסך. השירה שלו לקחה אותי לערבות אוהיו, מדינת המוצא שלו איפה שמתגוררות דמויות האלבום "Benji". וקוזלק, הוא נהנה דווקא להיות פה. הוא הרעיף אינספור מחמאות על תל אביב, נגעל מבירה שחורה, שר "שירי כריסמס ליהודים", והזמין את זואי פולנסקי לדואט "I Got You Babe". אולי היא חיממה אותו בשנה שעברה, אבל הוא לא הצליח לחמם אותה וביקש ממנה לפחות להעמיד פנים שהיא מחבבת אותו. זו לא רק זואי: קוזלק הוא אדם קשה לעיכול עבור הרבה אנשים. וברור למה. קוזלק לא משחק את המשחק. הוא לא מנסה לתחזק תדמית אחידה או להתחבב על אף אחד. קוזלק אומר את מה שיש לו להגיד ולעזאזל עם The War On Drugs. הם בטח יככבו בסיכומי שנת 2014, אבל קוזלק ושות' בועטים להם בתחת בכל מה שקשור למנעד המוזיקלי, הביצועים המדויקים, ואיכות הכתיבה. "אבא'לה עייף", אמר קוזלק לפני השיר האחרון - בכל זאת, הוא עבד שעתיים וחצי על הבמה. אבל אל תדאגו, אבא'לה עוד ישוב.