בדרך כלל עמית פלד הוא הגיטריסט של הרכב היידיש-קור רמזיילך, אבל עכשיו הוא יוצא בפרויקט סולו משלו בשם PELED. בהאזנה מוקדמת לאלבום הבכורה, זה נשמע כמו הכלאה גנטית שהרבה חובבי גיטרות משוגעות ירצו לשמוע - יש שם התפרעויות אקלקטיות בסגנון Mr. Bungle, השפעות אתניות בוייב של Secret Chiefs 3 וטיסה במהירות האור בסטייל של Mars Volta. אולי הוא לא רוצה לחמם אף אחד, אך אני הייתי ממליץ לו לשלוח ווטסאפ ל-Midnight Peacocks פרונטו.

1. מי אתה?

עמית פלד. גיטריסט, והאיש מאחורי הפרוייקט PELED.

2. מאיפה אתה ואיך התחלת לעשות מוזיקה?

אני מכפר סבא, a.k.a פנינת השרון, שהיא מעצמת מוזיקה בינלאומית. בעיקר בג'אז, אבל גם בכל סגנון אחר, גם במטאל. על כן הביטוי HARDCORE 09. מוזיקה נהפכה לחלק עיקרי בחיים שלי בגיל מאוד צעיר. המזל הגדול שלי הוא שתמיד הייתי מוקף באנשים הנכונים, בין אם אלה האנשים שגידלו אותי מוזיקלית, ובין אם אלה המוזיקאים שעבדתי איתם שתמיד רצו לדחוף קדימה את הפרויקטים שלנו גם בשלבים המוקדמים שלהם. כל כמה שנים אני מסתכל אחורה ומבין שזה משהו שאתה רץ איתו והוא ממשיך להתגלגל ולגדול ולקחת חלק מרכזי בחיים שלך.

3. איך אתה מתאר את המוזיקה שלך?

יהיה תיאור לא רע Falafel Western, אבל כל פעם שאני עונה על השאלה הזאת אני מתחרט. לדעתי רק צריך להקשיב למוזיקה וקולטים תוך שתי דקות אם זה משהו שהאוזניים של המאזין יכולות לסבול או לא.

4. כיצד בחרת בשם הבמה שלך?

יש כבר נגן צ׳לו מאוד מפורסם עם שם זהה לשלי (עמית פלד), ויש כבר ראפר עם השם משפחה שלי אבל בעברית (פלד). משום מה הרגיש נכון לקרוא לאלבום הזה PELED, באותיות גדולות, ופשוט ללכת עם זה. זה אלבום אינסטרומנטלי אבל הוא מפרק לגורמים את כל האישיות שלי ואת כל השנה שקדמה להקלטה שלו. אז השם הרגיש נכון. יש לי גם את המותרות להסתכל על האלבום הזה כמשהו חד פעמי ולא להתחייב לשם, להרכב, או למוזיקה שתחזור על עצמה. זה רגע מיוחד בזמן שתפסנו והקלטנו.

5. מה אתה שואף לעשות מבחינה מוזיקלית?

היה לי מזל גדול שהנגנים באלבום שלי הם החברים שלי, וגם הנגנים הכי טובים בעולם: מייקל קולטון - בס; תמיר ברזילאי - תופים; אבל לנסות לקבוע הופעה זה סיוט כי כולם רוצם לנגן איתם. אז אם אני אצליח לגנוב אותם לשבוע שלם ולגרור אותם בדרכים, אני אהיה מאושר. כשהקלטנו, לא חשבתי שמישהו ירצה לשמוע את מה שעשינו, הרגשתי שאני צריך להתנצל על זה שהמוזיקה שלי כבדה מידי, שהמקצבים מוזרים מידי, שהשירים מכוערים מדי, וכו'. תיארנו את זה כמו: music that nobody can play, and no one wants to hear. אני רוצה לראות איך אנשים יגיבו אלינו בהופעה חיה. ואנחנו מנסים לגרום לזה לקרות בקרוב.

6. מה אתה עושה חוץ מלנגן?

באמת שלא הרבה, המוזיקה תופסת כל חלק בחיים שלי, אם זה כעבודה כשאני מנגן ומקליט בשביל אנשים אחרים ואם זה כשאני יושב על המוזיקה שלי.

7. ממה אתה מושפע?

הוידאו הראשון מהאלבום נקרא "Of Fire" והוא מסכם את כל האישיות שלי ב-3 דקות: סרטי אימה, נויז, הארדקור, פולק יהודי ,מוזיקה מזרחית, השואה, ומסרים תת הכרתיים. הכל שם. רני רביב ערך את הוידאו מתוך הסרט האימה המיתולוגי (1920) "Der Golem", וחיבר אותו בצורה מושלמת עם המוזיקה. סימפלנו שם את העדות של יחיאל דינור/ק.צטניק ממשפט אייכמן בקטע הזה. מצד אחד, זה השלים את השיר - פתאום כל הכבדות בשיר נהייתה מוצדקת, החיבור בין האגרסיביות, המוזיקה, והזהות, הכל התבהר. מצד שני, זה היה אחד מהרגעים הכי מעיקים רגשית בעבודה על האלבום. דינור הוא דמות יוצאת דופן, ולשלב אותו בהקלטה מספר על הטראומה שלו מאושוויץ והתפיסה שלו על אושוויץ כפלנטה נפרדת היה משהו כבד מאוד להתעסק איתו. אני זוכר שעבדנו באולפן והעברנו את ההקלטה שלו דרך מגבר, היינו בשוק כששמענו את הקול שלו מהדהד בחדר. כל הגורמים האלה בנפרד, הם מאוד כבדים וחריגים. אבל דווקא השילוב בין המוזיקה, הוידאו, ובין דינור יוצר דרך לעכל את כל הדברים האלה בלי להשתגע. זה בדיוק מה שקורה באלבום. בשמיעה ראשונה, הוא כמעט מצחיק, המוזיקה זזה כל הזמן, הסגנונות משתנים תוך כדי הקטעים. בשמיעה חוזרת מתחילים לשים לב לתבניות, כמו אישיות שמפרקים לגורמים ורואים איך היא מרכיבה בן אדם.

8. איזה אלבום היית לוקח לנסיעה בכיוון אחד למאדים?

הייתי לוקח את Era Vulgaris - Queens of the Stone Age. היו לי המון נסיעות ליליות עם האלבום הזה. אני חושב שזה היה אחד מהתקליטורים האחרונים שקניתי כעותק פיזי ב-2007. האלבום הזה תמיד היה ברקע בנסיעות ארוכות, גם באשקלון וגם בטקסס. זה אלבום שנשמע כאילו שהכינו אותו במיוחד בשביל שינגנו אותו בלילה. הלהקה הייתה בתקופה קשה כשהם הקליטו אותו והם כתבו את רובו באולפן, זה התיש אותם כקבוצה ושומעים שג'וש הומי סחב המון על הגב שלו מחוץ ללהקה באותן שנים, שומעים את התסכול השקט הזה בתוך השירים שלהם באלבום הזה. זה יהיה מעולה לשמוע את "Into the Hollow" ברקע תוך כדי נסיעה ופתאום לראות באופק את מאדים מתחיל להתבהר מולך.

9. איזה אלבום היית מוחק מדפי ההיסטוריה האנושית?

פעם בכמה זמן אני מרגיש שאני צריך למחוק את כל מה שהקלטתי בחיים שלי. אבל אני מתעשת מזה די מהר. צריך לחבק את כל הטעויות שלך, או לפחות להודות בהן. אז נכון להיום לא הייתי מוחק כלום.

10. איזה אמן היית רוצה לחמם ולמה?

להיות מופע חימום זו סיטואציה די נוראית, זה קצת כמו להיות הצלוחית זיתים לפני החומוס, לאף אחד לא ממש אכפת שאתה שם, וזה עוד במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, אתה תקוע לאנשים בדרך עם השלושים דקות שלך וכל מה שהם רוצים לעשות זה לשמוע את מי שאחריך. אז אני לא חושב על זה יותר מדי.

11. מה עוד תרצה להוסיף, בלי קלישאות או קידום עצמי?

אני אשלח אתכם לשמוע ולראות עוד דברים מהאנשים שעשו איתי את האלבום: תמיר ברזילאי - תופים, מייקל קולטון - בס, אריאל שפיר - הקלטה, קולין מרסטון - מיקס, לב שלוזיטל - ארט וגרפיקה

תגובות »