שעה של מוזיקה אקלקטית עם הסינת'פופ של Nation of Language (בתמונה), האלקטרוניקה של דיגיטל_מי ובלדה חדשה של המסך הלבן.
צילום: סופיה אקברג
ב-"Oceans" של בוקרשט יש תחושה של כמיהה. אולי זו כמיהה לזמנים אחרים, זמנים שבהם להקות גיטרות שלטו באצטדיונים ובמצעדים. יש משהו מניק סטריט פריצ'רסי בשיר מתקופת "Everything Must Go", בגרנדיוזיות של גיטרות מנצנצות ושירה שמהדהדת באולם רגע לפני הסולו. הלהקה מסתובבת בארצות זרות בין לבין במות ואחורי קלעים וברים ומטוסים והרבה כבישים ועצים שמשתקפים מבעד לחלונות של כלי תחבורה. האווירה של זרות ומרחק מרגישה מלנכולית אבל גם כיפית ומלאה בחופש עם חולצות הוואי צבעוניות וצחוקים של משחקי מחבט על הדשא. ואנשים, מלא אנשים. זה מרגיש קצת כמו רטרוספקטיבת "חיים שכאלה", וידאו שחברי הלהקה הקליטו לעצמם העתידיים של עוד 20 שנה אחרי שהמציאות תכניע אותם להיבלע בתוך חור השחור של זוגיות עבודה וילדים, שידור ישן מכוכב אי שם בקצה הגלקסיה שמגיע לכדור הארץ רק עכשיו ומזכיר איך זה היה פעם.
בוקרשט יופיעו עם להקת סירנות ב-19.6 בלבונטין 7
שעה של אינדי אקלקטי עם ילדת הפלא Snail Mail, הרוקנרול העקום של Lithics ושיר חדש של Wild Nothing.
התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00
שעה של מוזיקה אקלקטית החל משיתוף פעולה של איגי פופ ו-Underworld, דרך סאגת פולק של Mark Kozelek ועד לסליז החדש של המסך הלבן.
התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00
קריסטין הרש לא הלכה במסלול הסטנדרטי. היא הקימה את Throwing Muses כבר בתיכון עם חברתה הטובה/אחותה החורגת טניה דונלי (Breeders, Belly); הם היו הלהקה האמריקאית הראשונה שהוחתמה בלייבל הבריטי 4AD - כן, לפני הפיקסיז; היא עברה תאונת אופניים בגיל 16 שגרמה לאישיות נוספת לצוץ בתודעה שלה ולהכתיב לה שירים; היא כתבה ספר ילדים, אוטוביוגרפיה וגם ביוגרפיה על המוזיקאי ויק צ'סנאט; היא הקימה פלטפורמה בקוד פתוח להפצת מוזיקה ברשת; ויש לה כמובן גם קריירת סולו מצליחה ויותר פולקית לעומת להקת האם. ביום חמישי 14.6 היא תופיע בזאפה, אז לקחתי את ההזדמנות כדי לבדוק איתה למה היא אוהבת את טוויטר, האם היא מתגעגעת לתעשיית המוזיקה של פעם ואיך הסתדר לה לעשות דואט עם מייקל סטייפ מ-REM.
היי קריסטין! קודם כל, איפה את כרגע ומה עשית בדיוק לפני הראיון?
אני הולכת על קצות האצבעות בחדר מלון, מנסה להכין קפה מבלי להעיר את בני ואת הכלבלב שלו.
יש לך חשבון טוויטר מאוד פעיל. למה בחרת במדיום הזה לעומת אחרים? קרה לך משהו יוצא מן הכלל בטוויטר?
כשהיינו בבית הספר, חברי הלהקה ואני הפכנו העברת פתקים לאומנות ואז גם בפגישות בחברת התקליטים. טוויטר מזכיר לי את זה: ליצור חיבורים במעט מילים ותמונות, בתקווה להבהיר את העולם על ידי פיצוץ אנשים מצחוק.
תעשיית המוזיקה השתנתה הרבה לאורך הקריירה שלך. יש משהו שאת מתגעגעת אליו מהעבר? ומה את אוהבת לגבי המצב הנוכחי?
בתור מישהי ביישנית, נהניתי לתת למישהו אחר להתעסק במכירות, אבל בתור מוזיקאית, אני מעדיפה להגיע למאזינים מאשר ל-"מעריצים". צורת הפעולה הישנה היתה מאוד פוגענית; מכרו אופנות מאשר תוכן.
האם הצלחת להתפרנס ממוזיקה מאז שהקריירה שלך יצאה לדרך עם Throwing Muses או שהיית צריכה לקחת דיי ג'ובס לאורך השנים?
הדיי ג'וב היחיד שהיה לי חוץ מלכתוב ספרים היה בחנות טבע כשהייתי בתיכון. אבל השיער הכחול שלי ביאס אותם בזמנו.
הקמת את Cash Music, ארגון ללא מטרות רווח שמספק פלטפורמה בקוד פתוח להפצת מוזיקה. איך נהיית מעורבת בזה? מה קורה עם זה כרגע?
CASH (ראשי תיבות של The Coalition of Artists and Stakeholders) הגיע מתוך הכרח. הרעיון היה לעקוף את תעשיית המוזיקה המסורתית ולשים אומנות ומסחר על אותו השולחן, למצוא את הקהל שלנו מאשר לעבוד עליו. כרגע, בתור אומנית סולו, אני נתמכת על ידי מאזינים וכך גם בשאר הפרויקטים שלי (50FootWave, Throwing Musus).
הזכרת בסשן של KEXP שהאישיות האחרת שלך כתבה את כל השירים שלך. האם ניסית להבין אותם כדי ללמוד על האישיות הזו? האם את כותבת גם שירים שלא מגיעים ממנה?
לא כתבתי אף שיר מאז שנרפאתי. עכשיו אני אחת עם המוזיקה.
הדואט המפורסם שלך עם מייקל סטייפ - איך זה קרה? האם דיברתם אי פעם לשתף פעולה שוב?
מייקל דיבר בטלפון בזמן שהיו לי קשיים למקם מיקרופון לצ'לו. הגוון של הקול שלו כל כך התאים לשיר, שהפרעתי לשיחה וביקשתי ממנו לשיר קולות רקע.
את עומדת להופיע בתל אביב. האם היית פה כבר? אם כן, מתי ואיך זה היה? אם לא, מה שמעת על המקום?
למעשה אני עושה את אותו הדבר במוסך שלי, בתאטרון, במועדון רוק או לפני רבע מיליון איש בפסטיבל, מאיזושהי סיבה. הרבה פעמים אני לא יודעת איפה אני נמצאת בגלל שהעבודה שלי היא רק להתפקס. אבל ככל הנראה יש לי יום חופש לטייל.
מה התוכניות שלך לעתיד הקרוב? יש חומר חדש בדרך?
יש לי אלבום סולו חדש שיצא באוקטובר שבדיוק סיימתי לפני שבוע. Throwing Muses נמצאים במחצית הדרך של סשן בחוף המערבי ואני כותבת עוד ספר. אני די עושה את אותם הדברים שוב ושוב. עד כה, אף אחד לא ביקש ממני לעצור.
יש עוד משהו שתרצי להוסיף?
לא, זה היה מעולה. תודה רבה!
