האזנות החודש - אוגוסט 2012

The Walkmen - Heaven

תודה לווקמן שבאו לארץ. הם נתנו הופעה מרגשת שנתנה לי תקווה ביום מדוכדך, ובזכות ההופעה נתתי צ'אנס והתוודתי לאלבומם האחרון והמאוד מרענן ובוגר, Heaven. בת זוגתי היקרה שמעה אותו מהצד ואמרה שהוא נשמע כמו U2, ויש משהו בדבריה, במבון החיובי של U2. שומעים שהלהקה השתבחה, התבגרה, והשתפרה. נגמרו המשחקים והשטויות, עכשיו זה כבר רציני. מוזיקה של מוזיקאים.

The Vaccines - Come Of Age

מכת האלבום השני קשה מאוד למוזיקאים. היו לך את כל החיים כדי לכתוב את אלבום הבכורה, אז מה עכשיו? הוואקסינז לקחו את ההזדמנות לעשות מה שבא להם. אחרי אלבום בכורה שטוף ריוורב ורצינות תהומית, באלבום השני אנו מוצאים אותם במצב רוח ציני וסאונד יבש וישיר. בחדש תמצאו קשת מוזיקלית של רוקבילי, פולק רוק דילני, ופסיכדליה סיקסטיזית. ההוקים והכתיבה המושחזת של הוואקסינז מביאה את אלבום הפופ/רוק המושלם לקיץ של גלישה בים עם ניחוחות של גלידה מונטנה.

Bloc Party - Four

משבר האלבום השני מסרב לעזוב את בלוק פרטי שנאלצים להתמודד עימו כבר בפעם הרביעית. סולן הלהקה, Kele Okereke, הוציא בכלל אלבום סולו על טהרת הדאנס. מפתיע אם כך לשמוע באלבום החדש של בלוק פארטי השפעות מבלאק מטאל וחזרה לרוק הזוויתי שלהם מהאלבום הראשון מינוס האייטיז. לא נראה לי שהאלבום ימשיך איתי הלאה, אבל הוא נתן הפוגה מסקרנת בשיממון הקיצי ותזכורת כמה זה קשה לעשות מוזיקה שנחשבת.

Franz Ferdinand

אולי חטפתי איזו קרציה ביערות סקוטלנד, כי פתאום נדבקתי בגרוב של פראנז פרדיננד. יש להם בדיוק את מה שאני רוצה כרגע - מוזיקה מרוממת שלא מוותרת על עניין. האזנה חוזרת ללהיטים הגדולים ולשני האלבומים הראשונים עשתה להם הרבה כבוד ולי מוי כיף. אפילו האלבום השלישי, שנמנעתי ממנו לגמרי עקב חשש מבינוניות, התברר כמוצלח, גם אם רק כדי להגיע לקטע האלקטרוני המפתיע שמצפה בסופו. נא לשמוע עד הסוף ולצפות ברובוטריקים שהופכים מפרנץ פרדיננד לקרפטוורק.

Biffy Clyro - Only Revolutions

הקרציה הסקוטית החזירה אותי לשלישית הכאסח ביפי קליירו. בזמנו התנגדתי לאלבומם האחרון והלהיטי. עכשיו כשחזרתי אליו אחרי ההייפ גיליתי את אלבום הגיטרות הכי טוב שהמיינסטרים הרשה להשמיע ברדיו המסחרי מזה שנים. הם עובדים כעת על אלבום כפול. השד יודע איך זה ישמע.