כשמועדון הקורו נסגר ראיינתי את מקימיו עבור עכבר העיר. הם אנשים מאוד חדים וביקורתיים, ובראיון הם הפנו את הביקורת כלפי עצמם וטענו שחסר פאנק פוליטי בגלל שהם רצו להתרכז בלהיות הלהקה הכי טובה שיש. אז לא רק שבינתיים קמו להקות חדשות שהחזירו את הפוליטיקה לפאנק, אלא אותם החבר'ה הקימו בעצמם להקת הארקדקור פאנק פוליטית חריפה בשם חרדה (גילוי נאות: חבר ההרכב בן טברסקי כותב במאזין). הם שיחררו אלבום בכורה עם 13 קטעים באורך 14 דקות ו-34 שניות שמתחיל בפול גז ולוחץ את הדוושה עד הסוף. גם תהליך הכתיבה וההקלטה שלהם מהיר, ומרגישים את הדחיפות הזו לא רק מבחינה טכנית, אלא גם מבחינה תכנית. בהתחשב במצב הפוליטי הרעוע, כנראה שנשמע עוד הרבה מוזיקה כזו, וטוב שכך.
1. מי חברי הלהקה?
אזרחים מודאגים.
2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?
רובנו מאזור חיפה, אחד מאיתנו מתל אביב. אנחנו החברים הכי טובים כבר שנים, לכולנו יש הרכבים אחרים עם אנשים בתוך הלהקה - בפאנק הכל מעורבב עם הכל.
3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?
הארדקור פאנק פוליטי, שילוב של מהיר, מכסח, כועס ושלילי.
4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?
חשבנו על שם שיהלום בצורה הכי פשוטה וחד משמעית את המסרים שאנחנו רוצים להעביר. בהתחלה מישהו העלה את "חרדה חברתית" ואז מישהו אחר הציע לקצר את זה ל-"חרדה". פשוט ולעניין.
5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?
לכתוב כמה שיותר שירים בכמה שפחות זמן, לנגן כמה שיותר מהר ולהופיע בכמה שיותר מקומות.
6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?
אנחנו חלק מקולקטיב בית אלפא פאנקס.
7. ממה אתם מושפעים?
מממשלת ישראל, כמה הרמות להנחתה הם מספקים! כל כך קל לכתוב שירים ככה! מצד שני ממש עצוב לחיות.
8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
נכי נאצה - הצדיעו למשטר החדש.
9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?
את הרוב.
10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?
לא ממש אוהב את הקונספט של "לחמם", הייתי רוצה לחלוק במה עם מספר להקות הארדקור שאני מאוד אוהב ופועלות היום. רובן מטקסס.
11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
שזו תקופה נפלאה לעשייה והתנגדות, לא רק בפאנק אלא בכל מה שקשור בתרבות אלטרנטיבית. אנחנו חיים בתקופה שחשוב לנקוט בה עמדה, חשוב להתנגד לעוולות שקורות היום בחסות הממשלה והמדינה, חשוב להשמיע את הקול, ובאמת אנחנו רואים יותר ויותר להקות קמות ונותנות את הטון בסצנה המקומית. אסור לחכות!
סגור לתגובות על אינטרו 86: חרדה - מהיר, מכסח, כועס ושלילי / כללי / עידו שחם
חיפשתי די ג'יים למסיבת טכנו מחתרתית, אז חבר שלח לי לינק לסאונדקלאוד של מישהי שהוא הכיר מהיוגה. כל בן אדם שני בתל אביב הוא די ג'יי, אז לא ציפיתי להרבה, אבל הסטים של Iris Santo פשוט תפסו אותי עם הרבה רכות, אקלקטיקה ואווירה חלומית. עכשיו כשהיא שחררה את האי פי "Aesthetic Illusion" בלייבל האמסטרדמי Egothermia Records, זה הזמן להכיר.
1. מי את?
איריס סנטו, די ג'יית ומפיקת טכנו.
2. מאיפה את ואיך התחלת לעשות מוזיקה?
אני מטורונטו קנדה, חיה כרגע בתל אביב. שנתיים אחרי שהתחלתי לדג'ה, לקחתי שיעורי הפקה בקנדה ב-Musicboxx. מאז אני גם מפיקה, ב-3.5 השנים האחרונות.
3. איך את מתארת את המוזיקה שלך?
אני אוהבת לתאר את המוזיקה שלי כמלודית, אפלה וקודרת. אני אוהבת לשלב בין צלילי טכנו קשים עם אווירה ואופוריה.
4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?
בתחילת הדרך היה לי שם במה אחר. חשבתי שהשם DJ Viris יעבוד כי זה התחרז עם השם שלי, והיתה לי תחושה מוחלטת שהמוזיקה שלי מדבקת. ההופעה הראשונה שלי היתה ב-2013 באירוע תאגידי לצדקה עבור HIV/Aids. כשהם שאלו אותי מה השם שלי בתור די ג'יית ואמרתי להם DJ Viris, הם שאלו אותי אם אוכל להחליף אותו כי זה לא מתאים. מאז הבנתי שדי ג'יי וייריס יכול להיות קצת אגרסיבי מדי, והחלטתי ללכת עם השם איריס סנטו (שמי האמיתי הוא איריס סנטו דומינגו).
5. מה את שואפת לעשות מבחינה מוזיקלית?
אני רוצה להיות די ג'יית/מפיקה בינלאומית כדי שהמוזיקה שלי תוכל להשפיע על סצנת המוזיקה האלקטרונית ולהתחבר לאנשים ברחבי העולם. אני לא רק אוהבת להופיע ולעשות מוזיקה, אלא יש לי גם מלא תשוקה לגבי בריאות נפשית בתעשיית המוזיקה, ואני רוצה להשתמש בקול שלי כדי להעלות מודעות לנושא.
6. מה את עושה חוץ מלנגן?
אני אוהבת לעשות יוגה וללכת לים.
7. ממה את מושפעת?
ההשפעות העיקריות שלי הם Maceo Plex, Tale of Us ו-Blind Observatory. לכל אחד מהם יש סאונד ייחודי. אני אוהבת את המלודיות בטראקים שלהם, במיוחד כשהם חלומיים ומרימים. אני גם אוהבת אמביינט טכנו, ספייס טראנס, פסקולים או מוזיקת רקע דרמטית וכל דבר שנשמע עתידני.
8. איזה אלבום היית לוקחת לנסיעה בכיוון אחד למאדים?
לא הייתי לוקחת אלבום אלא סט: Maceo Plex לייב ב-DGTL אמסטרדם 2015. זה רץ אצלי בלופ בשנתיים האחרונות.
9. איזה אלבום היית מוחקת מדפי ההיסטוריה האנושית?
כל אלבום שהגיע מאומנים מהונדסים ולא אותנטיים.
10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?
מסאו פלקס כי אני מתה על היצירה שלו.
11. מה עוד תרצי להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?
לא משנה מה החלומות שלכם, תהיו סבלניים ותהנו מהדרך!
נשמע קצת מוזר שמישהי תרצה לפתוח לייבל חדש בשנת 2018, אז הזמנו את האומנית האלקטרונית Dane Joe לספר איך היא הקימה את הלייבל החדש והמסקרן Baby Satan Records.
פז בונפיל ואני התחלנו לנגן ביחד קצת לפני פחות משנה. שתינו גדלנו על "וולווט גולדמיין" ו-"אנשי המסיבות", וראינו יותר מדי סרטים דוקומנטרים על רוקנרול. באופן טבעי זה רק פיתח את האשליה שכל מה שצריך זה לכתוב שירים טובים ומתישהו בהופעה בבר קטן מול 30 אנשים איזה דוש בחליפה מלייבל רציני יציע לנו חוזה לארבעה אלבומים, טור בארה"ב ודיל עם דיור שילבישו אותנו לנצח.
הקונספט של "להתגלות" בתור להקה כיום מרגיש די ארכאי ודי מיותר. אנחנו נכנעות לעובדה (ואז מתלהבות מהעובדה) שבשביל להיות מוזיקאיות פעילות צריך לדעת איך לעשות המון דברים שאין להם שום קשר למוזיקה. אנחנו מתנערות מהרעיון של "איך אמורים לעשות את זה", סופגות השראה ממסורת של DIY ויודעות שזה לא יכול להיות שום דבר חוץ מזה. אנחנו מייצרות פלטפורמה במינימום תקציב, מוצאות מסביבנו בלוגרים, צלמים ואנשים יצירתיים אחרים שמחפשים מוזיקאים לעבוד איתם. המטרה שלנו היא ליצור סביבנו סוג של קהילה, דרך השיתופי פעולה האלו ודרך הערבי הופעות שהתחלנו לארגן.
אני חושבת שבשנים הראשונות שלי בברלין אחת המחשבות שחזרו אצלי בנוגע לחזרה לארץ זה הגעגועים לסוג של סצנה מסוימת - שזה גם די מצחיק, כי בשלב מסויים בארץ זו היתה אחת הסיבות שגרמו לי לרצות לעזוב. אין דרך לאומנות להתפתח כל עוד היא לא מזינה את עצמה, ומעבר לעצם יצירת המוזיקה וקידום וירטואלי הדבר החשוב באמת הוא להיות נוכחים בסביבה היצירתית ולמצוא אנשים מוכשרים לעבוד איתם ולקבל השראה מהם. הכישורים שלנו שונים: פז יודעת לצייר, לעצב, לצלם ולערוך; ואני יודעת לכתוב מיילים די מהר ולעשות בוריטו בזמן ישיבות במטבח שלי.
אנחנו מזניחות את החיים החברתיים שלנו, את הדיי ג'ובס שלנו, לפעמים גם את המוזיקה שלנו עצמנו. יש רגעים שבהם אנחנו לא בטוחות מה אנחנו עושות, ורגעים אקזיסטנציאליסטים שבעצם כלום לא משנה אז למה זה משנה. רוב הזמן נדמה שזה כן משנה וזאת סיבה מספיק טובה. בעיקר כי אנחנו מאמינות במוזיקה שאנחנו מייצרות ומייצגות, ודי בטוחות שאנחנו הולכות להשתלט על העולם די בקרוב.
הריליס הראשון היה באופן טבעי אלבום הסולו הראשון שלי, בתור דיין ג'ו. כשהוצאתי את האלבום הרגשתי את הצורך לכתוב עליו שם של לייבל, כל לייבל, ורק שאני ארגיש שמשהו מייצג אותי. מהנקודה הזאת - בהתחלה כבדיחה ועם הזמן ברצינות מפחידה - התחלנו את בייבי שטן.
אנחנו עומדות להוציא במרץ את האוסף הראשון שלנו, שכולל הרכבים מישראל, גרמניה, יוון, פולין וארה"ב. אחת מהבייביז הראשיות שלנו היא נטע פולטורק. נטע היא ישראלית שגרה בברלין, היא גיטריסטית מדהימה עם נוכחות במה רוצחת.
יש את פול ארמבולה, הוא מה שלא הייתי רוצה להגדיר כסינגר/סונגרייטר, אז אני אגדיר בתור רומנטיקה ראליסטית שנוצרה בחדר שינה של מישהו שאוהב לכתוב שירים ממש מאוחר בלילה.
Jealous - הלהקה של פז, פול ושלי. זה גאראג' קצת פאנק, קצת גיקי, קצת סטונרי.
אחת מלהקות הגרעין שלנו בברלין היא Able Bodies, וחוץ מהשיר שלהם שישתתף באוסף אנחנו גם עובדים על ריליס משותף לאי פי שלהם שיצא בקרוב.
יוצרת אחרת שמשתתפת באוסף היא SKY. סקיי גרה בורשה ועושה דארק אמביינט של מכשפות סופר עדינות. היא הוציאה לאחרונה את האי פי הראשון שלה ובקרוב תעשה טור משותף באירופה עם נטע פולטורק ודיין ג׳ו.
המוזיקאים מישראל שמשתתפים באוסף הם אנדריי אקיוט, הינום, גלברט (שנמצא בברלין כבר די הרבה זמן).
14.2 נטע פולטורק + Jealous - המזקקה, ירושלים 16.2 נטע פולטורק + Jealous + מאדאם סוזצקה - גרביצקי, גבעת ברנר 17.2 נטע פולטורק + פול ארמבולה + דיין ג׳ו + סיסי ג׳וני - הצימר, תל אביב 19.2 פול אמרבולה + ליאור גקלר + דיין ג׳ו עם שירים של דירטי הנדס - הופעת אחה"צ בגן של דימה 19.2 פול ארמבולה + תקלוט של בייבי שטן - אוגנדה, תל אביב 20.2 דיין ג׳ו + Jealous - הופעה ללא קהל בסטודיו אורגנוז 22.2 נטע פולטורק + פול ארמבולה + דיין ג׳ו + סיסי ג׳וני - המפעל, ירושלים 23.2 דיין ג׳ו - מסיבה של ATLAS GROUP 110, תל אביב 24.2 דיין ג׳ו - התדר, תל אביב 24.2 נטע פולטורק + Jealous - לבונטין 7, תל אביב
סגור לתגובות על איך לייבל נולד: פוסט אורח של Dane Joe על Baby Satan Records / כללי / עידו שחם
