המתחרש
אני שבר כלי בימים האחרונים. כמעט 32 שנה של האזנה למוזיקה בווליום גבוה באוזניות, ברמקולים קולניים, בהופעות מחרישות, ובחדרי חזרות עשו את שלהן. נקרע לי עור התוף באוזן ימין. הרופאים המליצו לי לא לשמוע או לנגן מוזיקה עד להודעה חדשה מחשש שאוזן שמאל תלך :(
אהבת חיי, המוזיקה, דפקה וזרקה אותי. אני כל כך כועס ועצוב. מצד שני, אנסה לזכור אותה גם ברגעים הטובים. את השיר הראשון שבאמת אהבתי "Take On Me" של Ah-Ha, את OK Computer שחרשתי אינספור פעמים בתשוקה בלתי נגמרת, את ההופעה המרגשת של ה-Editors ועוד אינספור אמנים, שירים, אלבומים, והופעות שהתמזל מזלי לשמוע עם שתי אזניים בריאות.
אי לכך אני מצטער לבשר על סגירתו בטרם עת של המאזין. אין לי שום טעם בלכתוב בלוג מוזיקה כאשר אני לא יכול להאזין לה כמו שצריך ובטח כאשר אני לא מסוגל ללכת להופעות. אין טעם בבלוג כזה כאשר נהייתי בעצם "המתחרש". לא יודע מה אעשה מכאן. אולי אעבור לאמנות אחרת, לקולנוע או לטלוויזיה או ספרות. אשמח לקצת תמיכה בינתיים.
אל תשכחו לבדוק את תאריך הפוסט.
אני ממש מצטער לשמוע… רק בריאות!
(נ.ב. – אם זו בדיחה של ה-1 לאפריל, אז הברכה עדיין תקפה רק בלי ההשתתפות בצער :))
אומנם זה מרגיש לי כמו מתיחת ה-1 באפריל אבל בכל מקרה ברגע הראשון שקראתי חשבתי על איך הייתי מרגיש אם היו אומרים לי שאסור לי להקישב יותר למוסיקה או ללכת להופעות והצמרמורת שעברה בגופי…
בכל מקרה רק בריאות והרבה מוסיקה טובה לכולם
איזו אכזבה, רק אתמול נרשמתי לבלוג האדיר שלך, והוא כבר נסגר..? ובכל זאת, אם זו לא מתיחת 1 באפריל, מציעה לך לשמוע מוסיקה בווליום מעט יותר נמוך, אך אם החלטת לוותר, אאחל להחלמתה של האוזן והצלחה בהמשך הדרך.. :)
אחד באפריל, כן??
לא יודעת למה אבל משהו פה מריח מוזר..וזה לא ממני חח
בכל אופן מחכה לעדכון
יוחזר המואזין לאלתר!
האחד באפיל תוקף שנית
מי ששרד את הווליום בהופעה של איגי פופ בישראל, כבר ממילא לא יכול לדפוק יותר מזה את חוש השמיעה. לא?
אפריל אוניל
איפה auto volume
;)
האמנתי לך. זה מה שקורה כשקוראים פוסטים של אחד באפריל באיחור של 10 ימים.