EMILY WELLS DONE: פוסט אורח של הילה שרוני
בשקט בשקט, בלי שום יח"צ והייפ ואפילו פוסטים, הופיעה בארץ אמנית אינדי מאוד מעניינת. למרות שאני לא מתחבר למוזיקה שהיא עושה, מאוד התרשמתי מהיכולות המולטי אינסטרומנטליסטיות שלה, משליטתה בלופים חיים והיכולת לבנות שירים שכבה אחרי שכבה ולהיות one woman band. קוראים לאמנית הזו Emily Wells, ולצערי לא ראיתי אותה בכלל. אממה, ידידתי והמוזיקאית בהתהוות הילה שרוני היתה שם והסכימה לכתוב פוסט אורח על הופעת הרחוב הסודית של אמילי וולס. -עידו שחם
שישי בערב, לבונטין פינת אלנבי חמימה ועמוסה. בירה קרה, מזון מהיר, שיחות מהירות ללא התחייבות. בהאזנת סתר לאחת מהן מסתבר לי שאמילי וולס, כבר הייתה כאן לפני כמה שנים וזוהי הפעם השנייה. חברים שרכשה כאן ממש רצו שתבוא שוב לביקור ואיזה מזל! אם לא הייתי יודעת שזו היא, לא הייתי מקשרת בינה לבין הבחורה הביישנית חייכנית שמסדרת טיפה בגמלוניות את הציוד העמוס על במה מאולתרת. כינור, גיטרה, מיקרופון ואורגן צעצוע, מערכת תופים חלקית ועוד הפתעות. על שולחן ארוך עמדו בשורה סינתיסייזרים אנלוגים ולופר ומתחת פדלים, אפקטים והמון המון כבלים.
מכיוון שהגעתי בגפי לדיונסיה התל אביבית הזו, לא נותר לי אלא לבהות בה מארגנת את הסט. בשלב מסוים היא החליטה שהכל מוכן, חייכה במתיקות והתחילה. התנהלותה המקצועית של וולס מקרינה עוצמה וכוח מסוג אחר, כוח המולטי טסקינג, כזה שרק אישה יכולה לו. הזרועות שלה עפות בכזו מיומנות ומהירות בין הכלים השונים, כמו גם הרעיונות המוזיקליים שהיא מקליטה במקום, לופ אחר לופ בהרמוניה מושלמת. ואיזה קול שמימיי שעוטף את הקלאסיקה ההיפהופית מלודית בכזו רכות וסקסיות.
בכדי להבין באיזו מהירות ניתן להתאהב בה כדאי להציץ בראיון הזה מפסטיבל MOTHER 2009:
וכדאי לאשר לעצמכם שזו הבחורה לקשר מחייב וארוך טווח, מומלץ בחום לצפות בשני הקטעים האלו הראשון מהופעה שלה ב-White Rabbit Caberet. עשר דקות של התפתחות מהפור פלי המתוק ועד ההתכרבלות החמימה או הסיגריה שאחרי, מה שאתם מעדיפים:
הקטע השני מהופעה שלה ב-Glasslands in Brooklyn, NY:
אגב, המילים של השיר הזה ממש נהדרות, אך משום מה לא הצלחתי למצוא אותן באינטרנט. והאמת שלא ברור לי בכלל כיצד זה ייתכן ומדוע היא איננה מוכרת יותר. אבל אני מאושרת שזכיתי לראות אותה ממרחק אפס, ככה היא יכלה להיכנס לי ישר ללב ולהישאר שם.
ימים יפים,
הילה