פוסטים מאת עידו שחם

  • המאזין ברדיו 182: דיירי קווין

    שעה של אינדי אקלקטי מהרוקנרול הקווירי של PWR BTTM (בתמונה) דרך היפ הופ נסיוני ועד סיגריות אחרי סקס.

    1. PWR BTTM - Dairy Queen
    2. White Reaper - The World's Best American Band
    3. Cactus? - still alone
    4. The Afghan Whigs - Demon In Profile
    5. Tyler, The Creator - WHAT THE FUCK RIGHT NOW
    6. Hodgy - Glory
    7. Danny Brown - Really Doe
    8. Del Tha Funkee Homosapien - 3030
    9. Mule Driver - Journey to the End of the Night
    10. Moon Duo - The Death Set
    11. Or Edry - Hanach
    12. Katrin Lasko - See you in the morning
    13. Cigarettes After Sex - Apocalypse

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • המאזין ברדיו 181: 180 AM

    שעה של אינדי אקלקטי כולל משהו ישן וטוב מ-Grandaddy (בתמונה), הארדקור-פאנק עברי ממתרוממות וקאבר מרענן של Sun Tailor ל-Taylor Swift שאם הם היו משתפים פעולה אי פעם היו נקראים פשוט Sun Taylor Swift.

    1. Grandaddy - A.M. 180
    2. The Courtneys - Silver Velvet
    3. Dream Wife - Hey Heartbreaker
    4. Mitromemot - Savta Coesset
    5. Beastie Boys - Beastie Boys
    6. RPS Surfers - Revolution
    7. Firewater - This Is My Life
    8. Beck - Beercan
    9. Roy Chicky Arad and Chenard Walker - Israeliot Bahalal
    10. Priests - Nothing Feels Natural
    11. Ulrika Spacek - Mimi Pretend
    12. Or Edry - Cheder Hoshch
    13. Timber Timbre - Beat the Drum Slowly
    14. Mary Ocher - The Endlessness (Song For Young Xenophobes)
    15. Goldfrapp - Lovely Head
    16. British Sea Power - Keep On Trying (Sechs Freunde)
    17. Dredg - Brushstroke New Heart Shadow
    18. Sun Tailor - Shake It Off

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • בכורה: Vini Vicious - Ä

    אם אתם רוצים להיות רוקרים קשוחים, פשוט תוסיפו את אומלאוט המטאל לשמכם. אומ-מה? אומלאוט! שתי הנקודות הקטנות שהסקנדינבים והגרמנים אוהבים לשים מעל אותיות אהו"י ורק הם יודעים איך לבטא. Queensrÿche, Motörhead, Mötley Crüe - כולן שדרגו את שמן עם אומלאוט אפילו שהלהקות מגיעות ממחוזות אחרים בעולם. אין אמנם תוספת של אומלאוט בשמו של הרכב האינדי רוק המקומי Vini Vicious, אך הם כן שמו אותו באי פי הבכורה שלהם שנקרא בפשטות "Ä", כאילו לתאם ציפיות עם המאזין התועה שיגיע אליו במקרה בסאונדקלאוד. הכרתי כבר את חגיגת הריפים של "Sun King" ומרוץ הפוסט-פאנק של "Potion" מהאי פי, ועכשיו התוודעתי גם לקטע הפותח "Ether" והקטע הסוגר "Follow Me" שממשיכים את הקו הרוקיסטי אך חוקרים מקצבים קצת יותר פ'אנקיים, סטייל פיית' נו מור המוקדמים. אם מהדורת השבט השטנית נקודת הג'ק של ג'קי שרגא ומני אבירם היתה עוד רצה ברדיו, האי פי הזה בטח היה מככב שם לצד קטעים חדשים של At the Drive-In והאלבום האחרון של מטאליקה. אבל היום שהשבט הזה מפוזר ברחבי הרשת, אולי "Ä" יאחד אותו לאיזה סשן הדבנגינג רציני וצפצופי אוזניים במרתף אפלולי בעיר.

  • בכורה: קרוקודיל פופולאר

    רוקרים בדרך כלל אוהבים לספור עד ארבע, גג עד שמונה, אך אלבום הבכורה של קרוקודיל פופולאר נפתח עם ספירה לא שגרתית של תשע - מן הצהרה ספיינל טאפית שכזו שהם רוצים לקחת את זה צעד אחד הלאה. חבל שהחומרים המוקדמים שלהם הוסרו מסאונדקלאוד, כי אז הייתם שומעים שההפקה שודרגה, כתיבת השירים הושחזה והלהקה מריחה מיותר רוח נעורים: "Loko" לוקח את בירבורי הרוק הישראלי של חיה מילר ז"ל לאנגלית; "Pitt" שואל את הריף מ-"Nobody Move, Nobody Get Hurt" של We Are Scientists ולוקח אותו למקום יותר מטורלל; ו-"Evil" מאט פתאום את רכבת הגיטרות לקראת תחנה של דיכאון ודיסוננס. למעט הקטע האחרון "בום חזק", קרוקודיל מהמרים נגד הגל העברי והולכים על אנגלית במבטא ישראלי קליל מה שדווקא תורם לחספוס ולדחיפות. הקולות מתחלקים בין מיכאל לירן לטל שטיינברג. אני לא יודע מי מהם שר בקטע "9-5", אבל מי שזה לא יהיה התשוקה והנירוטיות שיוצאת מגרונו בזמן שהוא הולך ומאבד את זה נשמעת לגמרי אותנטית. קרוקודיל שוחים לצד חבריהם לביצה כמו I Was A Bastard ורגל סברס, להקות שגדלו ככל הנראה על תחיית הרוקנרול של תחילת שנות ה-2000 ומסרבות לתת לו לחזור לקבר, עם קולגות מהגולה כמו Parquet Courts והדהודים מנושאי המגבעת והפיקסיז. תהיו בטוחים שהקרוקודיל הזה יהיה פופולאר על במת האינדינגב ומאחורי העמוד בלבונטין, יש להם את הגיטרות העקמומיות והמלודיות והאנגסט בשביל זה.

  • המאזין ברדיו 180: ספיישל מסיבת MTV לכבוד פורים

    כשגדלתי בניינטיז וגראנג' ורוק אלטרנטיבי היו השיט, להיטי MTV נחשבו לזבל. לא הודתי בזה בזמנו, אבל כשאמנים כמו Snap או Dr. Alban עלו למסך לא העברתי תחנה, ובאופן לא מודע מאוד נהניתי מהמוזיקה שלהם. היום כל הז'אנר הזה נראה לי אחרת. אני רואה עכשיו איך חבורה של מפיקים שרצו להיטים לקחו אלמנטים מהטכנו וההאוס של המועדונים, חיברו אותם לפופ קליט על רדבול, והזריקו הכל עמוק לתוך המצעדים. המוזיקה הזו עמוסה במלודיות קליטות, בזמרות נשמה ובמסרים על סובלנות וחופש ואהבה, ונראה לי שהיא החדירה לי בערמומיות מוזיקה אלקטרונית לוריד, מה שאפשר לי לגלות את המקורות שנים מאוחר יותר. אז נכון שהמוזיקה היתה מאוד נוסחתית ולראפרים שנדחפו פנימה לא היה פלואו מזהיר, אבל אנחנו מדברים על מוזיקה קלילה שחגגה כיף והומור. אפילו שהיא היתה מסחרית, היו שם פוזיטיביות ותמימות ברוח התקופה, הרחק מההיפר קפיטליזם והמסרים הנרקיסיסטים בפופ של היום. אז לכבוד פורים חיפשתי את התכנית למסיבת MTV מהניינטיז עם מגה מיקס של שעה. חג שמח!

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00