עידו שחם • 6 ביוני 2010
מוות לפיקסיז
למרות שלא תכננתי ללכת להופעה של הפיקסיז, הביטול שלהם די כואב על הלב. זה בכל זאת היה אמור להיות אירוע גדול וחשוב להרבה אנשים שטרם ראו אותם ומאוד ציפו להופעה, והגעה של כל אמן גדול מחו"ל, כן, כולל אפילו רוד סטיוארט, היא חשובה מבחינה תרבותית. אבל הדבר שהכי מתסכל בביטול של הפיקסיז הוא הפחד שאנו חוזרים לימי הביניים, לזמנים מצערים שבהם להקות מחו"ל לא דורכות בארץ והופעות מחו"ל הן מצרך נדיר שנשאר ללהקות אמיצות ואיזוטריות או חובבות ישראל.
הפיקסיז לא היו הראשונים לבטל. גיל סקוט הרון החל את גל הרפש הזה ומעט זמן אחריו הגיע גם אלביס קוסטלו. חשבנו שזו איזה מעידה חד פעמית של שני זקנים והכל בסדר, לצעירים לא אכפת מהפוליטיקה, הם רוצים מוזיקה ודינרוס. ואז הגורליאז סאונד סיסטם והקלקסונז ביטלו. קצת מצחיקה האכזבה שעלתה מזה בהתחשב בכך שהרבה אנשים ירדו על בואם של הגורילאז ללא דיימון אלברן ושאר חברי הלהקה. הביטול של הקלקסונז לא מצחיק כמובן. ועכשיו הפיקסיז.
שתי שאלות עולות לגבי הביטולים. קודם כל, מה הסיבה האמיתית מאחוריהם? כולנו חושבים שמדובר בסיבות פוליטיות, אבל מה זה בעצם אומר? האם טריגר של אירוע פוליטי שהציף הרגשה פציפיסטית? לחץ ואף איומים מגורמים פרו-פלסטיניים? פחד שיווקי מפגיעה בתדמית האמן? כל או חלק מהנ"ל? בדרך כלל הסטייטמנט הרישמי בדבר הביטולים מורח אותנו באנמיות שלו וממש אי אפשר לדעת מה באמת קרה. בואו נראה איזה מן תירוצים קיבלנו.
גיל סקוט הרון - לא נתן שום הצהרה רישמית לסיבת ביטול ההופעה. די עלוב בשביל נביא הספוקן וורד.
אלביס קוסטלו - "אמן חי בתקווה שהמוזיקה שלו היא יותר מאיזשהו 'רעש' הממלא זמן פנוי של מישהו...ויש מקרים בהם הוספת שמך ללוח זמנים של סיבוב הופעות יכולה להתפשר כמעשה פוליטי, שמהדהד יותר מכל דבר שאפשר לשיר...זה עניין של אינסטינקט ומצפון" - מתוך פוסט שנכתב בבלוגו, תרגום מאתר מאקו. יאמר לזכותו שהיה לו את הביצים להגיד שהביטול שלו נובע מסיבות אידאולוגיות, אם כי הפוסט שלו קצת מבלבל לדעתי. למה הוא בכלל קבע את ההופעה הזו מלכתחילה? האם היה איזשהו טריגר שגרם לו לבטל (זה היה במאי זמן מה לפני המשט)? לאללה התשובה.
הגורילאז סאונד סיסטם והקלקסונז - נתנו איזשהו תירוץ טכני על פי הידיעות. כמו שאומרים במולדתם אנגליה - בולוקס.
הפיקסיז - "ההחלטה לא התקבלה בקלות, וברור לנו שהמעריצים הישראלים חיכו לביקור הלהקה בארץ זמן רב מדי. אנו מבקשים להעביר את התנצלותנו העמוקה למעריצים, אך אירועים שמעבר לשליטתנו פעלו נגדנו", כפי שפורסם. אין ספק שנמרחנו. מהם אותם "אירועים שמעבר לשליטתנו" אשר פעלו נגד הלהקה? המשט אמנם מעבר לשליטת הפיקסיז, אך כיצד הוא פעל נגד הלהקה? לא ברור.
שאלה שניה - האם הביטולים משנים משהו פוליטית? מצד אחד לא. בואו לא נשכח שכל סיפור ההופעות הוא גם עסק כלכלי. האמן והמפיקים מפסידים כסף מביטול שכזה, זה משפיע גם על הבאה עתידית של האמן, שלא לדבר על התדמית המאוד שלילית שנוצרת לאמן בארץ. בנוסף, כפי שרבים טוענים, יש איזשהי נטייה לרוב חובבי מוזיקה והופעות שכאלה להיות קהל יותר ליברלי ואינטיליגנטי. רבים מהם, או בעצם מאיתנו, בכל מקרה מלאים בביקורת כלפי השילטון. אז כביכול האמן פוגע דווקא באנשים שבעצם מסכימים איתו במחאתו.
מצד שני, ולמרות שזה יהיה מאוד לא פופולארי להגיד את זה, הביטולים כן משנים משהו. אין ספק שישראל סופגת עוד גול מבחינה תדמיתית על כל ביטול. ברור שישראל היא לא המדינה היחידה עם בעיות פוליטיות, אבל לצערינו אנחנו בכותרות ואנחנו השעיר לעזאזל העולמי שעוזר לכולם להחביא את הצרות שלהם מתחת לשטיח. למרות שלא נשמח להודות בזה, לחץ תדמיתי בכל זאת משפיע על השילטון ועל היחס כלפי ישראל בעולם בהמון היבטים.
בנוסף, הרבה אנשים יורדים על האמנים שאם יש להם את הקהונס, אז שיבואו ויגידו את מה שיש להם לומר מאשר פשוט להבריז. ברור לי שזה הרבה יותר נכון, אבל גם ברור שאי ההגעה של האמן הרבה יותר חזקה ומהדהדת מאשר לבוא ולזרוק איזה סטייטמנט קורקטי מהבמה. מה נזכור בעוד שנה - משהו שבריאן מולוקו מפלסיבו אמר בהופעה, או את הביטול של הפיקסיז? לצערי תשובה מספר 2 היא הנכונה.
לגבי הטענה שהאמן בעצם פוגע בקהל שהוא בעל המחאה. בתור חובב מוזיקה שמאלני שכמוני, אין ספק שהביטולים מעלים את התסכול שגם ככה גבוה מהמצב במדינה. לא יודע מה אתכם, אבל מה זה יש לי חשק ללכת לאיזה הפגנת שמאל עסיסית עכשיו. בטח תגידו שאני משחק לידיהם של המבטלים, אבל אני גם ככה בספק אם הם עוקבים מה קורה חודש אחרי הביטול שלהם. אולי בטור הבא הם יבררו מה העניינים. אנחנו לעומת זאת נשארים פה ונאלצים לחיות עם הביטולים ועם התסכול הכללי מהמדינה. הביטולים לא יניעו עשרות אלפי אנשים לפעולה, אבל זה עוד קש על גב הגמל.
לסיכום, כל העסק הזה של הביטולים מחורבן. מצד אחד אני מבין את האמנים, מצד שני מאוכזב שהם מתחבאים מאחורי הסברים ריקים, ובסופו של דבר מרגיש מתוסכל. בואו נקווה שלא מדובר באיזשהי תופעה שתכניס אותנו בפעם המי יודע כמה לבידול תרבותי, ומעבר לזה, שנדע להתנהג בצורה יותר חכמה עם משטים, ובכלל.
מסכים איתך ב-100%. כל העסק הזה מתסכל. לדעתי, השיקולים הם יותר כלכליים מאשר אידאולוגיים, כי הם אולי חושבים על קוני הכרטיסים בארצות אחרות שעלולים לבטל בעקבות הופעה שלהם בישראל.
הייתי רוצה להאמין שלאמנים האלה יש מספיק שכל כדי להסתכל על הדברים בצורה אינטליגנטית, להבין מי נגד מי ולמה, אבל מצד שני, אני בטוח שגם אני משוחד ושאם הייתי מסתכל עלינו מבחוץ, אולי הדעה שלי הייתה אחרת.
צריך לזכור גם שכצרכנים של ההופעות האלה, אנחנו די זניחים. זה בלגן שלם להביא הופעה לארץ, אנחנו לא נמצאים בדרך לשום מקום. השיקול הזה יחד עם הקריאה מצד אירגונים אלו ואחרים לביטול ההופעות עושה את ההחלטה של האמנים לבטל יותר פשוטה.
איכס. זה מה שיש לי להגיד על המקרים האחרונים (סקוט הרון וקוסטלו לא מעניינים אותי, אבל לפיקסיז חיכיתי וקניתי כרטיס), וגם על הפוסט הזה.
להגיד שחובבי הופעות = שמאלנים = אינטלגנטיים זה מגעיל. וכן, אני ימני שאוהב מוזיקה בכלל והופעות בפרט. אני לא אכנס פה לפוליטיקה, כי בכל זאת זה לא בלוג חדשותי פוליטי.
אל תשכח שחבריך הם בין אלה שמפעילים לחץ על כל אמן שמגיע להופעה בארץ, בלי להבין את מי הם דופקים. כן, לממשלה מאוד כואב שהפיקסיז לא מגיעים. כאילו אין להם צרות יותר חשובות להתעסק בהן.
אתה לא צריך להיעלב. אני לא חושב שמישהו ניסה לומר שרק שמאלנים הם אינטליגנטים או שרק הם אוהבים מוסיקה טובה. עידו רק הצביע על עובדה מסויימת שחובבי מוסיקה מהסוג שהוא מדבר עליה הם יותר שמאלה מאשר נניח חובבי זמר מזרחי וזאת בלי לנסות להגיד שום דבר רע על אף אחת מהקבוצות. וכן, ברור שהכל הכללות ויש בכל קבוצה יוצאים מהכלל.
למגיב חסר השם: הייתי נעלב אם הייתי מכיר אותו :-) מדובר פה סך הכל על מילים וירטואליות.
השורה התחתונה היא ש"חובבי המוסיקה השמאלנים" הם חלק מקבוצה יותר גדולה שנקראת "שמאלנים" (אני מדבר על הקיצוניים שבהם), שהם אלה שגורמים למצב הקיים, או לפחות תורמים לו.
אני כן מתעצבן ומתאכזב מלהקות כמו הפיקסיז (כאלה שכבר הודיעו שיגיעו, נמכרו כרטיסים וכו'. אין לי בעיה עם להקות שמראש לא באות, בלי לתת סיבה או משהו כזה), וקשה לי להאמין שאני אקנה שוב כרטיס להופעה שלהם, אם הם יחליטו מתישהו להגיע.
לביטול של אמן אחד, שניים או עשרה אין כל השפעה על מדיניות. לחרם תרבותי כולל, מהסוג שהיה על דרום אפריקה בזמנו, בהחלט יש השפעה (בעיקר כשהוא מלווה באמברגו כלכלי). האם יש או אין הצדקה להטיל חרם כזה על ישראל – זה כבר עניין של דעה. יש אולי מדינות בעולם שראוי להטיל עליהם חרם כזה קודם, ולא חסרים מעשים חמורים בהרבה מאלו שנעשו בפרשה האחרונה שנעשים בעולם מדי יום (כולל ע"י ישראל) – אבל לפחות בעיני זה לא מפחית מהחלק שלנו בפרשה.
בכל מקרה, קשה לי להתייחס ברצינות לאמנים שמערכת השיקולים שלהם היא נדנדה שכזאת – הרבה יותר קל להעריך אמנים שדבקים בהחלטתם (בין אם זה להגיע לארץ או להחרים אותה בצורה עקבית).
נמרוד (וכולם): http://www.guardian.co.uk/music/musicblog/2010/may/26/musicians-boycott-countries
לא השארתי שם מקודם בטעות.
בכל אופן 2 הערות נוספות:
1. כל מי שמבטל הופעה בארץ מסיבות פוליטיות הוא בהחלט לא חבר שלי (מתייחס להערתך: "ני 2010 בשעה 14:14
איכס. זה מה שיש לי להגיד על המקרים האחרונים (סקוט הרון וקוסטלו לא מעניינים אותי, אבל לפיקסיז חיכיתי וקניתי כרטיס), וגם על הפוסט הזה.
להגיד שחובבי הופעות = שמאלנים = אינטלגנטיים זה מגעיל. וכן, אני ימני שאוהב מוזיקה בכלל והופעות בפרט. אני לא אכנס פה לפוליטיקה, כי בכל זאת זה לא בלוג חדשותי פוליטי.אל תשכח שחבריך הם בין אלה שמפעילים לחץ על כל אמן שמגיע להופעה בארץ").
2. להגיד שהמצבשלנו הוא באשמת אותם "שמאלנים קיצוניים" זה כן נקרא להכניס פוליטיקה לבלוג בניגוד להצהרתך שלא תעשה זאת (ואני לא אגיד באשמת מי אני חושב המצב מאותה סיבה)
3. להצהיר שלא תקנה יותר מוסיקה של הפיקסיס או שלא תלך יותר להופעות שלהם זה לנהוג בדיוק כמותם. למה לערב פוליטיקה במוזיקה? אתה אוהב את המוסיקה שלהם? אז תהנה ממנה וזהו.
ברגע שהם עשו מה שעשו, זה קצת מונע ממני לערב פוליטיקה במוזיקה. שוב, אני ממש לא בטוח שזה מה שבאמת אעשה אם וכאשר הם יחליטו להגיע לכאן. אני מדבר על ההרגשה שלי כרגע. כי להגיע להופעה בעתיד, "כשיהיה ורוד", ושאני אלך, זה כמו להגיד "צדקתם שלא באתם אז", ואני לא מסכים עם זה.
ספציפית פיקסיז לא ברשימת הלהקות הסופר-אהובות עלי, אז יש התלבטות. להקות שאני פחות אוהב לא תהיה התלבטות, כי כנראה שבכל מקרה לא הייתי הולך.
בואו נקווה שלא נצטרך להתמודד עם התלבטויות כאלה.
כל ההצהרות של "נחרים את המוזיקה של הפיקסיז" מטופשות בעיניי. המוזיקה היא אותה מוזיקה שאהבת. כן, גם לי כרגע די צובט להאזין לשורה שקיבלה משמעות חדשה ואירונית כמו "Hey, been trying to meet you", אבל בסופו של דבר גם אם ההחלטה של הפיקסיז לא נכונה בעיניי (כתבתי על כך בהרחבה אצלי בבלוג) והדרך שבה נעשתה היא לטעמי פחדנית ולא מכבדת את מאזיניהם (בהתחמקותם מהסבר ובעובדה שבחייעת, ממתי יש לכם עקרונות שהם לא "טוב, אם משלמים לנו"?), זה לא גורע מהשירים שלהם.
לחרם תרבותי יש הד תקשורתי אולי, אבל מעט מאוד השפעה. לכמה אנשים מזיז שהפיקסיז וקוסטלו ביטלו? כמה אלפים ספורים? וגם הם יעברו לסדר היום תוך כמה ימים/שבועות. בפועל, אין לזה שום השפעה ממשית על חיי היום יום – בניגוד לחרם כלכלי, שפוגע בכל השכבות, במקום כואב.
בין אם רוב שומעי המוזיקה ה, נאמר, אלטרנטיבית הם לא בהכרח שמאלנים, רוב הלהקות הן בבירור כן. מה שהופך את הביטול הזה, מרגיז ככל שיהיה, לא כל כך מפתיע.
לפעמים העולם מראה לנו שמה שאנחנו חושבים שזה שמאלני יפה נפש, ומה שהם מחשיבים שמאלנים יפי נפש, זה ממש לא אותו הדבר.
עדיין חבל, אבל תחשבו על כל הלהקות שבחיים לא יבואו לפה, אלה שיש להן אשכרה ערכים (בין אם מפלסטיק או אמיתיים) שלא יבטלו כי לא יהיה מה
.
machinemusic.wordpress.com
טראקבאק לפוסט