אקזיט סטנסיל

"החיים זה מה שקורה לך בעוד שאתה עסוק בלתכנן תכניות אחרות" אמר ג'ון לנון בפרפרזה, וכמובן שהוא צודק. והנה, תכננתי להעלות פוסט על ההופעה המעולה של הרכב הפרוג ג'אז-Pאנק-רוק היהודי (או משהו כזה), Gutbucket, אתמול בפסטיבל הג'אז תל אביב, אבל הפוסט הזה יחכה עוד כמה ימים.

במהלך מעבר שיגרתי על הרידר שלי, נתקלתי בדיווח מבלוג תעשיית המוזיקה המעולה, Hypebot (קריאת חובה לכל אמן עצמאי ואנשי התעשייה של העידן החדש), על לייבל אינדי אנונימי בשם Exit Stencil. ובכן, הלייבל החליט לתת להורדה חוקית את הקטלוג המלא שלו למהלך חודש פברואר בלבד.

למה זה שווה משהו? על פניו מחלקים כבר מלא מוזיקה ברשת בחינם ובאופן חוקי ובמלא מקומות. אז מה פתאום זה שאיזה לייבל נידח עם אמנים אנונימיים נותן מוזיקה בחינם יעניין מישהו?

לא זכור לי שלייבל נתן אי פעם את הקטלוג המלא שלו, שבדרך כלל בתשלום, להורדה בחינם לזמן מוגבל. לייבלים כמו אנובה נתנו אולי הורדה פה הורדה שם, אבל לא משהו גורף שכזה, ולא לזמן מוגבל, מה שנותן סוג של ייחוד ודחיפה ללכת ולשמוע עכשיו לפני שיהיה מאוחר. ידידי גיאחה ציין בפני שיש נטלייבלס שנותנים את המוזיקה שלהם בחינם כל הזמן. אבל זה בדיוק למה, לצערם, אין להם אייטם וללייבל הזה יש.

כן, העניין הזה של לתת את הקטלוג המלא בחינם ולזמן מוגבל יצר איזשהו עניין, משהו שונה שגרם להייפבוט לכתוב על זה (נשים בצד סקפטיות ששילמו לו לכתוב על זה, אם כי הכל אפשרי), להדליק אותי, והנה עכשיו אני כותב על זה. כמובן שקודם כל הלכתי לאתר, הורדתי ושמעתי את המוזיקה. אני, ומסתבר שאנשים רבים נוספים, מחפשים בתקופה האחרונה דברים חדשים לשמוע, כך שהידיעה הזו התאימה לי בול למצב רוח המוזיקלי - להשיג מוזיקה חדשה שאף אחד לא מכיר, שיהיה משהו מעניין לשמוע תוך כדי העבודה. לא יודע אם הם התבייטו על ההרגשה הזו והחליטו לתקוף אותה, אבל זה מה שיצא. ווואלה, המוזיקה שהורדתי לא רעה בכלל.

ראוי לציין אגב שזו הורדה ישירה ללא תנאים מקדימים. אין את החסם המעצבן של שטיקים בסגנון ה-"הורדה תמורת מייל". יש שיגידו שזה מטומטם כי הלייבל לא נשאר עם רשימת ספאם ביד אחרי הקמפיין הזה. אבל הגישה הישירה יותר ידידותית למשתמש ובטוח עוזרת לקבל יותר הורדות ולכן יותר השמעות מאשר גישות שמנסות לנצל את הסיטואציה. מי שנדלק מהמוזיקה בכל מקרה סביר שיעשה מעשה ויבוא להתעדכן שוב באתר או ירשם לרשימת התפוצה או ימליץ על המוזיקה לאחרים או ילך לראות את הלהקה כשתגיע לעירו.

המרוויחים הגדולים מהמהלך הזה הם כמובן אמני הלייבל. הם מגיעים עכשיו בוודאות ליותר אזניים וחשיפה מאשר היתה להם קודם לכן. זה עוזר להביא קהל להופעות ואפילו לקדם סקירה בתקשורת ואולי השמעות ברדיו. בינתיים אנשים נכנסים לאתר ואולי ירשמו ברשימת התפוצה, אולי אפילו יקנו איזה מרצ'נדייז, כך שגם הלייבל מרוויח בעקיפין.

בקיצור, סחטיין עליהם, וכמה מילים על המוזיקה שדגמתי:

Hot Cha Cha - The Hardest Working Telescope and the Violent Birth of Stars
כן, הורדתי אותם בגלל העירום או הפסיאודו-עירום. מה לעשות, כשיש המון מוזיקה ומעט זמן אני שופט אלבומים גם לפי עטיפות מגרות. מתברר הם עושים אינדי-רוק פוסט-סוניק יות' שכזה, קצת כמו שפלסיבו היו פעם רק עם הרבה פחות אגו אנדרוגני, והזמרת שלהם יודעת לשיר יותר טוב מקים גורדון (סורי בייב) ובטח שמבראיין מולוקו מפלסיבו. היא אפילו שרה שיר אחד במה שנשמע כמו צ'כית. חביב ביותר.

Like Bells - Like Bells
מן הרכב פוסט רוק אינסטרומנטלי שכזה. יש להם נגיעה מעניינת של כינורות והרבה יותר דינאמיקה, כוח, ומלודיה לעומת הפוסט רוק הממוצע. אהבתי, ממליץ לשמוע במיוחד במזג אוויר הסוער הזה שפוקד אותנו עכשיו.

Mystery Of Two - s/t
אינדי רוק בטוויסט פוסט-פוסט Pאנק שכזה שמשום מה מאוד מזכיר לי את אנטיביוטיקה הישראלים, אולי בגלל סגנון השירה של הזמר שלהם. לא רע, אם כי פחות הגניב אותי משני האלבומים האחרים ששמעתי.

מה אתם חושבים על המהלך הזה של Exit Stencil? באסה או קלאסה כמו שאומר נדב רביד? הלכתם לשמוע מוזיקה מהלייבל בעקבות הפוסט?