פוסטים מאת עידו שחם

  • Holy Fuck בראיון: "היו לנו מעט מאוד חוויות שליליות בתור להקת חימום"

    קנדה היא כנראה המדינה המושלמת בעולם - יש לה את הנשיא הקול בהיסטוריה, בקרוב יהיה שם וויד חוקי וסצנת האינדי של המדינה מביישת את שכנתה הדרומית. השנה ייבאנו לפה איכות קנדית בדמות הפוסט-פאנק האפל של Preoccuations והאמריקנה ההזויה של Timbre Timber, וביום שבת 2.12 נייבא ללבונטין 7 את האלקטרו-רוקרים Holy Fuck. אולי אתם מכירים אותם בזכות קליפ מרדף המכוניות בין הכלבים לחתולים, ואולי בזכות הערבוב בין מקצבים רקידים בתיפוף חי וצלילים אלקטרוניים, שגרתיים ולא שגרתיים, כולל מקרין סרט 8 מ"מ ואקדחי צעצוע שהם ירו באוויר בהופעה-המסיבה. לכבוד האירוע, תפסתי במייל את חבר ההרכב Brian Borcherdt וביררתי איתו אם הוא יוצא למסיבות, איפה כדאי לקנות צעצועים מוזיקליים ומה הם למדו מלחמם את M.I.A.

    אז, איפה אתה כרגע ומה עשית בדיוק לפני שענית על הראיון?

    זה יום שבת קר ועצל. אני עם המשפחה, נשארנו בבית ואנחנו קוראים ספרים ואוכלים ארוחת בוקר ב-11!

    איזה מוזיקה אלקטרונית אתה שומע? אתה יוצא למסיבות?

    אני כבר לא יוצא כל כך למסיבות. אבל אחי הגדול לקח אותי לרייבים בתחילת הניינטיז. עדיין הייתי צעיר מדי מכדי לצלול לעומק של התרבות הזו, אבל, זה לגמרי הדהד בי ובהחלט השפיע עלי. כן, אני שומע מוזיקה אלקטרונית. אני יכול לשמוע כל דבר, זה תלוי במצב רוח. אם אני רוצה לשמוע טכנו מרקיד, אז אני מעדיף להקשיב לחומר יותר מינימלי או קצבי מאשר קטעים יותר "פופיים" ומלודיים, למרות שאני אוהב מלודיה טובה! הז'אנר הזה מסוגל לייצר כל כך הרבה דברים, זה ממש מעולה לשמוע מישהו שלוקח את זה לכיוון חדש, לדחוף גבולות ואפילו לאתגר את המאזין.

    במקור רציתם ליצור מוזיקה אלקטרונית בלי לופים, חיתוך, או תכנות. האם שברתם את הכללים?

    במקור קווי היסוד שלנו היו לאמץ מגבלות. ובאופן אירוני זה הגיע מאימוץ של מגבלות לא רק בתור מוזיקאים אלא גם בעקבות הציוד שהיה לנו באותו הזמן כדי לעשות את המוזיקה שרצינו לעשות. במשך הזמן התפתחנו, כמובן, וכמה מ-"החוקים" המקוריים כבר לא תקפים בהכרח. התחלנו לשלב סמפלר בהופעה שלנו כי הציוד שהשתמשנו בו לפני כן נהיה יותר מדי בלתי יציב (מקלדות צעצוע, ולרוב כלים שהם בכלל לא כלי נגינה). אבל, שוב, ההחלטה הזו הגיעה כדי לאמץ את המגבלות של מה שהדברים האלה מסוגלים לעשות, ולהבין שאולי זה לא בהכרח יעבוד עם הצורה שבה אנחנו רוצים להופיע. אז מצאנו פיתרון שעובד!

    ההרכב משתמש בכל מיני מכשירים שהם לא כלי נגינה כמו מצלמת 8 מ"מ ואקדחי צעצוע. באיזה סוג של מכשירים השתמשתם לאחרונה ובאיזה קטעים אפשר לשמוע אותם?

    בדיוק קיבלתי ציוד בדיקה ישן למודם טלפוני משנות השבעים שעושה כמה צלילים די מעניינים! זה מכשיר שחיפשתי במשך שנים. סוף כל סוף מצאתי אחד ברשת. זה עדיין לא נכנס לאף הקלטה.

    איפה אתם מחפשים מכשירים כאלה? איזה תכונות אתם מחפשים?

    חנויות יד שנייה וחנויות צדקה זה איפה שבד"כ תמצא את אקדחי הצעצוע הכי טובים, למרות שמקלדות הצעצוע הכי טובות הן די נדירות, בעיקר בגלל שמוזיקאים כבר מכירים אותן. אם יש משהו מאוד מסויים שאני רוצה, אז אי ביי זה איפה שאפשר למצוא את זה. כמו כל אומן, שיוצר בכל מדיה, אתה מחפש משהו שייצור ניצוץ יצירתי.

    מה הקטע עם העטיפה של "Bird Brains"?

    חברינו Seth Smith יצר את זה. הוא אומן ויזואלי סופר מוכשר וגם מוזיקאי.

    חיממתם אומנים גדולים כמו רדיוהד ו-M.I.A. איך היתה החוויה להופיע איתם לעומת הציפיות? למדת משהו מהטורים האלה?

    לעולם לא חיממנו את רדיוהד, אבל הופענו עם M.I.A והרבה להקות מדהימות אחרות שלגמרי היה לנו את הכבוד לחלוק איתן את הבמה. היו לנו מעט מאוד חוויות שליליות בתור להקת חימום. לרוב, כולם מאוד נחמדים וגם, בתור להקת חימום, אתה פשוט חייב לדעת מה המקום שלך בתוך זה, ולהיות עם הכי הרבה כבוד שאפשר, שזה אומר להגיע בזמן ולרדת מהבמה בזמן! ראינו איזה אנרגיה האומנים האלה מביאים לבמה מדי יום, וזה לגמרי מעורר השראה.

    אתם עומדים להגיע לתל אביב. מה שמעתם עליה? יש משהו שתרצו לעשות בזמן שתהיו בישראל?

    אני לא בטוח כמה זמן יהיה לנו לראות דברים, אבל מאוד אשמח לראות את יפו ואולי אפילו לשחות בים התיכון? לא בטוח מה יהיה מזג האוויר לשחייה בדצמבר. אבל אנחנו קנדיים, אז, זה סבבה גם אם זה יהיה קצת קר!

  • המאזין ברדיו 212: ספיישל יעל איזנברג

    צילום: מאיר כהן

    "אני יודעת שמדובר בסוף", אלבום הבכורה של יעל איזנברג, השאיר עלי רושם כל כך עמוק שהחלטתי להזמין אותה לאולפן. השמענו אותו מההתחלה ועד הסוף ושוחחנו על השירים והעשייה המוזיקלית ובכלל על החיים. גיליתי שהיא מושפעת מאוד מלורה מרלינג, שסתו בן שחר (המסך הלבן, חיה מילר) תיפף בהקלטות, ובכלל, שהיא רגישה ומרתקת בדיוק כפי ששומעים במוזיקה שלה.

    1. יעל איזנברג - לביאה
    2. יעל איזנברג - קו כאב
    3. יעל איזנברג - למה הם פה
    4. יעל איזנברג - שם לילד
    5. Laura Marling - My Friends
    6. יעל איזנברג - אימא
    7. יעל איזנברג - האדם היחיד
    8. יעל איזנברג - כל אחת
    9. Elliot Smith - Everything Reminds Me Of Her
    10. יעל איזנברג - אבן
    11. יעל איזנברג - איש הקור
    12. יעל איזנברג - זרוקים

    התוכנית משודרת ברדיו הבינתחומי בימי חמישי 20:00

  • אינטרו 75: Optn - אילתור מדיטטיבי

    קרדיט: הראל שרייבר

    בד"כ קל לי לשייך להקות לז'אנרים, אבל כששמעתי את ההרכב החדש Optn לא ידעתי איפה לקטלג אותם: דארק-אמביינט? דת'-ג'אז? טריפ-מטאל? כך או כך הם הוציאו ריליס ראשון בשם "Hitherto" בלייבל Disused Machines, תת לייבל של Confused Machines שנותן מקום למוזיקה ניסיונית הרחק מעבר לגבולות הטכנו. תקשיבו בעצמכם ואם הצלחתם להמציא להם ז'אנר תעדכנו בתגובות.

    1. מי חברי הלהקה?

    דן קיסלר, גל הוכברג ולפעמים גם זימון הופמן כאורח.

    2. מאיפה אתם ואיך נפגשתם?

    דן במקור מהרצליה, גל במקור מחולון. הכרנו ב-2009 כשעבדנו יחד בצליל.

    3. איך אתם מתארים את המוזיקה שלכם?

    אילתור מדיטטיבי.

    4. כיצד בחרתם בשם ההרכב?

    בקושי רב. לא כיף למצוא שמות.

    5. מה אתם שואפים לעשות מבחינה מוזיקלית?

    לעשות כמה שיותר.

    6. מה אתם עושים חוץ מלנגן?

    גל יוצר מוסיקה למחול. דן עובד בקולנוע.

    7. ממה אתם מושפעים?

    רשימת לייבלים: Edition Mego, Kranky, Miasmah, Room40, Blackest Ever Black, Rune Grammofon, Dais Records, Rvng Intl., Type, Rhythm & Sound, Madonna, Subtext, Music From Memory, Northern Electronics, Emotional Rescue, Shelter Press

    8. איזה אלבום הייתם לוקחים לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    אפשר מיקסטייפ?

    9. איזה אלבום הייתם מוחקים מדפי ההיסטוריה האנושית?

    לא היינו מוחקים, תודה אבל.

    10. איזה אמן הייתם רוצים לחמם ולמה?

    פחות משנה לנו, כל עוד יש קשר מוזיקלי כלשהו, נשמח לשתף פעולה.

    11. מה עוד תרצו להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    “Home taping is reinventing music” - David Pearce

  • "אף פעם לא התעניינתי יותר מדי ברוק": להקות מקומיות מראיינות את קולין ניומן מ-WIRE

    צילום: Matias Corral

    חיפה אירחה בעבר פסטיבלים גדולים עם אומנים מחו"ל כמו פיית' נו מור ופי ג'יי הארווי. השבוע היא חוזרת למפה עם פסטיבל SoLow שיתקיים בין 29-30.11 עם אומנים מקומיים כמו המסך הלבן, ועדת חריגים וקוסטה קפלן וגם הופעה של הרכב הארט-פאנק האנגלי Wire. לכבוד האירוע, הזמנו כמה ממשתתפי הפסטיבל לראיין את מנהיג ההרכב קולין ניומן ולברר איזה עצה הוא יכול לתת ללהקות צעירות, מה הקשר שלהם לדאדא ואיך הם מחזיקים את הלהקה ביחד כל כך הרבה שנים.

    קוסטה קפלן: נראה שיש לכם רעיונות חזקים לגבי הפן הויזואלי של הלהקה כבר מהעטיפה האיקונית של "Pink Flag". בהתחשב בעובדה שהיו לכם מספר מעצבים לאורך השנים, אני סקרן לדעת האם זה שנמנעתם מהעטיפות הקלאסיות של "להקת רוק עושה פוזה בשביל הצלם" מבוסס על רעיון אומנותי שהיה לכם עבור הלהקה או פשוט אינסטינקט טבעי.

    תמיד היה בלהקה חיבור חזק לאומנות ויזואלית. שלושה מחברי הליינאפ המקורי למדו בבתי ספר לאומנויות באיזושהי מידה כך שזה לא כל כך מפתיע. אני לא חושב שאי פעם חשבנו לשים תמונה של הלהקה על העטיפה! בנוסף, די לאורך כל השנים חשבנו שזה במקרה הטוב לא אופנתי ובמקרה הגרוע טעם לא טוב לשים תמונה של הלהקה על העטיפה!

    פלאפון ענק: אם הייתם מקימים את ווייר היום, איזה סוג של להקה הייתם? האם אתם חושבים שרוק הוא ז'אנר פורה בימינו?

    אם הייתי בתחילת שנות העשרים שלי, נגיד יליד 1995, ההשפעות שלי - לאו בהכרח המוזיקליות - היו לגמרי שונות. אולי לא הייתי מקים בכלל להקה. בהנחה שהייתי מתעניין במוזיקה (אני רואה את זה בתור תחום התעניינות מאוד בסיסי אצלי אז כנראה שכן) אין לי ספק שהייתי מקים הפקה משלי מה שבאופן רציונלי לא היה גורם לי להתעניין להיות בלהקה. אולי הייתי מחפש שיתופי פעולה אבל אני בספק אם הפורמט היה שתי גיטרות, בס ותופים אלא אם כן היה לי רעיון מאוד מסוים. באופן אישי אף פעם לא התעניינתי יותר מדי ברוק, למעשה אני לא בטוח מה זה! כשאני חושב על רוק אני חושב על תספורות פודל ושירה חורקת אבל אולי אתה רואה את זה אחרת? קשה להגדיר מה ווייר עושים אבל אומרים שאנחנו להקת רוק.

    דאבל ג'אקל: מה העצה הכי טובה שתוכלו לתת ללהקה צעירה בתחילת דרכה?

    הייתי אומר שהעצה שלי מתאימה לכל אומן והיא "תמצא את הקול שלך". הייתי גם מציע (אם כי אולי זה לא יעזור בכלל) לא לחשוב על זה יותר מדי. אישית אני חושב שיצירתיות זה דבר טבעי ואם חושבים על זה יותר מדי זה יכול רק להפריע. כולנו סובלים כמובן מ-"סינדרום הדף הריק", קל לחשוב שאין לך רעיונות. למעשה רעיונות הם דבר מאוד נפוץ וצריך פשוט לשים לב אליהם.

    סווטשופ בויז: מדוע אתם לא מנגנים את "Pink Flag" בהופעות?

    תלוי - האם אתם מתכוונים לשיר או לאלבום? אנחנו מנגנים את השיר באופן די קבוע אם כי עכשיו אנחנו שומרים לו על מקום מאוד מיוחד. זה תמיד מנוגן בהדרן האחרון בסט של ווייר ב-DRILL : FESTIVAL ועל ידי ה-Pink Flag Guitar Orchestra - אתה יכול לראות דוגמאות כאן וביוטיוב. לגבי הקטעים האחרים מהאלבום, בדרך כלל יש לנו לפחות קטע אחד בכל סט בכל זמן נתון אם כי מאוד חשוב לנו להישאר נאמנים ללהקה. וווייר אינה ולעולם לא היתה תולדה של "מורשת". הרבה להקות יותר ותיקות נופלות למלכודת ונשענות רק על העבר שלהן - לפעמים עד כדי כך שאין בכלל עניין מה הלהקה יכולה ליצור עכשיו. לדעתי זה לא מקום שמעניין להיות בו ולמזלנו ווייר לא צריכה להיות בו. המהות של ווייר תמיד היתה במה שאנחנו עושים בזמן הנוכחי. אנחנו מכבדים את מה שעשינו בעבר וההופעות שלנו תמיד מכילות פריטים נבחרים מההיסטוריה שלנו אבל המהות שלנו לעולם לא תהיה רק בעברינו.

    המסך הלבן: נראה שאתם מאוד מחוברים לתנועה הדאדא באומנות. מה זה דאדאיזם עבורכם והאם שילבתם דאדא במוזיקה שלכם?

    דאדא כתנועה אומנותית היסטורית אפילו קצת הקדימה אותנו. אולי אנחנו בני 40 שנה אבל דאדא בת 100! הצורה שבה דאדא השפיעה על כל האומנות במאה ה-20 וה-21 היא דרך המושג הכפול של קונספט וקריטיות. אין כזה דבר אומנות בלי קונספט שאין לה קריטיות - הדברים האלה קשורים כל כך חזק למבנה של אומנות פוסט-דאדאיסטית שקשה להפריד ביניהם. אם יצירה היא אומנות בגלל שהאומן אומר שזה אומנות אז למה שהוא אומר יש חשיבות גדולה. הרעיונות האלה מגיעים מהדאדא. ווייר היא יוזמה מוזיקלית שנוצרת כמו אומנות גבוהה. זה לא אומנות ויזואלית או אומנות סאונד אבל זו בכל זאת אומנות כי זה מה שאנחנו אומרים. זה אומנות בגלל הצורה שאנחנו יוצרים ושמים את היצירה שלנו בתוך ההקשר. אממה, זה לא דאדא וזה לא פה 100 שנה וווייר לא דאדאיסטים בגישה או ביצירה שלנו. עם זאת אנחנו מכירים בחוב שלנו לדאדא!

    ועדת חריגים: בתור להקה שיש בה חברים מעל גיל 40, אנחנו רוצים לשאול - איך אתם מחזיקים את הלהקה כל כך הרבה זמן עם כל השינויים שקורים לכם? איך אתם מתחברים מחדש למוזיקה שגרמה לכם להיות ביחד במקור?

    אני חושב שחשוב לענות על השאלה הזו עם העובדה שווייר לא היתה זהה כל הזמן. כמו כל דבר חי ואורגני זה משתנה ועובר מוטציות. אין שום חוקים מלאכותיים של "מה זה ווייר" שמגבילים את מה שאנחנו עושים. עם זאת גילינו משהו מאוד מעניין לפני כמה שנים: לא משנה איך תעשה את הקומבינציה הזו זה תמיד ישמע כמו ווייר. זה פשוט בגלל שווייר זה משהו די רחב. בכנות אני חושב שיותר מדי מוזיקה נוצרת על ידי אנשים שרוצים להתאים את עצמם לתוך ז'אנרים או לשלב ביניהם. בשבילי זה כמו לעשות משהו מבחוץ שאתה אמור לעשות מבפנים. לא אכפת לי כל כך מז'אנרים. ז'אנרים מעניינים רק כשהם נולדים או מתים וכל השאר משעמם. אולי זה עניין דורי.

    כמובן שווייר מורכבת מארבעה אינדיווידואלים שבמובן מסוים אין להם שום דבר במשותף חוץ מווייר, ארבעה אינדיווידואלים שתופסים את זה בצורה די שונה. מה שגורם לזה להיות משהו שאנחנו רוצים לעשות ביחד זה העבודה עצמה. כמובן אם היינו עושים אלבומים והופעות ואף אחד לא היה מתעניין בזה אז כנראה שהיינו מוותרים על כך לפני שנים, אבל מה שאנחנו עושים תמיד מקבל תשומת לב. אנחנו מוכרים אלבומים ואנשים באים להופעות ואנחנו עושים את כל זה לגמרי בתנאים שלנו. זה לא קשור לחוסר בפשרות, זה פשוט כי זו הדרך היחידה שאפשר לעשות את זה כדי להשיג את התוצאה הטובה ביותר!

    אני לא יודע שום דבר לגבי "מוזיקה מקורית" אולי מדובר פשוט באבק פיות.

  • אינטרו 74: יודקו - מוזיקה אלקטרונית נטולת בולשיט

    קרדיט: אייל פאר

    הפעם אתן לקרן דוניץ (באטרינג טריו, לא דובים) להציג את הקולגה הטריה מהלייבל Raw Tapes: יודקו. "יודקו הוא אחד האנשים המיוחדים שמסתובבים בינינו. במקור סקסופוניסט ג׳אז וירטואוז, מוזיקאי מוכשר, שמנגן מגיל צעיר בהרכבי ג׳אז בארץ ובעולם. אני חושבת שדווקא בגלל המקום שממנו הוא בא, הגישה שלו לאלקטרוניקה מיוחדת כל כך. יש משהו בגישה שלו למוזיקה אלקטרונית שמפשיט את כל הבולשיט וחודר ישר למהות. מלאת נשמה, בלי צורך להיות מוגדרת בקלות. כשהוא שלח לי טיוטה ראשונית של האלבום, שמעתי אותה בלופים שבועות. האלבום הזה הוא יציאה מרעננת לגמרי ברפרטואר של הלייבל. הזיות עמוקות של רעשים מוקלטים, רעשים אלקטרוניים ואנלוגיים, שמתחברים יחד ויוצרים כל מיני צורות. איכשהו המוזיקה הזאת, עם האבסטרקט האינסופי שלה, נוגעת באופן כל כך נוגה. אני מרגישה שהחייזרים מתקשרים איתי דרך יודקו, וקוראים לי לבוא הביתה"

    1. מי אתה?

    יהונתן יחזקאל יודקוביץ (י.י.י) 30.4.83, גובה - 1.78, משקל - 64, שיער - חום, עיניים - ירוקות. את השמות האלו נתנו לי ההורים שלי, שכנראה מאוד אהבו אחד את השנייה באיזה רגע של קסם אי שם בשנת 82. נבראתי בחשכה מיימית ושם גדלתי כמה חודשים, עד שבניגוד מוחלט לרצוני נשטפתי אל מחוץ לעולם הקטן והמושלם שלי ופגשתי באור לבן ומסנוור.

    2. מאיפה אתה ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

    נולדתי בלטרון שבשומרון וגדלתי ברשפון (ירושלים). כשנולדתי מספרים שהדבר הראשון שעשיתי כשיצאתי לאוויר העולם זה לבכות, ככה הכול התחיל. כנראה שהמעבר בין העולמות היה כל כך מטלטל ומעורר השראה שהיתהי חייב להביע את זה על ידיי הפרחת תדרי קול לאוויר. ככה עושים מוזיקה, לא?

    3. איך אתה מתאר את המוזיקה שלך?

    בתור התחלה מוזיקה היא לא שלי. היא מעולם לא היתה ולא תהיה שייכת לאף אחד. היא לא רכוש. היא לא קניין ולכן אני לא יכול לתאר את המוזיקה שלי, כי אין כזה דבר. האדמה לא שייכת לנו, אנחנו שייכים לאדמה ואמורים לדאוג ולשמור עליה. אותו הדבר עם מוזיקה. המוזיקה אולי יכולה לתאר אותי או באופן יותר מדויק, אותנו. בשביל זה תצטרכו לפנות זמן ומקום, (אולי) לעצום את העיניים, ולהקשיב. משימה לא בהכרח קלה בימינו. בהצלחה עם זה.

    4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

    האמת היא שלא אני בחרתי אותו. הרבה חברים קוראים לי יודקו (וגם לאחי הקטן). קורה לא מעט שאנשים שלא קרובים אליי קוראים לי יודקו ולא יודעים את שמי הפרטי. לפעמים זה עולה לי על העצבים, בעיקר כשחברים מציגים אותי בפני אנשים (נשים) כיודקו. יום אחד התמרמרתי על התופעה באוזני חבר שלי יובי (rejoicer) וכתגובה להתמרמרות שלי קיבלתי את השם האבסטרקט או יודקו האבסטרקט. יום אחד כשאהיה גדול יקראו לי יודקו האסטרל.

    5. מה אתה שואף לעשות מבחינה מוזיקלית?

    מוזיקה היא דרך תקשורת שביכולתה לבטא תדרים רגשות ורעיונות שמילים עשויות לצמצם או להשטיח. מוזיקה ביכולתה לקשט ולהתייחס לחלל ולזמן (שם הם אותו הדבר). אבל בעיקר אני רוצה דרך המוזיקה להלחם בזומבים ולטאות.

    6. מה אתה עושה חוץ מלנגן?

    אני אוהב לישון לפחות 8 שעות ביממה וכשאני מתעורר אני אוהב לשתות מים, זה משהו שאני משתדל לעשות כמה פעמים ביום (וגם לבקש מהמים תודה). נשימה היא פעילות מאוד חשובה, נשימה שיש בה כוונה ולא נעשית בצורה אוטומטית. ישנם מים באוויר לכן שאנחנו נושמים אנחנו בעצם גם נושמים מים. אני מאוד אוהב להביט באש, תופעה מסתורית וקסומה בעיניי וגם ללכת יחף על האדמה. יש מצב שאני היפי?

    7. ממה אתה מושפע?

    קודם כול אני מושפע מכל שושלת אבות אבותיי באשר הם, אני מאוד מושפע מההורים והאחים שלי ומכול משפחת הדם שאני חלק ממנה. כול אדם חיה צמח ותופעה על פני כדור הארץ שאי פעם באתי איתם במגע מאוד השפיעו עליי. השמש הירח והכוכבים הם חלק בלתי נפרד מההשפעות שלי. וגם אפקס טווין.

    8. איזה אלבום היתה לוקח לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

    יש טיסות למאדים? אדיר. רגע אני צריך לארוז חמש דקות, חכו לי. מי עוד בא? מה אני טס לבד? כיוון אחד? זה מתחיל להישמע כמו עונש. במה אני אשם? רגע רגע רגע, אתם שולחים אותי בטיסה בכיוון אחד למאדים לבד עם ווקמן וקסטה אחת בגלל דו״ח חניה משנת 2013 שלא שילמתי? Keren Dun & Yudko - What it is

    9. איזה אלבום היתה מוחק מדפי ההיסטוריה האנושית?

    מספרים שיש ניגון, ניגון שעדיין לא נמצא, כשיימצא הניגון הזה ובני האדם ילמדו אותו וישירו אותו ביחד אז תבוא הגאולה, תיולד האנושות החמישית ושחר חדש יפציע. לפני השמועה הזאת אני מניח שגם הניגון ההפוך קיים, ניגון שיביא את ההפך מהגאולה, ואני מאוד מקווה שלא ימצאו אותו. במקרה שכן יימצא אני אשתמש בכוח העל שיש לי למחיקת אלבומים מדפי ההיסטוריה ואמחק את הניגון הזה ואת כול האלבום שעליו הוא נמצא.

    10. איזה אמן היתה רוצה לחמם ולמה?

    יוצאים לטור כלל עולמי (אולי גם למאדים) בשנת 2020 Buttering Trio. הם חברים שלי ואני מאוד מאוד אוהב אותם והכי כיף זה לטייל עם חברים ברחבי היקום.

    11. מה עוד תרצה להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

    זמן הוא הדבר היחיד שיש לנו, והדבר היחיד שבאמת חשוב. כסף רכוש קריירה הישגים וליקוק לטאות לא שווים את הזמן המוגבל שיש לכל אחד מאיתנו. זמן הוא לא משאב אין סופי ואין לדעת מתי הוא יגמר. ולכן חשוב לחלוק את הזמן הזה שיש לנו עם אנשים שאנחנו אוהבים, לקשט אותו ולהתייחס אליו יפה, כי עכשיו הוא הזמן היחיד שקיים, עכשיו הוא זמן מקודש. תודה, וחג חיים שמח ∞

    הופעות קרובות
    יום שלישי 21.11.17 - מסיבת השמעה ברומנו - תקלוטים של יודקו, קרן דן וריג׳ויסר