עידו שחם • 15 במרץ 2011
מדריך לשיתוף פעולה עם בלוגרי מוזיקה
מאז שפתחתי את הבלוג לפני שנה וקצת, יוצרים איתי קשר מפעם לפעם יחצ"נים, זמרים/ות, ולהקות. זה מאוד נחמד שמכירים בי משום מה ושולחים לי כל מיני מיילים. אני מבין שהם סך הכל מחפשים עוד ערוץ שיווקי כדי להגיע לקהל, אך לצערי רוב הפונים לא מבינים בכלל מה זה בלוג ואיך לדבר עם הבלוגר שמאחוריו.
כדי להסדיר את העניין אחת ולתמיד, החלטתי לכתוב מדריך לשיתוף פעולה עם בלוגרי מוזיקה ולתת טיפים לכל אנשי התעשייה למיניהם שרוצים לדבר איתנו, ועם בלוגרים בכלל.
- תעשו ריסרצ'. לרשותכם רשימת בלוגי מוזיקה ישראלים באדיבות הבלוג קסטה. קחו כמה שעות ותדגמו אותם. לא חייבים לשבת ימים שלמים ולקרוא את הכל, אם כי זה ודאי יכול לעזור. אפילו רק הצצה מהירה בכותרות הפוסטים האחרונים שעלו ובתגים/קטגוריות שנמצאים בד"כ בבר הצידי תבהיר לכם מיד במה עוסקים פה. כדאי גם לקפוץ לעמוד האודות איפה שהבלוגר בד"כ רושם במפורש מי הוא ועל מה הוא כותב, ואם יש עמוד צור קשר תמצאו שם כתובת מייל או טופס לשליחת הודעות. תרשמו את כל זה בצד ותסמנו בלוגים רלוונטיים בשבילכם.
- בלוגים הם לא מכונות יח"צ. רוב, אם לא כל בלוגרי המוזיקה בארץ, כותבים את הבלוג בזמנם החופשי ועושים את זה מתוך אהבה טוטאלית למוזיקה. אנחנו לא עיתונאים, לא מקבלים על זה כסף, ולרוב לא עוסקים באייטמים חדשותיים ויח"ציים, אם בכלל. בקיצור, אנחנו לא וואלה, לא וויינט, ולא אן אר ג'י. מה כן מעניין אותנו? תוכן. משהו שנרצה לכתוב עליו פוסט לפחות באורך כמה פסקאות, וזה משתנה מבלוג לבלוג. אז כל הכבוד שהלהקה שלך עשתה קליפ חדש או הוציאה סינגל, אבל ב-99% מהמקרים זה פשוט לא רלוונטי לבלוגים ואין לנו מה לעשות עם זה. תשאירו את החומר הזה לפורטלים החדשותיים בבקשה, ואם יש אז לבלוגים חדשותיים.
- תנמיכו ציפיות. לא נעים להגיד, אבל בלוגי מוזיקה הם לא מרכז היקום. אם יכתבו עליכם פוסט בבלוג אחד או שניים, קשה להאמין שזה יביא 1000 איש להופעה או יגרום לכם להיות רוני סופרסטארים. ברור שזה נחמד ושזה עוזר, אבל קמפיין יח"צ מול בלוגים צריך להיות רק חלק אחד מהעשייה השיווקית והמוזיקלית הכוללת שלכם. ראה מידע נוסף במדריך למוזיקאי של אטמי אוזניים ז"ל ובספרות המקצועית.
- תשלחו פניות רלוונטיות בבקשה. אין טעם לשלוח קטע ג'אז לבלוגר שעוסק ברוק. לשלוח קליפ חדש לבלוגר שכותב פוסטים ארוכים לא ישיג שום תוצאה. ואם הבלוגר כותב רק על מוזיקה לועזית, אין סיכוי שהוא יחליט פתאום לעשות פרסה ולכתוב על הזמרת הישראלית שבדיוק שלחה לו מייל. אל תשכחו, רוב אם לא כל בלוגרי המוזיקה בארץ עושים זאת בתור תחביב. כמובן, אתם רוצים לפנות לכמה שיותר בלוגרים כי אולי משהו יתפוס. הבעיה היא שאם אתם סתם מספימים, אז לא רק שתזכו לבוז, אלא פעם הבאה כשיהיה לכם דווקא משהו רלוונטי לא יטרחו לקרוא את המיילים שלכם בכלל. וראבאק, המייל שלכם מגיע לאדם פרטי בזמנו הפנוי. בבקשה אל תבזבזו לנו את הזמן במשהו שברור שלא יעניין אותנו.
- בלוגרים הם בני אדם. לרוב אנחנו לא אנשי תעשיית המוזיקה ולא יחצ"נים, וגם אם כן הבלוג הוא המפלט מהעולם הזה. אם שלחתם לנו הודעה, בבקשה אל תדביקו שם קומוניקטים עם מילים ריקות, פונטים זוועתיים בצבעים זרחניים, ויישור מתסכל למרכז. קומוניקטים לא נכתבו בשבילינו בני האנוש. למעשה, לא ברור לי איך העיתונאים מעכלים אותם בכלל. עזבו אתכם מהקומוניקט. כשאתם פונים לבלוגרים, דברו בגובה העיניים, ודברו תכל'ס וקצר. תכתבו אלינו כאילו שאתם כותבים מייל לחבר שמספר לו על ההופעה הקרובה שלכם, האלבום שעומד לצאת, או מה שזה לא יהיה.
- תהיו כנים. לא תאמינו כמה פעמים כותבים לי "אחלה בלוג" ואז שולחים לי מוזיקה שגורמת לי להבין שאין סיכוי שהפונה קרא אפילו פוסט אחד. אין צורך להתחנף כדי שיקראו את המייל שלכם, אלא אם כן אתם אשכרה עוקבים אחרי הבלוג ואכן אוהבים אותו. מספיק להציג את עצמכם ולרשום את המסר שלכם כך שיהיה קצר ולעניין. אם אתם לא בטוחים אם הפנייה שלכם רלוונטית, או איזה שיתוף פעולה אפשר לעשות בכלל, תכתבו את זה. תזכו ליצור, כן, דיאלוג.
- תשלחו לבלוגר הצעה מגניבה. בניגוד לעיתונאים, יש דברים פשוטים יחסית שבלוגרים מאוד ישמחו לקבל. למשל, הזמנה להופעה, פרומו של אלבום חדש, כרטיסים לחלוקה בבלוג, אולי אפילו הזמנה לבירה אחרי ההופעה. זה מגביר את הסיכוי שהבלוגר יתלהב ויהיה מעוניין לכתוב משהו, אבל תנו לו את הספייס ואל תכריחו אותו במקרה שמוזת הבלוגים לא באה לביקור.
מקווה שעזרתי להבהיר כמה דברים כדי שלכולנו יהיה שיתופי פעולה הרבה יותר שווים. שאלות וטיפים נוספים - בתגובות.
מעולה!
אז אתה אומר שיש אשכרא יחצנים ששולחים לך סינגלים של קובי פרץ?:-)
פוסט מעולה! ומיליון אחוז נכון
כל כך נכון ומדויק.
כמה מיילים אני מקבל מאנשים שלא טרחו מעולם לקרא את הבלוג ומנסים להתחנף וזה יוצא להם עקום 'קראתי את הפוסט שלך על ג'ון קולטריין, הוא באמת היה גדול החצוצרנים' וגו'
כ"כ מזדהה איתך אחי. זה נכון גם לתוכנית הרדיו שלי, בה אני מתנדב, ולפעמים מרגיש כמו עוד שלב במסע היח"צ של איזה יחצן או אומן…תודה. מעכשיו אני משתמש בפוסט הזה כלינק לכל מי שפונה אלי !
http://www.140.co.il/blog/2011/02/23/23278
קונטקסט.
וואו, אתה לא יודע כמה פעמים תכננתי לכתוב את הפוסט הזה! הוצאת לי את המילים מהפה.
הכי אהבתי את המיילים שהיו נפתחים ב"אני מאוד אוהב את האתר שלכם" (הכינים שלי תמיד התרגשו מהיחס), אבל כיום, כשהבלוג שלי סגור, הפייבוריט הוא "אחלה בלוג, אני קורא אותו כל הזמן, בבקשה תכתוב עלי" וכו'.
נכון, נבון, שנון, וזו גם הזדמנות לדחוף לכם לפנים את הבלוג הצעיר שלי…..
http://yuvalerel.wordpress.com/
עידו תודה על האזכור.
חשוב לציין שבשבוע הקרוב רשימת הבלוגים הישראלים הולכת לעבור עדכון משמעותי ביותר.
(הרשימה מתעדכנת פעמיים בשנה, סוף חורף וסוף קיץ)
כל מה שכתבת נכון. כמה הסתייגויות קטנות:
א. הרשימה של קסטה מאד מטעה, כיוון שיש שם הרבה בלוגים שבקושי פעילים ו/או נצפים. לעומת זאת קיימים בדה-מרקר לא מעט בלוגרים עם קהל אוהב ששווה לבדוק.
ב. אני מציע לא לפנות דרך הפייסבוק אלא דרך המייל של האתר. ובאמת בלי לנדנד יותר מידי. אנחנו רואים, קוראים ומחליטים לבד ממה להתעלם.
ג. לגבי סעיף 4 – הכי מצחיק אותי כששולחים לי קומוניקטים על מוזיקה מזרחית או הופעת סטנד-אפ של איזה ליאור כלפון.
ללאון: אני ממש לא מבין מה לא בסדר, זה שקולטריין התגלה ע"י גדול הקונטראבסיסטים – מיילס דייויס, לא גורע מהעובדה שהוא באמת היה גדול החצוצרנים.. עד שהגיע ירוסלב כמובן
מילים כדורבנות, אכן יש לתעשיית היח"צ מה ללמוד.אלי אפילו פנו פעם אחת בתור גבר..מיותר לציין שלא היתה תגובה ושאיש היח"צ הספציפי נכנס מאז לספאם :)
פוסט אדיר! (אחד היתרונות העיקריים של בלוג קטן ולא מוכר- אין פניות מיח"צנים)
כל כך נכון. חותמת על כל מילה.
וכן, גם אני קיבלתי פניות תמוהות על הצגות תיאטרון ומוזיקה קלאסית-אופראית.
אגב, גם בתקופה החזקה של פורומי מוזיקה ישראלית היה נראה שליחצ"נים אין מושג קלוש איך להתנהל מולם, באופן שלעתים גרם לאמן יותר נזק מתועלת.
נחמד שרוב המגיבים – בלוגרים בעצמם.
"חווינו את החוויה".
אני אגיד שהסיבה העיקרית לא לפרסם דרך בלוגר היא, שזה פשוט הכי גרוע לפרסם דרכו.
זה כמעט כמו שהאומן יתחיל לבלגג את עצמו דרך הפייסבוק של עצמו. (זה בערך מה שריסק את מייספייס)
זה לא עובד כשכל אחד יכול, ואפילו אם זה מרצונו החופשי ו"מאהבה טוטאלית" למוזיקה.
חייבת לציין שאני לומדת את זה עכשיו על בשרי ובאמת מוצאת את עצמי לעיתים נאבקת, יחד עם חבריי, איך לענות לכל היח"צנים והאמנים, במיוחד לאלה שממש לא קולעים לטעמנו.
מצטרף לתגובות האוהדות והסוחפות.
אפילו אני כבלוגר צעיר כבר קיבלתי מיני הצעות שכל קשר בינן לבין האתר שלי (שהנושא שלו מופיע בכותרתו – לא צריך להיות גאון גדול!) מקרי לחלוטין.
אם כבר פניות, מעדיף שיהיו מחבריי הבלוגרים. לפחות אני יודע מאיפה הם באים.
תסלחו לי כולכם כן , אבל משהו בפוסט הזה ובמיוחד בתגובות, מריח כל כך חזק מהתנשאות וליקוק תחת עצמי, שאין לי שום דרך להתעלם מזה. וזה לא קשור לעובדה שאני יחצנית .
קודם כל תגידו תודה שאנשים בכלל טורחים לשלוח אליכם דברים , כשממוצע ההקלקות על כל פוסט בבלוג אינו מתקרב בכלל לזה של האתרים הגדולים או אפילו הבינוניים. הבינג סד ת'אט – אין לכם שום בעיה להכריז קבל עם וארבעים קוראים ועועד להסכים עם עצמכם בכזה ביטחון – שטובות הנאה מגדילות את הסיכוי שתכתבו על מישהו.
הלו??? מישהו פעם שמע על זה שבן שלו מהארץ או עינב שיף או כל עיתונאי מוזיקה אחר שמכבד את קוראיו מבקש אלבומים, כרטיסים, או כוס בירה(!! צ'יזס- לכו לעבוד ואולי יהיה לכם כסף לאחת כזו פעם בשבוע) בתמורה לאייטם על להקה זו או אחרת?? בקיצור, תפשפשו טוב בפוסטיכם בלוגרים יקרים. הייתי ממשיכה עוד ועוד, אבל יש לי בדיוק קומוניקט בצבעים זרחניים לכתוב. ואל דאגה, לא אשכח ליישר לאמצע.
יחצנית יקרה,
מה שמעניין כאן זה שטרחת להגיב בכזו אגרסיביות אף על פי דהבלוג הזה לכאורה זניח ולא אמור להפריע לקיום היקר שלך. מה שעידו כתב לא דורש שומדבר, מלבד לכבד את הדברים שאנחנו כותבים עליהם. בלוג הוא לא אמצעי יחצני אלא משהו אישי, ובכל זאת הרבה אנשים מנסים לרכוב על זה.
לא, אנחנו לא נגיד תודה למי שפונה אלינו, כי אני לא חושב שהמטרה של אף אחד מאיתנו הוא להרוויח מהבלוגים הלכאורה עלובים שלנו.
ועוד משהו – לכולנו יש עבודות. הבלוג, כמו שעידו כתב, הוא משהו שאנחנו עושים בשביל עצמנו, בשביל הכיף ומזמננו האישי.
מה הקשר בכלל לעינב שיף או לבן שלו? הם מקבלים כסף על הכתיבה שלהם והם מקבלים המון הטבות כמו כרטיסי כניסה להופעות ואלבומים בחינם.
בקיצור, ההשתלחות שלך מאוד לא ברורה. אולי תביני את זה כשתפתחי בלוג ואנשים ינסו לנצל את הבמה האינטרנטית שלך לדברים אחרים ולא קשורים.
אגב, אף אחד מאיתנו לא ליקק לעצמו את התחת ואמר שהבלוג שלו מעל משהו. רק שאנחנו מקווים לקבל פניות שאשכרה קשורות לדברים שאנחנו כותבים עליהם ולא הצעות מטופשות, שתתפלאי כמה הן זורמות, אפילו מזה שיש לנו 40 קוראים, לדידך.
בכל מקרה,
שתהיה לך שבת שלום. ותשתדלי לתפוס תחת במקומות אחרים.
מעניין, אחרי שקראתי את התגובה שלך נכנסתי פעם ראשונה לבלוג שלך ( הידד! אני הקוראת מספר ארבע, או שלוש אם לא מחשיבים את אמא שלך). מעניין. כל מה שקורה בארץ הוא פרובינציה, אם כך. את זה הבנת מתי? כשהיית כתב של הרולינג סטונ? מה שאני מנסה להגיד במילים אלו ואחרות : תרגיע. אף אחד לא מנסה לנצל אתכם, אתם לא כאלה חשובים ( לפחות רובכם. היחיד כרגע שיש לו איזושהיא השפעה וטראפיק שאשכרה משנה משהו הוא חג'ג') אף אחד לא מת עדיין ממייל לא רלוונטי. וכדאי לכם מאוד להמשיך לקבל כאלה כי אם תפסיקו זה כנראה אומר שאתם ממש לא רלוונטים. ובנתיים במשוואה הזאת גם אני וגם עינב שיף מרוויחים כסף מהאהבה שלנו למוזיקה, בניגוד אליך.
אני לא מתכוון להיכנס למלחמת רפש איתך. אני לא יודע מי את ואת גם ממש לא מעניינת אותי.
את לא יודעת מי אני ואת גם לא יודעת ממה אני מרוויח כסף, וזו פעם שנייה שאת מתנשאת בנושא הזה בלי לדעת מה את אומרת.
אני לא מבין מה כל כך חורה לך אם הבלוגים שלנו כאלה זניחים בקיום המוזיקלי שלך.
דווקא עושה רושם שאת אמורה לגחך ולהמשיך הלאה, אלא שאת לא.
במקום זה את טורחת לשבת כאן ולנסות לחרבן לנו על הראש.
כמו שאמרתי, תחסכי מאיתנו.
שומר רוק, מסכים כמעט עם כל מילה שלך (במיוחד על הקטע של ההתנשאות, יחצנית – לא מתאים)
הסתייגות אחת קלה; בתור קורא של לא מעט בלוגים, בין עם אני הקורא השלישי או הרביעי שלהם, חשוב לי לציין שפוסט כלשהו, ברגע שיצא לאוויר המרשתת – הוא נחלת הכלל. כן, הוא בא מהאהבה של הבלוגר למוזיקה (/ספורט/ספרות/יודאיקה/ביולוגיה ימית) ותודה לאל על אנשים שכמותכם אבל לי כקורא לא צריך להיות איכפת משום דבר פרט לתוכן של הפוסט. אני אמור להרגיש חופשי גם לחלוק על דעתו של הכותב. שוב, חשוב לשמור על כבוד הדדי וכבוד עצמי באופן ההתבטאות (יחצנית לשימת ליבך). מהסיבה הזאת אני חושב שהתגובה שלך יחצנית הייתה יכולה לתרום רבות לדיון באמת מעניין לו רק היית בוחרת להתמקד בעיקר ולא "לנצח" את מלחמת החורמה בין כל בלוגר ליחצן באשר הם.
ועוד מספר הבהרות קטנות למי מאיתנו שאינו בקי בשפת יחסי הציבור:
הבינג סד ת'אט, = באומרי זאת,
צ'יזס = ישוע
נ.ב. לא יודע כמה הקלקות יש על הבלוג של שומר רוק אבל הוא אחלה בלוג! (מתוקי, אל תישכח שאת הסדר אנחנו עושים אצל סבתא חנה)
שמעו , זה באמת מחמם את הלב ההתאחדות שגורפת שלכם , בטח נורא חמים ונעים שם במושבת הבלוגרים.
תגיד לי סער – איך אפשר לנהל דיון מעניין אחרי פוסט כזה והתגובות שאחריו? שימו לב שכל מי שהגיב, חוץ ממני (אני מהרעים אם לא ידעתם) הוא סוג של בלוגר בעצמו. יכול להיות שאתם כל כך רוצים להרגיש חשובים בפני עצמכם , שאתם פשוט מלבים את מדורת הבורות הזו כאילו אין לכם אלוהים, או לפחות תלוש משכורת ?
קיצר , מה שלי יש לתרום לדיון \אוננות קבוצתית הזאת היא עצה מאוד פשוטה.
לא רוצים שאנשים יפנו אליכם? כתבו במחברת, כתבו בקובץ וורד, כתבו על המאחורה של הנייר טואלט בשירותים. אבל רגע, כל הקטע בבלוג הוא להיות ממש עמוק בקטע מודע לעצמו כדי שמישהו ייקח אתכם לכתוב בטיים אאוט לא? ואולי על הדרך להצדיק איזהשהוא קיום וירטואלי שלכם ולחזק את מעמדכם "בעולם שבחוץ". ועכשיו לתפל, כלומר – לעיקר :
הפוסט הזה נפתח במילים :"יוצרים איתי קשר מפעם לפעם יחצ"נים, זמרים/ות, ולהקות". כבר בשלב הזה היתה אמורה להדלק לכם נורה סופר אדומה. מילא אנחנו היחצניות, עם נתעב שכמונו, תאבות בצע ופרסום. אבל להקות? זמרים? אנשים שסך הכל עושים את האומנות שלהם ויושבים כמו זונות אלפי שעות על הרשת כדי לנסות לגרום לה להגיע לכמה שיותר אזניים? עליהם אתם יורדים? – בעיניי זאת פשוט חרפה, אתם בעצמכם עושים את אותם דברים רק בכתיבה על אמנות של אנשים אחרים. מה, לא יצא לכם לשלוח לינק לבלוג שלכם למישו שאתם אולי לא מכירים? די, די עם המנייריזם. חזרנו אלינו, יחצני\ות הרשע, עם כל ההתבכיינות שלכם פה, אני בספק אם רונית ארבל או היחצנית של קרן פלס פונה למי מהכותבים כאן למעלה בתחנופים\בקשות\ הצעות. למען האמת , אני אפילו די בטוחה בזה. למען האמת #2 אני אפילו יודעת שמי שפונה אליכם באופן די גורף אלו יחצניות של מוזיקה ולהקות שפועלות בד"כ מהשוליים אל כיוון המרכז, וסה"כ מדובר באנשים שמוזיקה חשובה להם כמעט כמו שהיא חשובה לכם , עד כדי כך שהן\הם בחרו עבודה שבה הם נלחמים מלחמה יומיומית – למכור תנור חימום לאסקימוסים שממש כיף להם בקרח שלהם , שלא מעניין אותם חום, ושרק שומעים קרח ורואים קרח בטלוויזיה כל היום. מטאפורה קצת הזויה אבל ממש ממש קולעת. אם אנשים שכביכול אמורים להיות "פרו שוליים" , "בעלי טעם טוב במוזיקה" "רחבי אופקים" רואים בהם מטרידנים (גם אם הם פונים אליכם בלשון רבים, השם ישמור, או עושים טעות בשם המשפחה שלכם) אז מי שאמור להשאר כאן עם המון חומר למחשבה זה בעיקר אתם.
אני ממש לא אוהב להגיב לפוסטים של עצמי, אבל אין ברירה.
יח"צנית – תדייני איתנו בכיף, אבל בלי קטילות ילדותיות כמו "אוננות קבוצתית" או "מדורת בורות". כנ"ל לגבי כל המגיבים הבאים, תגיבו לעניין בבקשה.
סה"כ הפוסט הזה בא כדי לעזור לכולם – יח"צנים, אמנים, ובלוגרים. יש איזשהי אי הבנה בסיסית בין האמנים והיח"צנים לבין הבלוגרים, והפוסט בא כדי להבהיר את הדברים.
בלוג הוא לא אתר חדשותי וראוי להבין מה הוא ולהתנהג אליו אחרת מגורמי התקשורת הסטנדרטיים. זה מה שנקרא להיות מקצועי. יש יח"צנים ואמנים שיודעים את כל זה כבר מזמן, וזה פשוט תענוג לשתף איתם פעולה. אבל לצערי לרוב היחצ"נים והאמנים אין מושג והם מבזבזים את הזמן שלי ושלהם בפניות ממש גרועות ולא מקצועיות.
כתבתי את הפוסט בנימה קצת צינית, כי באמת שאני מקבל לפעמים פניות ממש לא קשורות עם בקשות ישירות, וחצופות אם יורשה לי, שאעלה פוסט כדי לקדם דבר כזה או אחר. זה ממש לא לעניין, ותכל'ס, באמת מפתיע כי הבלוג שלי רחוק מלהיות הפורטל של וואלה. אבל בכל זאת, אנשים רוצים פיסה ממנו.
סה"כ אם יח"צנים ולהקות ישלחו פניות יותר רלוונטיות ויותר מקצועיות לבלוגים, זה יהיה win-win לכולם. פחות זמן יתבזבז ויהיו שיתופי פעולה יותר טובים. זה הכל.
אני בשלי. והקטילות באו בדיוק מאותו מקום שממנו הגיעה הציניות שלך.
רק דבר אחד לא ברור לי , אם ירשה לי אדוני.
מה זה אומר בדיוק "שאעלה פוסט כדי לקדם דבר כזה או אחר?" . מכיוון שהבלוג שלך עוסק במוזיקה אני מניחה שפונים אליך עם בקשות\הצעות לכתוב על אלבום חדש, הופעה, סינגל.. צודקת ? אז ל ברורה לי משמעות המילה "לקדם" בהקשר הזה. הרי מי ששולח לך את ההודעה מקווה שתאהב את מה שאתה שומע ושיבוא לך טוב לפרגן לזה: בין אם זה באמצעות ביקורת אלבום\הופעה, המלצה, מה שזה לא יהיה. האם זו כזו מטרה נלוזה בעינייך ? האם אתה לא עושה את זה גם ככה בבלוג כמו שראיתי עם להקות שאתה אוהב? סה"כ מה שאני מבינה ממך זה שמבאס אותך שפונים אלייך מלהקות\יחצניות של להקות שאתה לא מתחבר אליהן. אתה בטח לא מצפה שכל אחד ששולח לך מייל ידע לקלוע בול לטעם המוזיקלי שלך נכון? אני לפחות מקווה שלא.. הרי אם יש להקה ישראלית שאתה ממש ממש אוהב, וכבר מכיר את האלבום שלהם בע"פ וראית מאה הופעות שלהם, ואתה יודע שמחר יש להם הופעת השקה חגיגית . תעלה על זה פוסט כמו גדול לא? ובכך, עידו יקירי, מצטערת להודיע לך, אבל אתה מקדם משהו.
זה בדיוק העניין, את רואה את הדברים מנקודת המבט היח"צית, לפיה כל פרסום = קידום. אבל אני כותב את הבלוג כי אני אוהב לכתוב ואוהב מוזיקה. כנ"ל לגבי 99% מהבלוגרים בכל נושא שהוא. כל מה שמעבר לזה, זה פרשנות.
וכן, זה נראה לי לא מקצועי ואפילו טיפשי לעשות את אחד או יותר מהדברים הבאים:
1. לשלוח אלי מוזיקה שברור ללא כל צל של ספק שאין לה קשר לבלוג ולטעם שלי. רק בגלל שהבלוג שלי עוסק במוזיקת שוליים, לא אומר שכל מה שבשוליים מעניין אותי. קל לדעת מהצצה בבלוג מה רלוונטי.
2. לשלוח פנייה עם בקשה לא מתאימות, למשל שאעלה פוסט על סינגל או על קליפ. אני לא נוהג לכתוב פוסטים כאלה.
3. לשלוח פנייה שכתובה גרוע עם קופי-פייסט מקומוניקטים, חנפנות שקרית, בקשות כוחניות, וכו'.
בשורה התחתונה, המספרים מדברים בעד עצמם – רוב הפניות שאני מקבל נופלות באחת או יותר הקטגוריות הנ"ל. יש מעט פניות טובות ורלוונטיות. זו תמונת המצב, בין אם את מוכנה לקבל אותה או לא.
ברור לי שרוב המוזיקאים והיח"צנים מעדיפים לעשות הפצצת שטיח כמו במלחמת העולם השנייה – מיילים בקופי פייסט לכולם כולל כולם. בתור יח"צנית, את לא חושבת שזה יותר מקצועי ואפקטיבי לשלוח פצצות חכמות ומדויקות בול למי שמתאים?
ואגב, אני לא מעלה פוסט כל פעם כשיוצא פיפס מאיזשהי להקה שאני אוהב. הבלוג שלי הוא לא פורטל חדשות. אין לי מה לכתוב כל פעם מחדש או את הזמן או האנרגיה לסקר נון סטופ. תשווי בכיף בין פעילות של איזשהי להקה לבין הפוסטים שהעליתי עליהם, תגלי שלא משנה כמה פוסטים כתבתי על איזשהו הרכב, הם עושים הרבה מעבר לזה.
טראקבאק לפוסט