נחמה אנגלופילית

קיץ ההופעות השנה, שנת 2011, חלש משהו. חזרנו שוב לתקופת היורה ויש מעט מאוד הבלחות מעניינות. מה שחסר לי בעיקר זה בריטניה. בריטניה, בריטניה, בריטניה. יש כל כך הרבה להקות מעולות בממלכה המאוחדת, למה לכל הרוחות אנחנו לא רואים אותם פה? היה סווייד והיה נחמד, אבל זה הכל? העם דורש מבטא בריטי!

בהיעדר הופעות שוות מבריטניה, סצינת האינדי הישראלית זוקפת קומה, מרימה את האף ומשוויצה שיש עליה. וכך הלכתי אמש להופעה של להקת NORIA, להקה שכדאי לכל אנגלופיל שמתפלל מערבה ללונדון לשים עליה אוזן.

נוריה יוצאת הישר מירושלים שממשיכה לספק עוד ועוד להקות איכותיות, להקות אשר יכולות לדלג בקלות ליבשת השכנה ולהתקבל בזרועות פתוחות (Kitzu, Lorena B, Umlala, ועוד). אם לשמות הנ"ל יש איזשהי זווית נסיונית, נוריה הולכת יותר על רגש ועל כתיבת שירים של פעם כמו Echo & The Bunnymen, Suede, ואפילו Coldplay ו-U2 עוד כשהן היו טובות ומוערכות (התמהיל הזה מזכיר לי להקה שווה משוודיה בשם The Mary Onettes, כדאי לדגום גם אותם).

בכל מקרה, למה אני מתכוון כשאני אומר U2 וקולדפליי כמחמאה, אתם בוודאי תוהים? אני מתכוון לשילוב בין סולן כריזמטי עם יכולת ווקאלית של הדהוד למרחקים וגיטריסט שיודע ליצור קונסטרוקציות שבריריות של סאונד עם מינימום פריטות. אני מתכוון למנעד ריגשי, לללבוש את הלב על השרוול כמו שאומרים באנגלית (מה המקבילה העברית?). תוסיפו מתופפת(!) מדויקת להפליא, באס, וקורט של קלידים ואלקטרוניקה, וקיבלתם את נוריה.

אני מודה, זה עדיין לא מושלם. נוריה קיימים כבר 3 שנים, אבל צריך לתת להם עוד זמן להתבשל על הבמה. שירגישו נוח בעורם וישתחררו לגמרי בהופעה, שיקחו את הגרנדיוזיות שלהם עד הפאקינג סוף. אבל כשזה עובד לנוריה, כשכל הלהקה נותנת את כל מה שיש לה ללא מעצורים ומתלכדת לכדי ישות אחת, זה נשמע ענק ונותן הרגשה של הופעת איצטדיונים שתיאטרון תמונע קטן מלהכיל.

אז אם חשקה נפשכם ברוק אמוציונלי כמו שיודעים לעשות באי ההוא שם, תדגמו את נוריה בהופעה. אני בטוח שאם יביאו נניח, את Elbow לארץ (אמן אמן אמן), נוריה תהיה הבחירה הראשונה לחמם אותם. האזינו לאי פי שלהם ותבינו על מה אני מדבר.

נ.ב. כבוד על ההופעה של נוריה שהיתה ללא עישון! אני לא יודע אם זה בגלל הנהלת תמונע, או הזוגות שמילאו את ההופעה לכבוד ט"ו באב, או הסולידריות של המחאה, או איזשהו וודוו קוסמי, אבל ההופעה היתה עם אוויר צלול וזה היה מעולה. המעשנים יצאו לעשן בחוץ וכך כולנו חיינו בהרמוניה מוחלטת ונתנו כבוד למוזיקה ואחד לשני. בנוסף, הסאונד בהופעה היה צלול ובווליום נעים לעומת ההחרשות שהולכות בשאר המועדונים וההופעות, זה מבורך לגמרי. כן ירבו!