מידנייט פיקוקס + קיצו = ?

זה שוב קרה לי. הגעתי ספונטנית להופעה מבלי לדעת שום דבר על הלהקה שעומדת לפני, והם העיפו לי את המוח למימד אחר. הלהקה הזו היא Man25, טריו רוק נסיוני שקצת קשה להגדיר. משהו בין מטאל לבין פוסט-Pאנק לבין פוסט רוק לבין נויז, אם חייבים לזרוק עליהם כמה טייטלים. הזכירו לי בווייב שלהם את Factory Floor, אחד ההרכבים הנסיוניים החדשים והמבטיחים מהממלכה המאוחדת. כן, משהו טוב. אנסה לחדד את האבחנה במקרה שלנו.

אם המידנייט פיקוקס היו עושים אהבה עם קיצו, כלומר לא אורגיה בין להקתית, אלא אהבה מוזיקלית, כנראה שהם היו מולידים את Man25. זמרת קצת מחורפנת עם קול מתוק וחיבה למשחק בצעצועים ליד המיקרופון, גיטרה שמתיזה ריפים של מטאל וסאונדים אווירתיים לסירוגין, ומתופף אימתני שתפוס על מקצבים רפטטיביים ואפלים כאילו הוא מתופף לצלילי טקס פולחן של איזשהי כת סודית.

ההופעה שלהם היתה רצף של קטעים שלא תמיד היה ברור איפה הם מתחילים ואיפה הם נגמרים בעוד שוידאו ארט לא ברור בהתאם ריצד לו מאחור. המוזיקה שלהם לקחה אותי למסע משונה ומאוד מהנה בעיניים קשורות אל תוך קרע ברצף החלל-זמן. אבל הכוח שלהם נמצא בכך שהם לא עושים אוונגארד מוחלט מחריש אוזניים וחסר מבנה, אלא נשארים קומוניקטיביים ואף גרוביים לעיתים. אין כמעט דברים כאלה בארץ.

אפשר לשמוע ולהוריד את אי פי הבכורה שלהם פה למטה כדי להבין בערך במה מדובר. אבל אם באמת רוצים להבין, אז כדאי לקפוץ לרוגטקה ב-18.2 בשעה 21:00 ולראות אותם בהופעה. אם אתם לא יכולים, נסו במועד אחר. נסיעה מהנה.